חטא החרטה

לעיתים מרוב זעזוע החרטה ‘גולשת’ מצער על החטא לצער כללי, ויוצרת הלקאה עצמית על התנהגות מתוקנת. הלקאה זו גורמת לבלבול פנימי, שהרי אין סיבה אמיתית להצטער על דבר טוב

חודש אלול הוא חודש הראשית והאחרית. הזמן לאסוף את יבול השנה, להתבונן בכל הטוב, להודות על מה שזכינו לעשות ולתקן את מה שדורש תיקון.

מלאכת התשובה היא מלאכה עדינה ועמוקה. היא דורשת ענווה, כנות, יושר. המניע הדוחף אותה הוא הרצון הבוער בנשמה לשלמות עצמית, לטוב שלם, לאחדות עם אלוקים. הרצון להתאחד עם הרצון האלוקי. תנועת הנפש להנכיח בחיים את גודל הנשמה שבפנים. לחיות חיים מתוקנים ושלמים, מהרצון עד המעשה.

חודש אלול מעורר את הרצון. את התנועה חזרה לשלמות. המלך, מלכו של עולם, יוצא לשדה, למציאות האנושית. שם, בשדה, מציאות המלך מעוררת ומחדשת את הרצון למפגש שלם.

 

אסירות תודה

העבודה הרוחנית של חודש אלול היא בראש וראשונה הודיה לה’ על כל הטוב שהוא זיכה אותנו באהבתו אותנו ובחמלתו עלינו. השנה, ההודיה הגדולה ביותר היא על נס ההצלה מהקורונה. גם כשהיא נשארת איתנו, מצבנו טוב לעין ערוך מכל מדינות העולם, ועל כך הודיה ענקית לה’.

בוודאי לכל אחת יש מלאי תודות. על מה שה’ נתן לה ועל מה שה’ זיכה אותה לתת. וכן, יש גם כאב. על מה שאבד, על מה שהתפספס. על מה שנעשה שלא כשורה ועל הנהגת ה’ הנסתרת, שכואבת ובלתי מובנת.

 

חטא גולש

הרב קוק, בספרו ‘אורות התשובה’, מבהיר את הדרך לתשובה שלמה מאהבה:

“כשעוסקים בתשובה, צריכים להגדיר ביותר את מהותם של הטוב והרע, כדי שהחרטה וזעזוע הרצון מחיוב לשלילה יפלו רק על הרע ולא על הטוב. ועוד יותר, שצריך לברר את הטוב הנמצא בעומק הרע ולחזק אותו – באותו הכוח עצמו שבורחים מן הרע. כדי שתהיה התשובה כוח פועל לטובה, המהפכת ממש את כל הזדונות לזכויות”.

חרטה חזקה על חטא היא כוח גדול וחשוב בתשובה. אבל צריך להיזהר מאוד שהחרטה תחול רק על החטא, ולא על מעשים שאינם חטאים. לעיתים מרוב זעזוע החרטה ‘גולשת’ מצער על החטא לצער כללי, ויוצרת הלקאה עצמית על התנהגות מתוקנת. הלקאה זו גורמת לבלבול פנימי, שהרי אין סיבה אמיתית להצטער על דבר טוב, וברבות הזמן נוצרת הימנעות מרגשי חרטה כיוון שהם יוצרים שקר פנימי ובלבול.

אתן ודאי מכירות את העובדה הבלתי מעורערת שאמא אשמה בהכל. הרבה פעמים זה לא נכון, אבל עודף אשמה פנימית לא מבוססת יכול לגרום לעייפות ולהימנעות מבדיקה עצמית כנה. דבר זה נכון גם בזוגיות כמובן.

חרטה היא חשובה מאוד, ועוד יותר חשוב שהיא תהיה מדויקת. רק על החטא, ולא יותר.

לב הטוב

השלב השני הוא להתבונן בחטא עצמו ולנסות לראות בו עומק טוב. כלומר, האם יש סיבה טובה שגרמה לחטא?

לפעמים סיבה ללשון הרע היא מעורבות ואכפתיות. אסור לדבר לשון הרע, אבל חשוב להיות אכפתיים. זו התבוננות דקה ועדינה שדורשת כנות, ענווה ואומץ. לפעמים אדם אחר יכול לעזור להבין את עומק הטוב.

זה לא מצדיק חטא כמובן, אבל כאשר מתבוננים בעומק הטוב מקבלים ממנו כוח, ואז מתחרטים וחוזרים בתשובה רק על החטא המדויק.

במצב כזה הנפש חשה שחרור מהרע שנעשה, ולא שקר ועומס מעודף אשמה. ואז התשובה הופכת את הרע לטוב ואת הזדון לזכות, כי בעקבות ראיית הזדון והחרטה עליו, התבהר עומק הטוב וקיבל מקום נוכח ומכוון יותר. וזוהי תשובה מאהבה.

כאשר זוכים באלול, מכוח נוכחות המלך בשדה, להתחרט על הרע ולהכווין את הטוב הגנוז, יוצאים לחרות משעבוד החטא והנשמה מקבלת בחזרה את האור שלה, שנחשך בגלל החטא.

והחודש מתמלא באור של חרות ותשובה.

אודות הכותב/ת

Avatar

כתוב תגובה