פרשת משפטים היא המשך ישיר לקבלת התורה ומעמד הר סיני.
זהו רגע השיא עבור עם ישראל, וכל האירוע מתואר בצורה ניסית ונפלאה:

וְהַר סִינַי, עָשַׁן כֻּלּוֹ, מִפְּנֵי אֲשֶׁר יָרַד עָלָיו יְהוָה, בָּאֵשׁ; וַיַּעַל עֲשָׁנוֹ כְּעֶשֶׁן הַכִּבְשָׁן, וַיֶּחֱרַד כָּל-הָהָר מְאֹד.  יט וַיְהִי קוֹל הַשֹּׁפָר, הוֹלֵךְ וְחָזֵק מְאֹד; מֹשֶׁה יְדַבֵּר, וְהָאֱלֹהִים יַעֲנֶנּוּ בְקוֹל.(שמות י"ט)

אך הגמרא מצננת מעט את ההתלהבות:

יתיצבו בתחתית ההר…: מלמד שכפה עליהם הר כגיגית ואמר להם: אם אתם מקבלים התורה – מוטב, ואם לאו – שם תהא קבורתכם…. אמר רבא אעפ"כ הדור קבלוה בימי אחשורוש (מסכת שבת)

הפעם הראשונה בעצם שבני ישראל רצו באמת את התורה הייתה בימי אחשוורוש, שם, על אף גזירת הכליה – העדיפו היהודים לא להמיר את דתם, וכשנושעו גם הוסיפו הלכות על הקיים מתוך שמחה ואמונה בהשם.

אז אם אנחנו מסתכלים רגע על ציר הזמן – בעצם עד אז כולל בית ראשון, כל הנביאים וכל שנות ההליכה במדבר, בני ישראל לא באמת קיבלו עליהם את התורה. קיבלו, אבל בכפייה.

ואכן תשובת בני ישראל למשה בסוף פרשת משפטים מעידה על כך:

וַיִּקַּח סֵפֶר הַבְּרִית, וַיִּקְרָא בְּאָזְנֵי הָעָם; וַיֹּאמְרוּ, כֹּל אֲשֶׁר-דִּבֶּר יְהוָה נַעֲשֶׂה וְנִשְׁמָע.

נעשה מה שתגיד ואז נשמע מה זה, כלומר, הרצון והמחשבה שלנו לא תופסים פה עניין, נעשה אפילו שאולי אנחנו חושבים אחרת. אז למה התורה ניתנה בכפייה? לא היה עדיף לחכות אלף שנה ושיהיה בלב שלם?

מתוך שלא לשמה

לפעמים "נעשה ונשמע" הוא ההבטחה הטובה ביותר ל"נשמע ונעשה"

בפרשת משפטים אנחנו מגלים שהתורה מלווה אותנו בכל דבר בחיים – ב"נעימים" ובאלה שפחות. כי התורה היא דרך חיים, היא צריכה להוביל את האדם בכול נשימה.
קשה להאמין שאדם מאפס יתחבר עם כול הלכה והלכה וכאן התורה בעצם מרגיעה אותנו. ברור שלא נבין הכול בהתחלה,ברור שלא נסכים אם חלק מהכתוב, כי הרי אם היו קיימים אנשים שחושבים ומתנהגים בדיוק לפיה אז בעצם, לא היינו צריכים אותה.

וכך האדם צריך לפעול בתחילת הדרך: "נעשה ונשמע" גם כשלי נראה אחרת, גם כשאני חושב הפוך,וכשיגיע היום לאחר זמן,זה יתהפך ל"נשמע ונעשה".
גם אם אנחנו לא מבינים את הטעם של הדינים והמצוות, חוסר הבנה לא פוטר מעשייתן. הרמב"ם מעודד לחקור ולהבין את הטעם של המצוות כדי להתחבר, אך עד שנגיע להבנה הזו- "יעסוק אדם בתורה ומצות אף על פי שלא לשמה. שמתוך שלא לשמה בא לשמה." (פסחים נ')

שבת שלום!

אודות הכותב/ת

השאר תגובה