בין ים החדשות ששוטפות את המדינה הקטנה שלנו מדי שעה, כבר כמעט שכחנו את סערת כיסוי הראש שהתנוסס בגאווה בטקס הדלקת המשואות הממלכתי שהתקיים בליל יום העצמאות בהר הרצל. הדוגמנית לשעבר ומעצבת האופנה בהווה לינור אברג'יל העניקה לצופים הצצה מרעננת אל עולם האופנה הצנועה, חטפה ביקורת מכמה אנשים שלא ראו בעין יפה את המטפחת שלראשה. בתגובה שטף את הרשת גל עצום של אהדה ותמיכה באברג'יל, כולל כמה מחוות קטנות ומקסימות של כוכבות, פוליטיקאיות ואושיות רשת שונות, שהחליטו להצטרף למחאה וחבשו לראשן כיסוי ראש.

זו לא הייתה הפעם הראשונה שבה הופיעה על המסך דמות נשית חזקה עם כיסוי ראש או בלבוש צנוע, או גם וגם. סיון רהב-מאיר, עדן הראל, איה קרמרמן, ח"כ ציפי חוטובלי ועוד רבות מוכיחות כי מחאת השביס לא התחילה היום. מדובר במגמה שהולכת וגדלה, והיא כאן כדי להישאר.

לא רק למגזר

מגיעות נשים מכל המגזרים, ברוריה חריטן בסטודיו. מתוך עמוד הפייסבוק שלה

גם תחום החתונות לא נשאר מאחור. לפני כשמונה שנים פרצה אל חיינו בסערה קייט מידלטון, הנסיכה הקסומה מבריטניה, שעוד לפני נישואיה גרמה לעיתונות העולמית לעקוב באדיקות אחר המלתחה מלאת השיק ויחד עם זאת הצנועה לחלוטין שלבשה, והעולם כולו עצר את נשימתו כשהציגה בחתונתה שמלה צחורה בקו אצילי וצנוע. זה אולי נשמע מעט מוגזם, אבל אולי תופתעו לשמוע כמה כלות רצו מאז לתופרת שלהן וביקשו את "שמלת קייט מידלטון" כדי להיות לנסיכות ליום אחד.

מאז הופיעו על המסך הקטן עוד כמה כוכבות לבושות בשמלת כלולותיהן בגזרה צנועה, עם שרוולים ומפתח צוואר גבוה וסגור, ביניהן מנחת הטלוויזיה קורין גדעון, שנישאה לבחור שמגיע מבית חרדי. ביום החתונה בחרה גדעון ללבוש שמלת כלה צנועה ואצילית, שגרפה תגובות מדהימות על השילוב שנראה לפעמים לעין חיצונית כמעט בלתי אפשרי – צנוע ושיק. את השמלה היא לא תפרה אצל מעצב בעל שם בכיכר המדינה או במתפרת בוטיק שינקינאית, אלא אצל מעצבת חרדית בשם ברוריה חריטן, שמתפרסמת בעיקר מפה לאוזן בסטודיו שלה בגבעה הצרפתית בירושלים.

"בעיניי כלה זה משהו טהור. זה דבר קדוש בעיניי שכלה מתחתנת בשמלה צנועה", אומרת חריטן, "אני אוהבת להוציא את הדברים צנועים ויפים, וכמובן יש בזה סטייל מטורף בעיניי. אולי קל יותר לעצב שמלה שהכול בה שקוף וקצר, בצניעות יש הרבה מחשבה איך להוציא את הצניעות מיוחדת. מדובר בהרבה עבודת יד, משחק של בדים וגזרות, הרבה מחשבה, הרבה בד, יש בזה משהו מדהים ומיוחד".

"חשוב לי להוציא מתחת ידיי משהו צנוע שארגיש איתו בנוח", היא מוסיפה, "אני חרדית ואני עובדת על קו צנוע. אצל קורין ביקשו ממני לתפור גם את השמלה השנייה, שהייתה חשופה, אבל לא הסכמתי כי היה לי חשוב שזה יהיה בקווים שלי ולפי הערכים שלי".

"קדוש בעיניי שכלה מתחתנת בשמלה צנועה," קורין גדעון בשמלה של ברוריה חריטן. צילום: מורן מעיין.

חריטן, בת 30, נשואה ואימא לשלושה ילדים מירושלים, תופרת כבר מגיל 11. היא למדה עיצוב אופנה בשנקר, ובשבילה זה תמיד היה חלום. היא הגיעה לסטודיו לכלות ג'ולי וינו בתל אביב, וכמה שנים אחר כך פתחה סטודיו משלה. אך עוד קודם לכן היא עיצבה שמלות לכלות מיוחסות במזר החרדי, ביניהן לבתו של אריה דרעי, מרגלית. שמה הגיע גם אל משפחתו של הרב לאו, ומשם למשפחת רבינוביץ', רב הכותל. אז היא הבינה שאי אפשר לשלב בין העבודה בסלון ובין העבודה כעצמאית, ועברה לנהל את העסק שלה בשתי ידיים.

על השמלה של קורין גדעון היא מספרת שנעשתה בעבודה משותפת. כמו עם שאר הכלות שלה, הן עבדו על שמלה בעיצוב אישי, והיה לה חשוב להוציא את המקסימום מהאישיות שלה בשמלה. "היא אהבה את הדגם כמו שהוא מלכתחילה, היא מראש רצתה משהו צנוע ולא רק לכבד את המשפחה של בעלה. עבדנו הרבה על העיצוב והלכנו לבחור את הבד המדויק, עד שהגענו לדגם הזה, והיא פשוט הייתה זוהרת בשמלה הזאת".

אחרי החתונה והסיקור העיתונאי, ואחרי הסרט של קורין 'החתונה החרדית שלי', הגיעו אלייך נשים נוספות שאינן דתיות?

"כן, מגיעות המון נשים לא דתיות שאוהבות את הסגנון ואת הקו הצנוע, שזה מדהים. הייתה חשיפה מאוד גדולה ותגובות חמות, גם מהמגזר החרדי וגם מהחילוני. פרגון מטורף. השמלה הגיעה לכל האתרים והוצגה כשמלת השנה באחד המגזינים. הרבה מבקשות שמלה כמו של קורין, אבל כמובן צריך לבדוק שהסגנון מתאים לה. אנשים אהבו את הדגם וב"ה מגיעים".

ההשראה, היא אומרת, מגיעה מכל העולם. היא נוסעת לחו"ל, מסתובבת בשווקים ואוספת פריטים, חריזות ואפליקציות שישתלבו בשמלות. "אני משתדלת לייחד את הקולקציות שלי בדברים ייחודיים, גם מבחינת הגזרות, כי לכל אחת יש את הגזרה שמתאימה לה. האצולה הבריטית, למשל, היא לגמרי מקור להשראה".

היית אומרת שהטרנד של שמלות כלה צנועות הוא טרנד חולף?

"ממש לא, זה משהו שנמצא כאן לגמרי, גם בארץ וגם בעולם. אפשר לראות את זה גם בתצוגות אופנה בחו"ל. הייתי לאחרונה בתצוגה של dior, והיו שם המון דברים צנועים. בכל מקום מבינים ששמלת כלה צריכה להיות משהו אחר ולא סתם שמלה חשופה, ויש משהו מאוד מיוחד בניקיון של קו צנוע".

לא טרנד חולף. הנסיכה קייט מידלטון בשמלת כלה קלאסית וצנועה.

אופנה צנועה בלי שום פשרה

 

המגזר כבר לא מתפשר, קרן חצרוני, סטודיו עלמה. צילום: אבישג שאר ישוב.

"אנחנו נמצאים בתקופה שכולם רוצים היום גם וגם וגם", אומרת קרן חצרוני, המעצבת והבעלים של סטודיו עלמה לכלות. "רוצה שמלה צנועה אבל שלא תיראה דוסית, רוצה שרוול ארוך אבל שהשמלה לא תהיה חמה, ושתהיה מודרנית אבל שלא תיראה אופנתית מדי, שתסתכלי בתמונות עוד 30 שנה ותאהבי אותה, ועדיין שתשמור על קווים קלאסיים. וזו החוכמה בעיניי. ליצור שמלה שהיא גם וגם וגם – ועדיין שתהיה יפה ומחמיאה".

סטודיו עלמה מוכר היטב לבנות המגזר מהפרסומים השונים או מהמלצות מחברות. הסטודיו נפתח לראשונה במעלה שומרון, שם גרה חצרוני עם בעלה ושלושת ילדיה, עד שגדל והתרחב וכעבור כמה שנים נפתח סניף ברעננה. עד מהרה הוא הפך לסניף המרכזי, והסניף במעלה שומרון הפך לאאוטלט של שמלות כלה וערב.

"השמלות הצנועות כאן כדי להישאר", היא מבהירה חד משמעית. "לא מדובר בגחמה חולפת. טרנד הוא משהו שנשאר ומתפתח בכל מיני ורסיות, כמו הג'ינס שרק הולך ומתפתח ומשתכלל, גחמה אופנתית היא צבעי הניאון לדוגמה, שאפשר לראות היום הרבה בתצוגות. השמלות הצנועות יישארו, וההוכחה לזה היא שכל פעם שנסיכה בעולם מתחתנת רואים שמלה צנועה, והיא הופכת לאייקונית. השמלה של קייט מידלטון משפיעה בכל מיני צורות על עולם האופנה. מאז שהתחתנה נכנסו השרוולים הארוכים, המחוכים הסגורים, גם של מייגן מרקל, שמלות בקו נקי וצנוע. בעיניי זה קלאסי ומכבד את הגוף, ותמיד יהיו בנות שירצו לכבד את הגוף שלהן".

את ההשראה לשמלות ולעיצובים שלה היא מקבלת בכל פעם ממקום אחר. זו יכולה להיות תצוגת אופנה בחו"ל שנתנה לה השראה, בדים שאהבה ויצרה מהם קולקציה או אפילו סרטים או סדרות תקופתיות שזורקים אותה אחורנית אל מחוזות האופנה של שנות ה-70, עם הבוהו שיק וחצאיות הקומות, או לתקופה הוויקטוריאנית עתירת המלמלות והתחרות.

בין כלה ויקטוריאנית לכלה מחצר אדמו"רים מכובדת. נינט טייב, צילום: ברק פכטר

דוסי שיק. אילנית לוי מעצבת: אפרת קסוטו, איפור ושיער: מיקי בוגנים, צילום: מתן טורקיה

בתצוגות האופנה בחו"ל, היא מספרת, אפשר לראות מגמת עלייה מובהקת בפריטים הצנועים המוצגים, במיוחד בשוק האירופי, שם הקו השמרני הוא חלק בלתי נפרד מהאופנה המקומית. אפשר לראות את קוד הלבוש לעבודה במדינות כמו איטליה או צרפת, ותלבושות של ילדות בבית הספר, שלא רחוקות בכלל מהתלבושת של תלמידות בבית יעקב.

כדי ליצור שמלה שהיא גם וגם וגם, כדבריה, יש לחצרוני כמה טריקים של תופרת מנוסה, ביניהם בדים איכותיים, נושמים ונעימים, שגם אם הכלה תזיע (וכל כלה מזיעה, תאמינו לי) לא יראו את זה, ועבודה על הגזרה שתיראה הכי מחמיאה ויפה שאפשר.

"שמלות צנועות זה לא רק אורך המחשוף או השרוולים", היא מבהירה, "זו שפה עיצובית שלמה של מינונים. שמלה שהיא לא צועקת מדי או נוצצת מדי או עמוסה מדי, וגם לא משעממת, כי בכל זאת זו שמלת כלה צריכה להיות מרשימה. זו לא יכולה להיות שמלה שאם היא הייתה בצבע אחר היית לובשת אותה לשבת. צריך להיות לה שדרוג מסוים שיקפיץ אותה למקום אחר. כמו שכל אחד אוהב את הקפה שלו אחרת – ככה אני צריכה להתאים את מה שקורה בעולם האופנה לקהל שלי. אני מתמחה במגזר הדתי-לאומי לכל גווניו. יש בנות דתיות לייט ובנות מהמגזר החרד"לי שרוצות סגור יותר ושרוולים ארוכים יותר, והחוכמה היא ליצור שמלה שקודם כול תחמיא".

רוב הלקוחות של עלמה מגיעות מהמגזר הדתי, אך היא מספרת כי יש אחוז קבוע ואף די גבוה של נשים לא דתיות שרוצות שמלה בקו צנוע, או כלות מלאות שיודעות שלא תתאים להן שמלה חשופה או בלי שרוולים. בנוסף לכך מגיעות לסטודיו נשים שעברו את גיל ה-40, שבשלב הזה בחייהן מרגישות שהן רוצות משהו סגור ואצילי ולא חשוף.

"כמגזר, הפכנו להיות חזקים יותר בדרישות שלנו. אם לפני 15 שנה היינו רגילים לקחת שמלה בלי שרוולים ולהוסיף לה שרוולים או שרוולון, היום אנחנו יודעים לדרוש מחברות האופנה הגדולות שמלה שתתאים לנו בול ושלא נצטרך להתעסק איתה. חינכנו את עולם האופנה, וזה מקסים בעיניי. כי העובדה שאנחנו לבושות צנוע לא אומרת שאנחנו צריכות להתפשר מבחינה אופנתית, והיום בעולם האופנה מבינים את זה שמותר לנו להיות יפות וצנועות בלי להתפשר".

הכתבה המלאה במגזין פנימה
עוד אין לך מנוי? להצטרפות לחצי כאן