);

מים. חיים

איך תעדיפו את הלידה הבאה שלכן? אפידורלית? טבעית? ואולי לידת מים? האפשרויות לבחור ולהתאים את קונספט הלידה הולכות ומתפתחות ובעקבותיהן יצאנו לבדוק מהם היתרונות והסיכונים שבלידת מים, טרנד חדש שבתי היולדות מציעים לנו. כתבתנו קפצה למים וחזרה עם חומר למחשבה ללידה הבאה

ההצעה לכתוב על לידות מים הונחה לפתחי כחודש וחצי אחרי שילדתי את בני בלידה טבעית רגילה.
ברגע הראשון הרגשתי החמצה. עכשיו לחקור את הנושא? מה שנקרא בלשון סבתי "לפתוח את המטרייה אחרי הגשם". חבל שלא עשיתי זאת כמה חודשים קודם לכן. אבל ברגע השני חשבתי שמי יודע, אולי זהו דווקא מזל. האם הלידות הללו אכן כה מוצלחות ורומנטיות כפי שהן מוצגות?

"ניסיתי הכול והכול כואב", אמרה לי חברה שילדה לא מזמן את ילדה החמישי בלי אפידורל.
מצד שני, תמיד תהיינה גם מי שתספרנה בעיניים נוצצות על התנוחה החדשה שמצאו שהפכה את חוויית הלידה שלהן לקלה ונוחה הרבה יותר. כיום לא מעט נשים כבר לא מסתפקות בלידה תקינה. הן מבקשות לחוות, לבחור ולהיות פעילות בתהליך מתוך קשב לגופן ולעצמן, כך ש"חוויית הלידה" ו"עיבוד הלידה" הפכו למושגים שגורים. אם כן, האם לידת מים היא אכן בגדר בשורה, או שמא היא דרך חדשה שמצאו המחלקות בבתי החולים השונים להתחרות על ליבן של היולדות, ועל התקציבים הבאים בעקבותיהן?

חיבוק מיימי
הראשון בעולם המערבי שהעלה את הרעיון כי שהייה במים יכולה להקל על כאביה של היולדת בזמן הצירים הוא הגינקולוג הצרפתי מישל אודן. עוד בשנות השבעים של המאה הקודמת התקין אודן בריכה מתנפחת פשוטה ליד חדר הלידה בבית החולים שבו עבד, ותוך שנים אחדות השתמשו בבריכה אלפי נשים וכמאה מהן אף ילדו בה. אודן גילה כי המים מפחיתים את הכאב, מסייעים ליולדת להגיע להרפיה ומקצרים את השלב הראשון של הלידה.
מראשית שנות השמונים ואילך, הלך והתפשט השימוש בבריכת מים בלידה במדינות רבות בעולם.
בבריטניה, למשל, לידת מים נחשבת כיום לאופציה שגרתית לנשים בריאות שהריונן בריא.

התינוק מוגן על ידי רפלקס הצלילה. צילום: אילוסטרציה

"יש הרבה אלמנטים במים שעוזרים ליולדת", מספרת רווית פרידמן, דולה שמלווה לידות במים. "קודם כול הטמפרטורה של המים. המים בלידה לרוב מחוממים ל 35- מעלות, דבר שנותן תחושה של עיטוף ויש לכך אפקט מרגיע. גם הלחץ של המים על הגוף הוא כמו חיבוק שעוזר כשכואב. את גם רואה שכשאישה נכנסת למים משהו אצלה משתנה. זה נכון שעדיין היא כאובה, אבל היכולת שלה להכיל את הכאב גדלה".

מיכל רוזן, מיילדת מוסמכת ומקימת 'קורה' – קליניקה וקהילה לנשים, ילדה בעצמה בשתיים מתוך ארבע לידותיה בתוך בריכה ותומכת מאוד בלידות אלו. "אנחנו יודעים כבר המון שנים שלידות מים מאוד מקלות על נשים", היא אומרת.

האם הרגשת שהלידות שילדת במים הפחיתו את הכאב לעומת הלידות הרגילות שחווית?
"לגמרי, חד משמעית. גם צריך להבין שהתחושה של המתיחה של העור היא מאוד שונה. בלידה יש מצב של crowning , שבו הראש של התינוק מותח את העור, ובתוך מים חוויית הכאב עקב המתיחה מופחתת. אין מחקר שהוכיח זאת, אבל אין כיום גופים בעלי אינטרס לחקור לידות מים. מבחינת החוויה, נשים שילדו במים יגידו לך שזה לא דומה לשום דבר אחר. חוויה שהתינוק עובר ממים למים, תחושה שהעור פחות נמתח והפחתה בחוויית הכאב. אנחנו גם רואות מהניסיון שיש פחות קרעים, אבל אין אף מחקר שמוכיח שיש הפחתה של קרעים בדרגה שלוש, שהם הקרעים החמורים יותר, לצערנו".

האם המיילדות עוברות הכשרה מיוחדת ליילד במים?
"כל בית חולים שפותח את האפשרות ללידות מים מבצע הכשרות ייעודיות לכך. אני עצמי השתתפתי בשלוש הכשרות כאלה. יש עקרונות מאוד חשובים בלידות מים. קודם כול, צריכה להיות ציפה של הגוף כדי שתהיה הפחתה של הכאב. זאת אומרת שאי אפשר ללדת במים בגובה של 30 סנטימטרים. דבר נוסף הוא שברגע שראשו של התינוק יצא מהמים אי אפשר להחזיר אותו למים. לומדים גם מה קורה אם פתאום צריך לחלץ את האימא במהירות מהמים, אם יש איזה קושי בלידה. לפעמים כשהלידה מתעכבת אנחנו דווקא נמליץ לאישה לצאת מהמים, מכיוון שהציפה מפחיתה מעט את כוח הכבידה, ולכן לפעמים היא לא מקדמת את הלידה".

יודעים כבר שנים שלידות מים מקלות על נשים. אילוסטרציה

אבל מה עם התינוק שנולד במים? האם לא עלולה להיגרם לו מצוקה נשימתית?
התינוק למעשה מוגן על ידי "רפלקס הצלילה" – הוא סוגר באופן אינסטינקטיבי את דרכי הנשימה שלו וממשיך לנשום דרך חבל הטבור עד שפניו ייחשפו לראשונה למגע עם האוויר.
בארצות הברית, בשונה ממדינות אחרות, קיימת הסתייגות מלידות במים, והאקדמיה האמריקנית של רופאי הילדים והגינקולוגים נמנעת מלתמוך בהן מאז 2014 , בעקבות מקרים נדירים ובודדים שבהם התרחשו סיבוכים ביילודים, כמו מצוקה נשימתית ושאיפת מים נגועים בדם. במקרים אחרים תינוקות שנולדו בלידת מים ביתית באריזונה לקו ב"מחלת הליגיונרים" (דלקת ריאות חיידקית) בעקבות ברזים שהיו נגועים בחיידק. לפיכך פרסם המרכז לבקרת ומניעת מחלות בארצות הברית כי לפני לידת מים יש לברר את בטיחות מקור המים ואיכות החיטוי שלהם.

"היה מחקר אמריקני שיצא לפני כמה שנים והראה שיש סיכון בלידות מסוג זה", מספרת רוזן, "היתרונות של לידות מים ידועים המון שנים, וכיום מבינים שהמחקר ההוא לא היה מספיק מקיף".
"לא קיימת כל סכנה לתינוקות בריאים, גם בשל מנגנון הצלילה וגם בשל חוסר בטריגרים לשאיפה מתחת למים", מסבירה שירי נגר, אחות סגנית חדר לידה בלניאדו. "הסכנה לשאיפה היא רק בתינוק שסובל מהיפוקסיה, מצב של חוסר באספקת חמצן, ולכן לידות מים מתבצעות עם ניטור עוברי תקין. הניטור מתבצע לסירוגין לאורך כל הלידה, וכך מוודאים שהתינוק אינו במצוקה. כפי שהתינוקות לא שואפים מים ברחם כל עוד הכול תקין, כך אין סכנה שישאפו כשהם יוצאים למים".

כמה זמן התינוק יכול להיות מתחת למים?
"כל עוד התינוק לא יצא מהמים הוא מקבל חמצן דרך השליה", אומרת שירי. "לוקח כמה דקות לשליה להתנתק באופן מוחלט מקיר הרחם, ולכן הדופק בשליה ממשיך עוד כמה דקות לאחר הלידה, כך שבאופן תיאורטי התינוק יכול להיות דקות אחדות מתחת למים בלי בעיה. עם זאת אנחנו לא משתהים, ומרגע שכל הגוף יוצא מהמים, בתוך כמה שניות אנחנו מוציאים את התינוק החוצה. היציאה מחוץ למים היא מיידית אך לא מהירה, לצורך שמירה על בטיחות – כדי שלא ייקרע חבל הטבור, לדוגמה. אם חבל הטבור כרוך סביב הצוואר או כל חלק אחר בגופו של התינוק, מתירים אותו מתחת למים בנחת ומוציאים כשהכול משוחרר"

רונן מוסיפה כי טענה נוספת של המתנגדים ללידות מים במשך השנים הייתה שכאשר התינוק עובר דרך תעלת הלידה, הוא נחשף לסביבה החיידקית של האימא שתהיה חלק ממערכת החיסון שלו, ואם הוא עובר דרך המים נשטפת ממנו השכבה הזאת והוא יהיה פחות מחוסן, "אבל כיום יודעים שלא סביר שהחיידקים יישטפו", היא אומרת.


***
הכתבה המלאה במגזין פנימה
גם אני רוצה לעשות מנוי למגזין בקליק!

אודות הכותב/ת

השאר תגובה