מתאים ל- 6 מנות

חומרים למרק:

•חבילת עלי סלק
• 2 גבעולי סלרי
• 8 שיני שום
• 2 קישואים
•בצל גדול
•מלח
•פלפל
•מיץ לימון
•מעט כורכום

לקובה:
• 3 כוסות סולת
•כוס מים חמימים +
חצי כוס בהדרגה
•מלח
•כף שמן

למילוי:
• 2 כפות שמן
•קילו בשר צלעות מספר 2
•חופן כוסברה
• 3 שיני שום
•מלח

להכנת המרק:
פורסים את השום והקישואים.
קוצצים עלי סלק, סלרי ובצל.
מחממים שמן בסיר ומאדים הכל כחמש דקות.
מוסיפים נוזלים עד לגובה 3/4 הסיר ומביאים לרתיחה.
לאחר הרתיחה מתבלים במיץ לימון, מלח, פלפל ומעט כורכום כדי לתת מעט צבע.

להכנת הקובה:
חותכים את הבשר לקוביות גדולות ומטגנים אותו בשמן עד לעשייה מוחלטת, כך שיהיה יבש גם בחלקו הפנימי. מקררים את הבשר וקוצצים או טוחנים אותו עם שום, כוסברה, מלח ופלפל.

להכנת מעטפת הקובה:
מכניסים לקערה את הסולת, השמן ומעט מלח.
מוסיפים את המים תוך כדי ערבוב. אם התערובת יבשה מדי מוסיפים עוד מעט מים.

**שימו לב: כמות המים הנדרשת משתנה לפי טמפרטורת המים וטמפרטורת הסולת. התערובת צריכה להיות רכה ונעימה. ככל שעובר הזמן המים נספגים והתערובת נהיית קשה מעט.
לכן יש ליצור את כדורי הקובה מיד לאחר הכנת הסולת.

להרכבת הקובה:
בעזרת ידיים רטובות לוקחים מתערובת הסולת כדור בגודל פינג פונג,
משטחים אותו בעזרת האצבעות וממלאים בכפית ממילוי הבשר.
סוגרים את הקובה היטב כדי שהמילוי לא יברח במהלך הבישול ומכניסים למרק שהוכן מראש.

**שימו לב: הקובה חייב להיכנס למרק כשהוא רותח.
יוצרים את כדורי הקובה בזה אחר זה. חשוב שמעטפת הסולת לא תהיה עבה מדי ושמילוי הבשר יהיה בשפע יחסי לסולת.
את כדורי הקובה מבשלים 30 דקות לפחות, עד שהסולת עשויה היטב.

חורף חם וטעים!

מנחם. צילום: דעאל סבטיה

***
מתוך מדור האוכל של אלינור רחמים במגזין פנימה
רוצה לקבל בכל חודש מתכונים שיקצרו מחמאות מכל מי שיטעם?
לחצי כאן להרשמה מהירה

הפוסט מתכוננים לסערה עם מרק קובה חמצמץ ומנחם הופיע לראשונה ב-פנימה.

החגים עברו מזמן, השגרה מתחילה להיות רצינית, האוויר מתקרר, האף מתנזל, הדיכאון מזדחל.
סתיו.  ויש לי נשירה.
ולא רק השערות נופלות ממני. גם כל מיני עלים מהלב. כאלה שכבר לא ירוקים ואין להם ממה לצמוח.
ולפעמים גם מהעיניים נשירה לא מוסברת.
סתיו.

זה הסתיו, שחררי. צילום: עדי ארלקי

וגם אני כמוהו קצת משוגעת עכשיו. יש ימים שכולי שרב, פתאום אני חמה שמחה וחייכנית. מחבקת את כולם. שרה בקולי קולות.
ולמחרת סערה ויורד גשם. שאף אחד לא יתקרב אלי. לא רוצה לדבר עם איש.
סתיו. ונהיה לי קר.
אז אני מתחילה להתעטף. להגן על עצמי. זמן כזה של התכנסות.
עלינו על המסלול בדרך לחורף. ועד שנגיע, בינתיים אני מסכמת את הקיץ שעבר עלי. מעכלת. מסתכלת פנימה לתוכי וחותמת הסכמים עד הקיץ הבא מה עושים.
לאן נלך? נעבור את החורף ואחר כך נראה.
אבל עכשיו סתיו. ואין לי כוח.
אני עייפה מוקדם. והנה בחמש בערב חשוך לי, ככה בלי הכנה. ולא רק בחמש בערב. פתאום חשוך לי .
ככה זה הסתיו הזה. הוא קופץ עליך פתאום בלי להסביר. ואני לא באמת מבינה.
אבל סתיו. אז החלטתי גם לא לנסות להבין. זה זמנו, זה תורו עכשיו, מגיע לו הכבוד שלו.
לא צריך להלחם.
שחררי.
לכי קפצי על עלים במדרכה, תני כיף לנחליאלי בזנב. תני ללב להתאחד עם מזג האוויר.
ככה זה, זה רק הסתיו.
וזה עובר.

הפוסט עכשיו סתיו הופיע לראשונה ב-פנימה.