מטפחות וצעיפים ססגונים תמיד היו פריט משמעותי בעולם האפנה.
הצבעים, הדוגמאות, והטקסטורות הייחודיות  מוסיפים למראה והופכים אותו למעניין יותר. אצלנו כנשים דתיות , הם מקבלים תוקף מיוחד ומשמשים ככיסוי ראש.
סוגי הקשירות השתנו בשנים האחרונות באופן מהותי (זוכרות את המשולש??), נפח המטפחת גדל וסוג הבד הפך לצבעוני יוקרתי ונועז יותר, וכיסוי הראש הפך בהדרגה מפריט פשוט עם מגוון מצומצם לאקססוריז שמוסיף יופי ואמירה.

מזה 15 שנה שאני בדיאלוג פנימי איתו ולגביו. יש ימים שאני מרגישה שאני מתהלכת עם כתר על הראש ממש, ויש ימים שהכובד הפיזי והנפשי שלו מורגשים. יחסי אהבה- שנאה שכאלה.
באחד הקורסים שלי בתואר השני נתבקשתי לבחור 'בד טעון'- כלומר בד שיש לו משקל רגשי עבורי,  כמובן שבחרתי במטפחת, כיסוי ראש שבעצם החבישה שלו על ראשי כבר יודעים עליי כל כך הרבה עוד לפני שאני פותחת את הפה: יודעים שאני נשואה, שאני דתייה, שאני ימנית בדעותיי הפוליטיות. זה מגיע יחד עם ציפיות להפוך לקול ולנציגה של הציבור הדתי כשלפעמים אני רק רוצה שיראו אותי כדף חלק.
לאפשר לאנשים להכיר אותי בלי מסכות או תוויות, בלי קהילה שלמה מאחוריי. סתם אני, הילה.
כשיש לי תקופות מורכבות מול כיסוי הראש שלי, ואולי דווקא אז, אני ממש משתדלת ומתאמצת להשקיע בחידוש מטפחות יפות או למידה של קשירה חדשה, או אפילו שינוי קטן בשיער, (זה שרואים), לפעמים זה עוזר ולפעמים לא. אבל אני עובדת על זה.

15 שנה, והוא חלק ממני, מהזהות שלי.
איך זה אצלך?

?

הילה

כיסוי ראש: הדס HADAS, שמלה: גולף GOLF

*סטיילינג תרפי – על פי שיטת ד"ר טלי סטולובי