במצבי לחץ מתמשך הגוף נכנס לסטרס כרוני שבו היכולת לאכול חוזרת, אך הקורטיזול ממשיך לנכוח בגוף. לשילוב בין אכילת יתר ובין כמויות גדולות של קורטיזול עלולות להיות השלכות קריטיות על בריאות הגוף.

איך מגינים על הגוף מהשפעות המתח הכרוני ומשפרים את תפקוד מערכת העצבים?

תזונה נכונה עשויה לעזור במידה רבה. באופן כללי, מומלץ להימנע מיצירת מרווחים ארוכים מדי בין הארוחות, ולהעדיף ארוחות קטנות במרווחי זמן קטנים (כל שעתיים־שלוש), כדי לספק לגוף אנרגיה זמינה. כמו כן כדאי להעשיר את התפריט במזונות שמכילים ויטמינים מקבוצת ויטמיני B, חומצות שומן חיוניות מסוג אומגה 3 ומזון טרי, גולמי וטבעי ככל הניתן, שמספק לגוף את כל המרכיבים התזונתיים החיוניים לשלמות תאי הגוף ולתקינותם, להפחתת מצבי דלקת ולתפקוד תקין של מערכת העצבים.

הידעת?

טריפטופאן היא חומצת אמינו חיונית שמהווה בסיס ליצירת מלטונין המבטיח שינה טובה יותר, וליצירת סרוטונין המגן מפני חרדה ודיכאון. אכילת מזונות עשירים בטריפטופאן מסייעת גם בירידה במשקל. חשוב לדעת שתזונה דלה בחלבון מסייעת לספיגת הטריפטופאן, ולכן דיאטה עתירת חלבון מצריכה אכילת יותר מזונות עשירים בטריפטופאן.

מדור בריאות המלא תמצאי בגיליון אדר א' תשפ"ד,

לעוד תוכן ערכי, נשי וישראלי הצטרפי היום למגזין פנימה, להצטרפות לחצי כאן

הפוסט  להוריד מתח הופיע לראשונה ב-פנימה.

הצטברות פסולת היא אחת הסיבות העיקריות למחלות בגופנו. הפסולת יכולה להגיע ממקורות חיצוניים כמו מזון מעובד, חומרים מזיקים ואכילת יתר, וגם ממקורות פנימיים, כתוצאה טבעית של הליך חילוף החומרים בגופנו. 

בעולמנו המעורבב טוב ורע, תמיד יהיה מיותר. גם אם המזון שלי אורגני וטבעי, בתהליך עיכולו יהיו חומרים שייספגו בגוף, ואילו אחרים יופרשו החוצה בשל היותם מיותרים לקיומו השוטף. 

כל עוד הגוף מצליח לסלק את חומרי הפסולת באותו קצב שהם נוצרים, הגוף נשאר במצב נקי ובריא.

אם המצב אינו כך והפסולת אינה מופרשת לאלתר, היא מתחילה להצטבר בגוף, בכמות שהולכת וגדלה וגורמת לשיבושים בתפקודיו השגרתיים. 

הדרך המהירה והיעילה ביותר לפינוי הפסולת היא צום מים. "צום" פירושו הימנעות מכל סוג של מזון. הדבר היחיד שהאדם הצם מכניס לגופו הוא מים, ומים בלבד. לאחר 48 שעות שבהן אין כניסת מזון לגוף מתחיל תהליך של אוטוליזה – פירוק עצמי. המפליא בכל הסיפור הוא שהגוף יודע לפרק קודם את הרקמות הלא חיוניות, כמו רקמות שומן, שבהן מצטברת הכי הרבה פסולת, וכן מיומות וציסטות, שומות ושאר מיני גידולים (למעט סרטן). רק אחר כך הוא יפנה לפירוק רקמות שריר. רקמת הלב כמעט לא תיפגע (1%), ורקמת המוח לא תיפגע כלל.

במהלך הצום מתרחש בגוף ריפוי המתאפשר הודות לכך שאנו נותנים לגוף מנוחה, שהיא התנאי הראשון לכל החלמה. הצום נותן לאיבר החולה מנוחה פיזיולוגית המאפשרת ניקוי של חומרי הפסולת והתחדשות התאים. הניסיון מראה כי שיטת הטיפול בצום מועילה במחלות רבות ובהן אנמיה, שיגרון, דלקת בקיבה, מחלות לב, מחלות אוטואימוניות, בעיות עור, מחלות תשישות כרונית ועוד. 

חשוב לציין כי צום רפואי חייב להתבצע תחת פיקוח רפואי צמוד ואין לעשותו ללא השגחה מקצועית! 

אז מה עושים? 

גם אם מדובר בצום בן יום אחד – ובמיוחד אם הוא צום דתי, שאינו כולל שתיית נוזלים – לעתים בגלל רעילות הפסולת שמתפנה מהגוף, נחווה תופעות כמו כאב ראש, סחרחורת, בחילה וגירויים בעור. על מנת להקל את תופעות הניקוי כדאי להכין את גופנו אליו: 

שבוע לפני הצום:

מומלץ להימנע לחלוטין מצריכת קפה, תה, חומץ, סוכר, אלכוהול, חומרים משמרים וצבעי מאכל, להרבות בתזונה צמחית חיה (פירות, ירקות ואגוזים), ולאכול מנת עמילן אחת בלבד ביום, בכמות שאינה עולה על כוס (דגן מבושל/בטטה אפויה). 

שלושה ימים לפני הצום: 

כדאי להימנע לחלוטין מחלבון מהחי. 

בארוחה האחרונה לפני הצום:

• להעדיף פחמימות בעלות ערך גליקמי נמוך כמו דגנים מלאים או לחם מלא. 
• לאכול סלט ירקות גדול עשיר בסיבים תזונתיים שתורמים לתחושת שובע למשך זמן ארוך יותר.
• לאכול מנת חלבון קטנה להארכת תחושת השובע. לאכול כמות קטנה של שומן כמו שמן זית או טחינה. 
• להמעיט בתבלינים ובמלח שעלולים להגביר את תחושת הצמא. 
• לוותר על קינוח שמעלה בצורה חדה את רמת הסוכר בדם לטווח הקרוב אך גורם לירידה חדה ברמתו לאחר העיכול, מה שעלול לעורר תחושת רעב עוד באותו ערב. 

ביציאה מן הצום:

דבר ראשון, לשתות שתי כוסות מים בטמפרטורת החדר. ללגום לאט. לאחר רבע שעה – המזון הראשון שאוכלים הוא פירות טריים עסיסיים או מיץ ירקות. לאחר לפחות שעה, רק אם עדיין רעבים – צלחת מרק קטנה. 

שיהיה גמר חתימה טובה וצום קל ומועיל!

מתוך גיליון תשרי תשפ"ד

להצטרפות למגזין פנימה לחצו כאן

הפוסט צום ברפואה הטבעית הופיע לראשונה ב-פנימה.

כוויות נחלקות על פי דרגת חומרתן, ומסווגות לפי עומק הפגיעה בעור:
כוויה מדרגה ראשונה משפיעה רק על שכבת העור החיצונית. היא מתבטאת באודם, כאב, רגישות למגע ונפיחות קלה, אך בלי שלפוחיות.
כוויה מדרגה שנייה היא כוויה חמורה יותר. היא הורסת את השכבות העליונות של העור ומזיקה גם לרקמות. כוויה זו מתבטאת באודם, שלפוחיות וכאב עז.
כוויה מדרגה שלישית גורמת לחריכת העור והרס של כל השכבות שלו, ולעיתים אף של רקמות החיבור והשריר שמתחתיו. צבע הכוויה לבן דמוי שעווה, ואם נהרסו גם קצות העצבים באזור הנפגע לא ירגיש כאב.

עזרה ראשונה
במקרה של כוויה מדרגה שנייה או שלישית, או במקרה של כוויה מדרגה ראשונה שפגעה באזורים נרחבים של הגוף – חשוב לפנות ולקבל עזרה רפואית מיידית. אולם ישנה חשיבות גם לעזרה ראשונה שניתנת עד לקבלת חשוב לדעת שהאזור שנכווה ממשיך להינזק גם לאחר שהתרחקתם ממקור החום, ולכן יש לקרר אותו כדי למנוע נזק תרמי נוסף. אין להניח קרח על האזור שנכווה – אבל אפשר לשטוף או להשרות אותו במים קרירים, וכן לעטוף אותו במגבת ספוגה במים קרירים. מטרת הטיפול הראשוני היא להוריד את חומו של האזור הפגוע. במקביל חשוב לשים לב לכך שהטיפול במים אינו מקרר את גופו של הנפגע. אם יש צורך כסו אותו בשמיכה כדי לשמור על חום גופו.
אם בגדיו של הנפגע נדבקו לאזור הפגוע אין לנסות להסיר אותם, זה עלול לקרוע את העור ולחשוף את הנפגע לסכנת זיהום. אפשר לגזור את הבגד סביב האזור הדבוק ולהשאיר את סיום המלאכה לגורמים המקצועיים. אם מדובר בכוויה מדרגה ראשונה אפשר למרוח על האזור ג'ל אלוורה להקלה על הכאב ולשיקום העור.

במקרה של כווירות מדרגה שניה ושלישית יש לפנות מידית לקבלת טיפול רפואי. אילוסטרציה

כדי למנוע זיהום חשוב מאוד לכסות את האזור שנפגע, אבל יש לשים לב לא לחבוש אותו באופן הדוק מדי או באופן שיגרום לתחבושת להידבק לאזור הפגוע.

טיפול תזונתי
לאחר הטיפול הראשוני, נוכל לעזור לגופנו להחלים מהר יותר אם נספק לו את הרכיבים התזונתיים הדרושים לשיקום והחלמה. במקרים של כוויה נפגעים העור והרקמה שמתחתיו. כדי לשקמם נחוצים לגוף יותר חלבונים – כמעט פי שלושה מהצריכה הרגילה ( 2 גרם חלבון לכל קילוגרם גוף) , יותר נוזלים ויותר פחמימות.

תזונה לנפגעי כוויות:

חלבונים:
החלבונים נחוצים לשיקום הרקמות שנפגעו.
נמצא שחומצת האמינו החיונית ביותר במקרים של כוויה היא הגלוטמין, שתורמת להפחתת הנזק החימצוני, מהווה מקור ראשוני להתחלקות מהירה של תאים ולסינתזת חלבונים ומסייעת במניעת זיהומים. מקורות מן הצומח: כרוב, חיטה, שעורה, סויה, ספירולינה, תירס, קטניות. מקורות מן החי: מוצרי חלב, בשר, עוף, דגים.

ויטמינים:
ויטמין C – לוקח חלק בייצור הקולגן שנחוץ לשיקום העור.
מקורות במזון: פירות הדר, פלפל אדום, ברוקולי, תות שדה, עגבנייה.
ויטמין A – חשוב לתפקוד תקין של מערכת החיסון ויצירת תאי אפיתל.
מקורות מן הצומח (בצורת בטא קרוטן): גזר, בטטה, דלעת, תפוז, משמש, פטרוזיליה, ברוקולי, פלפל, תרד, כרוב. מקורות מן החי (בצורת רטינול): בשר, עוף, חלמון ביצה, חמאה ושמנת.
אבץ – חשוב במטבוליזם של פחמימות וסינתזת חלבון.
מקורות במזון: גרעיני דלעת, שומשום, אגוזים, קטניות.

הפוסט חום אימים הופיע לראשונה ב-פנימה.