מאז חזר בתשובה לפני כעשרים שנה, יוצר שאבי מוסיקה יהודית משובחת. 'לב טהור' – אלבום הבכורה האישי שהוציא לפני כ-12 שנה, הפך לאחד מנכסי צאן ברזל של המוסיקה היהודית. מאז, לצד לימוד תורה, כתיבת סת"ם והפקות מוסיקליות עבור זמרים אחרים, הוציא כבר שלושה סינגלים: 'דמעה' – על רבי שמעון בר יוחאי, 'שמע קולו' – אותו כתב והלחין לזכר הרב עובדיה יוסף זצ"ל ויצירת המופת 'עוקד הנעקד' – לחן חדש לפיוט הידוע, שראה אור לפני כשנה.

בימים אלה עובד יזהר במרץ על אלבום חדש. לקראת חג החנוכה הקרב ובא, הוא משחרר סנונית נוספת: 'על הניסים' בלחן חדש ומרענן. "זהו השיר הכי עתיק שהוצאתי", מגלה שאבי, "הלחנתי אותו לפני 22 שנה, כאשר התארחתי לשבת אצל חברי המוסיקאי נאור כרמי. ישבתי בערב שבת וניגנתי על העוד והלחן פשוט הגיע. לפני כמה שנים הוא התחבר למילים של 'על הניסים' ומאז כבר שנים רבות כל המשפחה שרה אותו. בכל חג החנוכה אני מופיע איתו וסוחף את כל הקהל היות והוא שמח ומרגש גם יחד, וכך נכנס להם ללב".

סיבה נוספת לתזמון הוצאת השיר הוא יום הולדתו של יזהר שחל בחודש כסלו. "מי שנולד בכסלו קשור לחנוכה כל החיים. תמיד ביומולדת מקבלים מתנות. הפעם אני נותן מתנה לעצמי ולעולם. עם כל מה שאנחנו עוברים עכשיו, אנחנו צריכים הרבה ניסים", הוא אומר בתקווה.

האזנה ערבה!

הפוסט 'על הניסים' – ניגון פשוט הופיע לראשונה ב-פנימה.

בגיל 19, הוא הרגיש שמיצה את החיים בחווה, והחליט לשלוח קלטת עם דגימה מנגינתו לברקלי קולג' בבוסטון. באופן מפתיע, הוא התקבל ללמידת ג'אז. עד מהרה הוא מצא את עצמו מנגן רוב שעות היום ומתמקצע במהירות, תוך שהופך להיות נגן מבוקש בהופעות ואירועים נחשבים בארצות הברית.

בשלב מסוים בקריירת הג'אז הרגיש ריקנות רוחנית, בהשגחה פרטית פגש מספר נערים ישראלים והתעורר בו הניצוץ היהודי. הוא נסע לביקור בארץ ישראל, ומאז החל להניח תפילין, לשמור שבת וכשרות ובהדרגה להקפיד על תרי"ג מצוות. עם הזמן התברר כי אחת המשתתפות בשולחן השבת ההמוני שקיים בדירה שלו – הייתה אשתו לעתיד. לאחר החתונה, שלוש שנים לאחר מכן, עלו השניים ארצה. יוסף לקח פסק זמן מוסיקלי ועבר ליזמות סטארט-אפ.

לאחר כמעט 10 שנים של הפסקה מוסיקלית, למרות ההצלחה הגדולה בסטארט-אפ, התחום התחיל לשעמם אותו והמוסיקה בעבעה בנשמתו. הוא התייעץ עם הרב יצחק גינזבורג מה עליו לעשות והרב נטע בו ודאות, כי מוסיקה היא התחום שלו. הוא התחיל להתאמן שוב על נגינה בקונטרה בס. במשך תקופה חיפש מפיק מוסיקלי, עד שהתחדש הקשר עם גלעד רונן, איתו למד יחד בברקלי לפני 20 שנה. לאחר שהוציא אלבום ראשון של ניגוני חב"ד בביצועים אינסטרומנטליים, החל לעבוד על אלבום חדש מניגוניו של הרב יצחק גינזבורג, מתוך מטרה להעניק מעטפת מוסיקלית איכותית במיוחד לניגונים הללו.

'שירת השמש והירח' – הוא הניגון הראשון שרואה אור מתוך האלבום האינסטרומנטלי הכפול שבדרך, שמוקדש לניגונים מתוך פרק שירה. "הרעיון שכל הבריאה אומרת שירה, קסם לי. הניגון הזה במיוחד העניק את ההשראה להקלטת שאר הניגונים העוסקים בפרק שירה", הוא אומר. במלאכת הנגינה התחלקו השניים: יוסף גוטמאן מנגן על הקונטרה בס, ואילו גלעד רונן מנגן על כל כלי הנשיפה ואחראי על העיבודים וההפקה המוסיקלית.

הפוסט יוסף גוטמאן פותח צוהר לעולם נגינה קסום הופיע לראשונה ב-פנימה.

האלבום החדש הוא יצירה של שני חברים טובים: יהורם גאון –  חתן פרס ישראל, זמר, שחקן ודמות מוכרת בכל בית בישראל, ומשה בן בסט –  פרופ' למתמטיקה, שגדל בשכונת התקווה ופרץ בענק את תקרת הזכוכית בתחומי הסטארט-אפ והטכנולוגיה, נפגשו לעשות ביחד את שאהבה נפשם – לשיר את פיוטי הלדינו כפי שינקו מבית אבותיהם וכפי ששרו יחד משך עשרות בשנים, הם ובניהם ובני בניהם. מטרתינו באלבום היא שימור מורשת הפיוטים של יהדות ספרד והלדינו לדורות הבאים עם ההוד וההדר שהם ראויים להם. בעזרת המפיק אייל מזיג, השירה הווקאלית האותנטית מלפני מאות שנים קיבלה מעטפת מוסיקאלית חדשה, עשירה ויפה, שמנגישה לקהל בן זמננו את היופי העתיק הזה, ברמה מוזיקלית עכשווית.

הפיוטים מוגשים באלבום חדש, חלקם כדואט וחלקם כסולו  על ידי גאון ובן בסט, שגדלו על פיוטים אלה ומבצעים אותם יחד מעל 35 שנה בחגי תשרי. מדובר בפיוטים אותם שרים במסורת ספרד והלדינו מתפללי בית הכנסת המיוחד שאת הקמתו בשנת 1971  הוביל בני גאון ז״ל ,אחיו של יהורם גאון, יחד עם משפחות חברים ושכנים, בשכונת נווה רסקו שברמת השרון ומתכנס עד היום מידי שנה. בין הפיוטים: לך אלי, לכה דודי, יגדל, עת שערי רצון, אין כאלוהינו, מזמור לדוד, ברכת הכוהנים, אדון סליחות, אל נורא עלילה ועוד.

האלבום הופק גם במטרה לגייס כספים לתמיכה בעמותות למען חיילים בודדים, הן אלה שהגיעו מחו"ל והן ישראלים ללא עורף משפחתי, במטרה לאפשר לכל חייל בודד איכות חיים נאותה, מסגרת קהילתית עוטפת, ולסייע לו למצות את יכולתו וכישוריו כאדם וכאזרח לפני השרות הצבאי, במהלך השירות וגם אחריו. מהדורה מיוחדת של האלבום תימכר באתר אינטרנט ייעודי שהוקם למטרה נעלה זו ובו התמורה הכספית מועברת כתרומה לעמותות לחיילים בודדים. בכתובת: www.piyut-ladino.com .

יהורם גאון – חתן פרס ישראל (2004) לזמר העברי. נמנה עם הבולטים שבזמר הישראלי. כמו כן מגיש טלוויזיה, שדרן רדיו, קומיקאי ושחקן קולנוע, טלוויזיה ותיאטרון ישראלי. גדל בירושלים למשפחה ממגורשי ספרד. הוציא אלבום בשם "רומנסות בלאדינו", וכן אלבום בשם "שירי שבת" ובו פיוטים בנוסח ספרד והלדינו. יצר סרט ״מטולדו לירושלים״ ובו קורותיהם של יהודי ספרד בכל הארצות לשם הגיעו במסעותיהם לאחר הגרוש.

פרופ' משה בן בסט –  מתימטיקאי, בעל שם עולמי כמדען וטכנולוג בתחום הבינה המלאכותית  (AI) , שנחשב ל'אבא' של תחום זה בישראל אשר כבר בשנות ה80 יזם וביצע פרויקטים חלוציים מרתקים בנושאי בינה מלאכותית עבור מערכת הבטחון בישראל ובארה"ב. ייסד את חברות  הטכנולוגיה המובילות קליק-סוופטוור ופלטיין,וכן מסייע לחברות סטרט-אפ רבות. גדל בשכונת התקווה שבתל-אביב על מורשת ספרד והלדינו,וכבר בשנות העשרה שלו; תחילת ה-1960, התבלט בכשרונו ובקולו ושימש כפיטן מוביל בבתי כנסת בשכונה.

האלבום החדש יושק בתחילת ספטמבר 2020, לקראת חגי תשרי, וניתן יהיה להשיגו גם בחנויות הדיגיטאליות.

הפוסט "עת שערי רצון" – אלבום חדש של פיוטי מורשת יהדות ספרד והלדינו הופיע לראשונה ב-פנימה.

שמים את הבית במרכז. צילום: אביטל הירש

לא קשה לזהות את דירת הקרקע של צורית ועקיבא תורג'מן, הממוקמת בלב הסצנה התל אביבית. חלונות הבית והדלת פתוחים לרווחה וקולות פסנתר עולים ונשמעים ברחוב. זוהי שעת צהריים חמימה של יום חמישי טיפוסי ועל השולחן כבר מונחים סירים וחבילות עוף מופשרות לקראת ארוחות השבת, שבהן עתידים להתארח לא מעט חברים. "אנחנו תמיד צוחקים שאנחנו משרד בוקינג", מספרת צורית, "כל היום מזמינים אנשים – אם לא להופעות אז לארוחות שבת או לחגים".

עקיבא (28), ששירו 'אל תעזבי ידיים' טיפס לאחרונה למקום הראשון במצעד של גלגלצ, הוכתר ככוכב העולה הבא בז'אנר הרוק היהודי. צורית (28) גדלה בגוש עציון והכירה את עקיבא כששירתה כקומונרית בדימונה במסגרת השירות הלאומי. השניים התחתנו כשהיו בני 20, במהלך שירותו הצבאי של עקיבא. לאחר שחרורו גרו בסמוך לישיבת רמת גן, שבה למד ובמקביל ניסה להגשים את חלומו להיות מוזיקאי ויוצר. צורית למדה פסיכולוגיה ועבדה במכון 'באר אמונה' בתחום הנחיית מיניות בריאה. כיום הם הורים לשלושה.

יוצרים יחד. צילום: אביטל הירש

על הקרוסלה
אחרי שעזב את ישיבת רמת גן, פנה עקיבא ללימודים בבית ספר מזמור, הופיע עם 'הלב והמעיין' והתפרנס כסולן בחתונות. במקביל, המשיך לפתח את עצמו כמוזיקאי וכיוצר. הוא רכש מערכת הגברה, שאל אנשים אם יש להם סלון פנוי וקבוצה של עשרה בני אדם והחל להופיע במקומות קטנים בכל רחבי הארץ, "כדי להרגיש איך זה עובד".
איך התחושה להופיע בפני קהל כל כך מצומצם?
"זה הדבר הכי כיף בעולם, נטו מוזיקה. אדם אחד זה קהל מבחינתי, אבל הרגשתי שבסופו של דבר צריך לעלות קומה".
במהלך הדרך קיבל עקיבא הצעות מפתות ממשרדים שונים לניהול וייצוג אומנים, שרצו למממן את האלבום אך בתמורה גם לקבוע אצל מי להפיק אותו ולהשפיע על התכנים. "לא הסכמנו", משחזרים השניים ומסבירים כי הרגישו שהדבר חוטא למטרה. הוצאת אלבום הבכורה של עקיבא, 'קרוסלה', הייתה כרוכה בסופו של דבר בהשקעה כספית שלא הוכיחה את עצמה, והמשפחה הצעירה עברה תקופה לא פשוט. למרות זאת צורית ועקיבא לא אמרו נואש.
בסופו של דבר ישי ריבו, שהאמין בו כבר בתחילת הדרך, שידך לעקיבא את המשרד לניהול אומנים שמלווה אותו כיום. "אנחנו חברים טובים כבר שנים, מאז שהייתי סולן ב'הלב והמעיין'. ישי האמין בי מהיום הראשון שנפגשנו. הוא אמר לי בזמנו: 'אחי, תמשיך לעשות את המוזיקה שלך, אני מבטיח לך, גם אם זה לא ייקח יומיים, אתה שם'. אחרי ש'אל תעזבי ידיים' יצא, ישי התקשר אליי ואמר לי שהוא כל כך התרגש מהשיר והוא לא זוכר מתי בפעם האחרונה שיר גרם לו לבכות ככה. הוא הציע לי לבוא להתארח אצלו בקיסריה ולשיר איתו את השיר. ההופעה הזאת התחילה כדור שלג שברוך ה' הולך ומתעצם. העזרה של ישי לאורך הדרך היא שיעור ענקי בשבילי בצניעות, שישי כל כך מתאפיין בה".

משכנתא רוחנית
מלבד ההחלטה לעסוק במוזיקה, בחירה לא שגרתית נוספת של הזוג תורג'מן הייתה לעבור לגור בתל אביב. השניים כבר היו באמצע תהליך לקראת נסיעה להודו לצורך הפעלת בית יהודי, כשהגיעה לאוזניהם השמועה על פרויקט של בתים יהודיים בתל אביב. ההשתתפות במיזם העניקה מלגה לסיוע במימון שכר הדירה הגבוה בעיר.
לאחר חצי שנה בלבד הסתיים הפרויקט במפתיע, והשניים מצאו את עצמם לבד במערכה, עם שכירות חודשית אסטרונומית. המחשבה לעזוב עמדה על הפרק, אך תחושת השליחות הפנימית והפסיפס האנושי המיוחד שיש במקום הכריעו לבסוף את הכף. "שואלים אותי הרבה: למה אתה מוציא כל כך הרבה כסף כדי לגור פה?", מספר עקיבא, "ואני עונה שזאת המשכנתא הרוחנית שלי. אני בונה את הבית הרוחני. אחר כך נדבר גם על הבית הפרטי".
"אנשים כאן מאוד פתוחים לאינטראקציה", מגלה צורית, "יש משהו מאוד עמוק בקשרים שנוצרים לנו כאן. היו לנו לא פעם חברים שיצאו מפה ואמרו לנו בהתרגשות: 'עד היום חשבנו שילדים זה סבל, אבל עכשיו אנחנו מבינים שהם לא עוצרים את החיים'. מבחינתי זה האושר הכי גדול, כי זה גם מדייק אותנו כל הזמן. העובדה שמחוץ לבית שלי יש הומלסים, חב"דניקים ולהט"בים לא מאיימת עליי אלא מחדדת אותי.
"בכובע המקצועי שלי אני עוסקת באתגרים שקשורים למשפחה, לחיים היהודיים ולזוגיות. יש כל כך הרבה מורכבויות בנושאים הללו היום, זו מלחמה על החיים. הגענו למצב שאנחנו יכולים להיות עם הילדים, ובפועל לא להיות איתם בכלל. אנחנו נדרשים כל הזמן להיות יותר ויותר מדויקים, כדי לחיות חיים עם תוכן ומשמעות. זאת מתנה מאוד גדולה שאנחנו מקבלים כאן – שאנשים רואים בנו בית, העובדה הזאת מחזירה את השאלה אלינו וגורמת לנו לשאול את עצמנו מהו הבית שלנו, מהי ההורות שלנו, דווקא בגלל שאנחנו שונים פה בנוף".

במקום הראשון
לקראת סיום הריאיון מתקשרים מגלי צה"ל ומעלים את עקיבא לשידור כדי לבשר לו ששירו 'אל תעזבי ידיים' הגיע למקום הראשון במצעד. בתוך שניות החל מבול טלפונים והודעות ששוטף את עקיבא וצורית מכל עבר. "זה לא ייאמן", אומרת צורית, "עד לפני חצי שנה היינו שולחים את השירים לבד לרדיו ועושים הכול לבד, בקטן. אם ה' רוצה זה מגיע".

עקיבא בהופעה. צילום: תמר חנן

מה יש בשיר 'אל תעזבי ידיים' שכל כך הצליח?
צורית: "זה שיר שהתחיל מהמעשייה על אבידת בת מלך. הוא נכתב אחרי שחזרתי מ'המקום' בתל אביב, כשסיימתי ללמד שם את המעשייה".
עקיבא: "ישבתי ליד הפסנתר, ובכלל עבדתי על משהו אחר. צורית נכנסה ואמרה בדרמטיות: 'איך אין שיר על אבידת בת מלך?!'. אמרתי לה: 'אז תכתבי', והיא ענתה: 'צריכה להיות שם איזו צעקה של 'ב-ו-ו-ד-אי ישנו שם'", עקיבא מושך את המילים כמו בשיר עצמו. "משם אמרתי לה תודה רבה והמשכתי".
צורית: "הסיפור הזה של רבי נחמן הוא משנה חיים בעיניי. במסע לחיות חיים פנימיים יש כל כך הרבה מניעות, ואתה פוגש כל כך הרבה אנשים שמנסים להוריד אותך. במעשייה מסופר על חיפוש אחרי הנשמה שאבדה בעולם הזה, וכולם אומרים לאורך הדרך שהיא לא נמצאת. אבל מי שמחפש אותה אומר שהוא יודע שהיא ישנה בוודאי".
עקיבא לא התלהב מהשיר בהתחלה, והיסס אם בכלל להוציא אותו. התפנית בעלילה התרחשה באחת ההופעות הראשונות שבהן שר אותו. "נסעתי להופעה", הוא מספר, "צורית ביקשה ממני לשיר את השיר, ועדיין לא זכרתי את כל המילים, אבל זרמתי. תוך כדי ההופעה אמרתי לקהל שיש לי שיר חדש ואני רוצה להתנסות עליהם. התבלבלתי במילים ותוך כדי התחרטתי שבכלל בחרתי לשיר אותו.
"בסוף ההופעה, כשאני כבר מקפל את הציוד, מישהי פתאום קראה לי מאחורה בהיסוס וניגשה אליי עם עיניים אדומות. היא סיפרה שהיא עברה לידה שקטה אחרי חמש שנים שבהן היא ובעלה ציפו לילד והיא אחרי ניסיון התאבדות. בעלה שמע שיש הופעה ועודד אותה ללכת עם חברה. היא אמרה לי: 'בכלל לא ידעתי מי אתה, אבל אז, כששרת את השיר, הרגשתי שאתה שר אותו לי, ושיש לי נחמה בעולם ומזור לגעגוע ולכאב שאני מרגישה'. קודם לכן, בהופעה, אמרתי לקהל שאני מתלבט אם להוציא את השיר, והיא אמרה לי שהיא מבקשת שאוציא אותו בשבילה. התקשרתי לצורית וסיפרתי לה את זה בדמעות".

הכתבה המלאה התפרסמה במגזין פנימה ניסן. להצטרפות >> https://bit.ly/2UL0Jrt

הפוסט לא עוזבים ידיים: עקיבא וצורית תורג'מן על הסיפור שמאחורי השיר הופיע לראשונה ב-פנימה.

אחת מהנגניות שיופיעו השנה בפסטיבל היא עליזה קרן, כנרית שהגיעה לז'אנר הזה כמעט במקרה, אחרי שנים של לימודי מוזיקה קלאסית.

"לפני עשרים שנה הכרתי קלידן שניגן בכליזמרים והוא חשף אותי למזוזיקה הזו אחרי שכבר למדתי קלאסית וג'אז ומייד התאהבתי בה," מספרת עליזה, "המוזיקה היהודית היא עממית ופשוטה, ויש בה אנרגיות ושורשים ועוצמות מיוחדות של עם. בקונסרבטוריון לימדו אותנו שגדולי המלחינים לקחו מנגינות עממיות פשוטות ועיבדו אותן ליצירות קלאסיות ואני רואה איך אנשים שונים ממגזרים שונים מתחברים לנשמה שבמוזיקה הזו."

Keren Aliza project – עליזה קרן והלהקה. צילום: ולרי לפשוב

היא עלתה לארץ לפני כעשרים וחמש שנה מרוסיה והיא בעלת תואר שני במוזיקה קלאסית מטעם הקונסרבטוריון בסן -פטרבורג. בשנים האחרונות, היא מספרת, היא עברה תהליך נפשי ורוחני עמוק. לפני שנתיים ביתה נפטרה ממחלה. מהרגע שחלתה, הפסיקה עליזה לנגן לחלוטין והתמסרה לטיפול בביתה.
לאחר שנתיים של מאבק במחלה ביתה נפטרה, ובכל הזמן הזה, היא מספרת, במהלך ארבע שנים בהן לא מתחה את מיתרי הכינור ולאחר המשבר על מות ביתה, היא עברה תהליך עם עצמה, עם תובנות נפשיות ורוחניות והרגישה שהיא גדלה, ומתפתחת נפשית. היא שינתה את שמה מאינה לעליזה ושם משפחתה לקרן 'כדי להביא שמחה לעצמי ולאחרים' והקימה את הלהקה שלה 'Keren Aliza project' איתה היא מופיעה בפסטיבל הכליזמרים עם עיבודים שיצרה יחד עם נגנים נוספים.

"עד כה לא הרביתי לנגן במופעים, הופעתי אבל לא בצורה אינטנסיבית. העדפתי להישאר עם ילדיי הקטנים בבית, ולימדתי נגינה ילדים ומבוגרים באופן פרטי. אבל עכשיו התחלתי להופיע בפני הקהל הרחב."

הפסטיבל פונה לאוכלוסיות דתיות רחבות, חלקן שמרניות מאד. איפה זה פוגש אותך?

עליזה: "אני לא שומרת שבת לדוגמא, אבל עוד ברוסיה גדלתי עם הידיעה שאני יהודיה לגמרי וככל שהתבגרתי אני מעמיקה בזה יותר. המוזיקה מחברת אותי לא-לוהים ואני מרגישה שליחות לחבר דרכה גם אנשים אחרים מכל הגוונים."

פסטיבל הכלייזמרים השנתי. צילום: אשר אלמקייס

פסטיבל הכלייזמרים הבינלאומי בצפת יתקיים בתאריכים: 

ג'-ה' באלול, 14-16 באוגוסט

הכניסה חופשית!

הפוסט בנבל וכינור הופיע לראשונה ב-פנימה.