כמה אני אוהבת את פורים. החג של החיבורים, של דיבוק החברים והסרת המחיצות. חג גאוני שאם לא היה מתרחש במציאות, היה צריך להמציא אותו.

בסוף סיפור המגילה מבינים יהודי פרס מה צריך לעשות כדי למגר סופית את הצורר ההמני, וכך נולדה אחת ממצוות פורים – משלוח מנות. כי אם יש עם מפוזר ומפורד, אז עכשיו מתחברים, וככה מנצחים.

בפרויקט שלפניכן חילקו קוראות פנימה משלוחי מנות לדמויות שונות במלחמה. מה שנוצר היה פסיפס אנושי ישראלי ואותנטי. המפגשים היו מרגשים, חיברו לבבות ונגעו עמוק. את הרשמים אני מביאה בפניכן.

 פאר תחת אפר

ניחוחות של שבת באוויר, בישולים וכלים בכיור ואווירת יום שישי שמחה וחגיגית כמו של בית רגיל, אינם מסגירים את סיפור הגבורה וההקרבה של הדרים בו, גל ויצחק שוורץ. אל תוך ההכנות מגיעים איילת ושי מיכלוביץ עם משלוח מנות מפנק, והמפגש חם ולבבי.

עם פרוץ המלחמה איילת ושי, הורים לשתי בנות מקרני שומרון, פתחו בביתם חמ"ל של ציוד לחיילי צה"ל. אחותו של שי ובעלה, מייקל ואליסה פליקו, המשתייכים לקהילת יהודי מיאמי בארצות הברית, פעלו לגיוס הכסף, והחלו לרכוש ציוד הכולל תיקים, פנסים, וסטים, שקי שינה, ברכיות, אולרים, פריטי ביגוד, נעליים, ציוד טקטי לנשק ואפילו ציוד רפואי.

"הציוד הגיע כבר שש פעמים מארצות הברית במזוודות", מספר שי, ומוסיף שעלות הציוד שעבר דרכם מאז שמחת תורה עמד על מעל 400,000 ש"ח.

"החיילים כל כך שמחים לקבל את הציוד ומספרים לנו שהוא ממש מציל חיים", אומרת איילת ומוסיפה בבדיחות: "לפעמים באים לכאן חיילים וההתלהבות שלהם מהציוד מזכירה לי ילד שנכנס לחנות ממתקים".

כאשר הצענו לבני הזוג מיכלוביץ להשתתף בפרויקט משלוחי המנות של פנימה, הם ידעו מיד שהמשלוח צריך להגיע לאחד מחיילי צה"ל שנפצעו במלחמה.

יצחק וגל שוורץ, הורים לאיתי ולשיר, גרים בקדומים הסמוכה, וניאותו לקבל את המשלוח. במפגש שמחו לגלות שתלמידיו של שי, המלמד בישיבת השומרון, הם הנערים שהנגישו את ביתם למעבר של כיסא גלגלים.

"יצחק גויס כבר בשמחת תורה לתפקיד מ"פ בחטיבת הנגב", פותחת גל את סיפור הגבורה והפציעה הקשה של בעלה. "חודש וחצי אחרי תחילת המלחמה בעזה הייתה לפלוגה היתקלות, ובזמן שיצחק הלך להציל חייל שלו שקיבל כדור, צלף שזיהה שהוא המפקד ירה בו. הכדור חדר את האפוד הקרמי ופגע בו בגב ובבטן".

יצחק הוטס במסוק לבית החולים אסותא באשדוד, וגל קיבלה את הבשורה שעתידה לשנות את חייה. "גיסתי באה אליי הביתה והודיעה לי שיצחק נפצע קשה ושהוא במצב יציב. לא הבנתי מה המשמעות של פצוע קשה ולא תיארתי לעצמי בפני מה אנחנו עומדים. נסענו לאסותא ואחרי כמה שעות יצאו הרופאים מחדר הניתוח ואמרו לנו שיצחק יהיה בסדר, אין פגיעת ראש, אבל ללכת הוא לא יוכל.

"השתנו לנו החיים", היא אומרת בכאב, "אבל אנחנו מתפללים שהם גם ישתנו לטובה. אני מאמינה בניסים, ועד שיצחק יעמוד על הרגליים אני ממשיכה לקוות, ומתפללת שגם במצב הנתון נהיה מאושרים. מבחינת הרפואה אין מענה, אבל מי יודע? אולי תהיה פריצת דרך, ועל זה אנחנו מתפללים".

את היכולת להתמודד בתקופה המאתגרת מאז הפציעה הם זוקפים לזכות המשפחות שלהם שתומכות ללא הפסקה, ולזכות הקהילה בקדומים. "יצחק מגיע ממשפחה מתנחלת 'הארד קור' של 11 ילדים, ואני בת למשפחה מפתח תקווה עם שלושה ילדים. ההורים והאחים שלנו בתמונה, עוזרים עם הילדים, והדודות שלי ישנות אצלי ותומכות. לא היינו מצליחים לעבור את זה ללא המשפחה והקהילה. חד־משמעית".

לאיילת ושי, שהיו בתקופה האחרונה בצד הנותן, משמעותי לשמוע על כוחה של הנתינה, וזה מחזק אותם להמשיך בעשייה החיובית שבה הם עסוקים.

גל, מה הדבר שהכי נותן לכם כוח בתקופה הנוכחית?  

"בית החולים תל השומר מפוצץ באנשים טובים מישראל ומחו"ל שרק רוצים לתת כסף ומתנות. אין יום שלא מגיעים אנשים להגיד תודה. ההזדהות עם הסיפור שלנו, הרצון לתת ולהעניק, מחממים את הלב ונותנים כוח".

"וְנַהֲפוֹךְ הוּא"

גל: "החיים הפכפכים. צריך להגיד תודה ולשמוח על מה שיש. בתקופה הזו אנחנו מתפללים לבריאות מלאה, שיהיה היפוך בפור, בגזרה על יצחק, ושנראה ניסים גלויים שיהפכו את הכול לטובה."

"לֵךְ כְּנוֹס אֶת כָּל הַיְּהוּדִים"

איילת:" כשאסתר אומרת את המשפט הזה היא מבינה שכשעם ישראל מפוזר ומפורד כל הצרות באות עלינו, וכשעם ישראל מאוחד מי יכול עלינו? אני בתפילה שנצליח להיות במקום הזה לא רק בעת מלחמה, אלא גם בעת שלום."

פתאום דפיקה בדלת

המפגש המרגש בין אליענה מנדל־ברנר (33) ואורית בכר מתקיים בבית משפחת בכר בביתר עלית. למרות שאליענה פגשה בחייה מאות משפחות שכולות, דפיקות הלב עדיין קיימות, ורגע לפני שהיא דופקת בדלת, היא נושמת עמוק. "אין קהות חושים מול הסיטואציה הזאת, ואני מתפללת לתת כוחות ולקבל כוחות".

תמונותיו של יהודה, בנה של אורית אשר נרצח במסיבת נובה ברעים, מפוזרות בבית. "כמה שהוא היה יפה", אומרת אליענה ומעניקה לאורית את משלוח המנות באהבה. החיבור בין השתיים טבעי. 'קרן קובי מנדל' שבראשה עומדת אליענה העניקה סדנת אפייה לאימהות שכולות, ואחת המשתתפות הייתה אורית.

אליענה מספרת על העמותה בסיפוק גדול. "כשהייתי בת עשר, אחי, קובי, תלמיד כיתה ח', נרצח בנחל תקוע יחד עם חברו יוסף איש־רן. מיד בתום השבעה ההורים שלי הקימו את העמותה כדי לעזור למשפחות שכולות, בסיוע תרומות מחו"ל בעיקר.

"המטרה היא ליצור קהילה ולאפשר מקום שבו אפשר לדבר, לשתף ולהרגיש בבית בלי תחושת זרות שמשפחות שכולות מרגישות לעיתים בעולם שבחוץ", היא מתארת. המפגשים של קרן קובי כוללים כיף, תרפיה ויחד, ומיועדים לקבוצות שונות – הורים, אימהות, יתומים, אחים ועוד. "מאז המלחמה פתחנו מחלקה נוספת, למשפחות השבעה באוקטובר וחרבות ברזל. יזמנו ימי משפחות ופעילויות אחר צהריים של כיף והפוגה, ולקראת פורים נחלק מעל 1,000 משלוחי מנות".

המנוע של אליענה להחזקת העמותה הוא סיפור חייה האישי, שאותו היא משתפת בכנות. "קובי ויוסף לא חזרו מבית הספר, ולמחרת בבוקר אבא החזיק לי את היד וסיפר לי שקובי נרצח. אמרתי לו שלא צוחקים על דברים כאלה".

בלוויה, היא מספרת, היו אלפי אנשים, אבל אחרי השלושים הם נשארו לבד עם הכאב. כילדה לא תמיד סיפרה על האח שנרצח. "אני זוכרת שישבתי בכיתה וראיתי את החברים שלי משחקים ולא הבנתי איך הם ממשיכים בחיים שלהם, כי החיים שלי השתנו. לא הבנתי את הפער הזה. לא רציתי רחמים, ולא תמיד הרגשתי בנוח לשתף בכאב הכי עמוק שלי. במחנה הקיץ המתקיים כל שנה אני מספרת את הסיפור שלי והילדים מזדהים, כי פתאום הם פוגשים ילדים בדיוק כמוהם, שמבינים אותם".

אורית בכר, אם לשבעה, היא כאמור אמו של יהודה בכר הי"ד שנרצח במסיבה ברעים ביום שמחת תורה. הסרטון שבו הוא שר "אלוקיי נשמה" הפך לאחר מותו לוויראלי. "את הסרטון יהודה שלח לחבר טוב שלו כדי לעודד אותו, והוא התחיל להכות גלים בעולם, ולעשות חיבורים מטורפים. זה ממש יצא מכלל שליטה". במהלך הפגישה משמיעה אורית את השיר לאליענה, שמתפעלת מקולו היפה והנוגע של יהודה.

הכרת הטוב של יהודה לא נראתה חריגה בעיני הוריו. "חשבנו שזה מובן מאליו לצאת לחצר ולדבר עם ה'", מספרת אורית. "הוא היה אומר: 'תודה על העצים, תודה על הפרחים, תודה על הרגליים'… זה היה טקס קבוע, ואחר כך הוא היה מוסיף מזמור לתודה. אנחנו התרגלנו. אחרי מותו הבנו כמה זה לא רגיל שהתודעה של בחור בן 24 היא כזו". בעולם שבו רובנו מסתכלים למציאות בעיניים דרך הצד הביקורתי והשלילי, יהודה הקפיד לצמוח מתוך ראיית היש, וזה מה שהפיץ סביבו. "העניין הזה יצר חיבורים מעניינים עם המון סוגים של אנשים", אומרת אורית, הרואה בכל הנרצחים והנופלים "אורות גבוהים". "כל אחד השאיר חותם חזק, והאור יוצר חיבורים בעם, אחדות וחסד. מאחורי כל אחד יש סיפור של אור, וכל הנופלים והנרצחים הם ממש ליד כיסא הכבוד.

"בעולם שלנו יהודה חסר", היא חותמת, "אבל אם אשים את האגו והרצון לחבק את הבן שלי בצד, אז זו מתנה שהוא הגיע לאן שהגיע, כי צדיקים לומדים שנים ולא כולם זוכים להגיע למקום כזה. אני מתפללת שה' יגאל אותנו ברחמים, שהקורבנות יעשו רעש בשמיים ויביאו לנו את הגאולה".

"וְהָעִיר שׁוּשָׁן צָהֲלָה וְשָׂמֵחָה"

אליענה: "אנחנו, היהודים, יודעים מה זה כאב ואובדן גדול. מי שיודע לחוות את הכאב, ויודע להיות בחושך, חייב להיות גם באור. לכן כשיש לנו אפשרות לשמוח, צריך להתאמץ על זה. להתפלל לקב"ה ולהגיד לו: ונהפוכו! אנחנו עושים מה שאתה מבקש, ואתה תעשה "ונהפוכו" ותעזור לנו להכניס את האור והשמחה לחיים. שמחה מתוך הכאב. השליחות שלנו בפורים הזה היא לחגוג בשמחה ובאמונה שלמה!"

"לַיְּהוּדִים הָיְתָה אוֹרָה וְשִׂמְחָה וְשָׂשֹׂן וִיקָר"

אורית: הפסוק הזה מהמגילה משקף את בני היקר. במוצאי שבת בהבדלה היינו רוקדים ושרים "ליהודים ליהודים הייתה אורה" בשמחה עצומה, ומוטיב השמחה ליווה אותנו בחוויה ובהוויה, בכל מקום, בכל טיול באמצע שום מקום, יהודה היה רוקד "ליהודים ליהודים". שנזכה לראות את האור בכל אחד ובכל דבר, בבריאה המופלאה, ובחיבורים בינינו שיוצרים אחדות דקדושה.  

מצדיעות לכן

על שבילי היישוב שומריה שבצפון הנגב, נושאת תחיה שטמר משלוח מנות מפנק במיוחד לבת שבע אבני, אישה אחת מני רבות הנשואה לאיש קבע וחיה מסירות נפש יומיומית.

תחיה (44), אם לעשרה, מלווה רווקות לזוגיות, מודה על ההזדמנות להגיד לבת שבע תודה על שנים של תרומה למען כולנו. במלחמה הזו היא שותפה, לתקופה מוגבלת, לאתגר הדומה לזה של נשות הקבע. בעלה של תחיה גויס להגנה המרחבית של יישובם, ובמקביל, כמחנך בבית ספר בדרום הר חברון, נסע יום יום לתלמידיו, עוד לפני שמערכת החינוך נפתחה מחדש רשמית.

"בבית הספר 90 אחוז מהאבות של הילדים היו מגויסים, וילדי משפחת קלמנזון ונאמן, שהאבות שלהם נהרגו במלחמה, הם תלמידיו. לכן בעלי ראה חשיבות גדולה בקשר הרציף עם התלמידים, והוא עבד בבקרים ושמר בלילות", פותחת תחיה.

בנה של תחיה משרת בצנחנים, ומאז שמחת תורה זכתה לראות אותו רק שלוש פעמים. "בני איבד מ"פ ושלושה חברים. הילדים עוברים דברים שאנחנו לא עברנו, עם האובדן, השכול, הגבורה וההתייצבות לכל משימה".

בת שבע אבני (42), תושבת שומריה, היא אם לחמישה וסבתא טרייה לנכד. בעלה, אל"מ אפרים אבני, הוא קצין אג"ם בפיקוד הדרום, וכבר 20 שנה מסור לעם ישראל בשירות קבע. בחודשים האחרונים, מאז פרוץ המלחמה, זוכה בת שבע לפגוש את בעלה בכל פעם לשעות ספורות בלבד.

"בשמחת תורה היינו בבית רק עם הבת הצעירה בת ה־13 וההורים של אפרים", היא משחזרת את יומה הראשון של המלחמה. "מוקדם בבוקר אפרים הוקפץ לפיקוד, אבל אנחנו רגילים שהוא נוסע. בשעה תשע אמרו לנו להיכנס לבתים ולנעול דלתות בגלל חשש לחדירה, אבל למעשה עד מוצאי השבת לא הבנו את חומרת האירוע".

בשעה 16:00 אחר הצהריים התבשרה בת שבע על נפילתו של יוני שטיינברג הי"ד, גיסה, הגר בבית הצמוד להם. את ההתמודדות עם האירוע הקשה, כשאחותה הופכת לאלמנה, היא עוברת לבד. "כקצין אג"ם אפרים אחראי על כל הצד המבצעי, וכמפקד על כל אגף המבצעים האחריות היא גדולה, הוא לא זמין עבורנו לא לדברים טכניים ולא לדברים מהותיים. במוצאי שמחת תורה דיברתי עם אפרים שני משפטים, לא יותר".

רק שבת אחת מאז תחילת המלחמה הם זכו לשבות יחד, בנסיבות משמחות. "הברית של הנכד שלנו יצאה בשבת, והחלטנו לקיים אותה בדרום כדי שהסבא הטרי יוכל להגיע". שמו של התינוק יאיר יהונתן, על שם הדוד שנפל, ועל שמו של אברהם שטרן, מפקד הלח"י, שכינויו המחתרתי היה יאיר.

האתגרים לא עוצרים את בת שבע מלהמשיך בנחישות לתמוך בבעלה, וחשוב לה להעביר מסר של חשיבות ההוקרה לנשות הקבע, שירגישו שרואים אותן. "הילדים חיים כשאבא לא נמצא ואמא מתפקדת ומחזיקה הכול לבד. אנשים חושבים שנשות הקבע יודעות לתפקד כשהבעל לא בבית, אבל בשגרה אנחנו לא חיות במציאות של דאגה יומיומית, ובניגוד לנשות המילואים, אצלנו אין אופק לשחרור". לצד ההתגייסות שלה, היא מספרת גם על ההקרבה של הילדים: "להיות ילד לאיש קבע זה להתחנך בלי מילים. לגדול למען עשייה, למען מה שנדרש לעם. זה לינוק את זה עם החלב, מהבטן".

כשתחיה מגיעה להעניק את המשלוח לבת שבע, היא אומרת בהתרגשות: "זו זכות עצומה להגיד תודה לבת שבע ולנשות הקבע המדהימות שהבעל שלהן כמעט תמיד לא נמצא, אך הן במאור פנים, מגדלות את הילדים לתפארת ומנהלות את הבית לבד. בת שבע זה עם ישראל, ארץ ישראל, תורת ישראל. יש לה עמוד שדרה שקוראים לו עם ישראל, והציר הזה הוא המנוע, הוא מה שמוביל אותה בדרך ונותן לה את הכוח. הרוח שלה מבשמת את השכנות ואת החברות, וזו הזדמנות להצדיע לה בשמי ובשם כל ישראל".

בת שבע, שאינה מורגלת להיות בפרונט, מקבלת את המשלוח בתודה ומוסיפה ש"המלחמה הזאת פותחת צוהר להתגלות של הנשמה האמיתית של העם, למסירות נפש. יש כמויות של אנשי קבע שחיים ככה את היומיום שלהם לאורך המון שנים. חווינו את צוק איתן, את עופרת יצוקה, אבל כל אלו מתגמדים לעומת משך הזמן, האינטנסיביות והמתח של החודשים האחרונים. יש רגעים שמאוד קשה לי, אבל אני אומרת לקב"ה: אנחנו עושים למענך, אין כאן עניין אישי, ואז הקב"ה נותן לנו כוח ומרים אותנו".

"לְעֵת כָּזֹאת הִגַּעַתְּ לַמַּלְכוּת"

בת שבע: "הקב"ה מוביל אותנו במהלך החיים לזכות להיות שותפים בבנייה של קומות חדשות בעם ישראל. כל אישה נקראת למלכות קודם כול בתוך הבית שלה, ומתוך כך, מכלל הבתים הגדולים, נבנה עם ישראל."

"אִם מָצָאתִי חֵן בְּעֵינֶיךָ הַמֶּלֶךְ"

תחיה: "התפילה שלי השנה היא ששערי שמיים ייפתחו ונזכה ש"יאמרו בגויים הגדיל ה' לעשות עם אלה הגדיל ה' לעשות עימנו", בלב אחד, יחד כל עם ישראל, ונחמה גדולה לכל אבלי ירושלים."

צילומים: דאפי ספונר, שירה אביטן

המשך הכתבה בגיליון אדר ב' תשפ"ד,

לעוד תוכן ערכי, נשי וישראלי הצטרפי היום למגזין פנימה, להצטרפות לחצי כאן

הפוסט משלוח של אהבה הופיע לראשונה ב-פנימה.

גרנולה. צילום: שאטרסטוק

חומרים:
4 כוסות שיבולת שועל
חצי כוס אגוזי פקאן
חצי כוס אגוזי מלך
חצי כוס שקדים
רבע כוס שומשום מלא
רבע כוס גרעיני חמניה
רבע כוס גרעיני דלעת
1/2 כוס סוכר קנים
רבע כוס מייפל / סילאן
100 גרם חמאה / שמן קוקוס
אופן ההכנה:
מערבבים את כל החומרים משיבולת השועל ועד גרעיני הדלעת בקערה.
ממיסים בסיר קטן סוכר קנים, מייפל וחמאה (או סילאן ושמן קוקוס).
מערבבים את הנוזלים עם היבשים ומשטחים בתבנית מרופדת בנייר אפייה
מכניסים לתנור שחומם ל-170 מעלות ואופים כעשרים דקות.
מומלץ לערבב מידי פעם את התערובת בתנור. כדאי לקנות צנצנות יפות שיכילו את פריטי המשלוח.
אפשר להגיש עם צנצנת יוגורט ו/או סלט פירות.

קרקרים בריאים עם ממרחים טעימים

קרקרים ביתיים. צילום: שאטרסטוק

חומרים:
כוס קמח כוסמין
כוס שיבולת שועל דקה
1/2 כוס גרעיני חמנייה
1/2 כוס שומשום רגיל או מלא
1/3 כוס זעתר
תבלינים לפי הטעם: אבקת שום / רוזמרין / זעתר / צ'ילי / קצח
1 כף מלח הימאלייה
1/4 כוס שמן זית
2 כוסות מים

אופן ההכנה:
מערבבים היטב את כל החומרים היבשים ומוסיפים אליהם את השמן והמים (הבלילה יוצאת נוזלית יחסית)
שופכים 1/2 מכמות הבלילה לתבנית מרופדת בנייר אפייה ומשטחים עם ידיים רטובות לכיסוי הנייר.
את החצי השני שופכים לתבנית נוספת.
מחממים תנור ל-160 מעלות ואופים במשך 15 דקות.
מוציאים כדי לחתוך עם גלגלת לריבועים, מחזירים לתנור ואופים עוד כ-40 דקות או עד שהקרקרים זהובים.

ממרח פסטו

ממרח פסטו. צילום: אילוסטרציה

חומרים: 
צרור עלי בזיליקום
1/2 כוס צנוברים
שן שום
1/4 כוס שמן זית
מיץ מחצי לימון
מעט מלח
אופן ההכנה:
טוחנים את כל החומרים במעבד מזון עד לקבלת ממרח חלק.

ממרח עדשים וקשיו
חומרים:
1/2 כוס עדשים שחורים / חומים קטנים
1/2 כוס קשיו טבעי
בצל מטוגן
1/4 כוס עגבניות מיובשות
2 פלפל שאטה שלם
אופן ההכנה:
להשרות את העדשים שעתיים לפני ולבשל עד ריכוך.
להוסיף את הקשיו לסיר עם מי הבישול של העדשים אחרי שהתרככו, ולהמתין 1/2 שעה לריכוך הקשיו.
להוסיף לסיר את הבצל המטוגן יחד עם הפלפל שאטה והעגבניות המיובשות.
לטחון הכל בבלנדר יד ולתבל בכמון ומלח.

שייק ירוק ופירות יבשים

שייק ירוק. צילום: שאטרסטוק

חומרים (לכמות של 3 כוסות של חצי ליטר):
2 בננות בשלות קפואות,
2 אגסים,
3 תמרים,
חופן אגוזי מקדמיה (או אגוזי מלך),
חופן עלי תרד / נבטי חמניה,
2 כוסות מים
אופן ההכנה:
טוחנים הכל בבלנדר ומגישים בבקבוק או בצנצנת עם מכסה וקש.
רצוי להכין קרוב למועד המשלוח.

עוגיות גרנולה טבעוניות וחלב שקדים

חומרים (כ-70 עוגיות):
3 כוסות שיבולת שועל
3/4 כוס קמח מלא (מומלץ כוסמין)
1/4 כוס סוכר קנים
1/2 כוס צימוקים כהים
1/2 כוס שקדים מקולפים וחצויים (או כל אגוז אחר, או גם וגם)
1 כפית קינמון
1 כפית ג'ינג'ר טחון (לא חובה)
1/2 כפית אגוז מוסקט מגורר (לא חובה)
1/2 כפית אבקת אפיה – ללא אלומיניום!
3/4 כוס טחינה גולמית
כ 3/4 כוס מים

אופן ההכנה:
לחמם את התנור ל 170 מעלות.
לערבב את כל החומרים היבשים,
להוסיף את הטחינה והמים ובעדינות לערבב עד שנוצרת עיסה דביקה.
בעזרת 2 כפות לסדר בתבנית עם נייר אפיה ולשטח (לרווח מקום בין עוגיה לעוגיה (כ-4 ס"מ).
לאפות כ20 דקות או עד שמזהיב.

עוגיות גרנולה. צילום: שאטרסטוק

חלב שקדים
חומרים:
30 שקדים שהושרו 8 שעות במים וקולפו
5-6 תמרים שהושרו בלילה במים
3 כוסות מים
אופן ההכנה:
טוחנים את השקדים במטחנת קפה
שמים בבלנדר עם כל שאר החומרים ומערבבים היטב.
לחילופין ניתן להשתמש בממרח שקדים – רצוי להשתמש בכזה שמכיל רק שקדים ולא דברים נוספים.
במקרה וכן יש לשים 2 וחצי כפות במקום 30 שקדים.

הפוסט על הדבש ועל הסילאן: משלוחי מנות בריאים לפורים הופיע לראשונה ב-פנימה.

וְכָל-עַבְדֵי הַמֶּלֶךְ אֲשֶׁר-בְּשַׁעַר הַמֶּלֶךְ, כֹּרְעִים וּמִשְׁתַּחֲוִים לְהָמָן—כִּי-כֵן, צִוָּה-לוֹ הַמֶּלֶךְ; וּמָרְדֳּכַי–לֹא יִכְרַע, וְלֹא יִשְׁתַּחֲוֶה."

פתאום, השנה, אני קוראת את זה ונדהמת.
כל הסיפור הזה, כל החג, הבלגן, הטירוף הזה – בגלל זה?

תחשבו שניה – סגן למלך על לא פחות ממאה עשרים ושבע מדינות, נטרף בגלל שאיש אחד לא משתחווה לו. מאמינה שמאות אלפים, אם לא יותר, כן השתחוו.

מה הפריע לו? מה הייתה הבעיה שלו להגיד שהוא איזה תמהוני הזוי שבא לו להסתבך ולהמשיך הלאה? ומה הקשר בין הדבר הזה ובין התחפושות שלנו בחג?

"וַיִּשְׁלַח וַיָּבֵא אֶת-אֹהֲבָיו, וְאֶת-זֶרֶשׁ אִשְׁתּו. וַיְסַפֵּר לָהֶם הָמָן אֶת-כְּבוֹד עָשְׁרוֹ, וְרֹב בָּנָיו; וְאֵת כָּל-אֲשֶׁר גִּדְּלוֹ הַמֶּלֶךְ וְאֵת אֲשֶׁר נִשְּׂאוֹ, עַל-הַשָּׂרִים וְעַבְדֵי הַמֶּלֶךְ.  וַיֹּאמֶר, הָמָן–אַף לֹא-הֵבִיאָה אֶסְתֵּר הַמַּלְכָּה עִם-הַמֶּלֶךְ אֶל-הַמִּשְׁתֶּה אֲשֶׁר-עָשָׂתָה, כִּי אִם-אוֹתִי; וְגַם-לְמָחָר אֲנִי קָרוּא-לָהּ, עִם-הַמֶּלֶךְ. וכָל-זֶה, אֵינֶנּוּ שֹׁוֶה לִי:  בְּכָל-עֵת, אֲשֶׁר אֲנִי רֹאֶה אֶת-מָרְדֳּכַי הַיְּהוּדִי–יוֹשֵׁב, בְּשַׁעַר הַמֶּלֶךְ"

המן התעלם ממה שהיה לו. הוא היה מודע, הכיר, יכול היה אפילו לפרט את התכולה – אבל בחר למקד את המבט וההתנהלות בדבר היחיד שלא היה לו ושגם לא היה בשליטתו.
ומכאן – הדרך אל המפלה מהירה מאוד.

כמה פעמים בחיים שלנו אנחנו מסתכלים, מעצימים את ה"אין"?
יודעים ומשננים מנטרות על ה"יש" אבל באופן טבעי יודעים לפרט מה עוד חסר, למה זה לא באמת טוב כמו שאנחנו חושבים, למה עוד אפשר אחרת? כמה פעמים אנחנו עושים את זה עם הילדים שלנו?

כמה פעמים בחיים אנחנו מעצימים את האין?. אילוסטרציה

ובעיניי, הדרך להסתכל על זה היא דרך התחפושות.
ההבנה שמה שאני רואה הוא רק תחפושת, סיפור שאני מספר לעצמי, שהוא לא האמת, בטח לא כל האמת. שחבשתי עכשיו משקפיים של שוטרת, מכשפה, סוהרת או אסירה. אבל שאני יכולה גם ממש בעוד רגע להפוך לפייה, קוסמת, אינדיאנית או נמרה.
וכך גם מי שמולי.

ואף אחד מהם לא יהיה מי שאני באמת. או הם. אלו הסיפורים שאני מספרת לעצמי.
והבחירה היא שלי, בידיי, תמיד. איפה למקד את המבט, על מה לשים את הדגש.

המן בחר להסתכל על מיליגרם של רע בתוך העושר – ומצא את עצמו תלוי על עץ.
מרדכי הצליח למצוא זיק של תקווה בתוך עולם מתמוטט – וזכה לתהילת עולם.

ואיפה אתם?

פורים שמח?

הפוסט הכול תלוי: מבט מחודש על המגילה הופיע לראשונה ב-פנימה.

תעשי את מה שישאיר אותך עם לב יותר שקט
פחות רעש.

אני לא אומרת לא להשקיע
אבל להישאר מאוזנת
פחות מוחצנת
פחות תלויה ב- wow שיגידו או לא יגידו
פחות עסוקה במי הביא לך ומי שכח אותך

פשוט להתחבר לעומק היום המיוחד הזה
לבקש על עצמך ולפשוט ידך כלפי שמיא
לבקש על משפחתך, על עצמך
לבקש על אהובייך והמקומות בתוכך,
שהיית רוצה לקבל עוד אור לתוכם.

עוד גדילה
פחות חיצוניות חולפת.
הכול קשור בהכול

פורים שמח, לגמרי.

הפוסט אהבה שאינה תלויה במשלוח מנות הופיע לראשונה ב-פנימה.

לבחור את הממתקים שנחשבים פחות מזיקים. שרה בר אשר

"ישראל נמצאת במקום הראשון בעולם בצריכת הסוכר – 170 גר' לנפש ליום", מדגישה שרה בר אשר, נטורופתית ומרצה בנושאי תזונה ותעשיית המזון, ומציעה מספר דרכים להתמודדות עם מכת הממתקים.

"אני ממליצה להתחיל להיערך לחג לא בערב החג, אלא לפחות שבוע מראש. אם נהיה מתוכננים ונדע בדיוק מה אנחנו רוצים לשים במשלוחי המנות, כמה ולמי, נוכל למנוע את כמות הממתקים הענקית שאנחנו רוכשים דקה לפני החג מתוך פחד שניתקע בלי ושמא לא יספיק", אומרת בר אשר.

מה עושים עם הילדים שמחכים לחג ולממתקים שהוא מביא איתו?

"אכן אצל הרבה משפחות בפורים הבית הופך לביתם של עמי ותמי. אני אומרת – משנכנס אדר מרבים בשמחה ובשיחה. כדאי לשוחח עם הילדים מראש על הציפיות שלהם מהחג בכלל וממשלוחי המנות בפרט. חשוב להעלות למודעות את נושא הסוכר ואת נזקיו. בסך הכול, רוב הילדים צורכים המון ממתקים במהלך כל השנה ואין צורך להוסיף על זה גם בפורים".

בר אשר מדגישה שנזקי הסוכר נשארים בגוף לאורך זמן ופוגעים במערכות חיוניות כגון המערכת החיסונית, מאגר הוויטמינים והמינרלים, גורמים לעששת ועוד.

צבעי מאכל לא ראויים למאכל. משלוח מנות מתוק, אילוסטרציה

האם ישנם ממתקים שנחשבים לבריאים?

"כן, יש הרבה. המורכבות היא במשלוח המנות שנועדו לחברים של הילדים. מכיוון שאנחנו לא רוצים להרתיע או להביך את הילדים בשליחת משלוחי מנות 'מוזרים', כדאי לבחור מבין הממתקים המוכרים את אלו שנחשבים לפחות מזיקים. למשל, שוקולד עדיף על סוכריות גומי מלאות בצבעי מאכל. כמו כן, בייגלה אפוי, חטיפי אנרגיה ושלווה ללא צבעי מאכל עדיפים על פני סוכריות, מסטיקים וחטיפים עתירי שומן. כשמדובר במשלוחי מנות שנועדו לשכנים או לחברים של המשפחה – המבחר הרבה יותר רחב וניתן לבשל, לאפות ולקנות מגוון מוצרי מזון שיהיו טעימים ובריאים כאחד ולא ייתפסו כ'מוזרים'.

מה עושים עם הממתקים שקיבלנו בחג ועלינו "לחסל" אותם לפני פסח?

"בעיניי אין צורך לחסל אוכל. על מנת שלא להישאר עם ערימות של ממתקים בסוף החג, כדאי להתחיל את החג ללא ממתקים קנויים ובכך מראש להפחית את כמות הממתקים הכללית".

לגבי הממתקים שקיבלנו במהלך החג, בר אשר מסכמת ואומרת, "כדאי לחשוב מה נרצה לאכול ומה נרצה להעביר הלאה. ובכל מקרה רצוי לזרוק את כל מה שנגוע בצבעי מאכל. כי הוא ממילא לא ראוי למאכל".

הפוסט  חג פורים, חג גדול לממתקים? הופיע לראשונה ב-פנימה.

מתוך מדור האוכל של מגזין פנימה

 מתכונים: אלינור רחמים
צילום: דעאל סבטיה

אוזני המן במילוי פטריות וגבינות

מאפה פילו במילוי גבינות וחצילים

מקלות מלוחים לצד טחינה בצבעים

הפוסט מ(ת)נות קטנות הופיע לראשונה ב-פנימה.

חומרים לבצק:
• 150 גרם חמאה
•ביצה
• 2 כוסות קמח
• 1-2 כפות מים
לפי הצורך -תלוי בגודל הביצה
•מעט מלח

למילוי:
•חבילת פטריות
שמפיניון טריות
•חצי כוס עירית קצוצה
• 2 שיני שום
•מעט טימין
• 25 גרם חמאה
• 4 כפות שמנת מתוקה
•חצי כוס גבינה
צהובה מגורדת
•מלח
•פלפל
•אגוז מוסקט

תנו להם להפתיע. צילום: דעאל סבטיה

אופן ההכנה:
חותכים את החמאה לקוביות,
מוסיפים את הקמח והמלח ולשים באיטיות עד לקבלת תערובת פירורית,
מוסיפים את הביצה ולשים עד לקבלת גוש בצק אחיד.
אם הבצק יבש אפשר להוסיף כף או שניים של מים.
יוצרים מהבצק כדור ומקררים במשך שעה במקרר.

בינתיים מכינים את המילוי:
קוצצים את שיני השום ואת העירית ומטגנים ב‑ 25 גרם חמאה,
חותכים את הפטריות לרבעים ומטגנים אותן יחד עם השום והעירית במשך כחמש דקות.
לאחר הטיגון מצננים מעט את התערובת ומוסיפים פנימה את השמנת והגבינה הצהובה.
מתבלים במלח, פלפל ואגוז מוסקט.

מוציאים את הבצק מהקירור,
מרדדים אותו על גבי משטח מקומח וקורצים ממנו עיגולים.
במרכז כל עיגול מניחים כפית מהמילוי וסוגרים לצורת משולש בעזרת קיפול של שלוש דפנות.
מהדקים היטב כדי שהצורה לא תיפתח באפייה.

שימו לב: עדיף להזדרז עם עבודת הבצק כדי שהבצק לא יתחמם וישנה את צורתו באפייה.
אופים בחום של 180 מעלות במשך 10 ‑ 15 דקות, עד שהבצק מזהיב ומתייצב.

הפוסט אוזני המן במילוי פטריות וגבינות הופיע לראשונה ב-פנימה.

חומרים:
•חבילת דפי פילו

למילוי:
•חציל גדול וקל
• 100 גרם גבינה בולגרית
• 100 גרם גבינה
צהובה מגורדת
•מיכל שמנת חמוצה
• 2 ביצים
•מלח ופלפל

מלא בכל טוב. צילום: דעאל סבטיה

אופן ההכנה:
מקלפים את החציל וחותכים אותו לקוביות (לא קטנות מדי).
מחממים חמש כפות שמן במחבת ומטגנים את הקוביות עד שהן רכות.
מצננים, מוסיפים את הגבינות והביצה ומתבלים במלח ובפלפל.

פורסים את דפי הפילו וחוצים אותם לאורכם.
מברישים את הדף העליון במעט שמן ומניחים כמות רצויה מהמילוי לאורך הדף בחלקו העליון.
מגלגלים את הפילו סביב המילוי עד לקבלת מעין נחש בצק ממולא, ומניחים אותו בצורה ספיראלית בתוך תבנית פאי או קיש משומנת מעט.
אם המאפה לא ממלא את התבנית מגלגלים חצי דף פילו נוסף במילוי ומניחים בתבנית עד שהיא מתמלאת.
יוצרים כמה תבניות אישיות לפי הצורך.
מברישים את המאפים בביצה,
מפזרים שומשום ואופים בתנור בחום של 180 מעלות למשך 15 דקות, עד להזהבת הפילו בחלקו העליון.

הפוסט מאפה פילו במילוי גבינות וחצילים הופיע לראשונה ב-פנימה.

חומרים למקלות:

• 3½כוסות קמח
  • 200 גרם חמאה
  •חצי כוס מים
  •כף שמרים
  •שומשום לציפוילטחינה:
  •כוס וחצי טחינה גולמית
  •סלק
  •פטרוזיליה
  •לימון
  •שום
  •מלח
  •מים

חגיגה של צבעים. צילום: דעאל סבטיהאופן ההכנה:
בקערת המיקסר מערבבים את הקמח עם השמרים, המלח והסוכר.
מתחילים לישה ומוסיפים בהדרגה את המים והחמאה. ממשיכים את פעולת הלישה במשך כ‑ 3 דקות עד לקבלת בצק אחיד ורך.

מניחים את הבצק להתפחה של 15 דקות.
לאחר ההתפחה קורצים מהבצק עיגולים בגודל כדורי פינג-פונג ומגלגלים כל כדור למעין נחש.
מברישים את מקלות הבצק בביצה, מפזרים עליהם שומשום ומניחים על גבי נייר אפייה.
אופים בחום של 180 מעלות במשך כ‑ 15 דקות עד להזהבה.

להכנת הטחינה הוורודה:
מגרדים סלק קטן, אפשר להשתמש בסלק מוואקום או בסלק טרי. מוסיפים חצי כוס
טחינה גולמית, רבע כוס מים, מעט מיץ לימון ומערבבים היטב.
אפשר להוסיף מים לקבלת מרקם פחות סמיך.

להכנת הטחינה הירוקה:
טוחנים במג'ימיקס את הפטרוזיליה עם שן השום, מעט לימון, מלח, חצי כוס טחינה גולמית ורבע כוס מים. אפשר
להוסיף מים במידת הצורך.

מומלץ לארוז את המקלות המלוחים בעזרת סרט, ואת הטחינות בשלושת הצבעים בקופסאות קטנות. כולם יחד יוצרים משלוח מנות צבעוני, ביתי וטעים.

הפוסט מקלות מלוחים לצד טחינה בצבעים הופיע לראשונה ב-פנימה.