עמותת שניר, שנוסדה ע"י ניר שמול, פותחת זרוע חדשה במסגרת פעילות  "המלאכים של שניר", תחת השם "מלאכים ועובדים" בניהולו של אבישי תנעמי.

הזרוע כוללת קבוצת וואטסאפ ייעודית עבור אנשים שאיבדו את עבודתם עקב המשבר. הקבוצה שנפתחה לאחרונה כוללת כבר מעל 300 מחפשי עבודה, אנשי עסקים וחברות כח אדם המתווכות בין מעסיקים למחפשי עבודה.  מספר האנשים בקבוצה ממשיך לגדול מדי יום בעקבות פרוץ הגל השני ובימים אלה, בעקבות הביקוש הרב, נפתחת קבוצת וואטסאפ נוספת.

לדברי אבישי תנעמי, מנהל המיזם: "וירוס הקורונה מזמן לכולנו תקופה מאתגרת הנותנת בנו את אותותיה ללא רחם ומשבשת את שגרת חייהם של רבים וטובים. לצערנו אנו עדים ללא מעט בתי אב שאיבדו את מטה לחמם: חלקם פוטרו ממקום עבודתם לבלי שוב, והיתר מצויים בחל"ת ממושך, בסיומו איש אינו ערב לכך כי ייקלטו בשנית במקום עבודתם. מדובר באנשים חרוצים, שכל רצונם הוא למצוא עבודה שתפרנס אותם בכבוד, בזכות ולא בחסד. אנו יוצאים בקריאה למעסיקים מכל המגזרים להצטרף למיזם המבורך ולהציע משרות הפנויות לאיוש מיידי."

לדברי ניר שמול, יו"ר וממייסדי עמותת שניר: "אנו בעמותת שניר שמחים בהקמת קבוצת "מלאכים ועובדים" המצטרפת לקבוצת המלאכים של שניר וכוללת מעל  3000 חברים בישראל וכ-1000 חברים בקבוצות הפועלות בחו"ל. אנו מקווים שגם מיזם "מלאכים ועובדים" יתרחב באופן בו נוכל לסייע לכמות גדולה יותר של מחפשי עבודה בימים לא פשוטים אלה. בקבוצה אנו נחשפים מדי יום לפנים היפות של ארץ ישראל. עם ישראל שמח לעזור, וזו לא רק סיסמה."

עמותת שניר היא עמותה ללא מטרות רווח אשר נוסדה בשנת 2010 ושמה לה למטרה לפעול לטובת קידום שוויון הזדמנויות בחברה הישראלית.  מייסדי העמותה הם ברובם אנשי עסקים ונדל"ן צעירים בשנות ה-40-30 לחייהם החולקים גורם מניע משותף והוא הרצון לתרומה ולעשייה חברתית, לצד פעילות עסקית.

לינק להצטרפות לעמותה:

https://chat.whatsapp.com/JbWBsveJnT4GWSvsVSKLit

הפוסט מלאכים ועובדים: יוזמה חדשה למציאת עבודה למובטלי קורונה הופיע לראשונה ב-פנימה.

אך יחד עם זאת נשים רבות מרגישות שהגיעה העת ומותר לחשוב גם על הצרכים האישיים.
בגיל חמישים פלוס חלק מהילדים כבר בוגרים, מתחילים ללמוד מקצוע ולחשוב על העתיד שלהם.
ההתעסקות בכך יכולה לעורר גם בהורים את הרצון לממש את עצמם. אנחנו ממליצים לילדים ללמוד מקצוע שיאהבו וירגישו בו מסופקים, ואיזו דוגמה אישית אנחנו מהווים בשבילם?
לבחור לעבוד במשהו שאני רוצה משמעותו לתת לעצמי רשות להיות מי שאני ולהשקיע פחות בלנסות להיות מי שאני חושבת שציפו ממני עד עכשיו. אחרי גיל חמישים אנחנו דואגות בקפידה לבדוק את מצב בריאות הגוף פעם בשנה, ומה עם בריאות הנפש? מתי בפעם האחרונה בדקתן האם העבודה שלכן בריאה בשבילכן? האם עיקר
העשייה היומיומית שלכן, העבודה, עונה על הצרכים שלכן?

בלי מגבלות

הגישות הרווחות כיום בתחום פיתוח הקריירה מניחות שהאדם מצוי בתהליך מתמיד של צמיחה והתפתחות וצובר מיומנויות וידע באמצעות חוויות והתנסויות לאורך הדרך. לפיכך אפשר בכל שלב בחיים, ובוודאי בגיל חמישים, לאחר שצברנו ניסיון חיים משמעותי, להתפתח בכל מיני תחומים שמעניינים אותנו, ובלבד שיש בנו מוטיבציה ונכונות ללמוד, להתמקד ולהשקיע.
בעולם בלי מגבלות, או לו היה ניתן להשיב את הגלגל לאחור, במה הייתן עוסקות? לא פעם נתקלתי בנשים בגיל המעבר שבתשובה לשאלה זו עונות לי בשליפה מהירה מהו החלום התעסוקתי שלהן, ומוסיפות הסברים מלומדים מדוע הוא יישאר לעד בגדר חלום. לרוב נגלה כי לא מאוחר מדי להגשים את החלום.

לתת לעצמי רשות להיות מי שאני. אילוסטרציה מתוך שאטרסטוק

להתחיל עבודה חדשה בגיל המעבר נשמע לעתים “מעבר לקשת”. אנחנו לא מאמינות שזה בר ביצוע. אבל חשוב לדעת ששינוי קריירה ממש לא חייב להיות דרמטי. יש כאלו שאם ימשיכו לעשות אותו הדבר אבל בסביבה אחרת – ירגישו את האושר המיוחל. פעמים אפשר להישאר במקום העבודה ולקבל על עצמנו משימות חדשות שיותר מעניינות אותנו, או לעשות אותו הדבר במינונים משתנים וללמוד משהו חדש.
וכמובן, יש גם את אלו שישנו במאה ושמונים מעלות. גם שינוי כזה לא ייחווה כדרמטי אם ייעשה באופן איטי והדרגתי, כמו מעבר לעיסוק החדש לצד שימור הישן.
הסביבה התומכת של המשפחה והחברים היא חלק בלתי נפרד מהיכול שלנו לחולל שינוי בחיינו. לפעמים להחלטה על שינוי באמצע החיים יש השלכות כלכליות, ולכן יש צורך בהירתמות של כל בני המשפחה.

אם לא נחפש את הייעוד שלנו, לעולם לא נוכל להגשים אותו.
ואם לא חיפשנו אותו עד עכשיו – זה הזמן! אפשר לייצר שתי קריירות במקביל. האחת – עשייה למען הפרנסה, והשנייה – עשייה שמשרתת את הצורך במימוש. התחילי בכך שתעני לעצמך על שלוש השאלות הבאות: מה אני רוצה לעשות? מה עוצר אותי? מה אני עושה עם זה?
וזכרי שהשמים הם הגבול!

***

הכתבה מתוך מגזין פנימה

לרכישת מנוי במחיר מיוחד לחצי כאן!

הפוסט לעולם לא מאוחר: התחלה חדשה בגיל המעבר הופיע לראשונה ב-פנימה.

אוריה וטל עובדות בפנימיה עם נערות, וישנות במרחק כמה צעדים מהפנימייה. הכי מתבקש זה להתגלגל עם הפיג'מה או עם החולצת סוף מסלול של מישהו (כי כל אחת יש כזאת בארון) ולהתחיל יום עבודה. אך מבחינתן זאת לא אופציה לא עבורן ולא עבור סביבת העבודה שלהן.

"הבחירה כל יום מחדש להתלבש היא קודם כל בשביל עצמי," אומרות השתיים, "וגם כמסר כלפי הנערות שתחת אחריותי, להתייחס לכל יום ברצינות ,למקום העבודה ואליהן בכבוד הראוי… לפעמים, עצם הידיעה שמחכה לך בגד יפה ללבוש מסייעת לך לקום ולהתארגן בכיף".

נשים עצמאיות שעובדות מהבית מכירות את הדילמה הקבועה בבוקר, האם להשקיע ולהתלבש או לעבוד עם טרנינג נוח. גם טלי לוי הצלמת שלנו עובדת מהבית ומכירה את הקושי, אך היא מקפידה בכל בוקר לקום מוקדם בליווי קפה ומוזיקה טובה ,להתלבש ולהתאפר כמו יציאה למקום עבודה, ולהתחיל כך את היום כחלק מארגון המחשבות וסדר היום. כי סדר חיצוני משפיע על הפנימי.

ומה איתך? בשביל מי את מתלבשת?

*סטיילינג תרפי' על פי שיטת דר' אלי סטולובי

צילום: טלי לוי – גוונא

הפוסט בשביל מי את מתלבשת? הופיע לראשונה ב-פנימה.

עוברת על מה שיש לי בחיי ומודה על זה. אחד-אחד.
תודה ה' שיש לי בעל,
ומקופלת בתוך הנשימה הזו גם המריבה המתסכלת שהייתה היום בצהריים,
ואיך הרגשנו לא מוכלים ורחוקים, אבל אני אומרת תודה, כי יש לי בעל.
תודה ה' על הילדים האהובים.
על מעיין, על נעם, על לביא.

תודה  שיש לי למי לקום בלילה ומי שיזדחל למיטתי בלילות. מתנות קטנות, אילוסטרציה

ואני זוכרת לתוך הנשימה הזו את המקומות שהייתי קצרה אליהם,
ורגעים שכעסתי על- אמת ולא רק כעס- הפנים.
נושמת את החוויות הטובות ואת התחושה שזכינו בהם. במי שהם.
תודה ה' על אמא שלי , ואני יודעת את לבי ואת השנים שעברנו בקשר הזה.
תודה שיש לנו איפה לגור
תודה על השכנים המיוחדים והאהובים,
תודה ה' על ההרקדה הזו שלי, שפעם בשבוע מפיחה בי חיים.

ואני ממשיכה ומתכנסת ומגיעה אליי פנימה
תודה ה על כל כך הרבה הודעות שקיבלתי מאנשים שאהבו את מה שכתבתי בטור,
שזה האיר בהם תקווה ואוויר
תודה ה' שהצלחתי היום בכמה דברים שהיו בדרכי, בנעם ובשמחה.
תודה ה' על מתנות שנתת בי ודרכי.
תודה ה' שאני עייפה מדברים טובים.

תודה ה' שיש לי למי לכבס ולבשל ולנקות,
תודה ה' שיש לי למי לקום בלילה ויש מי שמזדחל למיטתי בלילות.
תודה ה' שאתה נותן בי רצון וכוחות לתקן את טעויותיי
תודה ה' שאתה מאמין בי שמסוגלת
תודה ה' על שנותן לי פה עוד יום
ועוד.

תודה.

הפוסט עייפה מדברים טובים הופיע לראשונה ב-פנימה.

חלל העבודה 'האב7' בבאר שבע. התמונות באדיבות האב7

מיכלה, למי מיועד המקום?

"לאנשים שעובדים כ'פרילנס'- עצמאיים. או לחלופין לשכירים שעיקר עבודתם על המחשב"

אז ספרי לנו מה יש במקום?

"בעצם מדובר במרחב עבודה משרדי עם חדר ילדים ומטפלת קבועה במקום לילדים מגיל 0 עד 3. יש משרדים ומתחם לסדנאות או ישיבות, כמו בכל 'האב' (חלל עבודה משותף) – אולם כאן האם יכולה להביא את התינוק או את הילד ולהיות זמינה להנקות במידת הצורך.
"יתרון נוסף במתחם," היא מוסיפה "הוא שהוא מקבץ ביחד עוד אמהות לילדים קטנים, וכך מתאפשר 'נטוורקינג' משמעותי- עם אנשים בשלבים משפחתיים דומים".

השמרטפיה ב'האב7'

עובדת עם הילדים סביבה. מיכלה ליצ'י

התשלום, לדבריה, נגבה בשיטת "השתמשת-שילמת". כלומר- לא מדובר בתשלום חודשי קבוע, אלא לפי מספר השעות בהן ההורה שהה במקום.
"החלום שלנו הוא לפתוח אופציות, לאפשר" אומרת מיכלה "שכל אחד יעבוד בסביבה ובזמנים המותאמים לו ובכך למקסם את את פוטנציאל ההתפתחות האישי של כל אחד".
אני נזכרת בריצות המתישות לצידו השני של הקמפוס להנקות ובשאלה שכרסמה בי- האם באמת אמהות צעירות יכולות לעבוד ולגדל את ילדיהן בצמוד? לאחר הראיון הזה, כנראה שגם הספק הזה מתחיל להתבהר.

הפוסט "חמודי, אמא בעבודה" הופיע לראשונה ב-פנימה.