צילום: רון קדמי

שרה נתניהו (62) נולדה בקרית טבעון למשפחה ציונית מאוד. אביה, שמואל בן ארצי, היה סופר ומשורר, ואחיה לחמו במלחמת יום הכיפורים. בנערותה הייתה כתבת של מעריב לנוער, והתנדבה בבית הילדים בקיבוץ לביא. שם גילתה לראשונה את יכולותיה הבינאישיות עם ילדים, שהיוו את הבסיס לעבודתה בהמשך בתור פסיכולוגית חינוכית.

"בצה"ל נבחרתי להיות מאבחנת של סיירת אמ"ן. התפקידים בצבא ובבית הילדים בקיבוץ הכניסו אותי לעולם הפסיכולוגיה. המפקד שלי היה הפסיכולוג הראשי של אמ"ן, והוא זה שאמר לי 'את פסיכולוגית, יש לך את זה. את צריכה ללכת ללמוד פסיכולוגיה'. למדתי בתל אביב תואר ראשון ואחר כך תואר שני באוניברסיטה העברית".

בשונה מחברותיה ללימודים, נתניהו לא פנתה להקמת קליניקה פרטית, אלא בחרה לעבוד במנהל החינוך בעיריית ירושלים ולעזור למעוטי הכנסה. "בחרתי לעבוד בעיקר עם המגזר החרדי, כי אמרתי ששם לא יזהו אותי, הם לא רואים טלוויזיה. סיכמתי עם המנהלות שאני לא אומרת את שם המשפחה שלי כי רציתי להיות רק שרה הפסיכולוגית, ובאמת לא זיהו אותי. אבל פעם אחת הגננות אמרה לי: 'אני יודעת מי את, את אשתו של הרב נתניהו!' חזרתי הביתה ואמרתי לבעלי 'זכית לתואר רב'", היא צוחקת ומעבירה יד על חצאיתה. לא מזמן חזרה מהעבודה, עדיין לבושה בבגדים שאיתם הלכה כדי לכבד את המקום – חצאית ארוכה וגרביונים כהים. הסיפוק הרב נשמע בקולה.

נתניהו עם בניה. צילום: מהאלבום המשפחתי

"נכנסתי לעבודה הרבה לפני שבעלי חזר לפוליטיקה בפעם השנייה. כשהוא נבחר שוב לראשות הממשלה, המנהלות לקחו אותי לשיחה ושאלו אותי: 'איך לקרוא לך?' אמרתי: כרגיל, שרה. 'ואת תמשיכי אותו הדבר?' הן שאלו, עניתי שכן. כשאני באה לבית הספר לעבוד אני הולכת לחדר המורים לשתות קפה עם המורות, אף אחד לא מגיש לי. אין שום הבדל ביני לבין שום פסיכולוגית אחרת".

הילדים מזהים אותך?

"הילדים מזהים. ילדות מבקשות שאני אטפל בהן, אבל כשאני איתן שם בחדר אני שרה הפסיכולוגית שלהן. גם מורות שקשה להן נעזרות בי או מתייעצות איתי, הן רואות בי דמות מקצועית, לא ציבורית.

אני תמיד אומרת לבעלי: מצד אחד אתה נמצא שם גבוה, ומצד שני אני הכי למטה, כי בחרתי לעבוד בשטח, לגעת ישירות בלב של האנשים שזקוקים לעזרה. אבל את זה לא יודעים ולא שומעים, רואים בעיקר את העיוות הגדול שהתקשורת עושה לי", היא אומרת בכאב. 

"הטלפון האדום לא מפסיק לצלצל"

בשעות הבוקר היא עובדת עם ילדים, אך בשעות הצהריים היא מגיעה הביתה ונכנסת לתפקיד אשת ראש הממשלה במשרה מלאה. הנושאים שקרובים לליבה ושבהם היא עסוקה בפעילותה הציבורית הם עזרה לקשישים ולניצולי שואה, דאגה לחיילים בודדים ומניעת צער בעלי חיים.

יש לכם זמן שהוא רק לעצמכם?

"שאלה טובה. כמעט אף פעם לא. לפעמים בשבת אני מנסה לתפוס קצת שקט, אבל גם אז הטלפון האדום לא מפסיק לצלצל ומסמכים חשובים נכנסים. לפעמים בערב שבת אנחנו מצליחים להתכנס קצת בשקט לארוחה יחד עם הבנים. אנחנו לא מזמינים אנשים. כיוון שאנחנו משפחה קטנה והחיים שלנו כל כך סוערים ומלאים באנשים, הזמן הזה בשבת הוא התרפיה שלנו, הזמן שלנו להיות רק עם עצמנו. אנחנו רוצים לשבת ולנשום, ללבוש טרנינג, אבל גם זה כמעט לא אפשרי.

לצערי, אבנר בני הצעיר עבר למרכז. אבל אני זוכרת את התקופה שהוא היה גר פה. בשבת בבוקר הוא ובעלי היו לומדים את פרשת השבוע, ההפטרה ופרקי אבות. זה היה קודש בשבילי. כשהם למדו אני ישבתי כאן, ליד הטלפון, כדי לא לאפשר לאף שיחה להיכנס. בכל פעם שהתקשרו הרמתי ואמרתי בלחישה 'ראש הממשלה לומד עכשיו עם הבן שלו'. וזה לא טלפונים של חברים, זה טלפונים של העבודה, אבל האינטראקציה והלימוד היו כל כך חשובים לי".

"שומר על הילדים של כולנו". צילום מהאלבום המשפחתי

את אהבת הלמידה שאב בנה אבנר מאביה, שהתגורר איתם בשנים האחרונות לחייו. "אבנר תמיד למד עם אבא שלי. הוא גדל איתו כמו בן וזה הקנה לו את כל אהבת התנ"ך. כבר בגיל ארבע הוא ניגש לאבא שלי וביקש ללמוד איתו תנ"ך, ואבא שלי אמר לו לחכות לגיל שש". התברר שההשקעה השתלמה, וברבות השנים הוכתר אבנר לחתן התנ"ך הארצי לנוער ולסגן התנ"ך העולמי. "כשאיבדנו את אבא שלי זו הייתה מכה נוראית, אני לא חושבת שהתאוששתי עד היום, וגם הבנים ככה. אבנר ישב ובכה, 'עם מי אני אלמד תנ"ך', אז בעלי אמר: אתה תלמד איתי".

"הוא היה כל כולו רוח", היא נזכרת באביה באהבה ובגעגוע. "מורה דגול לתנ"ך, תלמידים שלו מלפני שישים שנה היו מגיעים כל שנה לאזכרה שלו. הוא היה סופר, קיבל את פרס קצטניק לספרות שואה ואת פרס קסת הזהב, יש לי מדף שלם של ספרים שלו. הוא היה איש כל כך צנוע. הוא כתב על נובהרדוק ספר יחיד במינו שהנציח את תורת המוסר".

במבט לאחור, היית בוחרת שוב במסלול חייכם?

"שאלה טובה שלפעמים גם אני שואלת את עצמי. בפעם הראשונה שהוא נבחר לראשות הממשלה הייתי רק בת 35, אשת ראש הממשלה הכי צעירה שהייתה. אבנר זחל בבית הזה עם חיתולים".

אתם מצליחים למצוא זמן לזוגיות?

"אתמול מצאנו לעצמנו שעה וישבנו לאכול יחד. השעה הזאת הפכה יקרה כל כך. נכון, אני חולקת אותו עם כל המדינה ועם כל העולם. פעם אמרתי שגם אני אזרחית המדינה, כשהוא שומר על הילדים של כולנו הוא גם שומר על הילדים שלי". 

"הכוחות והאהבה שאנחנו מקבלים מהציבור עוזרים מאוד" היא מוסיפה "מישהו אמר לי 'סליחה, אני לא כל כך חשוב, אבל רק רציתי להודות', עניתי לו, אתה חשוב מאוד, כל אחד הוא נשמה גדולה. האהבה והתמיכה של נשים ששומעות אותי בפעם הראשונה ואומרות לי שהן מעריכות אותי, למרות כל הדיבה נגדי, מחממות את הלב. אני רוצה למסור לכל האנשים שתומכים בנו, תודה רבה". 

הפוסט השרה שאיתו: שרה נתניהו מסכמת 12 שנים בבית ראש הממשלה הופיע לראשונה ב-פנימה.

לאחרונה שוטף את הרשת בארץ ובעולם גל של תמונות לפני ואחרי באתגר הנקרא 10yearschallenge, אתגר עשר השנים, וכמו כל תופעת רשת צץ משום מקום וצבר תאוצה בקרב מיליוני גולשים. אנשים מפורסמים יותר ומפורסמים פחות העלו בחודש האחרון תמונות שלהם משנת 2009 ותמונה עדכנית מהשנה הנוכחית, כשבדרך כלל יש כמובן, הבדל ניכר בין התמונות. מאחורי האתגר הזה, ככל הידוע לי, לא עומד עיקרון ערכי כלשהו, אך אין ספק שזהו טרנד חביב למדי וצהוב להפליא, כמו שבתוך תוכנו, כולנו אוהבים.

View this post on Instagram

2019<——>2009 . . #לא_מתלונן

A post shared by Idan Amedi | עידן עמדי (@idan_amedi) on Jan 16, 2019 at 4:14am PST

View this post on Instagram

מפה לשם, אמנם עברו 11 שנים אבל עדיין תופס, לא? ? שבוע טוב אהובים! ❤️ אגב, כרטיסים אחרונים למערת צדקיהו? #10yearschallenge

A post shared by Hanan Ben Ari חנן בן ארי (@hananbenariofficial) on Jan 27, 2019 at 6:42am PST

אתגר עשר השנים – מתוך עמוד האינסטגרם של הזמרים עידן עמדי וחנן בן ארי.

גם פוליטיקאים רבים הצטרפו לאתגר, וברקע הבחירות הקרבות, קוראים לגיוס קולות נוספים על ידי העלאת תמונות לפני ואחרי של עשייתם הציבורית. גם ראש הממשלה בנימין נתניהו, שידוע בשימוש הנרחב שלו ברשתות החברתיות וההתמצאות בטרנדים החמים – הצטרף בכמה תמונות של לפני ואחרי 10 שנים.

View this post on Instagram

#10yearchallenge

A post shared by Benjamin Netanyahu נתניהו (@b.netanyahu) on Jan 17, 2019 at 2:52am PST

מתוך עמוד האינסטגרם של בנימין נתניהו.

עכשיו תורן

בדור עם קשיי קשב וריכוז כמו שלנו, אנחנו לא מסתפקים רק באתגר אחד.
בשבוע האחרון הגיח ברשת אתגר חדש, שבשקט בשקט הפך לתופעת רשת של ממש בקרב בנות המגזר הדתי והחרדי.

קבוצת התמיכה הגדולה בעולם, יונת קפלן. צילום: חיה כהן

בקבוצת הפייסבוק לנשים "עכשיו תורי", החלה יוזמה קטנה בשם – "10 דברים שלא ידעתן עליי" בו משתפות בנות הקבוצה בעשרה פרטי טריוויה עסיסיים על החיים שלהן. בימים האחרונים, מספרים לנו מהנהלת הקבוצה, עלו אלפי פוסטים של נשים בקבוצה ששיתפו בעשר עובדות על עצמן וזכו למאות ואלפי לייקים זו מזו, תוך פרגון הדדי והמון הזדהות.

"קבוצת התמיכה הגדולה בעולם אני קוראת לה," אומרת יונת קפלן, מי שעומדת מאחורי הקבוצה. "זו קבוצה שהוקמה בדמדומי חופשת הלידה של הילד הרביעי שלי, בלילה אחד, עם שם שבא מהבטן – כי ככה הרגשתי, שעכשיו תורי ועכשיו תורה של כל אחת. בן לילה וחצי מנתה עכשיו תורך כ- 4,000 חברות שהרגישו שיש פה הכלה וחיבוק מסוג שלא מצוי כל כך ברשת. בזכות המנהלות היקרות שאיתי, יפעת ויעל, ובזכות החלטות שקיבלנו כשיצאנו לדרך, אנו מקפידות שלא תהיה בריונות מקלדת, פגיעה, אלימות, שפיטה וזלזול. חברות הקבוצה יודעות שיש פה נשים אדירות שתרמנה אותן מכל משבר ותענקנה את העצה הטובה "ביותר וסיעור המוחות האיכותי ביותר."

עכשיו תורך היא קבוצה סגורה לנשים מהציבור הדתי והחרדי, ומונה כיום למעלה מ-45 אלף נשים. האתגר '10 הדברים שלא ידעתן עליי' התחיל כפוסט ככל הפוסטים בקבוצה, אך במהרה צבר תאוצה וסחף אחריו את אלפי בנות הקבוצה ואף יצא גם החוצה אל עמודי הפייסבוק הפרטיים. אחת הנשים ששיתפה באתגר גם בדף הפרטי שלה היא הסטנדאפיסטית רעיה כהן, שמספרת מדוע הטרנד כל כך תפס אותה.

כוח נשי. רעיה כהן

"יש אתגרים שנוגעים בי במיוחד. אני רגילה לראות פעמיים ביום טרנדים למיניהם ולא תמיד זה עושה לי את זה, הפעם איכשהו שקעתי לתוך זה וקראתי עוד אחד ועוד אחד, נורא עניין אותי לראות מה אנשים בחרו לספר על עצמן. הרי יש מלא דברים שאף אחד לא יודע עליהן וכל אחת בחרה את הסיפור הקטן הזה הנוגע ללב, או המצחיק. הדבר היפה הוא, שכמעט לא ראיתי פוסטים שנשים מציגות את עצמן כמושלמות, כל אחת דווקא פצעה את זה קצת, הביאה סיפור שלה של חולשה או של חוזק.
"זה מאוד קלישאתי," היא אומרת בחיוך, "אבל אני חושבת שזה הכוח הנשי. בדיוק זה, לנרמל את הסיטואציה, לתת לכולן את ההבנה וההרגשה שיש פה סיפור מאחורי כל אחת. שיש פנים ואנשים מאחורי הפייסבוק הזה. והקבוצה הזאת, עכשיו תורי נותנת מקום לנשים לדבר, לבקש שיקשיבו להן, זה לא מובן מאליו בכלל."

האתגר, נתן במה לאלפי נשים 'שקופות' בקבוצה, כאלה שקוראות ואינן נראות ובזכות הפרגון וההכלה פתח פתח לשיתוף מהחיים הפרטיים של כל אחת, אך הוא רק חלק מהשינויים החברתיים המשמעותיים שמתרחשים מידי יום בקבוצה, בדיונים ובמפגשים הנוצרים בין הדעות והמגזרים השונים.

"עכשיו תורך היא פינת חמד של דעות רבגוניות בחברה הישראלית," אומרת קפלן, "אנחנו מכבדות, נותנות מקום ומאפשרות, גם כשקשה מאוד, הפידבקים בפרטי וגם בקבוצה מדהימים. הקבוצה בעלת צביון דתי מובהק, אבל מעניקה גשר איכותי בין נשים מכל המגזרים, אין 'דתומטר' בכניסה, אבל כן חשוב שיהיה כבוד הדדי למרות השוני."

בקרוב, היא מגלה תצאנה חברות עכשיו תורך מהמקלדות ותיפגשנה. "אני חושבת שאחרי שיצרנו אמון, הגיע הזמן לפגוש פיזית, להתחבק, להתרגש, לשתף, לייצר נטוורקינג אנושי. הוירטואליות היא טובה, אבל גם בשנת 2019 כדאי להיפגש פיזית מפעם לפעם. אנו קוראות לכל מי שמעוניינת בחברה טובה עם אוריינטציה של הגשמה עצמית, עסקית, נשית, אימהית, זוגית, אקדמית – להגיע. אין דמי מנוי, רק באהבה מייצרים אהבה."

הפוסט הטרנדים החמים שכובשים את הרשת לא פוסחים על נשות המגזר הופיע לראשונה ב-פנימה.