הפחד מהסוף מנהל אותי, גורם לי להיאחז במוכר, לחשוב שגם אם אפשר להשתנות, לשנות, להחליף או להתחלף – תמיד עדיף שלא, כדאי להיצמד אל הוותיק. אחרי הכול, עם מה שיש עכשיו כבר למדתי להתמודד. כבר סידרתי לעצמי את החיים על מדפים, הכול מקופל ומסודר. לא בא לי לבלגן, לא בא לי לערבב ובעיקר – לא בא לי לסדר הכול מהתחלה. תקראו לי עצלנית, אבל למי יש כוח עכשיו לשינויים גדולים?

פחד גורר פחד

הפחד מסופים מקפל בתוכו עוד פחד, והוא הפחד מהתחלות. כמו בתוך ביצת הפתעה או בבושקה קטנה, הם מונחים שניהם בתוכי, פחד בתוך פחד בתוך פחד, הסתרה שבתוך הסתרה שבתוך הסתרה, ככל שאני ממשיכה לפתוח, ככל שאני מעזה לגלות. לא פלא שככל שתשרי מתקרב העצלנית הקטנה שבתוכי משתדלת לעצום עיניים ולהתעלם מלוח השנה. כי זה סוף השנה והסוף של הסדר העולמי של חיי כפי שהוא.

מחדש עולמו בכל יום. התחדשות, תמונת אילוסטרציה

תכף יחלקו לכל החיים על האדמה שפע חדש. הכול הולך להשתנות, או לפחות יש סיכוי שהכול ישתנה. משמיים מצפים מאיתנו לשחרר את הישן ולקבל בברכה את החדש, אבל איך? איך עושים את זה כשהפחד מהתחלות חדשות מקנן בתוכי, גורם לי לקבע ולהתקבע, להזדקן ולחשוב על עצמי מחשבות ששייכות לשנה שעברה? קונספציות שקרסו מזמן ימשיכו לזלוג לי מהפה בשיחות נפש או ליד שולחן השבת רק כי אין לי אומץ להשליך אותן לפח ולרכוש לעצמי הכול מחדש. כאילו להכעיס, ההתחדשות והאמונה שהכול ממנו והכול נזיל קשות לי.

ראויה?

כמו תמיד בהתקפי החרדה הרוחניים שלי, אני משתדלת לנשום לתוך הפחד. שאיפה-נשיפה-שאיפה-נשיפה. עד שהחמצן יכריח אותי לשוב לעצמי, להתמודד. אני מרימה עיניים ומודה: ריבונו של עולם, אני פשוט מבוהלת.
מה אם חס ושלום חס ושלום תחליט שאיני ראויה? אני במתח, בגלל האמונה ולא בגלל שהיא חסרה לי.
אני כל כך עתיקה, רגילה אליי ואליך, רגילה רגילה ורגילה, אבל אתה מחדש עולמך בכל יום ואתה בראת מין חודש כזה שבו הכול מתחדש. בבקשה אל תשאיר אותי מאחור, תן לי כוח לבחור, תן לי לעמוד מול ארגזי הזבל של השנה שעברה ולצפות בהם נערמים על גבי משאית שכתוב עליה “תשע"ח", נוסעים לאן שהזבל של השנה שעברה נוסע. תן לי לעמוד נרגשת כמו ילדה בחנות ממתקים ולדעת שאתה בוחר בשבילי את הכי טוב, את החדש, המחודש, המתחדש ללא הרף. עזור לי להרפות ולדעת שאתה אלוקים ואין בלתך, להרפות ולשחרר את הקיפאון, להפשיר לך בתוך הידיים ולנזול מתוך התבניות הישנות.

תן לי להעז לבטוח בך ובכך שהאני של מחר תהיה קרובה יותר אליך מהאני המשומשת של אתמול. תן לי לזרוק את עצמי על הרולטה, לעצום עיניים ולתת לה להסתובב. לדעת שיש מנהיג לבירה, יש מנהל לזירה והוא אוהב אותי הרבה יותר ממה שאני אוהבת את עצמי.
הוא מבקש בשבילי את הטוב האמיתי בראייה ברורה הרבה יותר משלי, כי הוא אבא שלי. ככה סתם, אבא טוב.

הפוסט ככה סתם, אבא טוב הופיע לראשונה ב-פנימה.

פצצה מתקתקת

החגים מזמנים שהייה ממושכת עם המשפחה, חוויה שמאיימת פעמים רבות על הדימוי העצמי של הרווקות, שנבנה ביושר ובעמל, בהציגה לעיני כול, ולעיניהן במיוחד, תמונה צרה, פוגענית ולחלוטין לא מדויקת של עצמן.
חגי תשרי מסמלים התחלה. מבחינה פסיכולוגית, התחלות מעוררות בנו אי שקט ותחושה מסוימת של אובדן שליטה.

מחקרים מצביעים על כך שבני האדם, כמו יצורים אחרים ובדומה לחומרים ומולקולות, שואפים לשיווי משקל (הומאוסטזיס), לשגרה ולאיזון. מאחר שהתחלה כרוכה בשינוי, הרי שיש בה הפרה בוטה ואיום על הסדר הטוב.
בחלוקה גסה, אפשר לסווג את ההתחלות שאנו מכירות בחיים לשרירותיות – שמקורן חיצוני, ולטבעיות – שמקורן פנימי. את ההתחלות שלא אנחנו יזמנו אני נוטה לכנות "התחלות לוח שנה". התחלות אלה מתרחשות בתאריכים שנקבעו בהתאם לסכמות תרבותיות, שאינם לוקחים בחשבון את הפרט על התהליכים הפנימיים המתחוללים בו, על מידת בשלותו ומוכנותו להתחיל.
אם לא די בכך, הרי שלהתחלות מסוג זה מתנקזות ציפיות, תקוות וגם דרישות חברתיות ברורות.
דוגמאות להתחלות מסוג זה הן הראשון בספטמבר, מועד הגיוס, מועד תחילת הלימודים באוניברסיטה וכדומה. גם ימי ראשון הם מעין התחלה חיצונית שכזו, ובמובן מסוים גם ראש חודש וראש השנה.

התחלות מסוג שונה הן התחלות שדומות לצעד הראשון שעושה הפעוט ואולי אף לרגע הלידה עצמו, אשר מתרחשות בעתן ובזמנן, כשהגוף והנפש סקרנים דיים ובשלים להתנסות נחושה הכוללת השקעת מאמץ, נפילות, תסכולים, כישלונות, אימון והצלחה.
רובנו חוששות מן ההתחלות השרירותיות. במקרים קיצוניים אף נכנה אותן "אויב" או "עונש משמים".

הרווקות לא מגדירה אותך. איור מתוך מאגר שאטרסטוק

לימון ללימונדה
לנוכח האתגר שמציבים בפנייך חגי תשרי, יש תכנית התמודדות ששאלתי מיעקב אבינו בעת שנערך לפגישה עם עשיו אחיו. תכנית זו כוללת שלושה מרכיבים: דורון, תפילה ומלחמה .
דורון – מתנה שראוי להכין לקראת המפגש עם החגים, מלבד זו שתוגש למארחים, היא מתנת הזיכרון והפרופורציה. על פי רוב התחלה, חדשה ככל שתהיה, מושתתת על ידע וניסיון קודם.
בהקשר זה, מאחר שחגי תשרי וראש השנה אינם מגיעים השנה בפעם הראשונה, אציע לך להתכונן מראש לאיחולי זוגיות טובה ולשפוט לכף זכות את המאחלים ואת כוונתם המקורית והטובה. הם באמת אוהבים אותך!
ועוד טיפ חשוב: היכנסי לפרופורציה. הכינוי "רווקה" אינו מגדיר את מי שאת. וחשוב לזכור שכל חג נגמר בסופו של דבר.

מרכיב שני בתכנית העבודה שאציע הוא התפילה. כאן אשים דגש דווקא על מרכיב ההודיה.
בטוחני שיש לך המון על מה להודות לבורא עולם. בהקשר זה אמליץ על הכנת רשימה של לפחות חמישה חסדים שבורא עהולם גמל עמך עד היום. ניסיוני מלמד כי מי שמסוגלת לחוש רגש של תודה, תהיה פנויה גם לקבל וגם להעניק, לאחרים ולעצמה.

המרכיב השלישי הוא מלחמה. גייסי כוחות נפש כדי להדוף ולחסל מחשבות של כעס, עלבון ותבוסה. עשי זאת באמצעות מעורבות ושותפות אמיתית בהכנות לחג (לא מומלץ לבוא כאורחת שאין כלפיה ציפיות), וכן על ידי זיהוי החג המתקרב כהזדמנות לגיבושה של תכנית עבודה אישית, הכוללת רשימת התחלות שאת מבקשת להתחיל השנה, מטרות שתרצי להשיג ונקיטת הצעדים הראשונים הדרושים למימושן, למשל, השקעה בקשרים ובתחומי עיסוק שנתפסים כמהנים ובעלי משמעות עבורך.

גם אם ההר גבוה והטיפוס מאתגר – הנוף למעלה יהיה שווה את המאמץ.
חג שמח!

הכתבה מתוך מגזין פנימה

להצטרפות לחצי כאן!

הפוסט זהירות, חגי תשרי לפנייך! הופיע לראשונה ב-פנימה.