);

לב לדעת: פרשת כי תבוא

האם הייתה בחירה חופשית במעמד הר סיני? כנראה שלא, אך הבחירה האמיתית מגיעה עכשיו, אחרי ארבעים השנים במדבר והאחריות עוברת לידיים שלנו, יחד עם לב לדעת, עיניים לראות ואוזניים לשמוע – חושים שנפתחו מחדש לקבל עלינו מחדש עול מלכות

"ולא נתן ה' לכם לב לדעת"

א וַיִּקְרָא מֹשֶׁה אֶל-כָּל-יִשְׂרָאֵל, וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם:  אַתֶּם רְאִיתֶם, אֵת כָּל-אֲשֶׁר עָשָׂה יְהוָה לְעֵינֵיכֶם בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם, לְפַרְעֹה וּלְכָל-עֲבָדָיו, וּלְכָל-אַרְצוֹ.  ב הַמַּסּוֹת, הַגְּדֹלֹת, אֲשֶׁר רָאוּ, עֵינֶיךָ–הָאֹתֹת וְהַמֹּפְתִים הַגְּדֹלִים, הָהֵם.  ג וְלֹא-נָתַן יְהוָה לָכֶם לֵב לָדַעַת, וְעֵינַיִם לִרְאוֹת וְאָזְנַיִם לִשְׁמֹעַ, עַד, הַיּוֹם הַזֶּה.

דברים אלו נכתבים בסוף הפרשה לאחר כל הקללות והברכות, אך הפסוק האחרון תמוה:
דווקא לדור הזה שראה את כל הניסים במצרים ובמדבר היינו אומרים שהשם נתן לו לב לדעת, עיניים לראות ואוזניים לשמוע, הרי כול הנסים שראו והקולות ששמעו לא היו מספיקים?

גם במסכת עבודה זרה (ה.ב) מובא שמשה נתן את התורה לישראל רק בסוף ארבעים השנה במדבר:

אף משה רבינו לא רמזה להן לישראל אלא לאחר ארבעים שנה שנאמר (דברים כט, דואולך אתכם במדבר ארבעים שנה וכתיב (דברים כט, גולא נתן ה' לכם לב וגו' 

על מנת להבין את זה אנחנו צריכים לחזור קצת אחורה,למעמד הר סיני:

כל עם ישראל עומד מול הר סיני, רואה את הענן ואת הקולות והברקים, שומע את עשרת הדברות ומקבל את התורה. כל עם ישראל קורא 'נעשה ונשמע', כלומר – אנחנו מוכנים לעשות כל מה שיגידו לנו, בלי לבקש הסבר, בלי לערער. בעצם במובן מסוים אפשר להגיד שבמעמד הזה לא הייתה לבני ישראל בחירה חופשית, הרי כול מי שיראה את מה שהיה שם היה נפעם ומקבל עליו באותו רגע עול מלכות שמיים, וכי אפשר אחרת?

מבאר זאת במדרש רבה ז י:

"וְלֹא נָתַן ה' לָכֶם לֵב לָדַעַת" מהו "וְלֹא נָתַן ה' לָכֶם לֵב לָדַעַת" א"ר יצחק בשעה שעמדו ישראל על הר סיני ואמרו (שמות כד, ז): "כל אשר דבר ה' נעשה ונשמע" אמר הקב"ה (דברים ה, כו): "מי יתן והיה לבבם זה להם" שמעו ישראל ושתקו 

דוגמא נוספת היא הקשחת לב פרעה:
"ואני אקשה את לב פרעה והרביתי את אותתי ואת מופתי בארץ מצרים" השם מקשה את לב פרעה לא כדי לקחת את הבחירה החופשית שלו,אלה כדי לאזן אותה מול הניסים שהוא רואה

בעולם הזה ניתנה לנו מתנה בשם בחירה חופשית, בזכותה כל שכרנו, הרי אם על כל חטא שנחטא ברק היה פוגע בנו מיד זו לא באמת בחירה חופשית, אם לא היה לנו את היצר הרע שמנסה להטות אותנו תמיד אז אין שום "חוכמה" בלעבוד את השם.
כך גם כאן בפרשתנו- משה אומר את כול החוקים, המשפטים הקללות והברכות ובעצם אומר להם – עכשיו אתם נכנסים לארץ ישראל,עכשיו ההשגחה הופכת להיות טבעית יותר או במילים האחרות: עכשיו אני נותן לכם את הבחירה החופשית, נותן לכם לב לדעת,עיניים לראות ואוזניים לשמוע ולהחליט מה לעשות..

בני ישראל אומנם פיזית קיבלו את התורה במעמד הר סיני,אבל עכשיו שראו מה היא באמת אומרת,מה כתוב ב"חוזה" והחליטו לקבלה,רק עכשיו אפשר לומר שבאמת קיבלו את התורה בלבם.

 

שבת שלום!

אודות הכותב/ת

השאר תגובה