הדסה בן ארי (35), אשת תוכן, עורכת ספרותית ויוזמת הפרויקט 'מלחמה של גיבורים'. נשואה לחנן ואמא לשבעה, מתגוררת בפרדס חנה
אני כותבת ועורכת מאז שהייתי נערה. ערכתי מגזינים שונים, ערכתי ספרים וליוויתי עמותות בכתיבת תוכן. מתחילת המלחמה אני עסוקה עם צוות של כ־40 מתנדבים בפרויקט 'מלחמה של גיבורים', שחושף ברשתות החברתיות בעברית, באנגלית ובצרפתית את סיפורי הגבורה. חלק מהסיפורים נאגדו לספר.
הרגע שבו ניצת בך הניצוץ של היצירה
אחרי שבוע מפרוץ המלחמה התחלתי לחשוב איך לחבר את הילדים שלי למה שקורה. הכנו עוגות ומכתבים לחיילים ולמפונים, קראנו תהילים, אבל רק כשסיפרתי להם את הסיפור של רחל אדרי מאופקים ראיתי שהם מחייכים, צוחקים ומסתקרנים, העיניים שלהם נדלקו. חשבתי שאם זה טוב לילדים שלי זה טוב לכל הילדים במדינה, ופתחתי בפרויקט הגיבורים.
צילום: הילה אייזינגר
תחנה במסע שהשפיעה על האומנות שלך
הפרויקט הנוכחי בעט אותי מהמיטה חודשיים אחרי לידה, למרות המחסור החמור בשעות שינה. הרעיון גרם לי לגייס את עצמי להתעסק בדברים שאני אוהבת, לצלול לשיחות באנגלית עם שגרירים, לשתף פעולה, לנהל משרד עם צוות מתנדבים, לכתוב, לערוך ולהפיק. בא לי עוד מהדבר הזה.
יוצרת שהיית שמחה לשבת איתה לכוס קפה
מרתה גרהם. רקדנית וכוראוגרפית אמריקאית שנחשבת מחלוצות המחול המודרני. מחול הוא שפה שמרתקת ומעסיקה אותי מאוד.
יצירה שהשפיעה עלייך
ספר השירה 'נועדנו לגדולות אחרות' של עדן אביטבול. שירה היא דבר חמקמק, לא קל להתענג עליה. לפעמים כשאני קוראת את הספר אני לא בטוחה אם הוא בן 100 או בן 30. הוא עתיק וחדש ביחד.
יצירה בתחום שלך שאהבת ואת ממליצה עליה
הספר 'ימימה ליום יום' של גליה בן חיים. כשהייתי אבודה בתחילת המלחמה קראתי משפט של ימימה שממש מלווה אותי מאז: "חומה טובה של אור אין נכנס בה, כי זו השמירה". היא מדברת בחלק הזה על כך שנשים הן אלו שקובעות תודעה במלחמה ומחזיקות עם שלם, והדבר הזה מאוד חיזק אותי. השפה של ימימה לא תמיד ברורה למי שלא תלמיד קבוע, וגליה מצליחה להביא את השפה הזאת בביסים קטנים בלי לוותר על העומק שלה.
מה הטעות הכי גדולה שעשית בדרך?
כאב הלב על המאבק בין עבודה לאימהות. אחרי שנים הבנתי שזה מיותר. הכול קורה ביחד כל הזמן ואין צורך להיאבק בתוכי. אני אמא על־מלא גם אם נתתי למישהו אחר להחזיק את הילדה שלי.
מה נותן לך השראה?
הילדים שלי, אנשים מעוררי השראה בתחומם, מאמרים ותחזיות על עתיד העולם, מחקרים פורצי דרך, היסטוריה. דברים שהם מעבר לגבולות ההבנה שלי עוזרים לי לצאת מהקופסה.
איפה תהיי בעוד 10 שנים?
סבתא? אני מקווה. אני רוצה להאמין שאהיה עסוקה ביצירה שלי ובחומרים שלי. יש לי איזה חלום על יצירה שמבטאת את הטקסטים שלי דרך מחול.
עצה ליצירה
חלומות מתגשמים כשעובדים בהם ומזיעים עליהם. בתחילת הדרך אנחנו לא תמיד יודעות לנסח את החלום, אך עם הזמן זה מתברר, ה־DNA מתגבש, וחשוב בשלב הזה להגיד "לא" לכל דבר שלא מתיישב לנו בול על החלום. גם אם יש המתנה מורטת עצבים, צריך להתאזר בסבלנות ולהמשיך לחלום את זה, ללוש את הרעיון, עד שהוא מבשיל.
מתוך גיליון אייר תשפ"ד,
לעוד תוכן ערכי, נשי וישראלי הצטרפי היום למגזין פנימה, להצטרפות לחצי כאן