לקלוט את האור. צילום: שאטרסטוק

לשם כך, הורו לנו חז"ל 'חייב אדם לראות את עצמו כאילו הוא יצא ממצרים' קודם כל אנחנו צריכים להבין שגם היום אנחנו משועבדים. אמנם אנחנו בארץ ישראל ולא במצרים אך אם לא נבין נקודה זו אנחנו נחווה את הערב הקדוש הזה מתוך זיכרון לעבר שפעם יצאנו ממצרים.

וזו המטרה בבדיקת חמץ בערב פסח, ודאי שהבדיקה הינה לוודא שאין חמץ אמיתי בבית, אך בהחלט זהו זמן מיוחד בו כדאי גם לעשות בדיקה וחיפוש פנימי בחמץ הקיים בנפש אותו אנחנו רוצים לנקות השנה.

בשביל להבין לעומק מה אנחנו באמת רוצים לנקות, נבין קודם מהו חמץ?

חמץ זה קמח ומים שתפחו על ידי חומר מתפיח – שמרים או שאור או שעמדו בשמש זמן רב ותפחו.

בואו נראה לאור זה, מה זה חמץ רוחני. ראיתי הרבה שמפרשים שלתפוח מבחינה רוחנית זו גאווה, ואני שואל, לחם זה קמח ומים שתפחו וזה אחד הדברים הכי נפלאים ביהדות. אנחנו נוטלים ידים על לחם, מברכים ברכת ה'מוציא', מקפידים לא לזרוק חתיכות של לחם. בשבת אנחנו בוצעים על 12 חלות, אז כל השנה אנחנו נותנים מקום לגאווה?איך יכול להיות, שכל השנה כולה אתה אומר הגאוה היא מדהימה, פתאום עכשיו אתה שורף אותה?

להשאר בפרופורציה

אלא חשוב לדייק: הקמח זה מי שאתם, תכונות האופי שאיתם נולדתם. והמים- זה החינוך והתורה שספגתם. נוצרת מזה עיסה מאוד יפה. וההתפחה נעשית דרך העולם, משהו בך קורא לך להתנפח במובן החיובי.

תארו לכם אם היה יושב אדם שיש לו יכולות וכשרונות של מדען, יש לו תכונות אופי מסוימות, שבזכותן הוא יכול לשבת וללמוד 20 שנה פיזיקה. והוא עכשיו למד את תורת הפיזיקה, ועכשיו העולם צועק לו שיש בעיה וחייבים להמציא משהו לצורך עם ישראל והאנושות. ופתאום הוא ישמע קול פנימי שלוחש לו מי אתה שתמציא? מה זה הגאווה הזאת? אם הוא יגיד אני לא ראוי, מי אני שאני אמציא? איזה עולם יהיה?

אנחנו חייבים להתנפח בשביל לפעול טוב בעולם! אם אנחנו לא מתנפחים, אנחנו לפעמים בוגדים בייעוד האלוהי שלנו. בשביל מה ה' נתן לך את כל הכשרונות והכוחות האלו? בשביל שנצא ונפעל בעולם!

החשש הוא שנתנפח מעבר למי שאנחנו. כשמאבדים את האיזון, זה מסוכן. ואת החלק הזה שבו התנפחנו מעבר למי שאנחנו באמת אותו אנחנו מחפשים ורוצים לבדוק מהו ולשרוף אותו בליל פסח.

בערב פסח יש סגולה מיוחדת, מראש חודש ניסן, שאז עם ישראל קשר את קרבן הפסח מול עיני המצרים, זה סגולה מדהימה להביט על עצמנו, וה' יעזור לנו. כמו פרוז'קטור. כמו שה' הכניס אותנו למצרים והוציא אותנו משם כך ה' יעזור לנו השנה להתבונן היכן אנחנו משועבדים והיכן קצת סטינו מהאמת שלנו והוא עוזר לנו לצאת מהם ולקבל קומה חדשה.

אז ההמלצה שלי – מראש חודש ניסן תיכנסו למקום של התבוננות פנימית. זה הולך מצויין תוך כדי הנקיונות של המקרר והמטבח… ותקראו בשם לשעבודים שאתם חווים השנה, זה יכול להיות משהו שמונע מכם להתחבר למצוה מסויימת, או משהו שקשור למערכת יחסים קרובה או אולי משהו שאתם מאוד רוצים לעשות ולפעול ואתם לא מאמינים שאתם יכולים לעשות אותו. כשתשימו את האצבע על הנקודה של מה שבאמת מונע מכם להיות מי שאתם ותזהו אותה, ה' ייפתח לכם השנה אור גדול לצאת לחירות בעניין שאתם מבקשים.

אני ממליץ בחום לכתוב על פתק דבר אחד משמעותי שמונע מכם להיות  מחוברים לעצמכם ולה' באמת ובערב פסח, בשריפת חמץ צרפו את הפתק יחד עם החמץ האמיתי וזרקו אותו לאש, בזה אתם מראים לה' את הרצון שלכם להשתחרר ובזה עצמו תרגישו נקיון ושחרור פנימי.

ואם אתם רוצים להבין את המשמעות הפנימית של ליל הסדר, מהו 'הסדר' של ליל הסדר, מה סודם של 15 השלבים (קדש ורחץ וכו') בהם ה' מטעין אותנו כוחות חדשים בלילה הזה, ורעיונות מעשיים איך לחוות יחד עם כל המשפחה בהתחדשות ובשמחה, מוזמנים להצטרף לכנס וירטואלי מיוחד שייתקיים ביום רביעי ז' ניסן בשעה 20:30.

מדובר בשידור חי אינטרנטי ומספר המקומות בחדר השידור מוגבל

(נשארו 100 מקומות בלבד!)

לחצו כאן והבטיחו את מקומכם בקישור הזה – https://bit.ly/2UQ1RtU

הפוסט בין חמץ למצה: לבער את החמץ שבלב הופיע לראשונה ב-פנימה.

ירידי החגים שיערכו במהלך חודש אפריל, יהיו הרחבים ביותר שנעשו אי פעם ויתקיימו בלא פחות משבע ערים בישראל: ירושלים (כ"ד-כ"ה באדר, 31.3-1.4), גוש עציון (כ"ז באדר, 3.4), רמת גן (ב-ג בניסן, 7-8.4), אריאל (ה' בניסן, 10.4), באר שבע (ו' בניסן 11.4), גבעת שמואל (י-י"א בניסן, 15-16.4) ובשוהם (י"ב בניסן, 17.4).
הכניסה חינם!

רגע לפני שהירידים הגדולים מתחילים ריכזנו רבות מהמעצבות המובילות שישתתפו בירידים הקרובים להפקת חג מיוחדת וחגיגית, וביקשנו שידגמנו כל אחת בגד או אקססורי נבחרים בעיצובן ואהובים עליהן במיוחד אל מול המצלמות של הצלמים המוכשרים, סאן רובין, שי ניר ועדי כץ מהמכללה לעיצוב, צילום וניו מדיה "מנטור" ברמת גן. את כל הפריטים הללו ורבים נוספים ניתן יהיה למצוא בירידי האופנה ומתנות החג "אסופה" תחת קורת גג אחת

*הירידים יתקיימו בכל אחת מהערים בתמהיל שונה של מעצבות. ניתן להתעדכן בזמני הפעילות והמעצבות בעמוד הפייסבוק של הירידים.

מיקומי הירידים: ירושלים- מרכז פיס ארנה (31.3-1.4), גוש עציון- אלעזר, אולם שמחות שני, (3.4), רמת גן- מכרז וואהל- מקס ואנה ווב, אוניברסיטת בר אילן, רמת גן (7-8.4), אריאל- מלון אשל השומרון (10.4), באר שבע- ישיבת אהל שלמה (11.4), גבעת שמואל- זבולון המר 4 (15-16.4),  שוהם- שוהם מרקט (17.4).

לפרטים נוספים ושעות פעילות ניתן להכנס לעמוד הפייסבוק sheekme limor katz

הפוסט מחפשת בגד לחג? יריד האופנה שיסגור לך את הפינה הופיע לראשונה ב-פנימה.

הפנים שמאחורי עמותת "נאוה" הן שתי נשים חזקות שבחרו לפעול להצלחתו של המיזם – חוי ארנפלד, העוסקת בקידום השכלה אקדמאית לנשים חרדיות ומקימת מכללת "לינק" – מרכז לימודים לנשים בבית שמש, מתנדבת בעמותה ומפעילה את מיזם "הכיסא הריק" כ-14 שנה, ותהילה פרידמן, יזמית ובעלת מלון כשר בקפריסין, מנהלת עמותת "נאוה".

"המיזם נולד שנה אחרי הפיגוע שאירע במלון 'פארק' בנתניה, אחרי שזיהינו את הצורך של המשפחות השכולות לחוות אווירת חג בצורה שנכונה להם. אני מלווה את המיזם כ- 14 שנה, כל שנה משפחתי ואני מגיעים לחגוג יחד עם המשפחות. הילדים שלי לא מכירים ליל סדר אחר", משתפת ארנפלד.

בליל הסדר שיתקיים השנה במלון "לאונרדו בוטיק" ברחובות, יקחו חלק כ 180 איש המגיעים מכל קשת החברה הישראלית, כשרובם אינם מכירים זה את זה.

זיהינו את הצורך של המשפחות השכולות. חוי ארנפלד, צילום: מאיה חליבה אלון

"חשוב להדגיש שלא מדובר באירוע שמסתכם בקבלת חדר במלון וארוחה שכל אחד אוכל בשולחנו", מציינת ארנפלד, "המשתתפים מתארחים במקום במשך שני לילות החג ונהנים מליל סדר משפחתי ושמח במיוחד, שמי שמנחה אותו זה הרב יוסף צבי רימון, רב אלון שבות. בנוסף לכך, לאורך כל החג מתקיימות סדנאות, הרצאות ופעילויות שנושאיהן הותאמו במיוחד לקהל שמגיע. למרות אווירת החג, ההפתעות לילדים והשירים, אנחנו לא באים 'להחליף' או למלא את המקום של מי שחסר ולא נמצא איתנו. אנחנו באים לחזק ולתת אפשרות לחגוג את החג בטוב ובשמחה".

אני בטוחה שהשאלה תעלה אצל הרבה מהקוראות – למה לעשות ליל סדר עם אנשים שלא מכירים ולא להתארח אצל המשפחה המורחבת?

"אכן להתארח אצל המשפחה המורחבת זו בהחלט אחת האופציות המקובלות והמבורכות. אך ישנם אנשים שלא מרגישים בנוח להגיע אל המשפחה שטרחה והשקיעה ולשבת בשולחן החג עם פנים נפולים ועצובים. מצד שני, יכול להיות גם מצב הפוך, כשהמשפחה המארחת מצפה לאווירה של אובדן ושכול ומצב הרוח של האורחים לא תואם את הציפייה הזאת. בליל הסדר שמטעם העמותה, כל אחד יכול להיות מה שהוא רוצה. כולם חולקים סטטוס 'משפחה שכולה' ואין צורך להרשים או להתנהג בצורה מסויימת על מנת להרגיש לגיטימי".

על מנת לאפשר למשפחות להשתתף במיזם שעלותו הכוללת מסתכמת ב- 200,000 ש"ח, החליטו ארנפלד ופרידמן לגבות מהמשתתפים עלות סמלית בלבד ולגייס את שאר הסכום בעזרת גיוס המונים שמתבצע דרך אתר שנפתח למטרה זו, ובאמצעות שותפים ותומכים שמכירים את פעילות העמותה.

תהילה פרידמן, מנהלת עמותת נאוה. צילום: דוד קדוש

"אמנם לא מדובר באירוע למשפחות חסרות יכולת, אך הוצאה של כמה אלפי שקלים בהחלט יכולה להכביד על משפחה שעברה משבר אישי, נפשי וגם כלכלי. אנחנו רוצים לאפשר לכל מי שרוצה להצטרף לליל הסדר ולחגוג איתנו את החג, מבלי שיצטרך לעשות שיקולים כלכליים נרחבים או להיכנס לחובות. זו הסיבה שהחלטנו לפנות לציבור הרחב באמצעות השותפים שלנו בשטח".

כשארנפלד מדברת על השותפים בשטח, בקולה נשמעת התרגשות רבה, כאשר מבחינתה כל שקל שמגוייס לטובת המטרה מעניק מקום נוסף סביב שולחן החג בעוד כשבועיים.

בנוסף לפרוייקט הגיוס, פועלת העמותה בשיתוף המגזין "דירה נאה", ובעזרתן של עפרה שמעוני העומדת בראש המגזין ואלישבע גליקסברג העורכת, להעלאת המודעות לצרכיהן של משפחות השכול האמצעות קמפיין ידוענים שעלה ברשתות החברתיות בחודש האחרון.

ארנפלד מסבירה – "פנינו למשפיענים וידוענים בבקשה להצטלם על יד כיסא ריק ולהעלות את התמונה לרשתות החברתיות על מנת לעורר את התודעה הציבורית למצבן של משפחות השכול הרבות החיות בינינו וחווות את המציאות של כיסא ריק באופן יומיומי, כל הזמן".

בין המשפיענים שהתגייסו למען הקמפיין נמנים ישי לפידות, ענהאל שמואלי, דביר בנדק, יהודה עמאר ועוד.

בין המשתתפות למען המיזם, ענהאל שמואלי. צילום: דוד קדוש

"את לא יודעת מה זה עושה למשפחות השכולות שמשתתפות בליל הסדר, כשהן רואות את ההתגייסות של כל עם ישראל למענן. יש משפחות שחיות עם השכול עשרות שנים ומרגישות שהן קצת נשכחו מהתודעה הציבורית, ופתאום כשבא כזה חיבוק ורואים את הרצון של כל כך הרבה אנשים לעזור – זה מרגש בצורה בלתי רגילה", מסכמת ארנפלד.

לפרטים נוספים על מיזם "הכיסא הריק" ניתן להיכנס לאתר- www.shutaf.im/navah/p

הפוסט לקבל את החסר הופיע לראשונה ב-פנימה.

השחקניות חנה כהן אלורו ודינה גבריאלי, האחיות במציאות ואחיות לבמה – הוציאו אמש סרטון חדש  המתאר את ההכנות לפסח בגרסה מחודשת לסרטון הבושם של איילת שקד שעורר סערה ברשת.
"על מה נעשה סרטון? על בחירות או פסח? מצאנו את השילוב הקדוש," הן אומרות. הסרטון שלהן צבר אלפי צפיות ושיתופים ברשת והוכיח שוב שלפני פסח – כולנו באותה הסירה.

משחק וכתיבה: דינה גבריאלי וחנה כהן אלורו, אחיות במה
עריכה: אולפני אביץ פני קדם
קריינות: טל ביסמוט

הפוסט פסחיזם – הבושם החדש לפסח הופיע לראשונה ב-פנימה.

פצצה מתקתקת

החגים מזמנים שהייה ממושכת עם המשפחה, חוויה שמאיימת פעמים רבות על הדימוי העצמי של הרווקות, שנבנה ביושר ובעמל, בהציגה לעיני כול, ולעיניהן במיוחד, תמונה צרה, פוגענית ולחלוטין לא מדויקת של עצמן.
חגי תשרי מסמלים התחלה. מבחינה פסיכולוגית, התחלות מעוררות בנו אי שקט ותחושה מסוימת של אובדן שליטה.

מחקרים מצביעים על כך שבני האדם, כמו יצורים אחרים ובדומה לחומרים ומולקולות, שואפים לשיווי משקל (הומאוסטזיס), לשגרה ולאיזון. מאחר שהתחלה כרוכה בשינוי, הרי שיש בה הפרה בוטה ואיום על הסדר הטוב.
בחלוקה גסה, אפשר לסווג את ההתחלות שאנו מכירות בחיים לשרירותיות – שמקורן חיצוני, ולטבעיות – שמקורן פנימי. את ההתחלות שלא אנחנו יזמנו אני נוטה לכנות "התחלות לוח שנה". התחלות אלה מתרחשות בתאריכים שנקבעו בהתאם לסכמות תרבותיות, שאינם לוקחים בחשבון את הפרט על התהליכים הפנימיים המתחוללים בו, על מידת בשלותו ומוכנותו להתחיל.
אם לא די בכך, הרי שלהתחלות מסוג זה מתנקזות ציפיות, תקוות וגם דרישות חברתיות ברורות.
דוגמאות להתחלות מסוג זה הן הראשון בספטמבר, מועד הגיוס, מועד תחילת הלימודים באוניברסיטה וכדומה. גם ימי ראשון הם מעין התחלה חיצונית שכזו, ובמובן מסוים גם ראש חודש וראש השנה.

התחלות מסוג שונה הן התחלות שדומות לצעד הראשון שעושה הפעוט ואולי אף לרגע הלידה עצמו, אשר מתרחשות בעתן ובזמנן, כשהגוף והנפש סקרנים דיים ובשלים להתנסות נחושה הכוללת השקעת מאמץ, נפילות, תסכולים, כישלונות, אימון והצלחה.
רובנו חוששות מן ההתחלות השרירותיות. במקרים קיצוניים אף נכנה אותן "אויב" או "עונש משמים".

הרווקות לא מגדירה אותך. איור מתוך מאגר שאטרסטוק

לימון ללימונדה
לנוכח האתגר שמציבים בפנייך חגי תשרי, יש תכנית התמודדות ששאלתי מיעקב אבינו בעת שנערך לפגישה עם עשיו אחיו. תכנית זו כוללת שלושה מרכיבים: דורון, תפילה ומלחמה .
דורון – מתנה שראוי להכין לקראת המפגש עם החגים, מלבד זו שתוגש למארחים, היא מתנת הזיכרון והפרופורציה. על פי רוב התחלה, חדשה ככל שתהיה, מושתתת על ידע וניסיון קודם.
בהקשר זה, מאחר שחגי תשרי וראש השנה אינם מגיעים השנה בפעם הראשונה, אציע לך להתכונן מראש לאיחולי זוגיות טובה ולשפוט לכף זכות את המאחלים ואת כוונתם המקורית והטובה. הם באמת אוהבים אותך!
ועוד טיפ חשוב: היכנסי לפרופורציה. הכינוי "רווקה" אינו מגדיר את מי שאת. וחשוב לזכור שכל חג נגמר בסופו של דבר.

מרכיב שני בתכנית העבודה שאציע הוא התפילה. כאן אשים דגש דווקא על מרכיב ההודיה.
בטוחני שיש לך המון על מה להודות לבורא עולם. בהקשר זה אמליץ על הכנת רשימה של לפחות חמישה חסדים שבורא עהולם גמל עמך עד היום. ניסיוני מלמד כי מי שמסוגלת לחוש רגש של תודה, תהיה פנויה גם לקבל וגם להעניק, לאחרים ולעצמה.

המרכיב השלישי הוא מלחמה. גייסי כוחות נפש כדי להדוף ולחסל מחשבות של כעס, עלבון ותבוסה. עשי זאת באמצעות מעורבות ושותפות אמיתית בהכנות לחג (לא מומלץ לבוא כאורחת שאין כלפיה ציפיות), וכן על ידי זיהוי החג המתקרב כהזדמנות לגיבושה של תכנית עבודה אישית, הכוללת רשימת התחלות שאת מבקשת להתחיל השנה, מטרות שתרצי להשיג ונקיטת הצעדים הראשונים הדרושים למימושן, למשל, השקעה בקשרים ובתחומי עיסוק שנתפסים כמהנים ובעלי משמעות עבורך.

גם אם ההר גבוה והטיפוס מאתגר – הנוף למעלה יהיה שווה את המאמץ.
חג שמח!

הכתבה מתוך מגזין פנימה

להצטרפות לחצי כאן!

הפוסט זהירות, חגי תשרי לפנייך! הופיע לראשונה ב-פנימה.