תפילת הדרך תמיד נאמרה אצלנו בכוונה גדולה.
עכשיו, אחרי התאונה האיומה שכולנו מתקשים לעכל, היא נאמרת בכוונה גדולה שבעתיים.

תוך כדי שאני יושבת לכתוב את הטור, דמותה של שושי לא מפסיקה לעלות מול עייני.
ויריב
ויעקב- ישראל ועטרת
ואילה ומוריה וידיד
ואביגיל

ופתאום עולים לי פלאשבקים מהלוויה. מהמיטות. מהמקום שלא מעכל ולא מכיל את המראות הקשים האלה של משפחה שנקברת יחד. לב אחד גדול, שנים של עמל ובניה וגדילה מאפס להכל.

כמה שושי הייתה עסוקה במשפחתה,בילדיה, כמה הם היו מרכז חייה. כמה דיברנו וחלקנו את הטרפת הזו שכולנו חיים בה. להספיק לאסוף ולהביא ולקחת לחוג ולקנות את מה שצריך ולבשל ולכבס שלא יחסר דבר ותור לרופא וימי הולדת. וכמה בריאות נפשית מיוחדת הייתה לך,שושי אהובה שלי

בתוך כל המירוץ הזה, כמה ביתך היה בית שחיים בו,עם כל המשתמע מכך, ומה בסופו של יום כולנו מבקשים ממך ריבונו של עולם?
לשוב הביתה. כולנו.

תפילת הדרך תמיד הרגישה לי תפילה לדרך הפנימית אותה אנחנו צועדים:

יְהִי רָצוֹן מִלְפָנֶיךָ יי אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ,
שתהיה דרכינו רצויה לפנייך
שֶׁתּוֹלִיכֵנוּ לְשָׁלוֹם יד ביד, תוליך אותנו למקומות שהשלום הוא מנת חלקם
וְתַצְעִידֵנוּ לְשָׁלוֹם תצעיד אותנו, תצעד איתנו
וְתַדְרִיכֵנוּ לְשָׁלוֹם, וְתִסְמְכֵנוּ לְשָׁלוֹם, תדריך אותנו,את נפשינו,,תאיר את עינינו

ותחזירנו לביתנו לשלום. תמונת אילוסטרציה ממאגר shutterstock

וְתַגִּיעֵנוּ לִמְחוֹז חֶפְצֵנוּ  שנגיע לאן שחפץ ליבנו,עם כל כוחות הנפש שטבעת בקרבנו
לְחַיִּים וּלְשִׂמְחָה וּלְשָׁלוֹם. לחיים,ריבונו של עולם, לחיים. שכל מה שנצעד בתוך ליבנו ועל האדמה,יהיה עטוף חיים שהלב פועם בם. ששמחה תהיה חלק בלתי נפרד מכל פסיעה והגעה והימצאות. ששלום פנימי ואמיתי יהיה חלק מאיתנו. שלום של כל אחד עם עצמו ועם אלוהיו ואח"כ עם כל הסובבים אותו
וְתַחְזִירֵנוּ לביתנו לְשָׁלוֹם לחזור לשלום ליבנו מבקש לחיים שלמים,מלאים שאין בהם בושה וכלימה
וְתַצִּילֵנוּ מִכַּף כָּל אוֹיֵב וְאוֹרֵב וְלִסְטִים וְחַיּוֹת רָעוֹת בַּדֶּרֶךְ, תציל אותנו מכל האויבים שעומדים בדרכינו,אויבים פנימיים, קולות הממעיטים בערכינו, מחלישים את עוצמתנו ונחישות דרכינו, ואויבים חיצוניים שמהווים עבורנו סכנה של ממש
וּמִכָּל מִינֵי פֻּרְעָנֻיּוֹת הַמִּתְרַגְּשׁוֹת לָבוֹא לָעוֹלָם, גם,כל מי שחושב להרע לנו בדרך כזו או אחרת
וְתִתְּנֵנוּ לְחֵן וּלְחֶסֶד וּלְרַחֲמִים בְּעֵינֶיךָ וּבְעֵינֵי כָל רֹאֵינוּ

אתה שומע ריבונו של עולם?
תתננו, אתה, מכוחך, לחן ולחסד, ורחמים גדולים, בעיניך,כי בניך האהובים אנחנו, ובעיני כל מי שאנחנו פוגשים במסע חיינו.
כִּי אל שׁוֹמֵעַ תְּפִלָּה וְתַחֲנוּן אַתָּה.
בָּרוּךְ אַתָּה ה' שׁוֹמֵעַ תְּפִלָּה:

ואתה שומע, אני יודעת שאתה שומע.
שניסע כולנו לדרכים טובות בתוכינו ועל כבישי ארצנו
ונשוב הביתה, לשלום.

יריב, שושי, ויעקב ישראל עטר ז"ל

הפוסט שתוליכנו לשלום הופיע לראשונה ב-פנימה.

בנס לא קרה כלום לה או לרכב שלה, אך המבט שלה, המוכיח, אמר הכול ולא הייתי צריכה שתגיד מילה על הפלאפון שנפל לי מהיד לתחתית הרכב. היא המשיכה בדרכה ואני בדרכי למוסך וכל הדרך התרוצצו לי מחשבות מבוהלות בראש. מה היה קורה אם.. אם הילדים היו איתי. אם הייתי מעמיקה יותר בהודעה והרכב היה לגמרי בנתיב הנגדי, אם היה קורה משהו למי שבצד השני, אם היה קורה משהו לי.
הודעה, מבט חטוף, סטייה מהנתיב, התנגשות. זה יכול היה להיגמר כל כך אחרת.

אחרי טלטלה כזאת, גם קטנה בתזכורת של מראה חדשה עם ניילון וקבלה מנופחת מהמוסך, מבטיחים לעצמנו מלא הבטחות. מבטיחים שהנייד לעולם לא יהיה ביד בזמן נהיגה ומבטיחים לחגור גם בנסיעה קצרה בתוך היישוב, אבל הזמן, כמו תמיד, עושה את שלו ושוכחים. ככה זה, יש לנו זיכרון קצר כשמדובר בטרגדיות.

אני לא חוקרת תאונות, ולא יודעת מה גרם לתאונה המחרידה היום להתרחש. אני לא רוצה להפוך לשופטת בכיכר העיר וגם לקטגור והתליין. זה לא תפקידי או מקומי. אני רק יודעת שמשפחה שלמה נמחקה. אבא, אמא ושישה ילדים. שישה! ריבונו של עולם. שישה ילדים! זה לא נתפס. אין לנו כלים בכלל להבין את זה.

הודעה, מבט חטוף, סטייה מהנתיב. זה יכול היה להגמר אחרת. | אילוסטרציה מתוך shutterstock

קשה עוד יותר לראות שיש פנים מאחורי השמות, פנים קטנטנות מאחורי הפושים של אתרי החדשות בין פושים נוספים על בחירות בקלפיות.
והכול מתערבב יחד, בחירה בכלל למען הפרט, ובחירה בפרט למען הכלל. המתמודדים לרשויות המקומיות מבטיחים הבטחות ומצהירים הצהרות כבר חודשים, ובידם, ובידנו הכוח לשנות.

אם רק נבחר להלחם על זכותנו לכבישים מוארים ובטוחים, אם רק נבחר לאכוף על עצמנו את החוקים והמשפטים של תרבות נהיגה זהירה ונלחם על אכיפה נרחבת וענישה מחמירה בכבישים המועדים. אם רק נבחר בכל פעם מחדש לארגן הכול מראש לפני נסיעה שלא נתעסק בזה בדרך ונבחר לעשות הכול כדי לא לשכוח ילד במושב הבטיחות. נבחר לשים בראש מעייננו את חיינו, חיי ילדינו וחיי שאר האנשים שעל הכביש או על המדרכה.

אם רק נבחר בחיים.

הפוסט ובחרת בחיים הופיע לראשונה ב-פנימה.