);

מסע נשי

המסע בדרך אל הילד מביא איתו הסתכלות סביב וחיפוש אחר כיוון חיצוני. נסי תחילה להתבונן פנימה ולשאול: איפה אני? היכן האישה הפוריה והנשית שבתוכי? מדור פוריות

"האם זה אי פעם יגיע? האם אני ראויה בכלל לילד?
יש טעם בכלל להמשיך לנסות?! ואולי ככה רוצים מלמעלה?", כך אמרה לי אישה יקרה שמחכה.
בתוכי הבנתי היטב. כל מילה שיצאה מפיה הזכירה לי את מילותיי שלי כמה שנים אחורה, מילים שלא יישכחו לעולם.
אבל לא יכולתי להראות לה את הבנתי המלאה, אל לי להבין אותה לפני שהיא מבינה את עצמה.
העליתי שאלה שתביא אותה ללדת תשובה מתוכה: "למה את חושבת כך?" והיא, כבר מומחית בשליפת תשובות,
ענתה באוטומט: "אנחנו נשואים כבר שבע שנים ועובדה שזה לא קרה…".
לא קניתי ושוב הקשיתי: "אבל מה גורם לך לחשוב שאת לא ראויה? או שמשמיים גזרו?",
ושוב היא עמדה לענות מיד אך פתאום נעצרה. "אני אגיד לך מה הבעיה, אני קודם צריכה להיות מוכנה נפשית ואז זה יקרה!" אמרה.
"ומה זה מבחינתך מוכנות נפשית?", שאלתי.

לא רק פיזי
פוריות האישה נוגעת עמוק במערכת היחסים ההדוקה בין הגוף לנפש בכיוון פנימ"י – פוריות, נשיות, ומיניות. בין שלושת אלה יש קשר והשפעה הדדית. בנוסף לכך, כל אחד מהם מגלם בתוכו יחסי גומלין בין גוף לנפש. כאשר הנפש חופשייה להיות פורייה ויוצרת, פוריות הגוף תושפע מכך לטובה.
אישה שמרגישה שהאנרגיה הנשית שלה נוכחת, זה יתבטא גם בהתנהגות שלה. אם אישה מרגישה "בבית" בתוך הגוף שלה, זה בהחלט ישפיע לטובה על האופן שבו היא חיה את המיניות שלה.
אז ממה מתחילים? תהליך עמוק של כמה שנים זה נחמד, אבל בינתיים רוצים ילד…

דימוי שעולה אצל נשים רבות לאישה שמחכה לילד הוא עמידה בצומת גדול שמסתעף להרבה כיוונים, והיא, בעלת כוחות אדירים ורצון עז – עומדת נבוכה, מבולבלת, ולא יודעת לאן לפנות והיכן להשקיע את הכוחות.
"מה תוקע אותך?" שאלתי את אותה אישה. לרגע ניצת אור בעיניה ואז כבה.
"יש כל כך הרבה דברים", אמרה בחוסר אונים, "אני לא יודעת מה לעשות ומאיפה להתחיל… בלגן!".
נחזור לאותו צומת. לפעמים ההסתכלות סביב והחיפוש אחר כיוון חיצוני רק משתקת, כי חסרה ידיעה פנימית.
לכן, תחילה נסי להתבונן פנימה ולשאול: איפה אני? היכן האישה הפורייה, הנשית והמינית שבתוכי? לא מתוך האשמה או ביקורת עצמית, אלא מתוך רצון כן להכיר את עצמך מבפנים – פיזית ונפשית.

לא יודעת לאן לפנות והיכן להשקיע את הכוחות. אילוסטרציה

זה שיח שמחייב אמונה שכל התשובות והפתרונות קיימים בתוכך.
אז תוכלי לפעול בשני המישורים הבאים: פיזית – השקעה בגוף באופן המתאים לך ומעקב אישי אחרי המחזוריות. לוודא שאת יכולה לבטוח בתהליך הפיזי, ובמי שמלווה ומוביל אותו ושהטיפול, אם יש, מותאם לך. התייעצות עם גורמים מקצועיים תעזור מאוד. נפשית – לברר את המחשבות והאמונות שלך בעניין, כשהשאלה המנחה היא "מה מעכב אותי ומה העיכוב הזה רוצה לומר לי?".

לשחרר את המחסום
"אני מרגישה לא מחוברת…" היא אמרה, מנסה להבין בעצמה מה היא מכנה "מוכנות נפשית".
"הכול עובד, המחזורים די סדירים, אבל בכל זאת משהו תקוע", היא מלמלה בצער, אך בתוכה כבר בצבצה ההבנה שהיא בתוך המסע שלה ולא על ידו.
מי שנכנסת לבירור הזה תרגיש בהתחלה שהוא מאוד מעורפל ורווי באמירות אמורפיות עד כדי ייאוש, אך בהמשך הדברים יקבלו צורה, כיוון ותקווה.

אל תפחדי לראות את הדבר התקוע, לתת לו לדבר, מכיוון שיש אצלו לא מעט תשובות.
בנוסף לכך, חשוב להבין שהיריון תקין אינו מותנה בסיום תהליך פנימי כלשהו. הבטחות בתחום הפוריות מתעתעות, כי אין כיוון נכון או בטוח, יש את הכיוון המבורר והנכון לך. כעבור זמן היא מתקשרת:
"גלית, עוד אין בשורות, אבל אני מרגישה בכל הגוף שזה קרוב!".

***

פורסם במדור פוריות במגזין פנימה
לחצי כאן להצטרפות ורכישת מנוי לפנימה 

אודות הכותב/ת

הכותבת היא מכוונת אישית לפוריות נשית, מרצה ומנחת קבוצות, מחברת הספר 'החיים שבתוכך'

תגובה אחת

  1. משתמש אנונימי (לא מזוהה) בתאריך

    ומה על המסוממות והלא נורמטיביות, ואלו שרחוקות מעצמן ואפילו לא שמעו את המילה פנימיות?
    איך להן יש ילדים וללא רצון ולעיתים אפילו עם אמצעי מניעה?

השאר תגובה

%d בלוגרים אהבו את זה: