נשמע מוכר? זהו רק מקרה אחד מני רבים שמגיעים אל הקליניקה של ד"ר שירלי הרשקו, מומחית להפרעות קשב ומי שמשמשת מורת נבוכים לילדים, אנשים וזוגות שהפרעת קשב פוגעת בהם ומשבשת את חייהם.

"זה לא שלא אכפת לו", מסבירה ד"ר הרשקו, שאבחנה את הבעל במקרה הנ"ל כסובל מהפרעת קשב, "זה לא בשליטתו. הוא הכי אוהב אותה בעולם ומאוד רוצה להקשיב לה, אלא שהוא לא יכול – יש טווח קשב של חמש דקות בהפרעת קשב. עם זאת, יש המון מקום לעזרה ואופטימיות. טיפול תרופתי יסייע לו להקשיב, וגם בנוגע להתארגנות ולמשימות יש מה לעשות – צריך ללמוד איך להתארגן עם ההפרעה הזאת, בגלל המחסור בדופמין קשה להתחיל את הדברים וקשה לסיים אותם, אבל עם לימוד נכון הכול יכול להשתנות".

ד"ר הרשקו היא שם דבר בכל הנוגע לטיפול בהפרעות קשב, ושמה הולך לפניה לא רק בארץ אלא גם בחו"ל. היא עשתה דוקטורט בתחום הפרעות הקשב באוניברסיטה העברית ופוסט דוקטורט באנגליה. בכנס עולמי שנערך בפורטוגל זכה מחקר שערכה על הפרעות קשב ותזונה במקום הראשון מתוך 295 מחקרים של טובי המומחים בעולם.

עם הזמן המשיכה הרשקו גם ללימודי פסיכותרפיה ממוקדת גוף, וכיום היא אף לומדת הוראת יוגה, שלדבריה עוזרת מאוד להפרעת קשב. באמתחתה ארבעה ספרים שכתבה על הפרעת הקשב בהיבטים שונים, ופודקאסט אחד מצליח ביותר בשם "אנשי הקשב", שכבר צבר רבע מיליון האזנות.

מה הדבר הכי מפתיע שגילית על הפרעת קשב במהלך השנים?

"וואו, הכול. אנשים לא יודעים כמה דברים מפתיעים יש בה. למשל, שהיא ממשיכה גם אחרי בית הספר, ולא רק ממשיכה אלא מתעצמת ומחריפה, שהיא יכולה לגרום לחרדות ולדיכאון בשיעורים מאוד גבוהים אם לא מטפלים בה, ושיש הבדל משמעותי בין מי שיש לו הפרעת קשב ובין מי שיש לו קשיי קשב. 

"הפרעת הקשב משפיעה על המון תחומים. בזוגיות, למשל, היא מעלה פי שלושה את הסיכון לגירושין. היא משפיעה גם על תזונה, על שינה, ויש גם המון הפרעות שקשורות בה, כמו טיקים, OCD, אגרנות, אפילו פרפקציוניזם, וגם מחלות אוטואימוניות כמו סוכרת וצליאק. עם זאת בעיקר הפתיעה אותי – וזה כך עד היום – היכולת המהירה ליצור שינוי".

לשנות את המערכת

לכבוד שנת הלימודים החדשה ההולכת וקרבה, שירלי מתייחסת לטענה הרווחת כי כיום הפרעות קשב הפכו לתופעה נפוצה יותר, וכל ילד שני נשלח לאבחון, אולי אפילו אבחון יתר. "זו אשליה. יש יותר ילדים שמאובחנים עם הפרעת קשב כי יש יותר מודעות, וזה מבורך", היא אומרת, ומבהירה כי בעבר ילדים סבלו מתת־אבחון וממסגרות לימודיות שלא התאימו לצורכיהם.

החשיפה הממושכת למסכים היום לא מגדילה את שכיחות ההפרעה?

"הפרעת קשב היא מולדת לגמרי. מסכים יחריפו קשיים אצל כולם, אבל הפרעת קשב משמעותה שהאדם נולד עם מוח שהוא אחר לגמרי. מדובר ב־5%-10% מהאוכלוסייה, שמגיעה לעולם עם פחות דופמין ועם שונות במבנים הקדמיים במוח, האחראים על ויסות, ניהול ובקרה". 

המוני ילדים נוטלים ריטלין כדי שיוכלו לשבת שעות בכיתה, אבל אולי הבעיה היא בכלל במערכת, שמנסה לשים את כולם באותה שבלונה? אולי צריך לבנות לילדים האלו מערכת שתתאים להם?

"קודם כול אני מסכימה. זו המערכת, והיא אכן לא מותאמת, אבל כרגע אין מסגרת אחרת, והילדים צריכים לשבת לפחות שש שעות ביום ולהקשיב, 12 שנים לפחות, ואחר כך יש גם אקדמיה. הרבה פעמים מדובר, אגב, בילדים מאוד חכמים, שרוצים ללמוד ורוצים להקשיב, אבל לא מסוגלים, למרות שהם מאוד רוצים. הטיפול התרופתי עוזר להם להקשיב, ללמוד ולהביע את היכולות שלהם".

מבית ומחוץ 

תוך כדי התואר השני שלה, ובזמן שהיא צוללת עמוק אל עולמם של בעלי הפרעת הקשב, החלה ד"ר הרשקו לשים לב שהתסמינים וההתנהגויות שהיא חוקרת מופיעים גם אצל בן זוגה. "בהתחלה לא ידעתי שיש לו הפרעת קשב. חשבתי כל מיני מחשבות קשות, שלא אכפת לו או שהוא אגואיסט", היא מודה בכנות, "אבל בסוף הבנתי אותו לגמרי".

עם הזמן למדה הרשקו לנהל מערכת זוגית מותאמת לסיטואציה: "אני מתאימה את עצמי, מזכירה לו דברים, למשל. זה מאוד עוזר לנו גם בזוגיות וגם בהורות".

איך זה להיות חוקרת בתחום ואמא לבנות עם הפרעת קשב?

"להיות אמא שמבינה זה עולם אחר. אני לא כועסת עליהן, לא מתעצבנת, ומשחררת אותן מכל מיני דברים כמו סדר וארגון בחדר".

הפרעה ללא גיל

לקליניקה של ד"ר הרשקו מגיעים לא מעט מבוגרים לעבור אבחון להפרעת קשב, לאחר שכבר צלחו עשרות שנות חיים לצד ההפרעה. "בגיל מבוגר הפרעת הקשב הרבה יותר בולטת, ומשפיעה על המון תחומים, כמו על הזוגיות למשל", היא אומרת. "ברגע שאתה מקבל גושפנקה להתמודדות שלך, אתה מצליח להסביר הרבה דברים – לעצמך, לבן הזוג ואפילו למנהל בעבודה. האבחון הוא הצעד הראשון לשינוי. 

"לא מזמן היה אצלי אדם חמוד בן 75, שאמר: אני צריך את האבחון בשביל אשתי – יצאתי לפנסיה והיא משתגעת ממני, אני רוצה שהיא תראה מה יש לי. הוא גם ביקש להסביר לעצמו למה הוא היה כזה תלמיד גרוע, ולמה אחר כך הוא לא הצליח בעסקים. פתאום הכול הסתדר אצלו, כמו חלקי פאזל שמונחים סוף סוף במקומם. זה מדהים".

ובגיל 75 הוא הצליח לקבל כלים כדי ליצור שינוי?

"דבר ראשון, הידיעה עצמה מאוד עוזרת ומביאה לסבלנות, גם מצידו וגם מצד אשתו. וכן, הוא קיבל כלים שעזרו לו, גם תרופתיים וגם התנהגותיים".

כתבת ספר שלם על תזונה והפרעות קשב. מה הקשר ביניהם?

"זה כאוס שלם. אנשי הקשב לא מתארגנים על האוכל, הם מנשנשים כל היום, אוכלים בלי לשים לב, או שלא אוכלים בכלל במשך היום ואוכלים הרבה בערב. מאוד קשה להם לארגן אוכל לעצמם ולמשפחה, זה דורש מהם המון. הם אוכלים פחות בריא, הרבה יותר מזון מהיר, ויש להם סיכון גדול פי שניים להשמנה וסיכון גדול פי ארבעה להפרעות אכילה".

ד"ר הרשקו מספרת כי מאפיין דומיננטי נוסף של בעלי הפרעת קשב הוא רגשי אשם או נחיתות משמעותיים. "כל מי שמגיע אליי – מגיע גם איתם. אנשים תמיד מאשימים את עצמם ולא את ההפרעה. זה החלק שהכי עצוב לי, השימוש במילים כמו 'אני עצלנית', 'אני דפוק', 'אני טיפש'. אני שומעת הרבה מאוד משפטים כאלה. למעשה, לא נראה לי שעובר יום בלי שאשמע את המילה 'עצלן'. זה לא נכון, אתה לא עצלן – פשוט אין לך דופמין. יש קושי שעוצר, שתוקע, שמונע ממך לעשות דברים".

מתוך גיליון אלול תשפ"ג. לכתבה המלאה והמלצות מד"ר הרשקו לקראת החזרה ללימודים הצטרפי למגזין פנימה

הפוסט אבל מה הקשב? הופיע לראשונה ב-פנימה.