לזרוע שתילים של אהבה

"אדם שחי בשלום עם עצמו, פחות מחפש את ההתמלאות מבחוץ, ולא משנה אילו אתגרים עומדים בפניו, הוא לא ירגיש קורבן של החיים. כי הוא אהוב על עצמו, והכל חי בתוכו בהרמוניה.". רננה שלם מציעה לכם להתחיל בלחבק את עצמכם, משם יבוא החיבוק הזוגי, המשפחתי, שיתגלגל הלאה לדורות הבאים.

הילדים במיטות, ואני מתיישבת לכתוב לכם את הטור השבועי.
כשאני מגיעה לערב ומצליחה לסיים איתם את היום בסבב של מילים טובות – כל אחד על עצמו ולפעמים גם אחד על השני, ואני עצמי תמיד משתדלת שהם ישמעו מילה טובה שלי על כל אחד מהם, שזה יחבק להם את הלב מבפנים,
כשהם יגדלו, יהא ליבם עטוף באהבתי ובאמונתי הגדולה בהם.

זה דבר שנזרע
ומאמינה שקשה להתעורר אחרי שנים ולהשלים את הפער כשהם כבר גדולים.
הילדות כ"כ משמעותית. כל החוויות שנצרבות בתוכנו מילדות, מעצבות את אישיותנו, את נטיית ליבנו כלפי עצמינו וכלפי הסביבה ואת נטייתנו המינית.

כן, כן, הנטיה המינית שלנו יושבת על המון מהילדות שלנו.
איך שאבא ואמא נתפסו בעיננו,איך הזוגיות בין גבר לאשה נתפסה בעיננו, איך אבא התייחס לעצמו, איך אמא תפסה את עצמה, איך הם התנהלו ביניהם.
הכל משליך על הנפש הפנימית והנטייה המינית.

לאחרונה ישבתי לכוס קפה עם כמה חברים וחברות, שסיפרו לי בדמעות שהם בחרו לשנות את נטייתם המינית ושברור להם שזה קשור ליחס של אבא ואמא אליהם ובינם לבין עצמם.
כמה מהם סיפרו שהפגיעה המינית, עם כל האדוות הקשות שהיא יצרה, לא עלינו, שרפה את אותו מגדר שפגע, והם בחרו לעבור לצד השני.
כדי להרגיש שהם חיים בהגנה. שניים מהם סיפרו לי שחטפו אלימות מילולית ונפשית, השפלות על מי שהם וזה שרף להם את הלב ואת אותו מגדר.

חיבקתי אותם אליי, את חלקם רק במבט עיניי ובלבי
מסתובבת עם השאלות והתשובות
מסתובבת עם תחושת האחריות.
כלפיי עצמי, כלפי האיש שלי וכלפי ילדיי.
לכבד אחד את השנייה
לחבק את עצמינו כפי שאנחנו.

שנאה עצמית מובילה תמיד תמיד תמיד להרס עצמי,
לאובדנות, לבדידות תהומית שאין מה שימלא אותה
ותת המודע מזמן אירועים קשים בזה אחר זה, כי השנאה העצמית והחוסר קבלה העצמית- נוכחות ומובילות.

תראו סביבכם, אדם שחי בשלום עם עצמו, פחות מחפש את ההתמלאות מבחוץ.
פחות תלותי בנפשו באחרים.
פחות מחפש את התשובות לחייו אצל אחרים.
אדם שחי בשלום עם עצמו, לא משנה אילו אתגרים עומדים בפניו, ובואו, כולנו מתמודדים,
הוא וודאי לא ירגיש קורבן של החיים ושלכולם טוב,
כי הוא אהוב על עצמו, והכל חי בתוכו בהרמוניה.
אמיתי, זו איננה קלישאה.

תחבקו את עצמכם, לפני הכל.
זה הבסיס.
משם הזוגיות תהיה מחובקת, משם כל הבחירות שלנו יהיו מחובקות ומיטיבות.
גם להשתנות ולגדול זה חלק מלאהוב את עצמינו כפי שאנחנו.
זו ההבנה שאנחנו רוצים וצריכים לתקן, אבל על גבי המון טוב ואור ויופי שקיימים ומממלאים אותנו מבפנים.
לא מתוך ריחוק, מתוך קירבה וידיעת גודלנו הפנימי.
דברים טובים יבואו לפתחנו.
אתם תראו.

אודות הכותב/ת

רננה שלם

אישה. אמא. יוצרת.

השאר תגובה