לתקן את הקן: מביקורת לזוגיות מקרבת

גם את לפעמים מרגישה שהביקורת שלך יוצרת ביניכם מרחק? למה זה קורה, ואיך תתקרבי אליו בחזרה?

להפסיק לרצות לשנות אותו. צילום: אילוסטרציה

אינטימיות. הרטט הזה, הסודי, שאין להסביר במילים. כשהוא נמצא בזוגיות שלך, החיים נראים טובים, צבועים בחמימות נעימה. וכשהוא חסר, הכול נראה טכני ותפל.

שנים הרגשתי שלמרות רצוני הטוב, הקסם שנקרא אינטימיות חומק ממני בהקשר הזוגי. הייתי מתוסכלת מכך שהאיש שלי לא משתף אותי כפי שהייתי רוצה ולא הבנתי מה אני עושה לא נכון. יום אחד, חברה זיכתה אותי בהיכרות עם הספר הנפלא 'לדעת להיכנע'. מודה: לקח לי כמה ימים לבלוע את הכותרת המקוממת. אבל כשהתחלתי לקרוא ולתרגל, הוקסמתי.

מחברת הספר, לורה דויל, מסבירה ששליטה ואינטימיות הם שני הפכים שאינם יכולים בשום אופן לדור יחד בזוגיות. זה שחור ולבן, חד וחלק. אם את שתלטנית – האינטימיות נעלמת. זה מעולה שאת בוסית בעבודה שלך, ומצוין להשתמש בכישורי המפקדת שלך בניהול הבית, אבל מול הבעל זה כבר סיפור אחר. הבעל הוא לא אחד מהפקודים שלך. וכל גילוי של שתלטנות מולו, גם אם הוא מוסווה בטון נעים או באכפתיות ודאגה עמוקה, מסלק את האינטימיות ביניכם. 

ההגדרה הזאת טלטלה אותי. פתאום שמתי לב שאני בקושי מקשיבה לו, לאיש שלי. כשהוא כבר היה מתחיל לשתף, היו לי שלל עצות ודיוקים לשיפור: אתה צריך להיות יותר קשוח בעבודה. קודם מטגנים בצל ורק אחר כך שום. אתה נוהג לאט מדי. מהר מדי. בשלב מסוים, השיחה בינינו הייתה דועכת, ולמרות כל הכוונות הטובות הייתי נשארת עם טעם חמוץ של אכזבה.

שקיעה מהממת  

החלטתי לתרגל (בלי לגלות לו כמובן). נסענו להורים של בעלי והחלטתי עם עצמי שהשבת אני לא מעירה לו, בכלל. כמה קשה זה כבר יכול להיות? בסעודת ליל שבת התאפקתי אולי עשרים פעמים (אז כמה אני מעירה בלי לשים לב?). לא אגיד שהיה קל, היו רגעים שהרגשתי צורך נואש וממש פיזי להסביר, לתווך, לתרגם, לייעל אותו. אבל סכרתי את פי בגבורה. בסוף השבת הוא אמר: "היה ממש כיף, נכון? משהו היה שונה, לא יודע בדיוק מה".

זמן קצר לאחר מכן דיברתי עם חברה, אישה מדהימה ומלאת כוחות. "נמאס לי להיות מפקדת בזוגיות", היא התלוננה, "אני מתגעגעת לגבר שהתאהבתי בו". סיפרתי לה על התרגיל שעשיתי, והוספתי שהכיף פה שרואים תוצאות מיידיות וזה נותן כוח להמשך. היא התלהבה וביקשה לנסות. אמרתי לה: "כשהוא חוזר הביתה – תקשיבי לו. ככה פשוט. בלי ניסיונות שיפוץ". כבר באותו ערב היא שלחה לי הודעה עם עשרות סימני קריאה: "יו-הו, זה עובד!".

דויל מתארת את ההתבוננות בבעל כהתבוננות בשקיעה יפהפייה. לא יעלה בדעתך לשנות את השקיעה, נכון? אין בך שום רצון כזה. את לא מסתכלת וחושבת: "שקיעה נחמדה, אבל אם היה עוד קצת סגול בצדדים זה היה מושלם". את פשוט נהנית ממנה כמו שהיא. כך גם עם הבעל. נסי להתבונן בו ולראות אדם מדהים, ממש כפי שהוא. וכפי שאת, אהובה בלי שום תנאי.

זוגיות יכולה להיות מרחב אינסופי של טוב ואור, מעבדה חמימה שמאפשרת התנסויות בתנאים של קבלה, הכלה ולמידה אוהבת. אם רק תסכימי. 

שיעורי בית 

תרגיל קטן שאת יכולה לנסות בבית, כבר היום:

בחרי זמן שבו את במיטבך – ערנית, שבעה, רגועה ופנויה, ופשוט תקשיבי לו. בלי הערות, בלי ניסיון לחנך אותו או להחליט בשבילו. 

כשאת מרגישה את הצורך להעיר לבעלך, לתקן את הסיפור שלו, לחוות את דעתך על הצורה שבה הוא אוכל, ישן, מנקה או מקלח את הילד, עצרי שנייה וחשבי: האם ההערה הזאת באמת כה נחוצה עד כדי איבוד הרגע האינטימי בינינו?

הטור פורסם במגזין פנימה, גיליון ניסן. לקבלת עוד תכנים איכותיים עד הבית>> https://bit.ly/2UL0Jrt

אודות הכותב/ת

Avatar

השאר תגובה