סיפור המגילה מרתק אותי מאז שאני ילדה. מגילה שמלאה בהסתר, בניגודים, הפכים ומורכבות. בכל פעם שאני קוראת בה, אני מוצאת זוויות חדשות ורלוונטיות לימנו.
במרכזה של המגילה עומדת אישה שעוברת מהפך מדהים.
מאסתר הפשוטה, הפרטית, לאסתר ציבורית, מנהיגה- המלכה. נראה שהשינוי אצלה מתחיל ומגיע לעיצומו דווקא כשמרדכי לא מנסה לייפות יותר את המציאות, הוא לובש שק ואפר, צועק ברחבי העיר וצם. היא מתחלחלת ושולחת אליו בגדים:
"ותשלח בגדים להלביש את מרדכי ולהסיר שקו מעליו"
אסתר מבינה את משמעותם של הבגדים שלבש מרדכי ואת סירובו לחזור לבגדיו הרגילים ומבינה כי המצב לא טוב. דרך הבגדים מרדכי מבטא אמירה שנועדה לזעזע את העם ואותה לפעול, לממש את כוחה בעולם שכן אם לא היא, רווח והצלה יגיעו ממקום אחר.
בקבלת ההחלטה, לוקחת על עצמה אסתר את המשימה הלאומית, ולפתע כל הפעלים משתנים מ'ותקלח' (פסיבית) ל'ותאמר' 'ותשלח' . פועל אחד מעניין במיוחד מתואר בפסוק "ותלבש אסתר מלכות."
מה זאת אומרת? הרי אסתר לבשה את בגדי המלכות זמן רב לפני, למה לציין את זה עכשיו?
המשמעות העמוקה של הדברים מתקשרת לעולמנו הנפשי ולקשר שלנו לבגדים.
ברמה הטכנית, אסתר לבשה בגדי מלכות זמן רב, אך היא הייתה צריכה להתחבר אליהם גם ברמה הנפשית- רוחנית, להאמין שהיא ראויה להם, ללבוש על עצמה תכונות של מלכה: עוצמה פנימית, כבוד, אומץ, "וכאשר אבדתי,אבדתי".
שינוי פנימי אמיתי שהשפיע על הנראות שלה כלפי חוץ ועם כל התכונות האלה ניגשה לאחשוורוש לבקש עבור עמה.
"הִתְנַעֲרִי מֵעָפָר קוּמִי
לִבְשִׁי בִּגְדֵי תִפְאַרְתֵּךְ עַמִּי"
פורים שמח, מלכות!