יש לי כובע, שחור ויפה, רחב שוליים, שמחכה לי כבר שנתיים.
גם אני מחכה לו, רק האומץ בשלו- מסרב לבוא. מודדת, מרגישה בשלה, אבל גם מבוכה.
זה מוזר פתאום לשנות ולא להיות כמו שאר הבנות. וגם בטח יזרקו לי הערות, חלקן גם יהיו טובות, אבל…
החלטתי! אחכה להזדמנות כזו, בלי רעשי רקע, שאוכל לבחון את עצמי לרגע. אז חיכיתי שיהיה בול
ואז התגבש טיול בחו"ל.
עם אמא ואחיות אין מקום לדאגות.
אף אחד לא ישפוט או יעיר פשוט כי אף אחד לא מכיר.
אתהלך איתו בחוצות העיר, אולי הוא יגרום לי גם לפזם ולשיר?
אחליט אם הוא עושה לי טוב ומשפר את ההרגשה,
אם לא, יילך לשכנה או לפח אשפה?
כמה שאלות למחשבה
מה הפריט שאת ממש רוצה ללבוש ועדיין לא מעזה?
מה צריך לקרות במציאות החיצונית או הפנימית שלך כדי שזה ישתנה?
והכי חשוב איך תרגישי שתאזרי אומץ ותלבשי אותו?
מוזמנת להתחיל לדמיין. ✨
*סטיילינג תרפיה- על פי שיטת ד"ר טלי סטולובי.