אחת מהם זו העובדת הסוציאלית שלי, אצלה טופלתי אי אלו שנים. ידעתי שאני יכולה לכבס לידה הכל.
כשאני אומרת הכול אני מתכוונת להכול. את הנמוך והמלוכלך. היו בגדי נפש שפשטתי מולה,וכבר היה להם ריח של סגור ומאופסן בארון שנים רבות.
אחת נוספת, זו המרקידה אצלה אני רוקדת כבר כמה 10 שנים,בקביעות,פעם בשבוע.
היא לא תמיד יודעת,אבל אני תמיד מגיעה עם שקית בגדים לכבס שם.
מגיעה עם בגדים שעברו כ"כ הרבה ויוצאת אחרי 3 שעות של ריקודים על הרחבה, כשהבגדים שלנפשי עם ריח טוב
מרגישים עליהם שהם לא אותם בגדים איתם הגעתי.

אחד נוסף,הוא המפיק אצלו הפקתי את אלבום הבכורה שלי, אלנתן שלום ההקלטות האלה היו עבורי חתיכת תיקון לנפש.
איך אמר לי ערן אוגול היקר כשהייתי עמוק בתוך ההקלטות?
העבודה באולפן מרפאת בך מה ששנים לא הצליחו לרפא.

כולם ידעו שאני באה לכבס ולצאת נקיה יותר. תמונת אילוסטרציה

אלנתן לא היה צריך לומר הרבה, הוא פשוט נתן למנגינות הלב לצאת. האיר ותיקן וגרם לי לגדול.
ומה זה אלבום בכורה אם לא לכבס את בגדיי ולבקש לי מידות חדשות שיתפרו לאותה נפש?
אותם הקלטות שקרעו לי את הפחדים והכאבים ויצאו פרוסים, לבנים ונקיים, עם מילים ומנגינות,
תלויים בשמש. מלבינים את הכתמים שעוד נותרו.

בתחתית סל הכביסה, של חיי
פגשתי אנשים שאיפשרו לי לכבס.
בלי להעיר לי על כמות הבגדים המלוכלכים
בלי להעיר לי על אבק הדרכים שדבק בנפשי פנימה
פגשתי מלאכים בדמות אדם
שפשוט פתחו מכבסה ותלו שלט אחר על דלת ליבם,
וכולם ידעו שאני באה כדי לכבס
ולצאת נקיה יותר,לעצמי.

הפוסט כשהגעתי לתחתית סל הכביס של חיי הופיע לראשונה ב-פנימה.