);

תפילה אישית

"אני רוצה לדבר על ליבי. מה כואב, מה חסר, במילותיי שלי, ממליצה לך בחום, שבי, וכתבי לך תפילות שהן שלך." רוחמה בן יוסף משתפת בתפילות אישיות שחיברה, ומזמינה אותך לפתוח את הלב ולבקש בתפילה אישית

הנשמה תמיד מתפללת, מחפשת קשר.
תפילה היא כוח מניע ומחיה, שפועל חזק במציאות. כוח שלצערי, אני לא תמיד מצליחה להתחבר אליו.
אחרי תפילות הימים הנוראים, אחרי הלל החגים, נשארתי עם היומיום, עם הכמיהות הקבועות,
ההתמודדויות שלי עם עצמי, ההרגלים שלי והרצון לתקן.
כשהתחלתי לכתוב שירים הרגשתי, זה בא מהשתוקקות להתפלל. והיא מדברת על ליבה, כך חנה התפללה. מדברת על ליבה. וכך התחלתי לכתוב, בלי להבין יותר מדי. שיר, מילים, לחן, קצב, תנועת הלב המבקש.
קודם הבנתי שתפילות שכתבו בשבילי הן נפלאות. כי כמה שארצה לצאת מארבע אמותיי ולהתפלל לתיקון כאב העולם, לא אוכל לעשות זאת טוב יותר מהצדיקים שתיקנו את נוסח התפילה. ועדיין, בנוסף לכך, אני רוצה לדבר על ליבי. מה כואב, מה חסר, במילותיי שלי. רק אני יודעת את עולמי, ושם, בעת המפגש, מתחולל משהו שהוא יקר ועדין וחשוב מאוד.

בחרתי לשתף אתכן בשתי תפילות שכתבתי, שנוגעות בשתי נקודות שמעסיקות אותי רבות – תיקון מידת הכעס, ותפילת אימא. ממליצה לך בחום – שבי, וכתבי לך תפילות שהן שלך. מברכת אותך בתפילות פתוחות ופותחות שערי שמיים, שיביאו על שדותייך גשמי ברכה.

    ♥♥♥

ריבונו של עולם
אנא ברחמיך זכני שלא לכעוס כלל.
שאדע להנהיג את מעשיי, דיבוריי ומחשבותיי שלא להגיע לכעס, ואף לא לעת קצרה.
הכעס מעוור אותי. כאשר הוא שולט בי, איני יודעת דבר, אינני בוחרת את המילים היוצאות מפי, לא את עוצמתן ולא את מעשיי והתנהגותי.
לאחר הכעס ליבי מלא צער וייסורים. אנא ממך, מלא אותי בתבונה להכיר בכוחות העצומים שנתת בי ולבלום כעסי. ברגע שמתעוור הכעס לזכור שכל העולם תלוי בי, ככתוב "תולה ארץ על בלימה".
עזור לי להיחלץ ולהפוך את התעוררות הכעס לתפילה ולכוח לעשייה טובה.
האר לי את מציאותך, מלא ליבי אמונה וביטחון בהנהגתך.
פתח ליבי לאהבתך השוכנת בי תדיר, אהבה שעוברת ממני הלאה לסובבים אותי, לטוב שנתת בהם ובעולמך.
שבעירת האהבה תנצח את בעירת הכעס.
שהאהבה תעזור לי להגיב כמו שאני רוצה ובוחרת באמת.
עזור לי לנשום, עמוק, ולהזרים לגופי חמצן של שפיות.
נקה את גופי מרעל הכעס, שלא אבוש בעצמי ובמעשיי מעתה ועד עולם.

♥♥♥

ריבונו של עולם
נתת לי פיקדון יקר, נשמה בגוף שהעברת דרכי.
מתנת חינם, ילד טהור, המתנה הגדולה והיפה ביותר שאקבל מלבד חיי עצמם.
האור שבו נגלה והציף את ליבי ואת חיי.
מודה אני לפניך על הזכות המופלאה להיות אימא.
על שנתת בי חוכמה ותבונה, כלים נפלאים ואינטואיציה לחנך ולהדריך אותו בנועם וברגישות.
כאשר בירכת אותי בזכות להרות, ללדת ילד ולגדל אותו, האמנת בי.
תן לי כוח להאמין בעצמי.
תן לי עין טובה לראות דרכה את עצמי, את ילדי ואת כל העולם.
עזור לי לזכור שהמסע שעברתי עד עתה נתן לי את כל מה שאני צריכה כדי להיות אימא שלו.
עזור לי לדאוג לצרכיי, שיהיו לי הכוחות הנדרשים לגדלו.
עזור לי לעשות הפרדות בינו ובין מה שהוא מעורר בתוכי ולעצור את החולשות שלי מלשלוט בי.
אנא עזור לי לתקן את הפגמים בתוכי, אשר מתגלים לי דרך האימהות.
תן לי את האומץ לרצות לשנות הרגלים ולהתקדם ולהאמין בעצמי שזה אפשרי.
יהי רצון מלפניך שתזכה אותי להיות אימא נוכחת, מעצימה, שמחה.
שאהבתי העצומה אליו תצא מן הכוח את הפועל ותדריך אותי ואת מעשיי בכל עת.

***

מתוך המדור החודשי של רוחמה בן יוסף במגזין פנימה
להצטרפות והשאירי לנו פרטים כאן

אודות הכותב/ת

רוחמה בן יוסף

השאר תגובה