חלומות מתגשמים
ערב אחד בבית משפחת שלום. הילדות התארגנו לארוחת ערב, אלנתן החליט לפרגן לאשתו ותפס פיקוד. בין חיתוך הסלט לעריכת השולחן הטלפון שלו צלצל ועל הקו הייתה לא אחרת מאשר הזמרת ריטה.
"אני עונה לה לטלפון ושומע ריטה, וחושב שזו בטח אימא של אחת הכלות שאני עומד להופיע בחתונה שלה שרוצה לבקש אולי שיר מסוים שננגן. לאט לאט אני קולט שאני מכיר את חיתוך הדיבור הזה, את הנימה המיוחדת. אחרי דקה הבנתי עם מי אני מדבר".

"ריטה מבקשת ממני שאכוון אותה איך לשיר?", אלנתן שלום באולפן. | צילום: אליסף רובינשטיין

את הרגעים האלה נדמה שאלנתן נוצר בליבו ויום אחד יספר לנכדים. באותו הזמן הוא דאג להתפנות לשיחה והחזיר את אשתו רבקה לחביתות ולקוטג'.
"רצתי החוצה לדבר איתה, נפעמתי מכמה היא מיוחדת. התברר לי שנועם חורב, יוצר שעבדתי איתו, שלח לה שיר שהלחנתי בשם 'ביני ובינך'. באותם רגעים, כשדיברנו, לא ידעתי איזה שיר שלי היא שמעה, כי נועם ואני כתבנו 42 שירים באותה שנה. מיד אחרי השיחה נכנסנו להקליט את השיר.
עשינו סקיצה, הלבשנו את הלחן על הסולם שלה ושינינו טיפה את המילים כדי שזה יתאים לה. ישבנו ארבע שעות והיא אומרת לי: 'אני צריכה שתכוון אותי איך לשיר, אני רוצה לשיר כמוך'. באותם רגעים לא ידעתי איפה לשים את עצמי. ריטה? מבקשת ממני שאני אכוון אותה איך לשיר?".
"למדתי ממנה דבר גדול – תראה לאן בנאדם הגיע ועדיין נותן כל כך הרבה כבוד לאומנות ולאנשים שמביאים אותה ומתקשר באופן אישי והכי פשוט שיש. לאורך כל הדרך נפעמתי מהענווה שלה".

כמה ימים אחרי שהקליטו את השיר, ריטה התקשרה ואמרה שהיא אוהבת את השיר ומחוברת אליו אבל לדבריה היא לא עושה לו כבוד ותיאלץ לוותר עליו – "והנה עוד דוגמה על עוצמת הענווה שלה. ובאותה נשימה היא אמרה לי: 'אבל אני רוצה לשלוח לך טקסט, מכתב שכתבתי למשי שלי, יש לך כמה דקות? עניתי בליבי: יש לי את כל החיים בשבילך", אומר אלנתן בחיוך ונדמה שעדיין הוא המום מהזכות שנפלה בחלקו.
"היא הקריאה לי את המכתב, בדיוק נסעתי עם רבקה והקשבנו לה יחד, ואז היא שלחה לי את הטקסט. עזבתי הכול ובאותו יום נכנסתי לאולפן בבית, לא לפני שביקשתי רשות לגעת מעט בטקסט. היא אמרה לי 'תעשה מה שבא לך, אני סומכת עליך בעיניים עצומות'", ומשם יצא השיר 'קחי לך' ששרות יחד ריטה ובתה משי קלינשטיין וזכה לארבעה מיליון צפיות ביוטיוב בתוך שלושה שבועות בלבד.

למי שחייו לנגן
הסיפור של אלנתן, יוצר צעיר ומוכשר בן 32 , מתחיל כשהיה נער.
בגיל שבו כולם הולכים לכיתה ט' בישיבה התיכונית הוא מצא את עצמו בבית, אחרי שניסה להתקבל ל‑ 12 ישיבות ולא הצליח. כל מנהלי הישיבות שראיינו אותו הביטו בתעודה שלו ואז אמרו לאמו שחבל על הניסיון והזמן של כולם, ושלחו אותם לדרכם.
בתחילת השנה חבר התקשר אליו, וכשהבין שהוא התחיל את השנה בביתו הציע לו לנסות להתקבל לישיבת 'כינור דוד', שהייתה אז בתחילת דרכה. אלנתן, שידע לנגן בגיטרה, אמר לרב חגי כהן: "אל תעשה לי מבחנים, אני לא אעבור אותם. תן לי להיות פה, אני ילד טוב, לא חוצפן", ומאז המוזיקה מילאה את חייו.

כשהיה צעיר יותר ניסה אלנתן להתפרסם כזמר, "ולצערי אז זה פחות הצליח. הכרתי פחות את המקום של המלחינים במוזיקה הישראלית, חשבתי שזה מסתכם רק באומני פרונט וזהו, ומתברר שזה עולם שלם ומלא יופי. בעקבות הניסיון שלא הצליח החלטתי שהפוקוס הוא על הלחנה, וכנראה שהכלי שלי כזמר צריך עוד עבודה".
לפני כשנתיים השתתף בתוכנית המוזיקה 'דה וויס', "כדי לקבל הכרה כמלחין. התלבטתי מאוד אם טוב לי לעבור את הדרך האינטנסיבית הזאת. התייעצתי המון עם חנן בן ארי, חבר מאוד טוב שלי, שאמר: אם תלך בלי מטרה ורצון למשהו ספציפי להוציא מהתוכנית אתה תלך לאיבוד".
אחרי האודישן הראשון הוא כבר הרגיש שמיצה. ארכו כמה שלבים עד שסיים את השתתפותו בתוכנית, שממנה יצא עם חבר טוב בשם בניה ברבי, שאיתו הוא כותב ומופיע עד היום.

אלנתן ורבקה שלום, צילום:

מה הרגע שנחרט לך מ'דה וויס'?
"בתוכנית עצמה יש רגע קשוח. לפני שאתה עולה על הבמה אתה בכוך כזה מהגיהינום, חמש דקות של דממת אלחוט ואין לך נפש חיה לדבר איתה. ברגעים האלה אתה מתפלל ממש לקב"ה שישים לך את המילים הנכונות בפה. אני מופיע כבר 15 שנה (גם כחלק מלהקת החתונות 'רוח צפונית' – ט"ו), ולראשונה בחיי הייתי מבועת בכל מה שקשור לבמה. זה לא קרה לי מעולם".

כבר באודישן הראשון ב'דה וויס', כשאלנתן חשף את עובדת היותו המלחין של השיר 'אימא אם הייתי' של חנן בן ארי, הזמרת מירי מסיקה ביקשה ממנו לשלוח לה לחנים. בתוך זמן קצר הם החלו בעבודה משותפת שהניבה שני שירים באלבומה 'א‑לוהי הדברים הקטנים' שיצא לאחרונה, "ועוד כמה שירים לאלבום הבא שבדרך".

איך שיר נולד
"לפני כל פעם שאני מתעסק במוזיקה, מדבר עליה, מלחין, אני מדליק נר, אומר כמה פרקי תהילים ומתפלל שאצליח", אומר אלנתן ומצביע על הנר הדולק שעל השידה. "באותה תפילה אני מתפלל שאם אני לא הצינור לשיר שצריך להגיע לעולם, שגם את זה אוכל לראות", מגלה אלנתן, שבינתיים לחניו המרגשים הצליחו לכבוש את הקהל הישראלי.
בעקבות השיר 'אימא' שגרף אהדה רבה ופרס אקו"ם, הוא נחשף לאומנים נוספים בתעשיית המוזיקה הישראלית, אחד מהם הוא נועם חורב שכתב את השירים 'מתנות קטנות', 'אחותי' ועוד.

מה יותר קל, לכתוב שירים לעצמך או לאחרים?
"יש יותר עוצמה בטקסטים של אחרים מאשר בשלי", הוא מודה בכנות אופיינית, "המדד שלי לשיר טוב זה שהטקסט יגרום לי להזיל דמעה, שידבר אליי באופן מאוד אישי. גם כמלחין, כשאני מקליט סקיצה ולא מתרגש ממנה אני בבעיה. אם זה לא מרגש אותי, אני לא מעביר את הסקיצה הלאה.
בתחילת דרכי שלחתי לאומנים סקיצות שהלחנתי ולא הייתי שלם איתן, והיום אין סיכוי שזה יקרה. הטקסטים שאני בוחר או כותב לא מדברים לרוב על מישהו ספציפי אלא על המציאות שלנו בדברים הקטנים".

יש הרבה רגש בלחנים שלך, מאיפה זה מגיע?
"כשאת שומעת רגש בלחנים זה רגש של כאב, בגלל זה אנשים מתחברים לזה כי כולם חוו כאב. גם בשירים מקפיצים המנגינה מכאיבה. גם השיר 'יש לי הכול' של שירי מימון הוא על מישהו שהוא לא ממריא לשמים כי הוא גם לא רוצה ליפול. לכאורה יש לו הכול ואין לו כלום. זה כואב, ולרקוד לדבר כזה זה הזיה. הייתי בהופעה של שירי וכולם על הרגליים", אומר אלנתן ומספר על הופעתה של שירי מימון שנפתחת עם השיר 'אחותי' וסוגרת אותה עם 'יש לי הכול', שניהם פרי לחניו.

"מי שנמצא ליד אלנתן פותח את הלב באופן אוטומטי," אלנתן ורבקה שלום | צילום: אליסף רובינשטיין

לאחר שהפיק שירים לאומנים כמו דוד ד'אור, אלנתן מרגיש כי רזי המקצוע פרוסים לפניו וכי המקום שהוא נמצא בו כעת בשל הרבה יותר לפריצה מחודשת: "אני מאמין שהמוזיקה שאני מלחין ושעוברת דרכי יש בה כוח אחר שפועל על הלב מאשר על אומנים אחרים. הצבע שלי לא קיים אצלם והצבע שלהם לא קיים אצלי. אתה חייב להיות מכוון עם עצמך מה אתה רוצה לומר כל הזמן".

איך קורה הקסם הזה ונולד לחן לשיר?
"אני מסתכל על הטקסט ומחכה כמו שמחכים לרכבת שתבוא. מסתכל ומבקש", עונה אלנתן תשובה מפתיעה.
לאורך כל השיחה שלנו אלנתן ורבקה יושבים יחד, אלנתן מדבר ורבקה מהנהנת ומגבה את דבריו.
התמיכה ההדדית ניכרת, הדרך משותפת גם היא.
"אני חושבת שבהרבה מתחומי האומנות יש דרך ללמוד לעשות אומנות, אבל יש אנשים שהם אומנים וזה בנפש שלהם, שלא משנה במה הם ייגעו ומה הם יעשו זה יצא טוב", אומרת רבקה בפרגון לבעלה. "אפשר לשבת ב'רימון' וללמוד הלחנה וזה ייצא מדהים. אני חושבת שזה אולי מה שלפעמים מבדיל בין עיצוב גרפי לאומנות. עיצוב אתה יכול גם ללמוד איך לעשות, נותנים לך טכניקות וכלים, אומנות זה משהו שאתה יוצר מעצמך, מהנפש
שלך".
ולאלנתן חשוב לדייק פן מסוים בעשייה: "אני לא מרגיש שזה יוצא ממני. אני חייב להרגיש את האומן, לשבת ולדבר איתו ולהכיר מי הוא ואז השפע עובר דרכו אליי. לפני שבועיים ישבתי עם אומן גדול מאוד. הוא היה בטוח שנשב מיד ונלחין. אמרתי לו 'אחי, אני לא פותח את הגיטרה לפני שאתה פותח את הלב'. הוא לא כל כך ידע איך לאכול את זה, אבל זו הדרך שלי וזה מניב את הדברים הכי טובים בשביל האומן".
"מי שנמצא ליד אלנתן פותח את הלב באופן אוטומטי בלי להרגיש בזה", מציינת רבקה.

***
הכתבה המלאה בגיליון פנימה
להצטרפות ורכישת מנוי לחצו כאן

הפוסט צליל מכוון הופיע לראשונה ב-פנימה.

"דע לך שכל רועה ורועה יש לו ניגון מיוחד משלו ויש לו שירה מיוחדת משלו ומשירת העשבים נעשה ניגון של רועה."

יש בשירים וניגונים משהו מאוד מחבר ועצמתי. תמיד חלמתי שאצליח להלחין משהו פעם בחיים.
אני אוהבת לשיר, אני אוהבת לשמוע שירים מכל גווני הסגנונות ואני מעריצה את האמנות הזו. מאז ומתמיד.
השבוע, בע"ה חל היום בו זכיתי להלחין את מנגינת חיי החדשה.

השבוע, לפני 12 שנה. לא עבר הרבה זמן עד שהתחלתי באמת להבין איזה שיר מתחיל להתנגן לו בבית החדש שהקמנו. באופן סמלי, גם ראשי התיבות שלנו הוא 'שיר' (שבח- יעל- רזיאל).
הבית הזה שהקמנו, היה כולו מנגינה אחת ארוכה. לפעמים שמחה מאוד, לפעמים מהירה, לפעמים איטית, לפעמים כועסת, לפעמים עצובה. אבל היה בה משהו שנמשך מתחילתה. במן הרמוניה פשוטה ומאוד מובנת.

על ההזמנה שלנו בחתונה הטבענו את הפיוט "וביום שמחתכם שיר מהללאל" ואולי זה בעצם מה שקישר בין כל שלבי הלחן הקסום הזה שהתהווה. השיר היה כולו מוכוון להלל את ה'. בין בשמחה ובין בצער. תמיד ידענו שאנחנו עם הפנים למעלה. מלחינים את מנגינת חיינו. בתמימותי חשבתי שהלחן הייחודי הזה, כנראה יימשך עוד כמה נצחים או לפחות 120 שנה. והוא פתאום נגמר. המלודיה המהממת הזו הפסיקה לפתע.

ניגון מיוחד של הלב

ובהתחלה זה צרם לאוזן. זייף. הציק מאוד. גם היום זה עדין צורם. עדין קטוע. תקוע. אבל איכשהו מדי פעם מבליחים להם כמה צלילים חדשים, עדינים וחלשים. שמנסים לייצר שיר חדש. שיר המשך ליצירה הקודמת. וכשאני מקשיבה לה אני מזהה זה את אותו הלל ושבח לה' שלא עזב מעולם. שתמיד ליווה את צעדיי.
אני עדין מתקשה להאזין לה. לאותה מנגינה חלושה.

אבל אני יודעת. באמונה שלמה, שיום יום. לפני כסא הכבוד. מלאכי השרת מנגנים אותה, בכלי שירם. ומרעידים בה עולמות עליונים. ביחד עם עוד ניגונים ושירים מרטיטי לב שיעוררו את השכינה הקדושה. ובבוא היום, הקולות והברקים יבקיעו שערים. והגואל יבוא.
בקרוב ממש.

הפוסט את המנגינה הזאת אי אפשר להפסיק הופיע לראשונה ב-פנימה.

יש בינינו שפות, שפות, שפות

אבל רק אחת שהיא שלנו

אותה אני מבקשת, בּׂא נדבר רק בה.

דבר אליי מילים פשוטות

בשפת הלב

דבר קרוב.

מתוך השיר 'שפת הלב'

מילים ולחן: רוחמה בן יוסף

כל שיר מתגלגל ונולד בדרך אחרת.
שפת הלב הגיע אליי אחרי דרך ארוכה שעברתי, מחשבות וחוויות שנאספו בבישול איטי עד שהגיע הרגע – ויצאו לעולם בבת אחת.
יום אחד ישבתי עם גיסתי היקרה, שעברה תהליך של גיור.
היא דיברה אנגלית ואני עברית, ובשברי מילים הצלחנו לתקשר בכיף. ואז היא שאלה אותי, 'מה זה סגולה?' הסברתי לה מה שידעתי.
חמותי מצטרפת למרפסת ושואלת, על מה אתן מדברות? וגיסתי ענתה לה: 'שאלתי את רוחמה מה זה סגולה',
חמותי אמרה, 'אה, זה נושא מאוד מעניין.. סגולה זה…' והסבירה לה משהו אחר לגמרי ממה שאני אמרתי!
אני זוכרת את ההפתעה שהרגשתי, והמחשבה הראשונה שחשבתי היא – יואו. אם אני וחמותי היינו מדברות על סגולה, היינו חושבות שאנחנו מבינות אחת את השניה, כשבאותו הזמן אנחנו מדברות על דברים שונים.

המעבר בין השפות, להבנות שונות של מילים באותה שפה, היה עבורי חזק.
כי כל אחת מאיתנו היא עולם ומלואו.
השפה בה אני מדברת , שונה מהשפה שאת מדברת, אפילו שאנחנו כותבות ומדברות בעברית…..
מילים מסוימות יעוררו בנו רגש מסוים, יקחו אותנו למקומות אחרים ואסוסיאציות שונות..
זה כל היופי, לא? המגוון, העולמות , הצבעים, הדרכים לראות דרכם את העולם.
אבל בכל זאת, איך נפגשים לא רק מבחוץ – אלא באמת?
זאת שאלה שנכונה לקשר שלי עם כל אדם, אבל במיוחד בקשר הזוגי.
איך אני מצליחה לדבר באופן שיוביל להבנה אמיתית?
איך אני מגיעה למפגש שמחבר בין העולמות הפנימיים שלנו?
זה תלוי באמון. באומץ ובנכונות להתקלף, להשיל שכבה ועוד שכבה..
להיות כנה, גם אם זה יכאב.
ובעיקר, כמו תמיד, מתחיל ממני- מהרצון והמעשים שמעוררים את התנועה היפה הזאת.

כמו הרבה מהשירים שלי, שפת הלב הוא תפילה.
הוא רצון להפגש עם השפה שמונחת מתחת לכל השפות
להגיע פנימה. לגעת .
לדבר ולהקשיב בשפת הלב.

הפוסט מאחורי הקלעים של שפת הלב הופיע לראשונה ב-פנימה.