"בתוך הבנתך לדעת להקשיב ולא להקפיד עם לב איש.

תביני ותישארי על מקומך קשובה ונותנת תשובה ללבו של הילד, כי ישמח.

זאת אומרת: אין ערבובים,

אין חוטים מתערבבים, אין סבך,

כל אחד על מקומו וכולם ביחד ומתוך הבנה עמוקה"

(ימימה אביטל זצ"ל)

ההקשבה היא תכונה אימהית מובהקת.
אנו מפעילות אותה אל מול ילדינו על מנת ללמוד אותם, וגם על מנת ללמד אותם – כיצד להקשיב, להכיל, להתמודד עם תסכולים ולפתור בעיות שהקשבה נקיה בכוחה לפתור.
לפי ההקשבה אנו יודעות איזה מענה לתת לילד שלנו, ומה הוא צריך. אנו יודעות לתת לו את המענה המדויק מתוך מה שהאימהוּת בתוכנו נושאת, כלומר: יש בתוכנו את הידע כיצד להיות האימא הטובה ביותר לילד הזה, וכשאנו מלאות אמון בכך שיש לנו את הידע הזה, כך אנחנו פועלות טוב יותר כאימהות.

אולם, לא לכל בעיה או שאלה של הילד אנחנו חייבות לתת מענה מיידי. זוהי הבנה עמוקה כיצד לא להתערבב עם ילדנו. לעתים הוא מגיע אלינו חסר, כואב, מתוסכל, עצבני, לא רוצה להקשיב, או כל צורה אחרת של הפרה. כיוון שאנחנו האימא, יש לנו כבר ידע ואג'נדה מה הילד שלנו צריך, אך לעתים זה יוצר ערבוב.
אנחנו מנסות לתת לו תשובה מיידית ובעצם לא נותנות לו להיות במקום שאליו הוא הגיע כעת. אנחנו לא נותנות לו לרדת, אנחנו רוצות להעלות אותו משם מיד, מתוך כוונה טובה ורצון טוב, אך הוא לא יגדל ויעלה כך. תהליך ההתפתחות טומן בחובו ירידות ועליות. אם נמנע ממנו את כל הירידות, בעקיפין נמנע ממנו גם את ההתחזקות שנובעת מהתמודדות עם הירידות, וממילא נמנע ממנו גם את העליה.

רק להקשיב ולהכיל. אילוסטרציה

ויותר מזה, דווקא כשאנחנו לא עונות לילד ולא מסדרות לו את המצב, ובעיקר לא מתערבבות עם השדה שלו, דווקא אז יש תחושה חזקה יותר של יחד. כשהכאב של הילד מפעיל בנו את הכאב שלנו, ואנחנו לא מסוגלות לראות אלא את העומס האישי שלנו, כדוגמת: איך יכול להיות שהילד שלנו סובל, האם זו אשמתנו, ועוד ערבובים שונים – אין שם יחד.
יחד מתהווה בין שני אנשים נפרדים. כשאין נפרדות, העומס שלנו פוגש את העומס שלו. לכן זהו תרגיל חשוב לאימהות, ובכלל: כשהילד שלנו מגיע אלינו בתוך סערה, הפרה או עומס, לנסות שלא להתערבב איתו. אם החולשה שלו מחלישה אותנו, לזהות את העומס המחליש בתוכנו, לתחם ולתת לו מקום, אך מול הילד – רק להקשיב, לא לענות לו דבר.

כשאין ערבוב וכל אחד על מקומו, זה מאפשר לנו לתת ללבו של הילד תשובה אמיתית. תשובה שגם אם אינה מתבטאת בדיבור ובמילים שיתקנו לו את הרגשת החסר, היא כן מעניקה הקשבה ואמון עמוק וארוך טווח בכך שהילד שלנו יידע להתגבר על הירידה הזו, ולקום ממנה. אם אנחנו רצות להוציא אותו מן הירידה, אנחנו למעשה לא מקבלות אותו כפי שהוא כרגע, והוא מרגיש את זה. כשאנחנו מקבלות את מקומו, גם כשזה מקום לא נעים, כואב ומעיק, דווקא במקום הנמוך הזה נפתחת דלת חדשה שממנה הוא יכול לקום.
התרגול של ההקשבה ללבו באמת, מתוך קבלה אמיתית של המקום שבו הוא נמצא, ללא התנגדויות וללא ערבובים – זוהי פריצת דרך אמיתית, מתוך חסד, מתוך יחד, מתוך הסכמה שבשתיקה אל מה שהילד שלנו מביא מולנו, ובעיקר מתוך אמון גדול.

מתוך השיעור השבועי הכתוב של עידית שלו.

הפוסט לדעת להקשיב הופיע לראשונה ב-פנימה.

כי מה בעצם הוא שואל אותנו כאן?
למה החלטנו על משהו מסוים, והצורך שלו הוא הרבה פעמים לא לקבל מליון הסברים עובדתיים, הוא בסה"כ מחפש הכרה, בעובדה שהוא בא לעזרה.
והוא מברר איתנו ששמנו לב,שהוא כרגע עומד לעשות משהו שהוא כנראה פחות אוהב.

מתחת לאמירות הנחרצות – יש רק רצון שיראו אותנו. אילוסטרציה

ובפרשנות כזאת של השאלה יש לנו יכולת ללמידה גדולה.
כי כל התשובה תשתנה והטון והאורך, ונחסוך ממנו נאום מפרך, שאין בו באמת צורך.
ונחסוך מעצמנו את תחושת אובדן השליטה והסמכות, ונוכל לתת לו את ההסבר הכי פשוט:
שבחרנו בך למשימה הזאת בגלל הכישורים, לאו דווקא בגלל שאתה הילד ואנחנו ההורים.
וברגע שהבנו שאין לו עניין להתריס ולתקוף אנחנו יכולים את הפשט לעקוף. לבדוק עם עצמנו מה הוא צריך ולמה הוא זקוק מאיתנו כעת, מה הוא מצפה שיקרה. מה חשוב לו שנשמע,
למה היה רוצה שנשים לב.

כשנתייחס לצרכים האלה במענה שלנו  – נראה שהוא פשוט משתף פעולה, גם אם לא תמיד מתלהב.
כי מתחת לאמירות הנחרצות של כולנו – יש הרבה מאוד פעמים רק רצון שיראו אותנו.
שיאמינו שיש מתחת עומקים נוספים. צרכים, פחדים, תהיות וקשיים.
ומתן מענה ממוקד למה שבאמת מדובר –
חוסך מאיתנו כאב לב מיותר.

הפוסט למה דווקא אני? הופיע לראשונה ב-פנימה.

שרה בר אשר, נטורופתית

הילד חוזר מתוסכל מהלימודים ומספר שאינו מצליח להתרכז ולקלוט את החומר? יכולת הקשב שלו מאוד מוגבלת ולפעמים נראה שהוא "חולם" או "הולך לאיבוד"? יכול להיות שהסיבה לכל זה נמצאת בתפריט התזונה של הילד. הנטורופתית שרה בר אשר, מרצה בנושאי תזונה ותעשיית המזון, מסבירה על ההשלכות שמביאה איתה תזונה לקוייה ומפרטת על מזונות שיכולים לעזור להתגבר על קשיי קשב וריכוז.

מה היחס של נטורופתיה לנושא של קשב וריכוז?

המוח כמו שאר אברי הגוף, ניזון ממזון. המוח "פוגש" את המזון כל יום במשך כל היום. לכן, ישנו קשר ישיר בין התפריט של הילד לבין היכולות הקוגניטיביות שלו. תפריט שמכיל הרבה סוכרים, קמחים לבנים ומרכיבים מעוררים ישפיע באופן שלילי על המוח וימנע ממנו את היכולות הטבעיות שלו. נטורופתיה מביאה איתה עקרונות תזונתיים שיעזרו לגוף ולמוח להוציא אל הפועל את היכולות הטמונים בכל אחד מאיתנו בצורה הכי טובה.

האם ישנה השפעה לשעות בהם הילד אוכל?

ישנה השפעה רבה לשעות האכילה ולארוחות מסודרות במהלך היום.

בבוקר: חשוב לזכור שרעב מפריע לריכוז ולכן כדאי שהילד לא יגיע רעב לכיתה. עלינו לדאוג למלא מאגרים לפני כן.

בערב:  ארוחת ערב צריכה להיות לא בשעה מאוחרת כדי שלא תעיק על מערכת העיכול ולא תפריע לשינה. כמו כן, כולנו מודעים היטב לעובדה שכשאנחנו עייפים אנחנו פחות ממוקדים, פחות מרוכזים וגם כועסים יותר מהר ולכן חשוב מאוד להקפיד על שינה מסודרת ועל אכילת ארוחת ערב לא בסמוך לשינה.

במהלך היום:  כדאי לאכול כל שלוש שעות ארוחות קטנות. כך אנחנו שומרים על משק סוכר אחיד ולא יוצרים רעב שמפריע לריכוז.

אלו מזונות משפיעים לטובה על יכולת קשב וריכוז של הגוף?

מזונות שמשפיעים לטובה הם בין היתר חומצות שומן טובות ואיכותיות שמשפיעות באופן חיוני על המוח. חומצות שומן טובות נמצאות באבוקדו, באגוזים ובשקדים שלא עברו קלייה, בשמנים שהם בכבישה קרה וכו'.

אחת החומצות השומן שרבים מכירים היא אומגה 3 שנמצאת בדגי ים, בזרעי פשתן ובזרעי צ'יה. בנוסף כדאי לשלב מזונות שנותנים אנרגיה לטווח ארוך, למשל, מזונות שיש בהם פחמימות מלאות- לחם מלא אורז מלא וכדומה משפיעים לטובה על הריכוז של הילדים.

מאלו מזונות כדאי להימנע באופן גורף?

מדובר בעיקר בשמנים בכבישה חמה, סוכר וחומרים מעוררים.

שמנים בכבישה חמה: מגבירות את כמות חומצות השומן הרעות ומשפיעות באופן שלילי על פעילות המוח.

על ילדים הסובלים מבעיות קשב וריכוז יש להתרחק מסוכר וצבעי מאכל

סוכר וחומרים מעוררים: נותן אנרגיה לטווח קצר מפריע ליכולת הריכוז. למשל, אכילת פרוסת לחם עם שוקולד על הבוקר בהחלט מפריעה לילד להתרכז. כמו כן גם דגני בוקר שמכילים צבעי מאכל. צבעי מאכל הם בעלי השפעה רעה על הגוף בכלל ועל המוח בפרט.
שוקולד, שוקו ומשקאות אנרגיה למיניהם בעלי השפעה מידית שמעוררת לטווח קצר. המלצתי- אם הילד סובל מהפרעות קשב וריכוז, שיתרחק מהם!

סדרת הרצאות על תזונה בריאה בתוך המשפחה מאת שרה בר אשר. לחצי להגדלה

הפוסט ההצלחה שלהם – מתחילה בצלחת הופיע לראשונה ב-פנימה.