האח הגדול: מה עושים כשאחד האחים תופס פיקוד על החינוך?

איך הגדולים שלי אוהבים להתרפק על העבר. "בתקופתנו", הם נזכרים ונואמים לאחיהם הקטנים, "בכלל לא היה מחשב. אתם מפונקים! אנחנו היינו ממציאים משחקים, בונים מחשבים מבריסטולים ומניירות, בונים מחנה ומשחקים שעות בחוץ".
אבל זה לא נגמר רק בזה. לאט לאט נוצר בבית צוות מחנכים, רבנים ופקחי צניעות וכשרות. "אילו שירים הן שומעות?", "אימא, איך את נותנת לה ללכת ככה?", וזאת למרות שהצבתי הגבול הברור שאומר שהאחים לא מעירים בבית על צניעות. אם יש משהו שמפריע, נא לבוא אליי ואני אחליט אם לומר ומה לומר.

המבוגר האחראי

כבת בכורה להוריי, איני מכירה את החוויה שהאחים הגדולים מחנכים אותי ויורדים עליי. עם זאת אני זוכרת איך אחיותיי ואני היינו נוזפות באחותנו היותר צעירה על ההליכה שלה, טון הדיבור שלה, הנשימה שלה ועוד. אני גם זוכרת את עצמי חומלת עליה שהיא ננזפת שוב ושוב, ומוטרדת מהשאלה איך זה ישפיע על הביטחון העצמי שלה.
לפעמים האח הגדול מרגיש שהוא המבוגר האחראי ומתחיל לחנך את הצעירים ממנו. אם נודה על האמת, לנו כהורים זה אפילו נוח במידה מסוימת. למה שנהיה השוטר הרע אם יש בן גדול שיכול לעשות את העבודה? זכורה לי היטב סיטואציה שבה אני מניקה את התינוק הקטן בן השבועיים במיטה ושומעת את שני הגדולים שלי מתלחשים, מצחקקים ומבצעים איזה תעלול עם קרם ידיים שלקחו מהשידה. באותם רגעים קיוויתי בכל ליבי שהבכורה כבר תחזור מהגן ותשים לזה סוף, היא הייתה מעולה בזה.

תנו לגדול בשקט

למרות הנוחות המיידית, מדובר בהתנהלות שגובה מחירים מכל הצדדים. האח הצעיר מקבל חינוך די רעוע מאחיו הבוגר, והאח הגדול הופך להיות דמות לא נעימה ואף שנואה. כי הרי אף אחד לא אוהב את השוטר הרע. ואימא, מה בכלל המקום שלה בתוך כל זה?
ערב אחד, כשהבכורה שלי הייתה כבת 12 ,מצאתי אותה בוכה במיטה. "כל האחים שונאים אותי", היא התייפחה. הם היו חבורה שובבה ומגובשת שפעלה מול אחותם המבוגרת האחראית, והיא אכן לא חסכה הערות וגערות על התנהגותם כשזו לא הייתה לרוחה. המצב החל להעיק עליה והיא הרגישה בודדה. שיקפתי לה את ההתרחשות וייעצתי לה מה כדאי ולא כדאי לה לעשות. כבכורה בוגרת ואחראית היא אכן שינתה גישה, ותוך שבועות ספורים היא חזרה להיות חלק מהחבורה שצוהלת ומשחקת יחד על השטיח בשבת אחרי הצהריים.

להחזיר עטרה ליושנה

תיקון גדול נוסף הוא כשצוות הפיקוח והבקרה מתחיל להעיר לך, האימא. יש להם שלל דעות והצעות ייעול בתחומים שונים: איך מחנכים ילדים, איך מתארגנים לשבת, איך מנקים את הבית, איך מתחזקים את הזוגיות וכן הלאה. זה המקום להזכיר ולהבהיר לילדים את תפקידם.
"ככה לא מדברים לאימא", "אני המחנכת בבית", "התפקיד של האחים בבית הוא לעזור זה לזה". את הדברים הללו אני אומרת פעמים רבות לצעירים, והגדולים מטים אוזנם ושומעים גם.
כל בית וההגדרות שלו. הדברים יכולים להיאמר במשפט בהיר אחד, בשיחה פתוחה או אפילו במכתב. מה שחשוב הוא שהמצב ישוב לתקנו וההגדרות תהיינה ברורות. זו עשויה להיות הקלה גדולה לאח הגדול לחזור למקומו ולהגדרתו כאח, ולהורה לתפוס את מקומו כמחנך וכסמכות הורית. כמה טוב לעשות סדר.