שבוע לאחר מכן הציעה לי העורכת במקרה (או שאין מקרה, כפי שאומרים) לראיין את מקימות הקבוצה, ומיד קפצתי על ההצעה. אולי אלמד כמה יסודות חשובים על בריאות וכושר, ועל הדרך גם אבין מה החידוש וסוד הקסם שסחף אליו נשים כה רבות. השיחה עם רונה ואונור מתקיימת בשעת בוקר, ושתיהן כבר אחרי אימון. מסתבר שהסנדלר, במקרה הזה, לא הולך יחף.

לחזור למידה של לפני הלידה. צילום אילוסטרציה

אונור (רימון בפרסית) הייתה מעצבת אופנה שעשתה הסבה לאימון כושר. "התאהבתי בכושר בגיל מבוגר יחסית", היא מספרת. "התחלתי להתאמן בגיל 25. אני אוהבת לעשות דברים עד הסוף ונכנסתי לזה בכל הכוח, ובהמשך הלכתי ללמוד אימון כושר".

את קבוצת הפייסבוק 'אמא חוזרת לג'ינס' פתחה אונור כשהייתה לאחר לידה, וכל חברותיה היו עדיין רווקות. באין חברות שאיתן תוכל להחליף חוויות, היא פנתה לרשת. "לא ממש מצאתי את עצמי בעולם האמיתי, אז פניתי לפייסבוק, לחפש אימהות אחרות שאיתן אוכל לדבר ולקשקש. גיליתי שיש קבוצות על הנקה, או קבוצות בסגנון 'איך מרדימים את הילדים', אבל אף קבוצה לא דיברה עלינו, האימהות, ואמרה 'בואי נעשה לנו טוב'. החלטתי לפתוח את הקבוצה מהמקום שלי, של הכושר, וככה זה התחיל.

"התחלנו עם אתגרי כושר ואתגרי תזונה, ומשם הכל קרה ביחד. הרבה בנות רצו להתאמן איתי, התחלתי לאמן באופן אישי, ובהדרגה עזבתי את עיצוב האופנה ונשארתי בתחום הכושר. במהלך הזמן הייתה חסרה לי הצלע שלי, מישהי שתדבר באופן מקצועי על תזונה, ואז הכרתי את הבלונדינית פה", היא צוחקת. "רונה בעצם השלימה את התמונה, וכשהתחברתי אליה היו לנו את כל הכלים לתת לבנות בקבוצה שלנו".

רונה, את בעצם היית חברה בקבוצה עוד לפני שניהלת אותה.

"אני עקבתי אחרי אונור. עד היום אני עוקבת אחריה", היא אומרת בחיוך. "ראיתי את הקבוצה 'אמא חוזרת לגי'נס' ואמרתי 'וואו, מדליק', והצטרפתי. בתור רונה, לא בתור דיאטנית".

גם את הרגשת כמו אונור, שאימהות לא מקבלות מקום לעצמן?

"בניגוד לאונור, לי היה נראה טבעי שאישה שילדה תדבר על התינוק. לאונור יש יכולת מדהימה להסתכל על סיטואציות ולצאת מהקופסה. בתור חברה בקבוצה נהניתי מאוד, היה בה תוכן מגניב ושונה".

יורדת מהמשקל

"לא מכריחה אף אחת להיכנס לטבלה". רונה אבן. צילום: רעות אשכנזי

רונה הגיעה לתחום התזונה דווקא לאחר שנכוותה ממנו כשהייתה בצד השני של המתרס. "כשהייתי בת 20 גילו שיש לי הפרעה גנטית של שומנים בדם (טריגליצרידים). גם אבא שלי סובל מכך. הערכים בבדיקת הדם שלי היו גבוהים מאוד, כמו של אישה בת 90, והדיאטנית שהופניתי אליה נבהלה והודיעה שעליי להיכנס למשטר של דיאטה מופחתת שומנים, סוכרים ופחמימות. היא נתנה לי רשימה ארוכה של המון מאכלים שאני צריכה להוריד מהתפריט. אחרת, כך אמרה, לא אגיע לגיל 40. החזקתי מעמד כמה חודשים, אבל זה היה בלתי אפשרי, זו הייתה דיאטה נוראית. ירדתי במשקל מהלחץ, כי שומנים בדם הם לא דבר שרואים או מרגישים".

בהמשך החליטה רונה להיות דיאטנית בעצמה, אך בסגנון שונה מזה שהכירה. "כשטיילתי בהודו התלבטתי מה לעשות כשאהיה גדולה, ובאה לי ההברקה שאני רוצה להיות דיאטנית, אבל לא מהמקום שמבקש לגרום לאנשים להיות רזים יותר".

במהלך ההתנסויות בלימודים גילתה רונה עד כמה הדוק הקשר שאנשים עושים בין יופי לרזון, דבר שכמעט והביא אותה לפרוש מהתחום. "בלימודים נחשפתי לקשר שבין דיאטניות ליופי. כשהיו מדברים על יופי, היו שואלים לאיזה דיאטנית את הולכת. קודם לכן אף פעם לא נחשפתי לעולם הזה, וזה הפריע לי מאוד, כי לא הגעתי לתחום מהסיבה הזו".

"אני לא חושבת שכל אישה שיש לה קצת בשר צריכה להוריד אותו", היא אומרת, "ואני לא חושבת שתפקידי לעזור לנשים שבאות עם כפל קטנטן שרק הן רואות ורוצות להעלים אותו. אין לי אמונה בזה. בעלי ייעץ לי לסיים את הלימודים ואחר כך לעשות את הדברים כמו שאני מאמינה. אני כן בעד לחזור לגזרה שלך, לעוף על איך שאת נראית, לשמור על הבריאות ועל החיוניות, אבל אני לא מכריחה אף אחת להיכנס לאף טבלה. נשים צריכות להיות בריאות ולדאוג לעצמן, ואני לא אוריד נשים במשקל אם הן לא רוצות. אני כן אכריח אותן לעשות ספורט ולבשל לעצמן, לדאוג לעצמן, לבחור נכון ולבחור בעצמן".

תאהבי את עצמך

התוכן בקבוצה 'אמא חוזרת לג'ינס' הוא חינמי. אונור ורונה מעבירות שם שידורי לייב על תזונה וכושר, יש אתגר כושר חודשי שמשתנה כל פעם, ובנות הקבוצה יכולות להתייעץ עם שאר הנשים בנושאים שונים. נשים רבות מעלות פוסטים עם תמונות שלהן, משתפות בתהליכים שעברו וכיצד הן מצליחות לשלב אימונים קטנים בחיי היום יום. "כמו שאונור ורונה אומרות, גם ארבע דקות אימון הן ניצחון", כתבה אחת מחברות הקבוצה.

פתחה את הקבוצה מתוך צורך אישי. אונור אוקשטיין. צילום: רעות אשכנזי

לאחר שהקבוצה גדלה והביקוש עלה, נולדו גם הסדנאות. "בנות בקבוצה ביקשו שנפתח משהו קטן יותר ושנלווה אותן באופן אישי, ואז נולדו הסדנאות, גם הן וירטואליות", מסבירה אונור. "בסדנה יש גם מנטוריות, נשים שעברו בעצמן את התהליך ומלוות את הנשים".

בעצם הקדמתן את התרופה למכה בתקופת הקורונה.

רונה: "הסדנאות נפתחו עוד לפני הקורונה, ב־2018. כשפתחנו אותן היו מי שהרימו גבה ואמרו 'סליחה, מה זאת אומרת שאני לא אפגוש את הדיאטנית ואת מאמנת הכושר שלי?' ואני עניתי, 'רגע, מתי הייתה הפעם האחרונה שפגשת את סוכן הביטוח שלך?' היום נראה שזה בזבוז זמן לפגוש אותו. הקדמנו את זמננו".

אונור: "הפגישות היחידות שקורות בעולם האמיתי הן מפגשי קהילה אחת לחודש, כל פעם בנושאים שונים כמו אימון משותף או הופעות. אבל בעיקרון אנחנו וירטואליות, כי יש לנו בקבוצה נשים מכל הארץ וגם מהעולם".

מה נשים מוצאות בקבוצה מעבר לעובדה ששמים אותן במרכז? הרי יש אצלכן נשים בגילאים מגוונים, לא רק אימהות צעירות.

אונור: "האמת היא שזה לא עניין של גיל, יש לנו גם סבתות בקבוצה. אני חושבת שמה שתפס באמת הוא שבנות מרגישות אצלנו בית. זר לא יבין. אלו נשים שקמות איתנו, הולכות לישון איתנו, נשים שמשתפות אותנו באירועים הכי משמחים והכי עצובים בחיים שלהן. אלו נשים שברגעי קושי פורקות בקבוצה ומקבלות תמיד כתף חמה, ותמיד ירימו אותן למעלה. זו נהייתה קהילה מגובשת, שבט של נשים, ונוצרו חברויות חזקות וטובות".

רונה: "הקבוצה חוצה מגזרים, זה כור היתוך ענק. הקורונה הביאה לתחושות של בדידות אצל הרבה אנשים, וגם אצל נשים אחרי לידה זו תחושה נפוצה. אצל נשים יש שלב בחיים שבו אנחנו חוות הרבה בדידות. יש מסר של 'שימי את עצמך בצד'. ואז באנו ואמרנו, לא, אל תשימי את עצמך בצד, שימי את עצמך באמצע, אל תהיי בודדה, בואי תהיי איתנו. והקבלה הזו חוצה מגזרים וגילאים".

הן מספרות על מקרים מרגשים שמלווים אותן בעשייה עד היום ונותנים להן כוח. "הייתה בחורה שכתבה לי בפרטי שדברים השתפרו מאוד ביחסים שלה עם בעלה", משתפת רונה. "קודם לכן היא הייתה מדוכאת מהדמות שהשתקפה מולה במראה. היא אישה רגילה לחלוטין, לא ענקית שהפכה לרזונת, אבל בזכות התהליך שעברה היא מסוגלת היום לעשות דברים שלא עשתה. צריך לדעת לשים זרקור, לדבר על הכל ולהאיר את כל הנקודות הכי חשוכות שלנו, וגם לדעת שמה שרואים היום באינסטגרם ובפייסבוק תמיד מצטלם באור יפה, אבל בסופו של דבר אנחנו משתדלות להצטלם באופן אמיתי ולהראות שלכולנו יש פגמים. צרת רבים חצי נחמה".

צילומסך מתוך 'אמא חוזרת לג'ינס'

גם אונור נזכרת בסיפור שהיא לא יכולה לשכוח. "בחורה כתבה לי הודעה יום לפני סדנה, כשכל הכרטיסים נמכרו, 'אני כבר כמה שנים בטיפולי פוריות, לאחרונה הגעתי למשקל שיא ואמרו לי שאני חייבת לעשות עכשיו הפסקה בטיפולים ולרדת במשקל. בבקשה תכניסו אותי, אני חייבת את זה'. היא ממש התחננה. אמרתי לה, 'בסדר, נכניס אותך, אבל את אחראית לעשות את התהליך מאל"ף ועד תי"ו כמו שצריך". היא הבטיחה, ומאז לא שמעתי ממנה. אחרי כמה חודשים היא שלחה לי צילום אולטרסאונד. היא נקלטה להיריון, והדבר המדהים הוא שהיא נקלטה באופן טבעי, בלי שום טיפול, אחרי שנים של טיפולי פוריות. היא אמרה לי, 'אונור, אתן שיניתן לי את החיים. הכל השתנה, ירדתי במשקל והתחלתי לחיות בריא'. היא כתבה לי גם אחרי הלידה. אני חושבת שזה הסיפור הכי מרגש שקרה לי בחיים".

מטרות הקבוצה, כאמור, לא כוללות יעדים לירידה במשקל. "אפשר להגיד שיש לנו שתי מטרות", מסבירה אונור, "הראשונה היא שנשים יתחילו לחיות בריא, על כל מה שמשתמע מכך. אגב, יש הרבה נשים שיחיו בריא ולא ירדו במשקל כי אין להן שום צורך בכך. המטרה השנייה היא שיאהבו את עצמן, וזה בכלל לא תלוי במשקל. ברגע שאת אוהבת את עצמך, אוכלת בריא ומתאמנת, אנחנו עשינו את שלנו".

מה הטיפ הכי חשוב שאתן יכולות לתת, שהרגשתן אותו על עצמכן?

"בכל דבר שאני עושה אני שואלת את עצמי איך ארגיש אחרי", עונה אונור. "זה עוזר לי מאוד. אני תמיד אומרת לבנות שאני לא אוהבת את הביטוי 'בא לי'. אני שואלת את עצמי, איך ארגיש אחרי הכושר? כי אם אשאל אם בא לי לעשות כושר, אז לא, אין לי כוח. אבל איך ארגיש אחרי? מדהים".

תמיד נראה שמאמני כושר אוהבים להתאמן בכל מצב.

"זה מה שאנשים משדרים, אבל אני הרבה פעמים אומרת שאין לי כוח, וזו האמת. כמו שאנחנו לא קמות יפות מהשינה, וצריכות לסדר את השיער, להתלבש ולהתאמן, גם למאמני כושר לא תמיד בא לעשות כושר".

לא מלחיץ להיות מנטורית, כשמסתכלים עלייך בצורה בוחנת ואת צריכה להוות דוגמה?

"ברור, אבל מה שמוריד מהלחץ הוא שאנחנו תמיד מראות את האמת, ואז אני יכולה בכיף לצלם את עצמי אוכלת שוקולד או סוכריית גומי, ולא צריכה לפחד מזה. אם כל הזמן הייתי צריכה להצטלם עם חסה, זה באמת היה מלחיץ לעמוד באיזשהו רף, אבל כל עוד אני מראה את האמת כמו שהיא, אני חיה כרגיל. אנחנו לא מראות אידיאל, אנחנו נשים רגילות, גם באופן שבו אנחנו מתנהלות וגם במראה שלנו".

הכתבה המלאה פורסמה בגיליון חשוון. להצטרפות למגזין פנימה לחצי כאן

הפוסט חוזרות בגדול: מייסדות הקבוצה הפופולארית אמא חוזרת לג'ינס מלמדות לחיות אורח חיים בריא ואוהב הופיע לראשונה ב-פנימה.

ואז מגיע שבוע עמוס, ושבוע הבא גם לא מתאים, ברביעי יש לך חתונה ובחמישי יום הורים. הכרטיסייה נשארת מלאה, ואת? חוזרת אל הכורסה האהובה, עם מחשבה שכושר הוא ככל הנראה לא בשבילך.

אז איך מתמידים אחרי שכבר התחלנו? אילו סוגי ספורט שורפים יותר שומנים ואילו מתאימים יותר ליציבה, קואורדינציה, לשיקום אחרי לידה או לנשים בגיל המעבר? האם כל אחת יכולה לעשות כושר או שזה עניין ליחידות סגולה? ומה קובע – הגנטיקה או המאמץ? שלוש מאמנות כושר מתחומים שונים ובעלות גישות שונות באות לעשות לנו סדר, ועל הדרך לנפץ כמה מיתוסים שגויים מאוד על עולם הכושר הנשי.

רק מה שאת אוהבת

"צריך להתאים לכל אחת מה שנכון עבורה". דיאנה כהן, מדריכת כושר. צילום: שלמה דוד

"כשאת באה לעשות ספורט – הכי חשוב שתעשי משהו שאת אוהבת", אומרת דיאנה כהן (36), מאמנת כושר ואורח חיים בריא לנשים. "אם את אוהבת לזוז – זוזי, אם את אוהבת לרוץ – רוצי, צאי להליכה על החוף אם זה מה שעושה לך טוב. עשי מה שאת אוהבת, העיקר להיות בפעולה, לא משנה איך. אל תבחרי במשהו שגורם לך סבל. לא לכל אחת מתאים הכול, וזה בסדר, כל אישה צריכה למצוא את הדרך הנכונה ואת המקום שלה בתוך עולם הספורט, מתוך הנאה".

מה הכושר עושה לנו?

"אני מתייחסת לכושר כמו אל מכונת שטיפה של רכבים. נשים באות עייפות, סחוטות, כל אחת מהעולם שלה ומתוך היום שעבר עליה, והן יוצאות כמו חדשות. כושר מפריש אנדורפינים מהמוח לגוף, האנדורפין הוא הורמון שמרגיע את הגוף ועושה אותנו שמחות יותר, זה פשוט כמו סם הרגעה. כושר משפיע עלינו לטובה בכל התחומים, הוא משפר את זרימת הדם, עוזר בירידה במשקל, מעצב ומחטב את הגוף ופשוט עושה לנו טוב.

"ספורט צריך להיות חלק מהחיים", מדגישה כהן, "כמו שאת נושמת ואוכלת. ברגע שאת גם מבינה שאת לא חייבת ללכת דווקא על תחום שקשה לך, זה הופך להיות קל יותר. לאימהות עם ילדים קטנים, כדאי לבדוק מה הזמן הכי מאפשר – אם זה בשעות הבוקר, הצוהריים או הערב, וחשוב שיהיה קרוב לבית. אימא שמגיעה לשיעורים או מצליחה להגיע לאימון אחרי יום עבודה ואחרי שהיא מטפלת בבית ובילדים – צריך פשוט להוריד את הכובע בפניה. אני יודעת כמה אנרגייה זה דורש".

כהן מדריכת כושר בתחומים רבים, ביניהם פילאטיס, עיצוב וחיטוב, זומבה, אירובי ושיקום רצפת האגן לנשים. בנוסף היא מדריכת קראטה, והייתה בעבר אלופת העולם בקראטה לנערות. מאז שהייתה קטנה, האימונים הם חלק אינטגרלי מחיי היומיום שלה, משבגרה בחרה להעביר את האהבה שלה לספורט הלאה לאחרות.

הכל מתחיל ממוטיבציה. צילום אילוסטרציה: שאטרסטוק

"חשוב להבין שלא לכל אישה מתאימים אותם הדברים, אבל אין דבר כזה אישה שלא יכולה לעשות ספורט, צריך להתאים לכל אחת את מה שנכון עבורה. היו לי מתאמנות עם כאבים, פריצות דיסק, נכויות ונשים עם דיכאון וחרדה. אם את לא יכולה לרוץ – אל תרוצי, אבל יש מיליון דברים אחרים שאת יכולה לעשות. היום לא חייבים מדריכים, אם את לא רוצה להיות מוגבלת בשעות – צאי ללכת ברגל, שימי מוזיקה עם הילדים בבית ותרקדי, זאת גם פעילות ספורטיבית והיא תשמח אותך ואת הילדים. יש כל כך הרבה אפשרויות היום ויש המון סרטונים מקצועיים ברשת שאפשר להתאמן איתם, צריך רק להיות יצירתיים ובעלי רצון. אם יש לך 100% רצון זה יעבוד. לא 99.9%, רק עם 100% תצליחי".

תורשה או מאמץ?

"האימון מלמד הרבה על דבקות במטרה". איילה מועטי. צילום: מרים פייגע

כנשים, הגוף שלנו עובר במהלך החיים אינסוף שינויים, החל משינויים הורמונליים בגיל ההתבגרות ועד הריונות, לידות ותסמיני גיל המעבר שמגיעים עם הזמן. לפעילות הגופנית יש המון יתרונות, אך היא דורשת התאמה לשלב של כל אחת בחיים, לגיל ולמטרה שלשמה היא הגיעה. איילה מועטי (28) היא מאמנת כושר אישית נשית, מתמחה באימון נשים בהיריון ולאחר לידה ומפתחת קורס ייחודי לשיקום הגוף לאחר הלידה בשם 'מאמילאטיס'. בניגוד למיתוסים רבים בנושא, היא אומרת, פעילות גופנית בהיריון מומלצת ואף משפיעה לטובה על האם ועל העובר. במידה והתאמנת לפני הכניסה להיריון, תוכלי להמשיך בכך, או להתחיל בפעילות מתונה עם ליווי לאחר התייעצות עם רופא.

"בהיריון, המערכות שלנו מגיעות לקצה מבחינת היכולות שלהן, הגוף דורש מהן פי כמה ממה שהוא דרש אי פעם. גוף מאומן הוא גוף עם יכולות, ולרוב, אישה שהתאמנה קודם תעבור את ההיריון בקלות רבה יותר. בזמן ההיריון את צריכה לספק חמצן גם לך וגם לתינוק, ומערכות חזקות שרגילות להוציא תפוקה טובה יעבדו טוב ויהיו מאומנות לסיבולת גבוהה יותר, יש מודעות גבוהה יותר גם ליציבה של הגוף ולשיווי המשקל שמשתנה עם הבטן שגדלה מדי חודש, ובנוסף, מחקרים מראים שפעילות גופנית בהיריון משפיעה לטובה על הקוגניציה של התינוק".

כשחקנית כדורסל וכמי שחיה את עולם הכושר, מעידה מועטי כי חוויית הלידות שלה הייתה דומה לחוויה של אימון. "אני רגילה לרוץ 40 דקות במגרש, רגילה להרגיש כאב ולהתמודד עם איתו. ספורטאים יודעים לתת 'פוש' לגוף שלהם, וככה אני גם חווה לידה, עוד פוש שאני צריכה לתת כדי להגיע למטרה. האימון מלמד אותנו הרבה על התמדה ועל דבקות במטרה".

בגילאי ההתבגרות, אומרת מועטי, הפעילות הגופנית נחוצה כדי לעורר מודעות לגוף ולהגביר את הביטחון העצמי שכל כך נחוץ בשלב זה. "התנועה עוזרת לתחושה עצמית טובה יותר, להכרה של הגוף ולביטחון העצמי. יש בגיל הזה כל כך הרבה שנאה עצמית והשוואה לאחרות, אבל נערה שמתאמנת פוגשת את הגוף שלה – לומדת איך לשלוט בשרירים וביציבה, ומקבלת תחושה של גאווה על העמידה במטרות שהציבה לעצמה. בנוסף, פעילות גופנית משפיעה מאוד על מסת העצם, שנקבעת באזור גיל התיכון עד גיל 25. זה חלון זמן שכדאי לחזק בו את מסת העצם, כך שלקראת גיל 50, כשתחל ירידה טבעית, תהיי במצב טוב יותר".

כדאי לשלב בין פעילות אירובית לאנאירובית. צילום: שאטרסטוק

מה קורה בגיל המעבר?

"העצמות נחלשות, אנחנו מתחילות לאבד את הגמישות שהייתה לנו כשהיינו צעירות ומעברים בין ישיבה לעמידה ובין עמידה לשכיבה מתחילים להקשות עלינו. יש כל מיני שיטות אימון שעוזרות לתופעות הללו, בעיקר פילאטיס. בשביל שמירה וחיזוק של מסת העצם כדאי לקחת כדורי סידן ולעשות אימון שנותן קונטרה, כמו קפיצות, ריצות והרמת משקולות. אבל בגלל שבגיל הזה יש גם הרבה פעמים היחלשות של רצפת האגן, הפתרון המושלם הוא אימון במים. יש במים קונטרה אבל אין פגישה של הקרקע, וזה מה שמגן על רצפת האגן והמפרקים. לכן גם בגיל המעבר וגם בזקנה, פעילות במים ושחייה מומלצות מאוד, הרווח הוא גדול והסיכוי לפגיעה נמוך מאוד".

יש אנשים שיש להם באופן טבעי יכולות פיזיות גבוהות יותר? או שכולם יכולים להגיע במאמץ שווה לאותה תוצאה?

"מחקרים תומכים בהשערה שיש גנים טובים יותר לכושר, רואים זאת גם בפועל, אבל זה תלוי בסוגי הכושר ובכמה משפיעה התורשה אל מול המאמץ והאימון. רואים את זה למשל במיונים לסיירות בצבא – יש צעירים עם גנים טובים שמצליחים יותר, אך יחד עם זאת, ברור שמי שמתאמן מגיע להישגים גבוהים גם בלי נטייה תורשתית לכך".

סוגי הכושר, היא מסבירה, מתחלקים על פי הכישורים השונים הנדרשים בכל פעילות ספורטיבית, כמו: קואורדינציה, מהירות, שיווי משקל, כוח מתפרץ, גמישות, כוח פיזי, ועוד. כל אלו נמצאים עמוק בגנים שלנו, אך תלויים גם בתרגול ובהתמדה. ניתן לשפר כל אחד מהם על ידי אימון ממוקד.

בואי נדבר תכל'ס, איזה אימון שורף הכי הרבה קלוריות?

"פעם חשבו שהתשובה היא פעילות אירובית כמו ריצה או שחייה. עדיין יש כאלה שחושבים ככה, אבל זה מיתוס. היום הגישה הרווחת מדברת על שילוב בין פעילות אירובית לאנאירובית ואימוני כוח, גם לרוץ וגם לעשות פילאטיס או ללכת לחדר כושר, השילוב עוזר לעיצוב הגוף ולחיזוק מסת השריר והעצם. עוד מיתוס שכדאי לנפץ הוא שפעילות גופנית היא העיקר – בשביל לרדת במשקל אי אפשר לעשות רק כושר בלי לשנות אורח חיים תזונתי, כושר עוזר לעיצוב וחיטוב הגוף ושורף שומנים אבל הוא רק הבונוס, כדי לראות תוצאות חייבים לשנות אורח חיים ולעבור לתזונה נכונה ובריאה".

התנועה עוזרת לתחושה עצמית טובה יותר. צילום אילוסטרציה: שאטרסטוק

כמו בכל תהליך למידה, אומרת מועטי, גם כאן ההתפתחות דורשת מאמץ, "הגוף שלנו רוצה להיות עצלן, אם אנחנו לא נדרוש ממנו תפוקה מסוימת הוא לא יעשה את זה לבד. מה שלא בשימוש – מתנוון, לכן אנחנו חייבים כל הזמן לאתגר את הגוף, כמו את השכל, כדי לייצר תפוקה טובה יותר".

בתקופות קדומות נשים היו עושות פעולות פיזיות קשות במהלך היום, את חושבת שאנחנו צריכות לשאוף לחזור לשם? לאמן את הגוף כדי להגיע ליכולות שהיו לנו פעם?

"זה לא היה מצב אידיאלי. יש לנו נטייה להסתכל על העבר ולהפוך אותו לאידיאל. החיים היו קשים יותר, זה היה מצב הישרדותי. נשים היו מרימות משקלים כבדים, שואבות מים מהבאר, מכבסות בנהר ותוך כדי יולדות וסוחבות את הילדים על הגב, לפעמים זמן קצר מאוד אחרי לידה. ברור לי שהיו לנשים צניחות רחם, פריצות דיסק ובעיות בריאותיות אחרות בעקבות פעולות קיצוניות, שלא התאימו לגוף של אישה.

"אני מרגישה שהיום יש לנו את הזכות לעשות טוב לגוף שלנו, אבל ממקום של בחירה ושל דיוק ולא מתוך הישרדות. יש היום בעולם שפע שאנחנו לא תמיד יכולות להכיל, אלו ימות המשיח. מתוך השפע יש לנו אפשרות לבחור ולכוון למה שמדויק לנו, בתחום הכושר והשמירה על אורח חיים בריא זה דורש הרבה עבודה פנימית והתמדה, וקשה להתמיד, אבל מי שמצליחה זוכה לרווח גדול מאוד".

הכתבה המלאה פורסמה במגזין פנימה חשוון. להצטרפות כבר היום לחצי כאן 

הפוסט לכי על זה! כל מה שאת צריכה לדעת כדי להיכנס לכושר הופיע לראשונה ב-פנימה.