תיקון האחיות: פרשת ויצא

מה זכתה לאה שאומרים את התיקון שלה יותר מאשר את תיקון רחל? בזכות ששינתה בעצמה את גזירתה להתחתן עם עשיו

בפרשתנו אנו עדים לסיפור הגבורה הגדול ביותר בתולדות בנייתו של העם היהודי:

"אָמַר אַבְרָהָם לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם מִפְּנֵי מָה הִגְלֵיתָ אֶת בָּנַי וּמְסַרְתָּן בִּידֵי הָאֻמּוֹת וַהֲרָגוּם בְּכָל מִיתוֹת מְשֻׁנּוֹת, וְהֶחֱרַבְתָּ אֶת בֵּית הַמִּקְדָּשׁ מָקוֹם שֶׁהֶעֱלֵיתִי אֶת יִצְחָק בְּנִי עוֹלָה לְפָנֶיךָ. אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְאַבְרָהָם בָּנֶיךָ חָטְאוּ וְעָבְרוּ עַל כָּל הַתּוֹרָה וְעַל עֶשְׂרִים וּשְׁתַּיִם אוֹתִיּוֹת שֶׁבָּהּ"

המדרש מתאר ניסיון נואש לבטל את גזרת הגלות באמצעות משפט שבו מנסים אברהם,יצחק ,יעקב ומשה לתלות בזכותם ולבטל את הגזרה. לכולם הקב"ה משיב בשלילה ואף מביא עדים לטענתו, את התורה והאותיות שבה.

עד שבאה רחל.

בְּאוֹתָהּ שָׁעָה קָפְצָה רָחֵל אִמֵּנוּ לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וְאָמְרָה רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, גָּלוּי לְפָנֶיךָ שֶׁיַּעֲקֹב עַבְדְּךָ אֲהָבַנִּי אַהֲבָה יְתֵרָה וְעָבַד בִּשְׁבִילִי לְאַבָּא שֶׁבַע שָׁנִים, וּכְשֶׁהִשְׁלִימוּ אוֹתָן שֶׁבַע שָׁנִים וְהִגִּיעַ זְמַן נִשֹּׂוּאַי לְבַעְלִי, יָעַץ אָבִי לְהַחְלִיפֵנִי לְבַעְלִי בִּשְׁבִיל אֲחוֹתִי, וְהֻקְשָׁה עָלַי הַדָּבָר עַד מְאֹד כִּי נוֹדְעָה לִי הָעֵצָה, וְהוֹדַעְתִּי לְבַעְלִי וּמָסַרְתִּי לוֹ סִימָן שֶׁיַּכִּיר בֵּינִי וּבֵין אֲחוֹתִי כְּדֵי שֶׁלֹא יוּכַל אָבִי לְהַחֲלִיפֵנִי, וּלְאַחַר כֵּן נִחַמְתִּי בְּעַצְמִי וְסָבַלְתִּי אֶת תַּאֲוָתִי וְרִחַמְתִּי עַל אֲחוֹתִי שֶׁלֹא תֵצֵא לְחֶרְפָּה, וְלָעֶרֶב חִלְּפוּ אֲחוֹתִי לְבַעְלִי בִּשְׁבִילִי, וּמָסַרְתִּי לַאֲחוֹתִי כָּל הַסִּימָנִין שֶׁמָּסַרְתִּי לְבַעְלִי, כְּדֵי שֶׁיְהֵא סָבוּר שֶׁהִיא רָחֵל. וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁנִּכְנַסְתִּי תַּחַת הַמִּטָּה שֶׁהָיָה שׁוֹכֵב עִם אֲחוֹתִי וְהָיָה מְדַבֵּר עִמָּהּ וְהִיא שׁוֹתֶקֶת וַאֲנִי מְשִׁיבַתּוּ עַל כָּל דָּבָר וְדָבָר, כְּדֵי שֶׁלֹא יַכִּיר לְקוֹל אֲחוֹתִי וְגָמַלְתִּי חֶסֶד עִמָּהּ, וְלֹא קִנֵּאתִי בָּהּ וְלֹא הוֹצֵאתִיהָ לְחֶרְפָּה. וּמָה אֲנִי שֶׁאֲנִי בָּשָׂר וָדָם עָפָר וָאֵפֶר לֹא קִנֵּאתִי לַצָּרָה שֶׁלִּי וְלֹא הוֹצֵאתִיהָ לְבוּשָׁה וּלְחֶרְפָּה, וְאַתָּה מֶלֶךְ חַי וְקַיָּם, רַחֲמָן, מִפְּנֵי מָה קִנֵאתָ לַעֲבוֹדַת כּוֹכָבִים שֶׁאֵין בָּהּ מַמָּשׁ, וְהִגְלֵיתָ בָּנַי וְנֶהֶרְגוּ בַּחֶרֶב וְעָשׂוּ אוֹיְבִים בָּם כִּרְצוֹנָם. מִיָּד נִתְגַּלְגְּלוּ רַחֲמָיו שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וְאָמַר, בִּשְׁבִילֵךְ רָחֵל אֲנִי מַחֲזִיר אֶת יִשְׂרָאֵל לִמְקוֹמָן, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (ירמיה לא, יד): כֹּה אָמַר ה' קוֹל בְּרָמָה נִשְׁמָע נְהִי בְּכִי תַמְרוּרִים רָחֵל מְבַכָּה עַל בָּנֶיהָ מֵאֲנָה לְהִנָּחֵם עַל בָּנֶיהָ כִּי אֵינֶנּוּ. וּכְתִיב (ירמיה לא, יד): כֹּה אָמַר ה' מִנְעִי קוֹלֵךְ מִבֶּכִי וְעֵינַיִךְ מִדִּמְעָה כִּי יֵשׁ שָׂכָר לִפְעֻלָּתֵךְ וגו', וּכְתִיב (ירמיה לא, יד): וְיֵשׁ תִּקְוָה לְאַחֲרִיתֵךְ נְאֻם ה' וְשָׁבוּ בָנִים לִגְבוּלָם.

על פי מדרש זה זכתה רחל שכול יהודי ויהודי בעולם אומר בחצות הלילה את תיקון רחל ומזכיר לקב"ה שרחל עשתה מעשה של גבורה וויתור כה גדול כך השם יסלח ויוותר לעמו.
אך תיקון חצות לא מורכב רק מתיקון רחל,הוא מורכב מתיקון לאה.

ולאה עיניה רכות. אילוסטרציה

אם נשפוט על פי ההלכה, במהלך השנה אומרים יותר את תיקון לאה מאשר את תיקון חצות – את תיקון לאה אומרים כמעט כול יום, חוץ משבתות, ראש השנה, יוה"כ, פסח,ו ליל תשע באב; לעומת תיקון רחל שלא אומרים גם בראש חודש, עשרת ימי תשובה, ימי העומר, חוה"מ סוכות, בית האבל, בית החתן, שנת שמיטה בארץ ישראל, וכל הימים שאין אומרים בהם תחנון. תיקון רחל לבד אומרים רק בליל תשע באב.

כלומר,נראה לכאורה שתיקון לאה יותר מרכזי מתיקון רחל. אז מה הייתה עבודתה של לאה,שאפילו רחל לא זכתה לה?

לאה הייתה מיועדת לעשיו:

שהיתה סבורה לעלות בגורלו של עשו ובכתה שהיו הכל אומרים שני בנים לרבקה ושתי בנות ללבן הגדולה לגדול והקטנה לקטן(רש"י,י"ז)

לאה, ללא זכות מקדימה וללא מעשה גבורה הצליחה בתפילתה לשנות גזר דין שכבר נחתם-נישואיה לעשיו. לאה לא התבלבלה מזה והתפללה כל כך ובכתה כל כך עד שעיניה התרככו.
היא סירבה להשלים עם המציאות אפילו שהמציאות לא הייתה לטובתה,אך לאה יותר מכול אחד אחר הראתה שעל ידי תפילה אפשר לשנות אפילו את המציאות.

מעבר לכך לאורך כול השנים לאה הייתה השנוא מבין הנשים:

יָּבֹא גַּם אֶל-רָחֵל, וַיֶּאֱהַב גַּם-אֶת-רָחֵל מִלֵּאָה; וַיַּעֲבֹד עִמּוֹ, עוֹד שֶׁבַע-שָׁנִים אֲחֵרוֹת.  לא וַיַּרְא יְהוָה כִּי-שְׂנוּאָה לֵאָה, וַיִּפְתַּח אֶת-רַחְמָהּ; וְרָחֵל, עֲקָרָה

לאה למרות מעמדה הנחות,למרות שידעה שהיא אכן לא צריכה על פי הדין להיות שם, כל יום התבזתה רק מעצם נוכחותה במעמד הזה ולא וויתרה ובסוף גם זכתה להיקבר עם יעקב.
עבודתה של לאה נחוצה לנו בדורות האלו אף יותר, לפנות אל הקב"ה בבכייה וללא שום זכות וצדקת הדין, עד שנצליח לשנות את רוע הגזרה שכבר נגזרה. גם כאשר מראים לנו שעל פי דין,לא מגיע לנו להיגאל, גם אז לא לוותר ולהמשיך לשנות את המציאות ע"י כוח התפילה.

מסופר על הבעל שם טוב שהיה  נוהג לקחת אליו תלמידים למסעותיו המרתקים,באחד המסעות ראה תלמידו רבי מנחם נחום שהבעל שם טוב לא מתכוון לקחת אותו למסעו, הצטער עד כדי כך עד שאפילו הבעל שם טוב הבחין בזה, אז הוא פנה אליו ואמר לו: "אם תדע לאומר לי מה ההבדל בין תיקון לאה לתיקון רחל, תצטרף אלינו למסע"
מיד ענה לו רבי מנחם נחום: "מה שפועלת רחל בבכייתה, פועלת לאה בשמחתה"

שבת שלום

 

אודות הכותב/ת

כתוב תגובה