השחקניות חנה כהן אלורו ודינה גבריאלי, האחיות במציאות ואחיות לבמה – הוציאו אמש סרטון חדש  המתאר את ההכנות לפסח בגרסה מחודשת לסרטון הבושם של איילת שקד שעורר סערה ברשת.
"על מה נעשה סרטון? על בחירות או פסח? מצאנו את השילוב הקדוש," הן אומרות. הסרטון שלהן צבר אלפי צפיות ושיתופים ברשת והוכיח שוב שלפני פסח – כולנו באותה הסירה.

משחק וכתיבה: דינה גבריאלי וחנה כהן אלורו, אחיות במה
עריכה: אולפני אביץ פני קדם
קריינות: טל ביסמוט

הפוסט פסחיזם – הבושם החדש לפסח הופיע לראשונה ב-פנימה.

כמעט 14 שנים עברו, בצלאל שירת בינתיים בתפקיד מסווג ביותר בצה"ל וכבר ארבע שנים שהוא מכהן כחבר בכנסת ישראל. "אחד מחוקרי השב"כ פגש אותנו לאחרונה בבית קפה, הוא ניגש לבצלאל וביקש סליחה", היא מגלה.

"איך שהודיעו מי נבחר בצלאל התקשר אליי ואמר: 'תודה רבה, בלעדייך זה לא היה קורה',רויטל סמוטריץ', צילום: כעות קורנברג

אחרי שיחת טלפון ומעט התכתבויות בווטסאפ אנחנו נפגשות, השיחה קולחת ורויטל נעדרת גינונים רשמיים. היא מדברת בפשטות על החיים לצד בעל שכמעט אינו בבית, על האידיאלים שמחזיקים אותה בזמנים הקשים ועל הפער העצום שבין המציאות היומיומית שלה ובין זו של בעלה. "בזמן נאום הבכורה של בצלאל בכנסת – אני הכנתי ארוחת ערב בבית ובכיתי. היה לי קשה כי אני לא שם, אבל כאן הקב"ה רוצה שאהיה".
ארבע שנים אחרי ושנייה לפני סבב בחירות נוסף, היא מסכמת קדנציה של שגרה טרופה ועמידה איתנה בלא מעט מהמורות בדרך.
"אני גם חשבתי פעם שחברי כנסת הם לא מהעולם הזה", היא אומרת בכנות, "אבל אנחנו חיים את החיים, יש שעות שהבית מבולגן ומלוכלך והילדים רבים ומשתוללים".

ילדה טוב פתח תקווה
היא גדלה כילדה טובה כפר גנים, רביעית במשפחה של שישה ילדים.
"נולדתי לבית שבו הילדים הם המרכז. אימא שלי כל השנים הייתה בבית, לגמרי בשבילנו, עד היום – הכול סביב הילדים והנכדים". אביה הוא הבעלים של חנות הבגדים 'פרויליך', מותג פתח-תקוואי ותיק הפועל מזה שבעים שנה, "עוד מימי סבא שלי", היא מספרת בגאווה.
"החנות היא ההוואי המשפחתי, חלק בלתי נפרד מהחיים. בימי שלישי אחר הצהריים החנות סגורה, אז כל האחים שלי התחתנו בשלישי בערב" .
ב 17- השנים האחרונות, עד לפני כחודשיים, ניהלה רויטל סניף של החנות המשפחתית בקרני שומרון, בנוסף לטיפול בביתה הפרטי ובששת ילדיה כמעט לבדה, בעוד בעלה עסוק בפעילות פרלמנטרית וציבורית לפעמים עד השעות הקטנות של הלילה. היא התייצבה בעבודה מדי בוקר, בערבי שבתות, בחגים ובחופשות. "זו הייתה חנות מיוחדת. אבא שלי החליט לפתוח אותה אחרי הפיגוע בקניון קרני שומרון, זה היה שירות אידיאולוגי שהמטרה שלו הייתה להביא לשומרון את אותה סחורה ומבחר באותם מחירים", "זו הייתה תקופה מטורפת, אבל אני לא מצטערת עליה לרגע. השנה הולך להיות ערב פסח הראשון שלי שאהיה מאה אחוז בבית". כשאני פוערת עיניים לעומתה, היא מסבירה: "בערב פסח בשנה שהתחתנו הייתה אחת המריבות הגדולות שלנו. קמתי בבוקר והתלבשתי כדי ללכת לחנות, ובצלאל היה בשוק. מבחינתי – ככה גדלתי, זה מה שעושים בערב ליל הסדר, לא? הוא היה בהלם תרבות. אבא שלו רב ואימא שלו מורה, שבועיים לפני החג הם בבית".
החנות נסגרה לפני כחודשיים, בשבוע שבו נפלה הממשלה. כעת היא לומדת את עצמה מחדש. "אני בתהליך של הרפיה. כשאמרנו לילדים שהחנות נסגרת הם ישר אמרו 'וואי, איזה כיף! אימא תהיה בבית סוף סוף, שלא תחשבי לעבוד במקום אחר!'. בסופו של דבר יש משהו אחר באימא שהיא בבית".

העובדה שגדלת עם אימא שנמצאת בבית השפיעה על האימהות שלך?
"בהחלט", היא נאנחת. "זה הציב רף גבוה. כל השנים האלה צחקתי שאני מנסה להיות כמו אבא שלי בחנות וכמו אימא שלי בבית. באיזשהו מקום זה התפספס".

בשבילי הוא לא חבר כנסת, הוא הבעל שלי, בני הזוג סמוטריץ'

הכוח להיות ביחד
היא הייתה בת 20 , הוא בן 21 , חברים משותפים הכירו ביניהם ותוך חצי שנה הם התחתנו. את מקום מושבם הם קבעו בקדומים, סמוך לישיבה שבה למד בצלאל.
השנה הראשונה לנישואין התגלתה כמאתגרת מאוד, מלא מעט בחינות.
"כולם תמיד שאלו אותי 'מה, לא ידעת עם מי את מתחתנת?' אז לא. לא הבנתי עם מי אני מתחתנת", היא צוחקת. "שלושה חודשיםאחרי החתונה הייתי בהיריון והייתה מערכת בחירות, הוא היה פעיל מאוד ואז כבר הבנתי". מהר מאוד הרומנטיקה והפרפרים בבטן פינו את מקומם אחר כבוד והפערים, אלו שקיימים בין כל בני זוג, החלו לזקוף ראש.
"היינו בשוק. בצלאל לא היה בבית בגלל הבחירות. אני הקאתי בלי הפסקה ושכבתי במיטה בערך תשעה חודשים. פתאום שאלנו את עצמנו: רגע, מה קורה פה? איפה הקשר שלנו? למה התחתנו? המשפחה לחצה שנתחיל טיפול זוגי. התחלנו טיפול אצל אברהם כץ מקדומים, שהרבה מאוד זכויות ביחסים שלנו אפשר לנכס אליו. זו פשוט הייתה ברכה, עד היום אנחנו מתייעצים איתו מדי פעם. עברנו תהליך מאוד משמעותי שנתן לנו את הכוח לא להיות ביחד – אבל להיות ביחד".
"אני חושבת שהרתיעה מאנשי מקצוע היא בעיה בציבור שלנו. יש אנשים שיכולים לעזור, שזה המקצוע שלהם – בואו נקבל עזרה". היום הם ממליצים לכל זוג לא לחשוש מפנייה לטיפול, בייחוד בתחילת הדרך המשותפת.
"דווקא בציבור שלנו, כשזו הפגישה הראשונה שלך עם גבר או אישה, על כל המשתמע מכך, מתחתנים וזה לא תמיד עובד לפי הספר. כשיוצאים לדייטים מבלים יחד, שמחים, צוחקים, פתאום בהיריון לדוגמה, אשתך הופכת לסמרטוט, מקיאה את הנשמה, מה עושים עםזה? גם לא תמיד הקשר מספיק חזק לפני החתונה. בציבור היותר
דתי לא יוצאים כמה שנים".
"אני תמיד צוחקת על מדריכות כלה, כי ההדרכה האמיתית היא אחרי החתונה. זה נחמד ללמוד את דיני טהרה, אבל יש את ההלכות היבשות של המקווה ויש את המקווה אחרי שרבתם אתמול ועכשיו יש לך הזדמנות ל'וואו'", אומרת רויטל וההתרגשות ניכרת בעיניה. "זו בכלל לא מעמסה, זה יום שמצפים לו והוא הזדמנות להתחיל משהו מחדש. גם חוויית הטבילה היא סוג של תרפיה. אני מרגישה בחופשה, באמת".

רגע זוגי קטסטרופלי
"בצלאל תמיד פעל", רויטל מתארת מציאות חיים שונה מהרגיל. היא מקפידה, אגב, להגות את שמו במלרע, בניגוד לרוב העולם. "הוא הקים את 'רגבים' ואת 'קוממיות', הוא היה חבר בכל כך הרבה מקומות. כששואלים אותי מה הוא עושה, היום אני עונה 'חבר כנסת', אבל פעם לא יכולתי אפילו לענות, הוא באמת היה עסוק במיליון תחומים".

לפחות עכשיו יותר קל להסביר?
"יותר קל להסביר ויותר קל גם לקבל את זה בשכל, כי הוא חייב. פעם כשהוא היה נוסע לפגישה באמצע הלילה – זו הייתה התנדבות. היום יותר קל לי במקום הזה, הוא נמצא איפה שהוא צריך להיות וזהו. התמיכה והפרגון הכלליים שאנחנו מקבלים גם נותנים כוח, וכשהוא מעביר חוק נגיד, זה באמת דבר מדהים, לא כל אחד יכול. יש נחת בתוך כל הבלגן".

יש רגעי שבירה, שאת אומרת "בשביל מה?". בשעות אחר הצהריים עם הילדים, או בלילה כשאת מחכה לו?
"אני לא מחכה לו", היא צוחקת, "הפסקתי לחכות. אני אפילו כבר לא שומעת כשהוא נכנס. יש רגעים כאלה אבל אלה לא רגעים של 'בשביל מה?' אלא רגעים של 'איך?'. אני יודעת בשביל מה, הדרך מאוד ברורה ואני בטוחה בה. לפעמים האיך הוא קשה. השבוע של סגירת החנות ונפילת הממשלה היה שבוע שבכיתי בו מהבוקר עד הלילה, לא עניתי לטלפונים. הייתי צריכה אותו מאוד והוא לא היה שם, והוא היה צריך אותי מאוד ואני לא הייתי שם. זה היה רגע זוגי קטסטרופלי".
למרות זאת, היא מבהירה, "מה שהכי מחזיק אותי זו הזוגיות. האהבה שלו, ההערכה וההערצה שלו, מלווים אותי כל הזמן. זה משהו שאנחנו תמיד עובדים עליו אבל הבסיס הראשוני, של הטיפול הזוגי שעברנו, נתן לנו המון. תראי, עכשיו אין לנו הרבה זמן לריב", היא אומרת בחיוך, "אבל אם לא היינו בונים את הזוגיות קודם אני לא חושבת שהיינו מחזיקים מעמד עכשיו. זה משהו שצריך לעשות לפני שיוצאים למהלך כזה".

צילום: רעות קורנברג

הכתבה המלאה במגזין פנימה

להצטרפות עוד החודש ב-26 ש"ח לחודש בלבד לחצי כאן

הפוסט בחירת ליבו הופיע לראשונה ב-פנימה.

התגלות השם אל משה לראשונה נעשית באמצע המדבר, מתוך הסנה הבוער ושם הוא מבקש ממנו להיות מי שיגאל את ישראל. ומשה מתווכח, וטוען כי הוא אינו ראוי לגאול את ישראל, ומתעקש.
והמפרשים אף מוסיפים כי הוויכוח התנהל לא פחות משבוע שלם בו מנסה משה לשכנע את הקב"ה שהוא אינו האדם המתאים.

אז נכון, על משה נאמר כי היה עניו מכל אדם, אך אין זו ענווה פסולה? האם הוא באמת חשב שהקב"ה טועה בבחירה?

תכונות של מנהיג

המדרש המפורסם מספר כי משה רדף אחרי גדי קטן שברח מהעדר, וכשמצא אותו עייף ותשוש החזיר אותו לעדר כשהוא נושא אותו על כתפיו, ואז מוצא משה את הסנה הבוער.

הסיפור הזה, הקטן כביכול, מגלה על תכונותיו של משה, תכונות של מנהיג; דאגה לחלש, תשומת לב לכל אחד מהעדר. וכמו הסנה, שנשרף ואיננו אוכל, סנה בודד במדבר צחיח – גם עליו יש השגחה פרטית, כך גם משה דואג לכל אחד ואחד מה'עדר' שלו.

דואג לכל אחד ואחד. רועה וגדי, אילוסטרציה

והוויכוח בין משה לקב"ה, בא ללמד אותנו על תכונה נוספת של משה ומראה לנו את הסיבה שבחר בו הקב"ה להיות מסתם משה ל- 'רבנו'.
הטענה האחרונה של משה היא: 'ויֹּאמֶר, בִּי אֲדֹנָי; שְׁלַח-נָא, בְּיַד-תִּשְׁלָח'. הוא מבקש מהקב"ה שמי שיגאל את ישראל יהיה אהרון אחיו הגדול, וכאן, פחות או יותר משה 'התקבל סופית' לתפקיד.

אדם שאין לו טיפה של גאווה עצמית ושל רצון למימוש עצמי על חשבון אחרים הוא אדם הראוי להיות מנהיג.
התורה מלמדת אותנו, כי מנהיג אמיתי מתגלה בדברים הקטנים, בדברים שאין בהם תהילה לפעמים, שלא תמיד רואים, מנהיג הוא איש אמת, שעושה גם כשלא צופים בו ואף אחד לא יעריך את מעשיו לעולם – כזה אדם ראוי להנהיג את עם ישראל.

ומעידה עליו התורה:

וְהָאִישׁ מֹשֶׁה, עָנָו מְאֹד–מִכֹּל, הָאָדָם, אֲשֶׁר, עַל-פְּנֵי הָאֲדָמָה(במדבר י"ב,ג')

תכונה זאת של משה שבטוח שהוא לא יותר טוב מאף אחד אחר, שבוודאי יש טובים ממנו, ושכל דאגותיו זה מה נכון שיהיה לעם שלו, ולכל אחד ואחד ממנו,
אדם שמוכן להתלכלך על מנת לסחוב גדי קטן חזרה אל העדר, זה מה שהופך אותו להיות האיש, והמנהיג שכל כך ראוי לשמו, המנהיג הגדול בהיסטוריה.

בפתח הכרזת הבחירות הצפויות, נתפלל למנהיג ראוי וטוב לעם ישראל,
כזה שהענווה והאהבה לעם , היא זו שתוביל אותו.

שבת שלום.

הפוסט החומרים מהם עשוי מנהיג: פרשת שמות הופיע לראשונה ב-פנימה.

הבחירות הרעות גורמות לכל שנאת האחים שיש בעם ישראל. יעקב בוחר את יוסף מבין כל הבנים.
יעקב, מה אתה עושה? "לעולם לא ישנה אדם בנו בין הבנים". אסור לתת יחס מועדף לילד מסוים. כמו החנוכייה השמש הוא כמו אימא, וכל יתר הנרות באותו גובה. החנוכייה מחנכת לאי-שינוי בין הבנים. איך בחרת את יוסף לעומת האחרים? זו הייתה בחירה כל כך גורלית, שגרמה לכל האחים לשנוא את יוסף.
אומר הרש"ר הירש: אפשר לאהוב ילד יותר או פחות. הרי אנחנו בני אדם. בת אחת שלך נורא מזכירה לך את כל החולשות שלך, אחותה מגלמת במדויק את חוסר הטקט של אחותך והילד מזכיר את חמותך.
כל זה נכון, ועדיין – מתנהגים עם כולם באופן שווה.

קראתי סיפור שריגש אותי. הרב שלמה זלמן אוירבך זצ"ל, צדיק עצום, היה מתגורר פה בשכונת שערי חסד. אני עוד זוכרת אותו חוזר לביתו מבית הכנסת בערב שבת עם החיוך המואר שלו. ופעם אחת הוא מרים טלפון למשפחה אחת ומבקש לדבר עם האבא.
"כן, כבוד הרב?". "הערב יש בר מצווה לבן שלך. אני לא אוכל להגיע כי הנכדה שלי מתארסת הערב".
"כבוד הרב, זה בסדר. איך כיבדת אותי בטלפון הזה". אבל הרב כן הגיע, לקראת סוף חגיגת הבר מצווה. "הרב, איך יכול להיות? הרי הודעת שלא תגיע", התרגש הנער. "נכון, אבל הגעתי לבר המצווה של שני אחיך הגדולים, וחששתי שכל החיים תגיד 'אבל לשני האחים שלי הוא הגיע ואליי לא'. אז באתי".

עוד בחירה מזעזעת: ה' רואה שהאחים בשנאתם, עומדים למכור את יוסף לעבד. בינתיים הוא זורק את יוסף לבור מלא נחשים ועקרבים. אז איזו מין הצלה זו? מפרש האור החיים הקדוש: ה' מציל את יוסף מידי אנשים שיש להם בחירה, מפני שלנחשים ולעקרבים אין בחירה, ולכן לא יראו ולא ישחיתו למי שאינו חייב מיתה. אבל אנשים יש להם בחירה רעה, וגם מי שלא חייב מיתה הם יכולים להרוג.

הרוע שסובב אותנו הוא הטרגדיה של הבחירה. הולכים לבחירות, אילוסטרציה

שימו לב, בנות. ה' לא פוחד מנחשים ומעקרבים, הוא פוחד מאנשים רעים. ה' ישמור אותנו מתוצאות הבחירה. דעו לכן, גם אהבה ושנאה הן עניין של בחירה.
באחד השיעורים שלנו עלתה אחיינית של רב אוּשר וסיפרה שהתחתנה בגיל 39 ועם מי? עם בחור שהכירה לראשונה בגיל 19 , והיא סירבה והוא סירב. באיחור של 20 שנה התקשר שוב השדכן: "תקשיבי, הוא רווק וגם את עדיין רווקה, אולי תנסו שוב?". היא החליטה לשנות את נקודת המבט (טוב, בגיל כזה כבר לא רואים כל כך
טוב), והיום הם נשואים עם ילדים.
אם את בוחרת לראות את הילד הזה בעין רעה – הלך עליו. "ויראו אותו מרחוק", נאמר על אחיו של יוסף, והאור החיים מבאר שהם החליטו לראות אותו כמישהו רחוק, ומאז ננעלו שערי האהבה שבליבם. את בוחרת לשנוא את בעלך באיזשהו יום – זה קורה לכולנו בכל מיני מצבים הורמונליים – גמרנו. הלכה האהבה לכל היום.
וכשם שאהבה ושנאה הן עניין של בחירה, כך גם חיים טובים או רעים הם עניין של בחירה. הרוע הנורא שסובב אותנו, את כולנו, הוא הטרגדיה של הבחירה. כמה היא נוראה. כמה אנחנו מפספסים את האור מרוב בחירה.

אנחנו חיים בדור מוכה בחירה. האינטרנט בכל מקום, אלכוהול בכל מקום. חומרים מערפלי הכרה בכל מקום. איזה דור מסכן! איך הוא אמור לזהות את האור בתוך החושך, את הטוב בים הבחירה הרעה?
ויש מרחק שנות דור בינינו ובין ילדינו. לעומתם, אנחנו דור המדבר של הטכנולוגיה. אבל ה' אומר לנו ולהם: אתם הדור הכי גדול שהיה לי אי פעם. אתם מסוגלים לחולל את הנס. ה' שם אותנו בדור הזה, וזו הבעת אמון אדירה-אדירה שלו בדור שלנו.
אימהות, כל הזמן צריך להעצים את האמון בילדים. השפת אמת אומר שיוסף לא חטא עם אשת אדוניו רק מפני שאדוניו "הפקיד אותו בביתו ועל כל אשר יש לו".
כזה אמון הוא נתן בי, "ואיך אעשה הרעה הגדולה הזאת לאדוני?".
רק אמון, אימא. רק אמון, אבא. אין לך דרך אחרת לשמור עליהם. אין. תאמיני בהם.

***

מתוך הטור החודשי של הרבנית ימימה במגזין פנימה
רוצה לקבל בכל חודש מגזין עשיר ומרתק? השאירי לנו פרטים כאן 

הפוסט בדרך לקלפי – הרבנית ימימה על בחירות ותוצאות הופיע לראשונה ב-פנימה.

מכניסה את הידיים לבוץ כי זה חשוב לי. העצני, צילום: אילה איבגי

העצני-כהן לא מתביישת ולא מפחדת להתמודד דווקא עם השאלות המדיניות הקשות, ומעבירה הלאה את דעותיה בלי כחל וסרק ובלי להתחנחן, גם אם הדברים שהיא נושאת לא נמצאים בלב הקונצנזוס הישראלי או העולמי, ובין אם תקשורת המיינסטרים אוהבת את מה שיש לה לומר או לא.
"אני מכניסה את הידיים שלי לתוך הבוץ, כי חשוב לי ואכפתי לי".

היא ירשה מנפתלי בנט ואיילת שקד את הנהגת 'ישראל שלי' אחרי ששניהם עזבו לפוליטיקה, בזמן שהיא עוד הייתה המנהלת החינוכית של תנועת בית"ר העולמית ובחודש השישי להריונה הראשון. החידוש של תנועת 'ישראל שלי' הוא בנושאים שבהם היא בוחרת להתמקד, במטרה לשנות תודעת הציבור. בזמן שהרוב מנסה להימנע ובורח להייטק, לסייבר ולהצלחות של ישראל בעולם, 'ישראל שלי' נכנסת לוואקום הקיים ועוסקת בנושאים שיותר טעונים אידיאולוגית: "ברגע שאתה מתחמק והצד השני כל הזמן חותר למגע, אז אתה מפסיד, ואלה הסוגיות שבסופו של דבר הכי משפיעות על מה שקורה פה".

נתפסים ברשת
מאז 2012 העצני-כהן עומדת בראש עמותת 'ישראל שלי', תנועה לעשייה ציונית ברשתות החברתיות. העמותה הוקמה ב‑ 2010 על ידי נפתלי בנט ואיילת שקד מתוך ההבנה שאנשים היום פחות אוהבים לצאת מהבית להפגנות. "אתה מרגיש שהכוח שלך יכול להיות גם ברשת, ובשביל מה לקום מהספה, תנצל את הזמן שלך לדברים אחרים. בקרב הציבור הלאומי זה עמוק יותר, שם קיים גם שבר ההתנתקות, השבר של אובדן האמונה בהפגנות בעקבות הגירוש מגוש קטיף ומצפון השומרון. היו אז הפגנות מטורפות, הייתה השרשרת האנושית מכיסופים ועד לכותל, אני עמדתי בגינות סחרוב. היו בין 150 ל‑ 200 אלף איש. זה היה מפגן עוצמה יצירתי וגימיקי. ומה בסוף? בסוף גילחו את גוש קטיף בפחות משבוע. אז בן אדם אומר: בשביל מה להפגין?".

"במשך שנים היינו שבויים בידי התקשורת", העצני. צילום: אילה איבגי

במקום להילחם ברוח הזמן, ב'ישראל שלי' בוחרים לדבר לדור הזה בשפה שלו ולחשוב באופן יצירתי.
"הסנטימנט הוא אותו סנטימנט – אכפת לאנשים איך שהמדינה נראית, מהחיילים, מהתדמית, משקרים. יש המון פטריוטיות בציבור הישראלי בכלל ובקרב הציבור הלאומי בפרט. צריך לחשוב איך מנתבים את הרגשות האלה לכיוון של אקטיביזם שהוא לאו דווקא לצאת לרחובות להפגין. אפשר לשנות מציאות דרך הרשת, ובסוף גם כשרוצים להוציא אנשים מהבית משתמשים ברשת".
לתפיסתה של העצני, "בלי הרשתות החברתיות אנחנו, הימין, נכים. במשך שנים היינו שבויים בידי תקשורת חד צדדית ועוד על חשבוננו. כספי המיסים שלנו מימנו את התעמולה הזאת, שהיום הרשתות החברתיות מפצות עליה מעט, כי הן נותנות יותר כוח לאדם הפרטי. יש היום יותר איזון ומגוון ממה שהיה פעם, גם אנושי וגם אידיאולוגי, אם כי זה רחוק מלהיות אידיאלי"

להתבונן לפיל בעיניים
העצני-כהן לא אוהבת את המילה "הסברה". לדעתה, ישראל צריכה לרדת מהעניין של הסברה וללכת יותר לכיוון של הפרכת השקרים והנגשת המציאות בישראל.

ירשה את תנועת 'ישראל שלי'. בנט ושקד, צילום: לע"מ

לאחרונה הוציאה העמותה סרטון קצר, אסטרטגי ומושקע באנגלית על חברון, שהפך לוויראלי וזכה לכמעט מיליון ציפיות ברשת. הסרטון לוקח את הסיפור של חברון ומנפץ את כל השקרים סביבו.
"כשאני מראה את הסרטון הזה, ובטח לקהל מחו"ל, הוא מטלטל. אנשים הפסיקו סיורים עם 'שוברים שתיקה' באמצע בזכות הסרטון הזה".
היות שחברון היא נקודת תורפה, היא הפכה למוטיב מאוד מרכזי בתעמולה האנטי-ישראלית. ארגוני השמאל "גרים שם", ומשתמשים בעיר כדי להכפיש את ישראל,
"בזמן שאנחנו בורחים מלדבר על חברון בדיוק מאותן הסיבות, כי המציאות שם מורכבת. ארגוני השמאל כל היום חותרים למגע ואנחנו עסוקים בלהימנע כי זה לא נעים. אז לוקחים אנשים לטעימות יין בשומרון – תיקחו לחברון, תנמקו, תיתנו את הקונטקסט. הרי לא סתם סגרו חנויות, סגרו חנויות כי היה טרור, אז תסבירו את זה, תסביר שיש סיבה ותוצאה. הכול פה כל כך הגיוני, למה לא להסביר את זה?".

הביקורת שלה על ההסברה הישראלית לא נעצרת רק בעצם ההגדרה ובאופן הפעולה, אלא גם בתכנים שבהם אף אחד במיינסטרים הישראלי לא רוצה לגעת. "יש נטייה להתעלם מהפיל הגדול שבחדר שקוראים לו יהודה ושומרון. לא נעים לגעת בו".
לכן, העצני-כהן בוחרת להיכנס במלוא המרץ והכוח לתוך הוואקום הזה, לעסוק דווקא ביהודה ושומרון ולגעת בסוגיות הכי לא קונסנצזואליות, כי לדבריה "בסופו של דבר הן הכי משפיעות על מה שהולך פה".
"אל תיתנו לי לשווק את החופים היפים או את ההייטק המשגשג – יש הרבה אנשים שעושים את זה הרבה יותר טוב. אני הולכת על הלב, אני הולכת על ההארדקור – מה קורה ביהודה ושומרון ולמה צריך לחשוב אחרת על הסכסוך.
'ישראל שלי' מתמודדת באהבה עם הסיפור של יו"ש ולא בורחת ממנו. אני מתנחלת גאה".

אג'נדה שמציבה חלופות.  צילום: אילה איבגי

את הנושא המדיני והשינוי התודעתי לקחה העצני-כהן צעד אחד קדימה במטרה לנפץ את הפרדיגמה של שתי מדינות ולהציב לה חלופות. לצורך כך, בכ"ט בנובמבר הקרוב 'ישראל שלי' מכנסת ועידה רעיונית בהשתתפות פוליטיקאים ואנשי אקדמיה מהשורה הראשונה ומכל גוני הקשת הפוליטית, במטרה לדון בחלופות המדיניות לסכסוך. "אני לא רוצה לדבר לעצמי במראה, אני רוצה לקיים שיח מאתגר, אבל אני גם רוצה לקבוע את מסגרת הדיון – אני המארחת. לא אני שרה, אלא האג'נדה הזאת שדוחקת את פתרון שתי המדינות ומציבה חלופות. המסגרת תהיה כזאת שמאמינה בארץ ישראל, דוחקת את החלוקה ודוחקת את שלב הנסיגות – נגמר, זהו, לא יהיה, לא יכול להיות. לא פרקטי, לא אנושי, לא מוסרי".

***

הכתבה המלאה במגזין פנימה 
רוצה להצטרף למשפחת פנימה? השאירי כאן פרטים!

הפוסט עוקפת מימין: שרה העצני מחממת מנועים לקראת הכניסה לפוליטיקה הופיע לראשונה ב-פנימה.

בנס לא קרה כלום לה או לרכב שלה, אך המבט שלה, המוכיח, אמר הכול ולא הייתי צריכה שתגיד מילה על הפלאפון שנפל לי מהיד לתחתית הרכב. היא המשיכה בדרכה ואני בדרכי למוסך וכל הדרך התרוצצו לי מחשבות מבוהלות בראש. מה היה קורה אם.. אם הילדים היו איתי. אם הייתי מעמיקה יותר בהודעה והרכב היה לגמרי בנתיב הנגדי, אם היה קורה משהו למי שבצד השני, אם היה קורה משהו לי.
הודעה, מבט חטוף, סטייה מהנתיב, התנגשות. זה יכול היה להיגמר כל כך אחרת.

אחרי טלטלה כזאת, גם קטנה בתזכורת של מראה חדשה עם ניילון וקבלה מנופחת מהמוסך, מבטיחים לעצמנו מלא הבטחות. מבטיחים שהנייד לעולם לא יהיה ביד בזמן נהיגה ומבטיחים לחגור גם בנסיעה קצרה בתוך היישוב, אבל הזמן, כמו תמיד, עושה את שלו ושוכחים. ככה זה, יש לנו זיכרון קצר כשמדובר בטרגדיות.

אני לא חוקרת תאונות, ולא יודעת מה גרם לתאונה המחרידה היום להתרחש. אני לא רוצה להפוך לשופטת בכיכר העיר וגם לקטגור והתליין. זה לא תפקידי או מקומי. אני רק יודעת שמשפחה שלמה נמחקה. אבא, אמא ושישה ילדים. שישה! ריבונו של עולם. שישה ילדים! זה לא נתפס. אין לנו כלים בכלל להבין את זה.

הודעה, מבט חטוף, סטייה מהנתיב. זה יכול היה להגמר אחרת. | אילוסטרציה מתוך shutterstock

קשה עוד יותר לראות שיש פנים מאחורי השמות, פנים קטנטנות מאחורי הפושים של אתרי החדשות בין פושים נוספים על בחירות בקלפיות.
והכול מתערבב יחד, בחירה בכלל למען הפרט, ובחירה בפרט למען הכלל. המתמודדים לרשויות המקומיות מבטיחים הבטחות ומצהירים הצהרות כבר חודשים, ובידם, ובידנו הכוח לשנות.

אם רק נבחר להלחם על זכותנו לכבישים מוארים ובטוחים, אם רק נבחר לאכוף על עצמנו את החוקים והמשפטים של תרבות נהיגה זהירה ונלחם על אכיפה נרחבת וענישה מחמירה בכבישים המועדים. אם רק נבחר בכל פעם מחדש לארגן הכול מראש לפני נסיעה שלא נתעסק בזה בדרך ונבחר לעשות הכול כדי לא לשכוח ילד במושב הבטיחות. נבחר לשים בראש מעייננו את חיינו, חיי ילדינו וחיי שאר האנשים שעל הכביש או על המדרכה.

אם רק נבחר בחיים.

הפוסט ובחרת בחיים הופיע לראשונה ב-פנימה.

תולדות הגיבורים

יחידת המוזיאונים של משרד הביטחון מזמינה את הציבור הרחב לבקר ב- 11 המוזיאונים הפזורים ברחבי הארץ.
בביקורכם תוכלו לחוות את סיפור תולדות כוח המגן העברי בארץ ישראל והקמת צה”ל וליהנות משלל תצוגות, סיפורי גבורה מרתקים ומגוון פעילויות חינוכיות לילדים.

הכניסה ביום שלישי 30/10 בין השעות 10:00-14:00 ללא תשלום.

לפרטים נוספים ולרשימת המוזיאונים הנכם מוזמנים להיכנס לאתר של משרד הביטחון בכתובת- http://www.mod.gov.il/Memorial_Legacy/museums/Pages/default.aspx

עצמאיים בשטח

מחפשים מסלול הליכה שמתאים לכל המשפחה ונמצא במרכז הארץ?
פארק נאות קדומים מזמין אתכם לצאת לטיול עצמאי במסלולי הפארק. המסלולים עוברים דרך מתקנים חקלאיים משוחזרים ומקוריים כמו, גורן, בית בד וגת יין ומתקנים להעלאת מים מבריכה ומבור מים. לאורך המסלולים בתחנות המסומנות ישנם שלטי תוכן והסבר על כל תחנה, כמו כן לרשות המטיילים פינות ישיבה לפיקניק, שירותים ומתקני שתיה.

האתר פתוח לקהל ביום שלישי 30/10 בין השעות 09:00-15:00. "המסלול הסגול" מונגש לעגלות תינוקות ולכיסאות גלגלים.

לפרטים נוספים היכנסו לאתר www.n-k.org.il

פארק נאות קדומים. התמונה מתוך האתר

לבחור בטבע

רשות הטבע והגנים מזמינים אתכם למגוון רחב של מסלולים שיפתחו למטיילים ביום שלישי 30/10.
הפעילויות מתאימות למשפחות עם ילדים בגילאים שונים ויתקיימו בשמורת הטבע ובגני לאומיים בכל רחבי הארץ.
לפרטים נוספים ולבחירת מסלול מתאים היכנסו לאתר של רשות הטבע והגנים.

חוויה בחווה

החווה של חוה בקיבוץ חפץ חיים היא חוות חיות ענקית עם מגוון רחב של בעלי חיים ושפע של פעילויות למשפחות וילדים . החווה מעמידה לטובת המבקרים שלל פעיליות באווירת הטבע: רכיבה על חמורים, מפגש חי (חצר ליטוף), אפיית פיתות, רכבת לרפת עם הפרחת יונת דואר, חליבת עזים, מתנפחים יבשים , ג'ימבורי ועוד .

המחיר – 52 ש"ח לילד (מגיל שנתיים) ו25 ש"ח למבוגר והוא כולל את כל פעילויות החוה ללא הגבלה. הנחות והטבות ניתן למצוא בארגונים שונים כמו חבר , בהצדעה ובכרטיסי האשראי. לפרטים: 08-8593876 havafarm.co.il

מלך הרימונים

חווית קטיף עצמי של רימונים במשק מי טל, ביצרון. קוטפים רימונים, שוקלים ונהנים מאכילת הפרי בפיקניק נעים ומוצל.

יש להגיע בנעליים סגורות ורצוי להביא שקיות ותיקים רב פעמיים לאיסוף הקטיף, לישיבה במקום כדאי להביא מחצלות.

הקטיף יתבצע ביום שלישי 30/10 בין השעות 09:00-14:00 אין צורך ברישום מראש. הכניסה ללא תשלום. התשלום עבור הפירות הנו לפי משקל הרימונים שקטפתם. התשלום יתבצע ביציאה משטח הקטיף לפי 4.50 ₪ לקילו

לפרטים ושאלות ניתן ליצור קשר ב – 050-5839541
שטח הקטיף נמצא בצמוד לחנות המשק: רחוב העולים 94 מושב ביצרון

הפוסט בוחרים ונהנים: בילויים ואטרקציות לכל המשפחה ביום הבחירות הופיע לראשונה ב-פנימה.