מה המשותף בין עובר שלוחץ לאמא על הסרעפת, עובר במנח עכוז או רוחבי, צירים סדירים שבאים בלילות ונעלמים בימים ולידה שנתקעת בפתיחה מסוימת שעות ארוכות? התשובה היא איזון. או יותר נכון, חוסר איזון. הרי נבראנו לשאת תינוקות וללדת אותם. אם כן, למה דברים לא הולכים 'חלק'?
הכל קשור
הרחם אינו מחובר לאיבר אחר, הוא שמור במקומו בזכות רצועות שמקיפות אותו ומעגנות אותו לאגן. במהלך ההיריון הרחם גדל עד פי עשרה מגודלו. כשהוא גדל, כל הרצועות שמחזיקות אותו נמתחות ומתאימות את עצמן לגודלו המשתנה. במהלך ההיריון, ובייחוד לקראת הלידה, מופרש הורמון בשם רילקסין, שגורם למפרקים להיות הרבה יותר גמישים. כמובן המטרה היא שבשעת הלידה האגן יוכל להיפתח ולאפשר לתינוק לעבור דרכו. ולבסוף, 'רקמה רכה'. מסביב לרחם והאגן יש המון שכבות של רקמה רכה (שרירים, פאסיה, שומן, כלי דם).
בשורה תחתונה, הכל, אבל הכל, קשור לשאר. רצועה תפוסה גורמת לרחם להיות בזווית מסוימת, מה שמושך אחריו חלק מהאגן, מה שמותח את שרירי רצפת האגן, מה שמשפיע על הפאסיה בכל מיני מקומות. כל הפלונטר הזה ישפיע על בחירת התנוחה של התינוק ועל התקדמות הלידה.
איזון לפני כוח
הלידות הן עתיקות כמו העולם. הרעיון שאיזון הוא מפתח להיריון ולידה טובים ודאי כבר היה ברור וידוע, אבל אבד לנו. אחת הנשים שמצאה אותו ומעניקה אותו בחזרה לעולם היא המיילדת גייל טאלי ממיניסוטה. לפני כ־30 שנים, כשהייתה מיילדת צעירה, היא ראתה בחדרי הלידה שלפעמים תינוק פשוט 'נתקע' ואף אחד לא יודע למה.
היא הבינה משהו חשוב: במיילדות מודרנית מתייחסים לפתיחה ולגובה של התינוק כנתונים היחידים שמייצגים התקדמות בלידה, אבל יש דבר חשוב מאוד שלא מספיק נותנים עליו את הדעת – התנועה של התינוק. התינוק מסתובב על צירו במהלך הלידה וכך מאפשר לעצמו מעבר גם באזורים הצרים יותר באגן. או במילים אחרות, הסתובבות היא התקדמות.
ההבנה הזו יצרה ארגון בין לאומי בשם 'ספינינג בייביז', תינוקות מסתובבים, ומשם היא הלכה והעמיקה. 'איזון לפני כוח' הפך לעיקרון מוביל: אם נתקלנו בבעיה או במכשול בלידה, לפני שנשתמש באמצעים התערבותיים שונים שמפעילים כוח על התינוק או על הגוף של היולדת, ננסה לאזן וייתכן שהבעיה תיפתר מעצמה.
יחד עם רופאים, אוסטאופטים ופיזיותרפיסטים מומחים נוצרו שלושה תרגילים פשוטים שמטרתם שחרור הרצועות ואיזון. עדין מאוד, ועם זאת יעיל מאוד. את התרגילים ניתן ללמוד ולתרגל במהלך ההיריון וגם בשלבים שונים של הלידה, בשעת הצורך.
נוע תנוע
לפני כמה שנים מיילדת נוספת שהיא חלק בלתי נפרד מספינינג בייביז, רחל שפירו, עשתה עלייה. מכאן היא ממשיכה לפעול בתור מדריכה ומפתחת חלק מהשיטות והטכניקות.
היא יצרה את 'אקוויליבריו – לאיזון אגן ורחם'. בשיטה הזאת רואים בכל חוסר נוחות או כאב של האם ההרה צורת תקשורת של העובר. כאילו הוא אומר, "אמא, אין לי פה מקום, אז אני חייב להתקפל ככה או להתמתח ככה". התינוקות שלנו חכמים ממש! הם לא 'עקשנים' ולא 'עושים לך דווקא', הם פשוט משתמשים במקום שיש להם.
בעזרת טיפול אקוויליבריו אפשר לאזן את האגן ואת הרחם ולפתוח עוד מקום שהיה תפוס קודם בגלל חוסר איזון של הרצועות. אנחנו מאמינים ובוטחים בתינוקות האלה שאם יהיה להם עוד מקום, הם ישתמשו בו בחכמה.
ואז, עובר שלוחץ לאמא על הסרעפת ישתמש במקום שנפתח לו בתחתית הרחם וכך ישחרר לאמא את הסרעפת. עובר במנח עכוז או רוחבי ישתמש במקום שנפתח לו ויתמקם אחרת. צירים יתפתחו לצירי לידה, כי התנאים של גוף האם מאפשרים לתינוק כניסה לאגן יותר בקלות. לידה שנתקעת בפתיחה מסוימת שעות ארוכות תתקדם, כי שחררנו את מה שמנע מצוואר הרחם להיפתח.
בחברה המערבית אנחנו רגילים להתאמץ, להזיע, לדחוק בעצמנו עד כאב כדי להרגיש שעשינו משהו. אבל באיזון המוטו שלנו הוא 'פחות הוא יותר'. לתרגל כל יום שלושה תרגילים פשוטים, לעבור טיפול גופני עדין באופן חד פעמי. זה מספיק בשביל לגרום לגוף שלנו להמשיך ולהניע את עצמו לכיוון הנכון, יחד עם אמונה בגוף ובתינוק שיודעים לבצע את הריקוד העדין והמדויק של האיזון.
הכותבת היא דולה מתקדמת מוסמכת מטעם ספינינג בייביז, מטפלת אקוויליבריו ומדריכת הכנה ללידה. לתגובות:Tehilakag@gmail.com , 5239504–054