);

עומדות בשער

בצעד אמיץ, ומתוך אמונה כי ביכולתו של שיח פתוח למנוע את הפגיעה הבאה, הסכימו הרבנית טובה אליהו, הרבנית אסתר לבנון, הרבנית זיוה קוסטינר והרבנית ד"ר יפה גיסר לדבר על הפרשיות הקשות שטלטלו את המגזר בשנים האחרונות. בעדינות, ברגישות ובלי צל של טיוח הן תוחמות את גבולות הקשר הבריא בין רב לקהילתו, מסבירות מהם סימני האזהרה הנפוצים לניצול ולפגיעה, ובונות מחדש את האמון בהנהגה התורנית

צילום: דאפי ספונר

נפגעי ונפגעות תקיפה מינית ובני משפחותיהם נדרשים לגייס משאבים עצומים כדי למזער את השלכות הפגיעה ולהתמודד עם תוצאותיה. כאשר למקרה מתווספים היבטים של ניצול סמכות ופגיעה באמון על ידי גורם בעל השפעה חינוכית או רוחנית, היא עוברת מהמרחב הפרטי לזה הציבורי וטומנת בחובה גם סכנה ליסודות החברה. טיפול לא מדויק או חוסר תגובה ציבורית הולמת עלולים לגבות מחיר כבד מהפרט ומהקהילה כאחד.

המגזר הציוני-דתי עבר כברת דרך בכל הקשור לטיפול בתחום המורכב הזה. בשנים האחרונות נחשפו בסמיכות פרשיות אחדות המייחסות עבירות חמורות לרבנים ולדמויות בעלות סמכות. אלו איימו לטלטל את עולמנו וחייבו אותנו להציב בקדמת השיח הציבורי את הנושא, שבעבר נדחק לקרן זווית וגרם לחוסר נוחות. לכמה מהפרשיות הכואבות התלווה בלבול גדול שנבע מהסערה התקשורתית סביבן, אשר הקשתה לעמוד על טיבה של האמת בתוך חרושת השמועות. מציאות שרק העצימה את החרדה ואת השבר.

ערב חודש שבט, שסימנו צמיחה והתפתחות, ודווקא בגיליון יום ההולדת של המגזין, ביקשנו מארבע רבניות מובילות שמעורבות כל אחת בתהליכים חברתיים שונים בציונות הדתית לדבר על פגיעות ומוגנות, על מנהיגות וגבולות. כל זאת מתוך תקווה כי חשבון הנפש הפרטי והציבורי, מעל דפי גיליון זה ובכלל, יסייע לנשים, לגברים ולמנהיגי ציבור כאחד לדבוק בדרך הישר ולזהות מבעוד מועד התנהגות קלוקלת ומסוכנת.

הרבנית טובה אליהו. צילום: דאפי ספונר

 הלכה בלי הנחה

"אין דבר ששומר יותר על האדם משמירת ההלכה על כל דקדוקיה ופרטיה, בלי שום הנחה", אומרת נחרצות הרבנית טובה אליהו (61) מצפת, "כל יציאה ממסגרת הלכתית צריכה להדליק נורות אדומות ושומר נפשו ונפשה ירחקו.

"עלינו לחנך את ילדינו, תלמידינו ותלמידותינו להבין שהקב"ה נתן לכל אחד ואחד מאיתנו חוכמה בינה ודעת, ועלינו להשתמש בזה כל הזמן ולא לבטל את שיקול דעתנו. כל דבר שמעורר שאלה, ספק או חשד – לברר אצל סמכות אחרת".

 

לב שומע

הרבנית לבנון אוחזת גם היא בתפיסה כי פגיעות על ידי רבנים מתרחשות בראש ובראשונה בגלל חוסר הקפדה על הלכות ייחוד. "כבר אמרו חכמים: כל הגדול מחברו יצרו גדול הימנו. מדובר באקסיומה של חכמים מתוך הכרת מעמקי נפש האדם. הדברים האלה קורים מכיוון שלתלמיד חכם יש נגישות לדברים צנועים כמו פסיקה בהלכות נידה או שאלות בחיי אישות. במסגרת 'עשה לך רב' רבנים נחשפים למצוקות נפשיות של אנשים שכוללות את הדברים הכי צנועים שיש. תפקידו של

הרבנית לבנון. צילום: דאפי ספונר

תלמיד חכם הוא להתגבר ולנטרל את היצר הזה".

אז במה נכון שאישה תשתף רב ובמה לא?

"השאלה היא לא מה, אלא איך. צריך לזכור שהאמירה 'עשה לך רב' מופנית גם לאישה, ובהחלט יש מקום לשיחה של אישה עם רב, לפי כללי ההלכה, בוודאי בנושאים כמו טהרה. אז לשתף בהכול, אבל – וזה אבל גדול – רב שבא במגע עם ציבור, וציבור נשים בפרט, צריך 'לבנות לעצמו חומת פלדה ומגן ברזל', זה ביטוי של בעלי. ברגע שאישה באה לשאול שאלה – על הרב להוריד מעין חומה לפניו, ואין הכוונה לניכור אלא לשמירה על שיח ענייני. אין שיחות נפש".

"רב הוא בן אדם ואינו מחוסן מיצר הרע", מוסיפה זיוה קוסטינר, אשתו של הרב קוסטינר ממצפה רמון ומטפלת זוגית ומשפחתית "הלכות ייחוד הן לא רק לאדם הפשוט. זה נכון שהרב גדול בתורה והתורה משמרת, ואדם שלומד תורה עובד על המידות ועל היצרים, אבל עדיין – הוא בן אדם. כשאתה מנהל שיחות אישיות זה יוצר אינטימיות, וברגע שאתה לא מקפיד על ההלכות לא צריך הרבה כדי שיצר הרע יתגבר. שם מתרחשת הנפילה. מהצד של הנפגעת, השכל מסרב להאמין שיש כאן משהו שאינו תקין. היא יכולה להניח שאם הוא עושה את מה שהוא עושה אולי יש לו היתר. קשה להקשיב לאינטואיציות, כי אם תקשיבי הכול יתנפץ".

זיוה קוסטינר. צילום: דאפי ספונר

"רב הוא בן אדם ואינו מחוסן מיצר הרע", היא עונה לשאלתי כיצד קורה שרב מעורב במקרים כה מורכבים. "הלכות ייחוד הן לא רק לאדם הפשוט. זה נכון שהרב גדול בתורה והתורה משמרת, ואדם שלומד תורה עובד על המידות ועל היצרים, אבל עדיין – הוא בן אדם. כשאתה מנהל שיחות אישיות זה יוצר אינטימיות, וברגע שאתה לא מקפיד על ההלכות לא צריך הרבה כדי שיצר הרע יתגבר. שם מתרחשת הנפילה. מהצד של הנפגעת, השכל מסרב להאמין שיש כאן משהו שאינו תקין. היא יכולה להניח שאם הוא עושה את מה שהוא עושה אולי יש לו היתר. קשה להקשיב לאינטואיציות, כי אם תקשיבי הכול יתנפץ".

אחריות קהילתית

"אנחנו חיים בעידן של ספק ואי ודאות. עידן שיש בו דילמות קיומיות, קשיים, צורך בתמיכה ובדמויות שאומרות לך מה כן ומה לא. וזה מאפשר את צמיחתם ופועלם של אנשים שהופכים את הקִרבה הזאת לעוול, לפשע ולפגיעה". את הדברים החריפים הללו אומרת הרבנית ד"ר יפה גיסר (60) מעפרה, ד"ר לספרות מדרש וחז"ל, מרצה במכללת הרצוג ובמדרשת מת"ן, חברה בפורום תקנה

הרבנית יפה גיסר. צילום: דאפי ספונר

ושותפה לתהליכים רבים בציונות הדתית. אולם באותה נשימה היא מבקשת להדגיש שרובם המוחלט של הרבנים עושים טוב ומסייעים להרבה מאוד נשים, אנשים וזוגות, תוך הבנת הגבולות הנכונים – שלהם ושל תחומי הידע וההכשרה שלהם.

אילו סימני אזהרה אמורים להדאיג קהילה?

"קודם כול, כשרואים רב שיום ולילה לא נמצא בביתו. לא ראשי אולפנה, לא ראשי ישיבות ולא ראשי מוסדות צריכים להיות במסירות נפש טוטאלית. ואני לא מדברת על מצבי קיצון כמו זמן מלחמה או שבר. כשרואים אדם חסר גבולות בהתנהלות שלו, זה מחייב בדיקה. דבר שני, אם רואים רב שחלק מתוך חייו חסוי באופן לא סביר. דבר שלישי ועיקרי – כשרב מנהל סוג של קהילה סגורה או חצי סגורה עם נורמות קיצוניות. לכאן נכנסת כל קהילה שיש בה סממנים של כת כמו הערצה עיוורת, הליכה נטולת ביקורת אחרי דברי המנהיג והבדלה ברורה בין מי שבפנים למי שבחוץ. נוסף לכל אלו, לפחות בשני מקרים שטיפלנו בהם במסגרת פורום תקנה, יוחסו למנהיג כוחות וקשר עם עולמות עליונים, שאינו הקשר הרגיל שבין בני אדם לבוראם".

אודות הכותב/ת

השאר תגובה