לא אותו דבר

לפני שנתיים (פחות או יותר) הפכתם למשפחה. יצור קטן ומתוק הצטרף לזוג שהייתם, מארג החיים השתנה מקצה אל קצה. לילות לבנים, האכלות, דאגה. בחיים לא חשבת שתדאגי בעוצמה כזאת. שתאהבי בעוצמה כזאת. הניצוץ המבין הזה בעיניים, הידיעה שהברנש הקטן הזה הוא שלך ואת שלו לעד, הפכו אותך לכל כך מאושרת.

לאט לאט נכנסתם למסלול, למדת את עצמכם מהתחלה. שגרה חדשה הפכה לידועה ומוכרת, כמו הייתה כך מאז ומעולם. ואז החלטתם שאתם רוצים עוד, הגיע הזמן. וה' העניק לכם חסד, מקלון בדיקה עם שני פסים. את שמחה, אבל גם איפה שהוא בתוכך, את מרגישה שזה לא אותו הדבר.

את כבר לא מתהלכת עם עיניים נוצצות, רוחשת סוד בתחושת מלאות שלא סותרת את ההתרוקנות של ההקאות. הבטן יצאה מוקדם והפעם את מקיאה כבר מהשבוע החמישי, או אולי יש לך רק בחילה, אבל במקביל אלייך ישנו גם ילדון קטן בן שנתיים לרדוף אחריו בגינה. ובשבת בבוקר, במקום ליהנות מיקיצה טבעית אחרי שבוע של עשייה והיריון מאתגר, את מתייצבת לצד מיטתו ב-6:00 בבוקר, קוראת לו סיפור, ועוד אחד.

למי יש זמן להתרגש ולשמוח ולהתמלא פליאה על יצירה חדשה שמתרקמת בתוכך, כשכל מה שבא לך זה רק להירדם על הספה, כשהמשמרת שלך נגמרת ובעלך חוזר סוף סוף מהתפילה. בעומק הלב, את מרגישה אשמה. מול הילדון הקטן שהולך לאבד את כתר הבלעדיות, מול הבעל, שאין לכם מקום ומרחב להיפגש כי את כל כך עייפה, וגם מול העוברית, אולי היא לא מרגישה רצויה?

כשנזכרים בהיריון הראשון, טבעי להיות נוסטלגית ולדמיין אותו מושלם. עגול, יפה, מלא רוך ועדנה.

קשה לא להתגעגע ולהשוות. קשה לא להרגיש מנותקת כשהחיים שבחוץ כל כך סוחפים ואין זמן. קשה לא לחשוש שהלידה המתקרבת תשנה את כל המארג שבנית בעדינות. למרות זאת, זה אפשרי! להרגיש, להתחבר, לפעום ולצפות. אל תוותרי, החיבור הזה לא יהיה מושלם כמו שחלמת, הוא פשוט יהיה אחר. אבל גם את ההיריון הנוסף תוכלי לעבור מתוך קשר ושמחה.

מפנה מקום

• גם אם יש לך מצבור של בגדים מהילדים הקודמים, פני לעצמך בוקר חופשי ולכי לקנות בגד חדש או צעצוע לעובר החדש, פני לו מקום בליבך ובסדר יומך
• הגדירי זמן קבוע של חמש דקות ביום לדיבור עם העובר. מותר גם לספר לו שזה מורכב
• זכרי להיות בחמלה כלפי עצמך ולתת מקום גם לרגשות המורכבים ביותר. זה טבעי
• כשהמשפחה תתרחב, יורחבו גם הכלים לאהוב ולשמוח. דברי ושחררי עם בן הזוג או עם חברה טובה. נסי לא לשמור בבטן, יש שם מישהו
• כשאת מרגישה אשמה מול ילדך הבכור, החזיקי בליבך את הידיעה שאת הולכת להביא לילד שלך מתנה, אח חדש!
• הקפידי ללכת לכל הבדיקות, בקשי עזרה מבן זוגך שיזכיר לך אותן. אחרי המעשים נמשכים הלבבות, גם הכנה ללידה חוזרת או טיפול מגע טוב ייתנו לך מקום להתחבר להיריון ולהתכונן ללידה
• אם את מרגישה שאת לא מצליחה לשמוח בהיריון בשום דרך – פני לעזרה מקצועית, חשוב לשלול דיכאון לפני לידה (יש דבר כזה!)

הכותבת היא מדריכת הכנה ללידה 'ללדת עטופה' – ללידות ראשונות וחוזרות, ומטפלת ברפלקסולוגיה נשית ושיאצו. לתגובות: eli7bl@gmail.com

הפוסט שני פסים, אימא אחת / אלישבע אופן הופיע לראשונה ב-פנימה.

"לא היה?"

"לא היה! תקשיבי מה שאני אומרת לך. לרגע לא עזבו את היולדת. לרגע! קילחו אותה, האכילו אותה בכפית וחודש ימים היא לא קמה מהמיטה, רק הייתה צריכה להניק, לאכול ולישון".

ובעודי ממשיכה להתרוצץ אחר זאטוטיי, המשפט עודנו מהדהד בי: רק להניק, לאכול ולישון.

רק להניק, לאכול ולישון? לא להרים ברית למאה מוזמנים? לא לחזור ללימודי התואר חודש וחצי בלבד לאחר הלידה? לא להתרוצץ ולצאת ולחזור ולהקפיץ ולצאת לקניות? לא לזכות לביקורת מבית ומחוץ בנוסח: "מתי תחזרי לעצמך?"

להשיב את נפשה

כך מובא בגמרא במסכת נידה: "ר' יוסי אומר: איבריה מתפרקין ואין נפשה חוזרת עליה עד עשרים וארבע חודש". רש"י מפרש את המילה "נפשה" כדם הוסת, שבעבר לא היה חוזר במשך שנתיים, אולי בעקבות ההנקה.

אך גם בפירוש הפשוט של המילה נפש, שנתיים אחרי לידה זה הזמן בו נדרש לאישה להשיב אליה את נפשה. זה הזמן הדרוש גם לגוף להשתקם ולהחלים. במשך תשעה חודשי ההיריון הגוף עובר שינויים רבים במטרה להחזיק את העובר ובהמשך ללדת אותו.

השינויים מתרחשים כמעט בכל רובד גופני אפשרי: בעצמות, בשרירים, במערכת הדם וכמובן במערך ההורמונלי. לכל אלה דרוש זמן כדי להחלים ולחזור למצב הטרום-הריוני. התהליך רק מתחיל בתום שישה שבועות מהלידה, במה שנקרא תקופת משכב הלידה, ותקופה זו קריטית להחלמה מיטבית של האם היולדת.

היא זקוקה למנוחה מוחלטת, לאוכל מזין ולאוזן קשבת, כל מה שיעזור לה למקד את המאמצים בהחלמה ובטיפול בתינוק ולא בהישרדות. היום עניין זה כלל לא ברור מאליו, ולרוב האישה נדרשת לשוב לתפקוד חלקי או מלא זמן קצר לאחר הלידה.

השלב הרביעי של הלידה

בכל קורס הכנה ללידה מדברים על שלושה שלבים בלידה: הראשון – פתיחת צוואר הרחם, השני – פליטת התינוק והשלישי – יציאת השיליה. אני רוצה להציע להכניס לטרמינולוגיה הסב-לידתית גם את השלב הרביעי – תקופת משכב הלידה.

כמה משאבים ותשומת לב מושקעים מצד היולדת והסובבים אותה לקראת הלידה? קורס הכנה ללידה, סיורים בבית החולים, רכישת עגלה, הזמנת בגדים קטנטנים, ועוד.

כל אלה חשובים, אך איך ייתכן שבאורח פלא, מייד אחרי הלידה כל תשומת הלב כאילו נעלמת והיולדת נשארת לבדה עם האתגר של טיפול בתינוק זעיר וההחלמה שלה עצמה, עם כל מה שכרוך בכך? על אף שברוב המקרים יש בן זוג תומך, בל נשכח שהוא חוזר לשגרת יומו, ולרוב פרנסת הבית או ניהול הצרכים המשותפים לא מאפשרים לו להישאר ולסייע במה שהיולדת זקוקה לו.

ברור לי שכאשר אנחנו כחברה נתחיל להתייחס לתקופת משכב הלידה כחלק בלתי נפרד מתהליך הלידה, היולדת תמצא את עצמה חושבת מראש על התקופה הזאת, תתכנן אותה ותכין לעצמה משאבים להתמודדות עם תקופה מאתגרת זו.

אני פונה אליכן, נשים לפני ואחרי לידה, אימהות, חמיות, גיסות וסבתות. פקחנה עיניים, שמנה לב לתקופה הזאת, ואם צריך אף שנו סדרי עדיפויות. אולי מוטב לארגן ברית קטנה יותר, ואת הכסף להשקיע בעוזרת בית שתגיע בשבועות לאחר הלידה? אולי ניתן לחסוך את המתנה ולקנות שובר לעיסוי או לדולה פוסט-פארטום?

אולי להגיע להשגיח בלילה על התינוק בתקופת הגזים הסוערת ולאפשר להורים טרוטי העיניים לישון כמה שעות רצופות? להתקשר, לבקר, לבוא להעמיד כמה סירים, לשטוף רצפה. כל עוד הם נעשים ברגישות הנדרשת, אלו לא מותרות.

אני מקווה שקרוב היום בו כל יולדת תזכה לעיטוף לו היא זקוקה, ולא רק בהודו.

הכותבת: מדריכת הכנה ללידה, דולה ודולה פוסט-פארטום (ליווי לאחר לידה)

Y0586122131@gmail.com

הפוסט עטופה ברחמים / יושיביה כץ הופיע לראשונה ב-פנימה.

"אנו מכירים מקרים של לידה של שניים עד שלושה זוגות ביממה. אך לידה של חמישה זוגות ביממה זה כבר נדיר יותר. אנו שמחים להיות הבחירה הטבעית של אלפי יולדות מדי שנה במערך לידה המעניק שירות מוביל לתושבות העיר תוך אימוץ גישות חדשניות במגוון נושאים הקשורים לפוריות ולידה". אומרת פרופ' סורינה גריסרו מנהלת מערך הלידה בשערי צדק.

הפוסט החדשות הטובות: בשערי צדק נולדו חמישה זוגות תאומים ביום אחד! הופיע לראשונה ב-פנימה.

בקול אחר
מדובר בטכנולוגיה המנצלת את אופן התנועה של גלי קול בתוך חומרים כדי ליצור תמונה. האוזן האנושית מסוגלת לקלוט גלי קול בטווח מסוים, אבל קיימים גם גלי קול שנמצאים מעבר לטווח השמיעה שלנו. גלים אלו נקראים גלי על-שמע או על-קול, מפני שקולם לא נשמע באוזן שלנו.
גלי קול נישאים באוויר – כך אנחנו שומעים, אך הם גם מסוגלים לנוע בחומרים נוזלים ומוצקים. הגוף שלנו מורכב בעיקרו מנוזלים, וכך יכול האולטרסאונד לשדר באמצעות מתמר גלי קול לתוך הגוף שלנו. מתמר האולטרסאונד, שכל אישה מכירה מקרוב, הוא מעין שלט רחוק שבתוכו נמצאים גבישים שנעים במהירות גבוהה ומייצרים את גל העל-שמע. הגלים נעים קדימה ופוגשים חומרים שונים. למשל, בבדיקה של אישה הרה הגלים ייפגשו בקיר הבטן של הנבדקת, בקיר הרחם, במי השפיר ולבסוף בגוף העובר. תפקידו של הג'ל המוכר שבו משתמשים בעת הבדיקה הוא לחבר בין העור של הנבדקת ובין המתמר ולמנוע חדירת אוויר ביניהם, דבר שמפריע לשידור ולקליטת הגלים. גלים שפוגשים בעצמים כלשהם, קופצים ומוחזרים חזרה אל המתמר. המתמר ממיר את עוצמת גלי הקול שחוזרים ואת משך זמן החזרה שלהם לאותות, שאותם הוא משדר למכשיר האולטרסאונד. המכשיר הוא מחשב משוכלל שמתרגם את האותות הללו לתמונה.

האולטרסאונד משמש כיום בתחומים רבים של הרפואה כמו בדיקות לב, כלי דם, פרקים, שרירים ועוד.
ברפואת הנשים זיהו את האפשרויות הרבות הטמונות באולטרסאונד כבר לפני יותר מחמישים שנה. המכשיר המופלא העניק לרופאים כלי שבעזרתו אפשר לצפות בנעשה בעולם הסגור של עובר ברחם אמו. גלי הקול נעים בצורה מיטבית בנוזל. ועובּרים, כידוע, צפים בשק השפירים שעוטף אותם במי שפיר. כך מתאפשרת צפייה מצוינת בעובר על כל איבריו, בשלייה, בחבל טבור, בצוואר הרחם ובמקרים מסוימים אפילו במבנה הרחם עצמו.
אצל נשים שאינן בהיריון ניתן לצפות באברים הנשיים ולוודא את תקינותם, בכל מקרה של תלונה או כאב. לפני עידן האולטרסאונד ובלי המידע הרב שהטכנולוגיה הזאת סיפקה, היה צורך בפעולות חודרניות כדי לאבחן בעיות, או שהסתמכו על מישוש או הסתכלות דרך צוואר הרחם, במידת האפשר.

אבחון מהיר
כל בדיקת אולטרסאונד עונה על צורך רפואי אחר ותיערך בהתאם לנדרש. בבדיקה שנעשית לקראת לידה, לדוגמה, המטפל יבקש לראות את דופק לב העובר ואת תנועותיו, את כמות מי השפיר, מיקום השלייה, מצג העובר ומידותיו: היקפי הראש והבטן, רוחב הראש ואורך עצם הירך. ארבע מידות אלו מאפשרות למטפלים להעריך את משקל העובר ולהשוות את גדילתו למידותיהם של עוברים אחרים באותו שבוע בהיריון. כל המידע הרב הזה מושג בתוך כמה דקות, ומקנה למטפלים, לרופאים ולמיילדות ידע חשוב שביכולתו לעזור לאישה להגיע ללידה טובה ובריאה ולקום ממשכב הלידה בידיים מלאות. במקרה אחר, למשל, של נערה עם כאבי בטן חזקים שפונה למיון, האולטרסאונד משמש את הצוות המטפל כדי לגלות אם יש בעיה ברחם או בשחלות, או שמא יש לחפש מקור אחר לכאביה. כך ניתן לאבחן או לשלול שורה של בעיות אפשריות, ולהגיע לאבחנה מדויקת במהירות מרבית. העל-שמע הוא חלון לתוך מסתרי גוף האדם, והוא כלי הכרחי וחיוני לטיפול.

מתוך מדור הבריאות המחודש במגזין פנימה 

הפוסט רואים את הקולות הופיע לראשונה ב-פנימה.

"ניסיתי הכול והכול כואב", אמרה לי חברה שילדה לא מזמן את ילדה החמישי בלי אפידורל.
מצד שני, תמיד תהיינה גם מי שתספרנה בעיניים נוצצות על התנוחה החדשה שמצאו שהפכה את חוויית הלידה שלהן לקלה ונוחה הרבה יותר. כיום לא מעט נשים כבר לא מסתפקות בלידה תקינה. הן מבקשות לחוות, לבחור ולהיות פעילות בתהליך מתוך קשב לגופן ולעצמן, כך ש"חוויית הלידה" ו"עיבוד הלידה" הפכו למושגים שגורים. אם כן, האם לידת מים היא אכן בגדר בשורה, או שמא היא דרך חדשה שמצאו המחלקות בבתי החולים השונים להתחרות על ליבן של היולדות, ועל התקציבים הבאים בעקבותיהן?

חיבוק מיימי
הראשון בעולם המערבי שהעלה את הרעיון כי שהייה במים יכולה להקל על כאביה של היולדת בזמן הצירים הוא הגינקולוג הצרפתי מישל אודן. עוד בשנות השבעים של המאה הקודמת התקין אודן בריכה מתנפחת פשוטה ליד חדר הלידה בבית החולים שבו עבד, ותוך שנים אחדות השתמשו בבריכה אלפי נשים וכמאה מהן אף ילדו בה. אודן גילה כי המים מפחיתים את הכאב, מסייעים ליולדת להגיע להרפיה ומקצרים את השלב הראשון של הלידה.
מראשית שנות השמונים ואילך, הלך והתפשט השימוש בבריכת מים בלידה במדינות רבות בעולם.
בבריטניה, למשל, לידת מים נחשבת כיום לאופציה שגרתית לנשים בריאות שהריונן בריא.

התינוק מוגן על ידי רפלקס הצלילה. צילום: אילוסטרציה

"יש הרבה אלמנטים במים שעוזרים ליולדת", מספרת רווית פרידמן, דולה שמלווה לידות במים. "קודם כול הטמפרטורה של המים. המים בלידה לרוב מחוממים ל 35- מעלות, דבר שנותן תחושה של עיטוף ויש לכך אפקט מרגיע. גם הלחץ של המים על הגוף הוא כמו חיבוק שעוזר כשכואב. את גם רואה שכשאישה נכנסת למים משהו אצלה משתנה. זה נכון שעדיין היא כאובה, אבל היכולת שלה להכיל את הכאב גדלה".

מיכל רוזן, מיילדת מוסמכת ומקימת 'קורה' – קליניקה וקהילה לנשים, ילדה בעצמה בשתיים מתוך ארבע לידותיה בתוך בריכה ותומכת מאוד בלידות אלו. "אנחנו יודעים כבר המון שנים שלידות מים מאוד מקלות על נשים", היא אומרת.

האם הרגשת שהלידות שילדת במים הפחיתו את הכאב לעומת הלידות הרגילות שחווית?
"לגמרי, חד משמעית. גם צריך להבין שהתחושה של המתיחה של העור היא מאוד שונה. בלידה יש מצב של crowning , שבו הראש של התינוק מותח את העור, ובתוך מים חוויית הכאב עקב המתיחה מופחתת. אין מחקר שהוכיח זאת, אבל אין כיום גופים בעלי אינטרס לחקור לידות מים. מבחינת החוויה, נשים שילדו במים יגידו לך שזה לא דומה לשום דבר אחר. חוויה שהתינוק עובר ממים למים, תחושה שהעור פחות נמתח והפחתה בחוויית הכאב. אנחנו גם רואות מהניסיון שיש פחות קרעים, אבל אין אף מחקר שמוכיח שיש הפחתה של קרעים בדרגה שלוש, שהם הקרעים החמורים יותר, לצערנו".

האם המיילדות עוברות הכשרה מיוחדת ליילד במים?
"כל בית חולים שפותח את האפשרות ללידות מים מבצע הכשרות ייעודיות לכך. אני עצמי השתתפתי בשלוש הכשרות כאלה. יש עקרונות מאוד חשובים בלידות מים. קודם כול, צריכה להיות ציפה של הגוף כדי שתהיה הפחתה של הכאב. זאת אומרת שאי אפשר ללדת במים בגובה של 30 סנטימטרים. דבר נוסף הוא שברגע שראשו של התינוק יצא מהמים אי אפשר להחזיר אותו למים. לומדים גם מה קורה אם פתאום צריך לחלץ את האימא במהירות מהמים, אם יש איזה קושי בלידה. לפעמים כשהלידה מתעכבת אנחנו דווקא נמליץ לאישה לצאת מהמים, מכיוון שהציפה מפחיתה מעט את כוח הכבידה, ולכן לפעמים היא לא מקדמת את הלידה".

יודעים כבר שנים שלידות מים מקלות על נשים. אילוסטרציה

אבל מה עם התינוק שנולד במים? האם לא עלולה להיגרם לו מצוקה נשימתית?
התינוק למעשה מוגן על ידי "רפלקס הצלילה" – הוא סוגר באופן אינסטינקטיבי את דרכי הנשימה שלו וממשיך לנשום דרך חבל הטבור עד שפניו ייחשפו לראשונה למגע עם האוויר.
בארצות הברית, בשונה ממדינות אחרות, קיימת הסתייגות מלידות במים, והאקדמיה האמריקנית של רופאי הילדים והגינקולוגים נמנעת מלתמוך בהן מאז 2014 , בעקבות מקרים נדירים ובודדים שבהם התרחשו סיבוכים ביילודים, כמו מצוקה נשימתית ושאיפת מים נגועים בדם. במקרים אחרים תינוקות שנולדו בלידת מים ביתית באריזונה לקו ב"מחלת הליגיונרים" (דלקת ריאות חיידקית) בעקבות ברזים שהיו נגועים בחיידק. לפיכך פרסם המרכז לבקרת ומניעת מחלות בארצות הברית כי לפני לידת מים יש לברר את בטיחות מקור המים ואיכות החיטוי שלהם.

"היה מחקר אמריקני שיצא לפני כמה שנים והראה שיש סיכון בלידות מסוג זה", מספרת רוזן, "היתרונות של לידות מים ידועים המון שנים, וכיום מבינים שהמחקר ההוא לא היה מספיק מקיף".
"לא קיימת כל סכנה לתינוקות בריאים, גם בשל מנגנון הצלילה וגם בשל חוסר בטריגרים לשאיפה מתחת למים", מסבירה שירי נגר, אחות סגנית חדר לידה בלניאדו. "הסכנה לשאיפה היא רק בתינוק שסובל מהיפוקסיה, מצב של חוסר באספקת חמצן, ולכן לידות מים מתבצעות עם ניטור עוברי תקין. הניטור מתבצע לסירוגין לאורך כל הלידה, וכך מוודאים שהתינוק אינו במצוקה. כפי שהתינוקות לא שואפים מים ברחם כל עוד הכול תקין, כך אין סכנה שישאפו כשהם יוצאים למים".

כמה זמן התינוק יכול להיות מתחת למים?
"כל עוד התינוק לא יצא מהמים הוא מקבל חמצן דרך השליה", אומרת שירי. "לוקח כמה דקות לשליה להתנתק באופן מוחלט מקיר הרחם, ולכן הדופק בשליה ממשיך עוד כמה דקות לאחר הלידה, כך שבאופן תיאורטי התינוק יכול להיות דקות אחדות מתחת למים בלי בעיה. עם זאת אנחנו לא משתהים, ומרגע שכל הגוף יוצא מהמים, בתוך כמה שניות אנחנו מוציאים את התינוק החוצה. היציאה מחוץ למים היא מיידית אך לא מהירה, לצורך שמירה על בטיחות – כדי שלא ייקרע חבל הטבור, לדוגמה. אם חבל הטבור כרוך סביב הצוואר או כל חלק אחר בגופו של התינוק, מתירים אותו מתחת למים בנחת ומוציאים כשהכול משוחרר"

רונן מוסיפה כי טענה נוספת של המתנגדים ללידות מים במשך השנים הייתה שכאשר התינוק עובר דרך תעלת הלידה, הוא נחשף לסביבה החיידקית של האימא שתהיה חלק ממערכת החיסון שלו, ואם הוא עובר דרך המים נשטפת ממנו השכבה הזאת והוא יהיה פחות מחוסן, "אבל כיום יודעים שלא סביר שהחיידקים יישטפו", היא אומרת.

***
הכתבה המלאה במגזין פנימה
גם אני רוצה לעשות מנוי למגזין בקליק!

הפוסט מים. חיים הופיע לראשונה ב-פנימה.

"הייתי אישה מוכשרת שהכול מצליח לה בחיים והיה ברור שיהיו לי ילדים בקלות, אבל זה לא קרה", מספרת איילה (שם בדוי), בשנות השלושים לחייה, הנשואה כעשור. "לנגד עיניי חלפו נשים, שכנות וחברות, שהתחתנו שנה וחצי אחריי ונכנסו להיריון וילדו. זה לא הסתדר לי, הרי אני התחתנתי לפניהן, איך זה יכול להיות? כל הזמן התפללתי שאהיה בהיריון לפני שחברה מתחתנת, כי הצלחה כזאת של מישהי מציפה את החוסר שלי.
"עיקר ההתמודדות שלי הייתה במפגשים של נשות הקהילה שבהם דיברו רק על לידות והריונות, והיו גם תלונות של נשים שנכנסו להיריון מיד אחרי החתונה ולא היה להן זמן לנשום. ישבתי שם והסמקתי. התביישתי מכך שאין לי ילדים ואני לא בהיריון, והייתי בטוחה שזאת אשמתי ושאני לא בסדר. היה לי חשוב להראות כלפי חוץ שהכול בסדר ובשליטה ולחייך, וזה גזל ממני המון כוחות. היום אני במקום אחר, אבל אז נמנעתי מלצאת מהבית".

סוד בדרך הטבע

איילה התגוררה במקום קהילתי וצפוף עד כדי כך ששמעה מדי ערב את שיר הערש ששרה השכנה לילדיה. הצפיפות, הבדידות, העצות והמבטים המרחמים גרמו לבני הזוג לעבור דירה למקום מאוורר יותר, אך מהתמודדות אחת היא לא יכולה הייתה לברוח: "הקושי העיקרי היה עם חמותי. היה לה מאוד קשה להכיל את ההמתנה שלנו, וזה הגיע לרמה שהיה לה קשה לקבל אותי. בסוף, כשסיפרנו להם שהבעיה העיקרית נמצאת אצל בעלי, הם כמעט נפלו מהרגליים והיו בהלם שיש לבן שלהם בעיה ושזה לא רק הכלה שלהם שבגללה אין לו ילדים".

איך הביקורת השפיעה על הזוגיות שלכם?
"כמובן שזה גם מאוד השפיע על הזוגיות והרעיל אותה ויש לנו מכך משקעים רבים. הפרטיות מאוד חשובה לי, זה הדבר הכי בסיסי שנשאר לנו גם במציאות הטיפולים. לכל אדם יש זכות להביא את הילד שלו לעולם בלי שאף אחד יעז להוציא על זה מילה. זה אמור להיות סוד בדרך הטבע".

בשנה האחרונה נקלטה איילה בהיריון טבעי שנפל בתחילתו. למרות הסודיות האופפת בדרך כלל את טיפולי הפוריות היא בחרה לשתף בכך את המשפחה, אך זו לא הצליחה להכיל ולתמוך בה.
"היו לנו הפלות בעבר, אבל אף פעם לא חווינו אותן בכאב כזה. היה לנו קשר מדהים עם העובר ואני ממש מרגישה שאיבדנו ילד. הרגשתי צורך לכתוב על זה בוואטסאפ של המשפחה, והם הניאו אותי מלעשות כן. זה הסעיר אותי מאוד. איך אפשר לכתוב שם שטויות ולפרסם תמונות של הילדים וטיול משפחתי אבל לא על ההפלה שלנו? היה לי כזה כאב עד שכתוצאה מכך עזבנו את הקבוצה. בוואטסאפ ביקשנו שיהיו רגישים כלפינו, אבל בפועל מיד אחר כך כתבו דברים שהיו לנו כמו מלח על הפצעים ושכחו את מה שעברנו. אנשים מתחתנים ויולדים ילדים, ואני שואלת את עצמי: אני אולי מלאך, כי הטבע לא עובד עליי?"

תקופת ההמתנה מזמנת אתגרים זוגיים, משפחתיים וכלכליים. תמונת אילוסטרציה

רחל, בת 29 ונשואה כתשע שנים, זכתה לחבוק לא מזמן בן בכור, וגם לה יש בטן מלאה על תקופת
ההמתנה הארוכה: "בשנים האחרונות הרשינו לעצמנו להבריז מאירועים ובעיקר מבריתות שבהן ציפו מאיתנו להיות קוואטרים. היו פעמים שננזפנו על כך שלא הגענו לשמחה או למפגש משפחתי, ולא התחשק לנו לפרט שבדיוק עברתי שאיבה, החזרה, אשפוז או הפלה, או שבדיוק קיבלנו תשובה שלילית ולא התאים לנו נסיעות ושמחות. זה מתסכל שבמשפחה לא מגדילים ראש מול זוג שמן הסתם עובר משהו ולא מעוניין לשתף".

ואיך הגיבה הסביבה?
"הסביבה מגיבה מאחורי הגב בצקצוקים ואנחות. למדתי להגיב בציניות על שאלות חסרות רגישות בלי להתחשב ברגשות השואלים. אם אישה זרה או דודה רחוקה מרשה לעצמה לגעת לי בבטן ולשאול 'באיזה חודש את?', אענה בלי לחשוב פעמיים 'חודש תמוז'", היא אומרת בציניות. "התקופה הזאת עלולה לפגוע בזוגיות, ובהחלטה משותפת החלטנו לעשות הכול כדי לחזק זה את זה ולשמור על הקרבה והחברות בינינו. בסופו של דבר יש לנו רק זה את זה בהתמודדות הזאת".

הכתבה המלאה במגזין פנימה 

להצטרפות ורכישת מנוי לחצי כאן >> אני רוצה מנוי למגזין פנימה!

הפוסט בטן מלאה הופיע לראשונה ב-פנימה.

שמלה פרחונית: קרן אשד ל"בגדי תפארתך", כובע: רונית זלוטניק ל "רונית כובעים", עגילים: קושטא קישוטים ותכשיטים, נעליים: אבי מודל ירושלים

כן לטריקו
מי שמכירה את השיטה שלי יודעת שחוויית ההתלבשות אצלי נטולת בגדי טריקו ולייקרה, אבל כשמדובר בבגדי היריון אני לחלוטין בעד.
את נמתחת ואלה הבדים שהכי ידייקו אותך מכל הבחינות. מומלץ לרכוש בגדים אלסטיים איכותיים, לא כאלה שתמצאי עליהם גרגירים קטנים אחרי הכביסה השלישית.

שמלה פרחונית: קרן אשד ל"בגדי תפארתך", כובע: רונית זלוטניק ל "רונית כובעים", עגילים: קושטא קישוטים ותכשיטים, נעליים: אבי מודל ירושלים

גזרות נכונות
הגזרות המחמיאות ביותר לנשים בהיריון הן שמלות בגזרות ישרות, או כאלה שמתכנסות מתחת לחזה, כמו שאפשר לראות בתמונות.
זה הזמן להיפרד זמנית מחצאיות וחולצות.

שמלה: בוטיק יעלה, ירושלים, כובע: רונית זלוטניק ל "רונית כובעים", עגילים: קושטא קישוטים ותכשיטים, נעליים: Togo , כפפות: אורנה שאול, תל אביב, גופיה: סטודיו תאנה

גלבייה: גלאמור, נתניה, מטפחות: אוסף פרטי, נעליים: אבי מודל, ירושלים; עגילים: עלי אקספרס

הכול עובר
אל תשכחי שזה זמני, ואוטוטו את חוזרת למידותייך ולבגדים שבהם הבחירה שלך גדולה יותר.
ממש כמו שאוטוטו את חוזרת לישון בלילות. הכול הפיך, גם בבגדים.

שמלה: מיני אלנבי ירושלים, נעליים: זויה, ירושלים, כובע: אוסף פרטי, עגילים: H&O, עגילים: H&M

איפור: אודיה יהב – איפור ושיער
תודה ליהודה הרמן – זית רענן שפתח לנו את ביתו לצילומים
צילום: אביטל הירש

הפוסט מתלבשת בשביל שניים הופיע לראשונה ב-פנימה.

ומה לגבינו, הנשים?

האם יש חשיבות מיוחדת עבורנו לאכול דווקא בשעות מסוימות?
בואו נדבר על תסמונת השחלות הפוליציסטיות. זו ההפרעה ההורמונלית הנפוצה ביותר בקרב נשים, אשר פוגעת בפוריות של נשים הסובלות ממנה. היא משפיעה על כ- 6-8% מהנשים בגיל הפוריות.

נשים עם שחלות פוליציסטיות עשויות לסבול מפגיעה בפוריות, הפרעות בסדירות במחזור החודשי וירידה במספר הביוצים. מאפיינים חיצוניים של התסמונת יכולים להיות נשירת שיער הראש, שיעור יתר ופצעונים (אקנה).

שינוי תזונתי הוא חלק חשוב מטיפול בהפרעות הורמונליות. אילוסטרציה

מה גורם להופעת התסמונת, והאם ניתן לטפל בה באמצעות שינוי התזונה?

התסמונת קשורה לשיבוש הורמונלי ולמצב שנקרא 'תנגודת לאינסולין'. האינסולין שמופרש בגוף "מאבד מערכו" ומשפיע בעוצמה נמוכה מהרצוי, מה שעשוי לגרום לעלייה לא רצויה ברמות הסוכר בדם. שיבוש הורמונלי נוסף שנגרם מכך הוא רמות גבוהות מהנורמה של הורמוני מין זכריים.

ושינוי תזונתי הוא חלק חשוב מהטיפול בתסמונת.

בהתאם לעקרונות של אכילה לפי השעון הביולוגי, ארוחת בוקר גדולה נמצאה כמשפרת את הפוריות. מחקרים שנעשו בנושא מצאו כי ארוחה כזו שיפרה את האיזון ההורמונלי והעלתה את כמות הביוצים אצל הנשים עם התסמונת.

המלצות תזונתיות נוספות לטיפול בתסמונת:

• הפחתת כמות הסוכר בתזונה והפחמימות ה"ריקות" כמו קמח לבן למשל, ולהעדיף על פניהם פחמימות מורכבות: קטניות, דגנים מלאים (בורגול, גריסי פנינה, שיבולת שועל, קמחים מלאים).
• צריכת שומנים איכותיים ממקור צמחי: למשל אבוקדו, טחינה, שקדים ואגוזים, שמן זית.
• צריכה מגוונת של פירות וירקות.
• אצל נשים עם עודף משקל ירידה של 5-10% מסייעת לשיפור הפוריות.
• פעילות גופנית משפרת את האיזון ההורמונלי ואת התסמינים.

הפוסט איך תזונה נכונה יכולה להשפיע על בעיות פוריות: השעון הביולוגי חלק שלישי הופיע לראשונה ב-פנימה.

אֶל הָאִשָּׁה אָמַר הַרְבָּה אַרְבֶּה עִצְּבוֹנֵךְ וְהֵרֹנֵךְ בְּעֶצֶב תֵּלְדִי בָנִים וְאֶל אִישֵׁךְ תְּשׁוּקָתֵךְ וְהוּא יִמְשָׁל בָּךְ" (בראשית, ג, טז)

בקרב חכמינו יש האומרים שבטרם נענשו בנות חוה לדורותיהן, כמאמר הפסוק, תהליך ההריון והלידה כולו נמשך יום אחד בלבד. קצת מפתה לחשוב איך יכלו החיים להראות לולא חטאה של חוה, אבל למזלנו בישראל של המאה ה-21 יש דרכים להקל על ה״בעצב״, גם אם לא על ה״ארבה״.

לחיים בעידן המודרני יש גם ״עונש״ מסוג אחר, וכדי שנוכל להתפנות לרך הנולד ולעצמנו כמה שיותר מהר אחרי הלידה, אנחנו צריכות בתור התחלה להשתחרר מבית החולים, וזו רק המשימה הראשונה בשורת הבירוקרטיות שבדרך. עבורכן נאספה הרשימה המלאה: מהמנהג העתיק של רישום בחדר הלידה ועד לתוכנית העכשווית חסכון לכל ילד, כל מה שנותר לכן לעשות הוא ״לגזור ולשמור״.

לידות נכנסות

בעת הרישום לחדר הלידה יוגשו לכן שני טפסים, כדאי לקרוא עליהם לפני שמגיעות עם צירים. הראשון מפרט את הבדיקות והטיפולים שעוברים התינוקות מיד עם לידתם ובימים הראשונים, ובהם חיסון ראשון נגד דלקת כבד נגיפית מסוג B; בדיקות סקר והזרקת ויטמין K תוך שרירית. טופס המידע מגיע עם המלצות משרד הבריאות בנושאים הללו ומי שמעדיפה להימנע מחיסון, בדיקה או רחיצת התינוק, נדרשת לחתום על השני, טופס סירוב לביצוע הבדיקות.

יציאת מצרים

שחרור מבית החולים מתאפשר במעמד שני ההורים, כשלשניהם תעודה מזהה. עליכם לגשת למשרד הרישום בבית החולים, אותו אחד בו נרשמתם בהתחלה, שם תקבלו שלושה מסמכים: ״הודעת לידה״ שמונפקת על ידי משרד הפנים; ״מענק לידה” מביטוח לאומי; ו״אישור על לידה״ מבית החולים. אם זהו רישום הילד הראשון, תתבקשו לתת גם פרטי חשבון בנק (שלכן או של החשבון המשותף) לטובת המענק וקצבת הלידה.

על פי נוהל רישום לידה בישראל, אחראי בית החולים למסור הודעה על לידה ללשכה למרשם האוכלוסין במשרד הפנים. מבית החולים לא תצאו עם ״תעודת לידה״. אותה תקבלו לאחר שיושלם הליך הרישום במשרד הפנים ולאחריו גם תקבלו ספח מעודכן לתעודת הזהות.

ושוב נצאה

לא הספקתן לחזור הביתה וכבר צריך לצאת שוב: בשבוע הראשון שלאחר הלידה, אנחנו צריכות לקבוע תור ראשון לטיפת חלב ולרשום את התינוק בקופת החולים. הרישום מתבצע עם האישורים וסיכום השחרור שהונפקו בבית החולים ותעודת הזהות שלך. בטיפת חלב תתבצע שקילת התינוק ומועדי החיסונים העתידיים ייקבעו.

אל תשכחו לדאוג לבריאותכן ופוריותכן: גם אם אתן מרגישות שהכל תקין בשבועות הראשונים, קבעו פגישה עם רופא/ת הנשים כ-7 שבועות מתאריך הלידה.

מ-טפסים לעתיד

בינואר אשתקד השיק הביטוח הלאומי את תכנית ״חסכון לכל ילד״ ולרשימת המשימות נוספה גם בחירת התוכנית. במקביל לקצבת הילדים המשולמת על ידי הביטוח הלאומי, יופקדו מדי חודש 50 ש"ח על ידי המדינה לקופת הגמל, או הבנק, שבחרתם מרשימת הגופים שנבחרו על ידי משרד האוצר. למשימה הזו יש לכן חצי שנה שלמה, אחריה יבחר הביטוח הלאומי באחד מהמסלולים הקיימים עבורכן.

למרות שמדובר במשימות שביצוען בפועל אפשרי רק לאחר הלידה – כדאי לנצל את הזמן שלפני להבנת התהליכים שיעברו עליכן ועל התינוק בימים הראשונים. מומלץ לבדוק אם בבית החולים בו אתן צפויות ללדת יש הנחיות נוספות בנוגע למסמכים שתידרשו להציג בפניה לרישום בטרם הלידה, המדיניות עשויה להיות שונה בין המוסדות. ככל שתדעו מה מצפה לכן בפן הבירוקרטי, יהיה לכן יותר פנאי לדבר החשוב באמת,
בשעה טובה.

הפוסט לאילו דברים חשוב לדאוג לאחר הלידה? הופיע לראשונה ב-פנימה.