איך היא צומחת: הרבנית ימימה מזרחי לט"ו בשבט

עריכת סדר ט”ו בשבט איננה הלכה כי אם אהבה וולונטרית, וכשנותנים אהבה לארץ ישראל ולפירותיה, וכשמברכים על הפירות, או־אז ארץ ישראל והפירות משיבים לנו אהבה.

מנהגי ט"ו בשבט אלו מנהגים שמושכים שפע עצום. המנהג האשכנזי הוא להניח חמישה עשר סוגים שונים של פירות על השולחן. על כל פרי שנאכל אומרים פרק תהלים אחד של “שיר למעלות” (בסוף ספר תהלים יש חמישה עשר מזמורי “שיר למעלות”).מנהג המקובלים מפורט בהרבה ואנו נרחיב עליו. הדברים הבאים נלקטו, בקיצור נמרץ, מתוך הספר “פרי עץ הדר” שערך מחדש הרב מרדכי צמח אליהו זצ”ל.

פירות גן עדן

חכמי הקבלה מכינים ארבע צלחות נפרדות: בצלחת אחת – פירות שבעת המינים. בשלוש הצלחות האחרות – מינימום ארבעה מיני פירות ומקסימום עשרה מיני פירות בכל צלחת. בסך הכול יש על השולחן לכל הפחות שנים עשר פירות, ושלושים לכל היותר. אפשר לכלול גם פירות יבשים.

מסופר במדרש לפרשת בשלח ששולחן גדול ומפואר יש בגן עדן ועליו כל פירות הגן. בראש השולחן ניצב ה’ ומסביב ישובים אברהם, יצחק ויעקב, משה, אהרון, המלאך גבריאל והמלאך מיכאל. 1 ה’ אומר, “קדימה, נסעד”. לְפָנַי שלְ ָחן נֶגֶד צֹררי”, “ תערֹך שואלים האבות: “מי יברך? ה’, בכבוד!” “לא”, ה’ אומר, “מיכאל, בכבוד”. “לא”, אומר מיכאל, “אברהם, בכבוד”. “לא”, אומר אברהם, “יצחק, בכבוד”. כך הם מעבירים את הכבוד מאחד לאחר עד שנופלת ההחלטה: “מישהו מלמטה צריך לברך. דוד המלך נמשח למלכות בעולם הזה וה’ הוא המלך בעולמות העליונים. יברך דוד המלך מלמטה, ונענה לו אמן מלמעלה וזו תהא הברכה המובחרת ביותר”.

מכאן נמשך מנהג המקובלים בט”ו בשבט, מסביר רבי שלמה הכהן רבינוביץ, בעל ה”תפארת שלמה”: כשהם מסבים לשולחן ט”ו בשבט, הם מצטרפים לקב”ה ולכל 3 כאשר מניחים על שולחן ט”ו הקדושים בגן עדן, כי זֶה הַ ֻּׁשלְחן אשר לִפְנֵי ה’. בשבט שלושים מיני פירות שונים, הם מחקים את סעודת גן עדן במדויק, כי גם שם יש שלושים מיני פירות. והאכילה האסורה של אדם וחווה בגן עדן גרמה לקלקול בבריאה כולה. אכילת פירות ט”ו בשבט בברכה ובכוונה מתקנת את אותה אכילה אסורה, ומניין הפירות שבידינו? אדם הראשון הוציא את שורשיהם ולא יצא מגן העדן, עד שלְקחם ברשות הקב"ה ונטע אותם בעולם. לפיכך, משהו מגן העדן נוכל גם אנחנו לטעום בט”ו בשבט.

לרכישת הספר איך היא צומחת

 

אודות הכותב/ת

כתוב תגובה