בהיעדר מילים, לעיתים התנהגותו מתארת את הלך הרוח שלו. כשהוא בוכה למשמע שיר, אני מבינה שזה מרגש אותו, ולפעמים הדמעות הן בכלל ביטוי לתסכול. צחוק מתגלגל הוא תגובה לשמחה גדולה או לדבר מה משעשע. לאחרונה, בשעת כעס, שחר רץ לחדר וטורק את הדלת בחוזקה. טריקת דלת שפתחה לנו צוהר לעולמו וניסיונות להבין את מה שלא נאמר במילים.

תקופה ארוכה שדלת ביתנו סגורה, אין יוצא ואין בא. כמו רבים אחרים אנחנו בבידוד מבחירה, נשמרים ונזהרים שלא להידבק בווירוס שפשט בכל מקום. להתבודד זה אתגר, להתבודד עם ילד מיוחד זה לעיתים קשה מנשוא. שחר צריך מרחבים, שגרה וטיפולים, וכאשר זה לא קורה – מופיעות התנהגויות שליליות ורגרסיות, אבל גם התקדמויות מפתיעות.

אני מחכה להיות כבר ביום שאחרי כדי לפתוח דלת לרווחה לאורחים רבים, מצפה לחלק חיבוקים ונשיקות, לבקר את המשפחה והחברים, להשלים חסכים של חודשים רבים, לדבר קרוב קרוב ולא דרך המסכים. אחרי הקורונה נסיר את המסכה, נאיר פנים, נתבונן עמוק בתוך העיניים ונחייך חיוך שכל כך חיכה להראות ולזרוח. חיוך מחבק, מחזק, שמספר כמה מי שמולי חשוב לי.

גם בעוד תקופה, אני מקווה שאשנן לעצמי שוב ושוב שבסופו של דבר – מי שהצילו אותנו הם ההתחשבות, הערבות ההדדית והחסד, ההבנה שיש לנו אחריות האחד על השני, שכולנו רקמה אנושית אחת.

כמה מעט רכשתי בתקופה הזאת בגלל שלא יכולתי לצאת מהבית, מקווה שאזכור שאפשר להסתפק במועט ולקנות רק את מה שבאמת צריך. גם החתונות המרגשות, המדויקות בעומקן, בפשטותן ובצניעותן, עוד ייזכרו לטוב. התקופה האחרונה פינתה לי הרבה זמן לרקום ולהגשים חלומות, גיליתי שלפעמים לא צריך הרבה, רק לחפש ולהבין שהאוצר נמצא ממש קרוב, אצלנו בבית פנימה.

ה'ביחד' הארוך הפך אותנו למשפחה מלוכדת, חזקה יותר, שיש בה ילד קטן שמגיב למצבים המתרחשים סביבו, שזקוק למרחבים, והוא לימד אותנו מה הגודל האמיתי שלנו, הראה לנו שאפשר להתגמש, להיות יצירתיים ולחיות גם בחוסר ודאות ובענווה.

אנחנו מצפים שהווירוס ייעלם לנו מהחיים, ואז, בדיוק כמו המיוחד שלנו, נדביק את הקרובים לנו בשמחה, בפשטות, בלב הפתוח, בצחוק, באהבה, בביחד, והפעם נרצה שהתופעה תתפשט במהירות.

הפוסט אהבה מדבקת / נועה נבון הופיע לראשונה ב-פנימה.

המרפאה תורכב מצוות רב תחומי הכולל מומחים בתחומים השונים ברפואת ילדים, כגון: מחלות זיהומיות, ריאות, קרדיולוגיה, נוירולוגיה, גסטרואנטרולוגיה ומומחים נוספים.

בחודשים האחרונים טופלו בשערי צדק למעלה מ-100 ילדים מאומתים לנגיף הקורונה. לרובם מחלה קלה החולפת במהרה, אך לחלקם הופיעו בהמשך תסמינים במערכות הגוף השונות, כפי שמתואר היטב בעולם הרחב.

בין המקרים: תינוקת בת 3 חודשים שפיתחה בעיות מורכבות במערכת העיכול, ילדים ונערים אשר אובחנו עם בעיות לבביות חריפות וחלקם אף נזקקו לאשפוז ביחידה לטיפול נמרץ, נערים עם פגיעה ריאתית קשה שנזקקו לתמיכה נשימתית, ילדים עם הפרעות נוירולוגיות ועוד. חשוב להדגיש כי חלק מילדים אלו לא ידעו כלל שחלו בקורונה בשלב הראשון והיו ללא תסמינים משמעותיים למשך מספר שבועות.

מנהל בית החולים לילדים ע"ש וילף במרכז הרפואי שערי צדק, פרופ' יחיאל שלזינגר: "אנו רואים עליה במקרים של ילדים שנדבקו בקורונה, הן אלו הקלים שהחלימו ללא בעיות, והן אלו שהיו ללא סימפטומים למשך זמן מסוים ולאחר מכן פיתחו מחלות מורכבות ותסמונות קשות. אלו וגם אלו זקוקים למעקב במרפאה הרב תחומית החדשה הזו.

בנוסף, אני קורא לכל ההורים שילדיהם מפתחים שילוב של תסמינים בלתי רגילים כמו פריחות מוזרות, חום ממושך, כאבים בחזה, הפרעות במערכת העיכול, מצב בלבולי וכד' , אפילו אם אינם יודעים בבטחה שנדבקו לפני כן בקורונה, להגיע לבירור וטיפול. אם יתברר כי אכן מדובר בתסמונת הייחודית הזו שלאחר הדבקה בקורונה, הבירור והטיפול הן במהלך האשפוז והן לאחריו במסגרת המעקב המרפאתי במרפאה החדשה, הינם חשובים ביותר לבריאותו של הילד".

הפוסט מרפאה למעקב וטיפול בילדים שחלו בקורונה נפתחה במרכז הרפואי שערי צדק הופיע לראשונה ב-פנימה.

כשקרוב לשליש מאוכלוסיית העולם הצטווה להישאר בבתים בשל התפרצות מגפת הקורונה והערים הגדולות הפכו לערי רפאים,  בעלי החיים היו העיקריים שנהנו מהמצב. הציפורים צייצו, ברווזים הופיעו במקומות שונים בעיר ובחיפה חזירי הבר כבשו את חצרות הבתים. בים אוכלוסיית הדגים גדלה, הדולפינים הרגישו בבית וציפורים מזנים  שונים ונדירים נצפו בהמוניהם בשמים.

גם ידידו הטוב של האדם היה לצידו בתקופת ההסגר האחרונה, בימי המאבק במגפת הקורונה. אין כמו כלב שופע חום ואהבה, המכשכש בזנבו ומסמן שצריך לצאת החוצה לסיבוב התאווררות בשכונה או משחק עם הילדים. חתולים הסתובבו  חופשיים ובני האדם שזמנם היה בידם, דאגו לשלומם.

לפני שהעולם יחזור לקדמותו ושוב בני האדם יכבשו בחזרה את כדור הארץ ונדחיק את בעלי החיים מאזורי המחייה הטבעיים שלהם, גלריית האומנים של קניון עופר רמת אביב תציג  תערוכה קבוצתית חדשה:  "מסיבת חיות – בעלי חיים ואקולוגיה בימי קורונה", במסגרתה  יציגו כ-15 ציירים, צלמים ופסלים את יצירותיהן, המתייחסות לנושא וממקדות את המבט בהרמוניה שנוצרה בעולם בחודשים האחרונים בינינו, בני האדם ליקום.

את התערוכה אצרה  איילת אמוראי – בירן, בהפקתם של שירי מאיר ושוקי כהן מ"אמני ישראל מתאגדים".

האמנים המשתתפים בתערוכה:  דויד מונסנגו – צלם הטבע, הצייר גבי קלנר, הפסלת נירה בן דויד, האמנית המייצרת עבודות מבד ג'ינס – אידה לומיאנסקי, המאייר אביחי פנחס, הציירת פנינה נדיבי, צלם הטבע אלון מאיר, הציירת מיכל אשל, והציירות דינה זייפר, אירית פלץ, רבקה נבו  והדר קרני.

התערוכה פתוחה לקהל הרחב בעופר רמת אביב החל מה 20.8.2020 עד   10.9.20

הפוסט תערוכת "מסיבת החיות" הופיע לראשונה ב-פנימה.

המתחם מיועד לחופש החופש הגדול, יפעל במהלך כל השבוע  ויכלול סדנאות יצירה מקוריות. כל ילד יקבל ערכת חומרי גלם אישית עם כל מה שצריך להכנת יצירת קיץ מושלמת. בין היצירות: קיפול ואורגמי, יצירת קשתות ומסכות חד קרן, יצירת מובייל חיות, יצירת שרשרת קרקס צבעוני, סדנת בובנאות, יצירת רעשנים, הכנת תופים,  סדנת יצירה – מטקות, סדנת  עפיפונים, יצירת תיקי ים, כובעים, עיצוב כדורים, סדנאת יצירת מיקרופון, תופי תם תם, הכנת תוף מריים, רעשנים, מקלות תיפוף, סדנאת בובנאות, סדנאת מובייל חיות, מעמד חיות אישי, מסכות חד קרן, סדנאת יצירה בגבס, פאזל פרפרים ועוד.

כל הסדנאות – ללא תשלום  ויתקיימו בסבבים, בכל סבב 10 ילדים בלבד על פי הנחיות משרד הבריאות.

ניתן להירשם לפעילות מראש בעמדת המודיעין או על-בסיס מקום פנוי. הסדנאות מיועדות לכל הגילאים, אך מתחת לגיל 5 נדרש ליווי מבוגר. הפעילות הינה בהתאם לתנאי  "התו הסגול".

שעות פעילות המתחם: ימים א, ג, ה בין השעות 11:00 ל-18:00.

הפוסט פעילויות חינם לילדים בקניון הקריון! הופיע לראשונה ב-פנימה.

אני מפחדת להדביק אותך בקורונה, אמרה בת הזקונים לבעלי בשבת. אני מפחדת שלא יהיה לנו כסף, שיתפה השביעית. אני מפחדת שיהיה לי משעמם. אני מפחדת לאבד את הקשר עם החברות. 

צילום אילוסטרציה: שאטרסטוק

באותה שבת שמענו את השביעית בוכה בחדר. נכון, העליבו אותה, אבל היה בבכי שלה משהו שהסב את תשומת ליבנו במיוחד. אחר כך כאבה לה היד, ואז הבטן. לפתע הבליחה בי ההבנה שבעצם לא דיברנו על רגשות מאז פרוץ הקורונה, ואם אנחנו לא נותנים מקום לקושי הוא יוצא בדרכים אחרות. 

לשוט עם הגלים 

בזמן משבר חשוב לדבר על הקושי. זה נשמע פשוט, אבל אם אני בעצמי מבוהלת, יהיה לי קשה להזמין את ילדיי לדבר על זה. אחרי שיחת אימון על המצב עם המאמנת שלי, יצאתי רגועה ושקטה. שאלתי את עצמי מה הכי מאיים עליי, מה אומרת המועקה בתוך ליבי, הקשבתי לקולות בתוכי ויצאתי פנויה לשמוע את קשייהם של ילדיי.

זמני משבר הם הזמנים הכי מתישים, הכי אינטנסיביים, הכי מלאים ב"צריך". דווקא בזמנים כאלה, חשוב כל כך לשמור על האנרגיות שלנו ועל מעגלי התמיכה שלנו, ההורים. בלעדיהם לא נוכל לתמוך בילדינו. הורה מתוחזק שווה ילד מתוחזק.

תכניסי ליום שלך פעולה שמוסיפה לך אנרגיה. חברה סיפרה לי שלרגל המצב, ולרגל נושא כיבוד ההורים שהבת הגדולה לימדה את הקטנים, ילדיה הכינו לה מחברת פינוקים וכל יום הם מזמינים אותה לבחור פינוק מתוך ההצעות שהם כתבו לה במחברת. משפחה מושלמת, לא כולנו כך.

מצבים לא צפויים גם מזמינים אותנו להיוולד מחדש. כמה רצונות יש לנו שלא מומשו עד היום? מתחילת הקורונה אני קמה לפנות בוקר ועורכת סדר בוקר מכוון. כבר שנים אני רוצה לעשות את זה, מדברת על זה, מתחילה ושוב מפסיקה. כשהתחילה הקורונה הרגשתי עת רצון. קורה כאן משהו חזק בעולם וזו ההזדמנות שלי לעלות על הגל.

משברים מטלטלים את האדמה מתחת לרגלינו ומזמינים אותנו ואת ילדינו לרכוש הרגלים חדשים. אני מפסיקה לאכול מוצרי חלב, סוכר וקמח לבן, כך הודיעה השישית. יש לי שמחה בלב, היא שיתפה בסוף היום השני, יש לי סיפוק. איך הצלחת? שאלתי אותה בפליאה. רצית כל כך הרבה זמן? מזמן מזמן, היא ענתה, וההחלטה מילאה אותה בכוחות חדשים.

להכין עוגיות, ליצור, ללמוד דברים חדשים, לעשות שינויים בחדר, זה מה שמשמח אותי. יש כלל: העשייה משמחת. אשר ברא אלוקים – לעשות. העשייה מחברת את הדמיונות למציאות, במיוחד כשהיא מגיעה עם רצון, עם נוכחות. בשביל ילדינו ובשבילנו. לקפל כביסה, לשטוף כלים, אני מוצאת שיש בריאות נפשית במלאכות הקבועות והרגילות שחוזרות על עצמן שוב ושוב. מעין מדיטציה. 

הדבש והעוקץ

מי מכינה ארוחת ערב? מי יושבת עם נעה על חשבון? הגדלת תחומי האחריות, דווקא בזמני משבר מאפשרת לילדים להרחיב את מעגלי ההשפעה שלהם וכך הם מרגישים בשליטה. לא הכול מתערער. הנה, אני עושה, אני גדל, אני יכול. אני מקבל עוד ועוד הוכחות לכך שאני יכול להשפיע על המציאות, ולא רק היא עליי. תנו לילדים לגדול יחד עם שכר הלימוד הלא נעים – רסק העגבניות על השיש, הכלים השומניים בייבוש הכלים והצלחת שהחליקה ונשברה.

בשישי האחרון קיבלנו שיר בווטסאפ. אחותי וכל ילדיה שרים ומנגנים על הדבש ועל העוקץ. פרט לכך שזה היה מרגש עד דמעות, ראיתי באופן מוחשי מה גדול כוחו של היחד המשפחתי. שיר משותף, ריקוד, משחק, מאסטר שף, כל משפחה לפי היכולות שלה ולפי החוזקות שלה. אלו רגעים שעשויים להיזכר לעד. מי ייתן ונצמח כולנו ממשברים כשאנחנו בריאים ושלמים.

הפוסט יושבת על המשבר: חוג הורים מיוחד לקורונה הופיע לראשונה ב-פנימה.