תשכחו מכל מה שידעתם על מאפינס! יש לנו טיפ שישדרג כל מתכון – צרבו מרשמלו על הגז או בעזרת ברנר (היעזרו בהורים לשם כך ! ) ואז הניחו אותם על המאפינס! מומלץ לאכול אחד לפני שמגישים, כי לא בטוח שישאר לכם!

רכיבים
250 גרם חמאה חתוכה לקוביות
שוקולד "אגו" מריר שבור למשולשים 250
3/4 כוס מים רותחים
קורט מלח
3/4 כוס קמח תופח
1 כוס קמח לבן
חצי כפית אבקת סודה לשתייה
חצי כוס אבקת קקאו
אחד וחצי כוסות סוכר
4 ביצים שלמות
2 כפות שמן זית
1/2 כוס ריוויון

אופן ההכנה
בסיר קטן ממיסים את החמאה, השוקולד, המים והמלח על אש נמוכה. מחממים בינתיים תנור ל-160 מעלות ומרפדים תבנית בנייר אפייה. בקערה גדולה נפרדת, מערבבים עם מטרפה קמח תופח, קמח לבן, סודה לשתייה, קקאו וסוכר. בקערה בינונית נפרדת, טורפים את הביצים עם שמן הזית והריוויון
מוזגים את תערובת הביצים אל קערת היבשים וטורפים.
מוסיפים את תערובת השוקולד שנמסה ומערבבים עד לקבלת מסה חלקה בלי גושים.
יוצקים אל מנז'טים ייעודיים למאפינס המונחים בתבנית אפייה עם שקעים למאפינס. מכניסים לתנור שחומם ל-20-30 דקות אפייה. מוציאים את המאפינס מהתנור כאשר קיסם שננעץ במרכזם יוצא יבש.

לקרם השוקולד
150 גרם שוקולד אגו מריר קצוץ
גרם חמאה חתוכה 75

בקערה חסינת חום מניחים את החמאה והשוקולד ומניחים מעל לסיר עם מים רותחים (בן מארי). מערבבים עם לקקן עד שמתקבל קרם חלק ואחיד. טובלים כל מאפין בציפוי השוקולד ומניחים להתייבש, מקשטים במרשמלו לא לפני ששורפים אותו מעט – ורק בנוכחות ההורים.

מתכון : ליאור משיח
צילום : אנטולי מיכאלו

הפוסט מתכון מתוק וקל להכנה יחד עם הילדים: מאפינס שוקולד עם מרשמלו חרוך הופיע לראשונה ב-פנימה.

שרה בר אשר, נטורופתית

"הילד שלי  אוכל רק אוכל 'של ילדים' ואם אני רוצה שהוא ישבע, אני נאלצת לתת לו את מה שהוא מבקש, למרות שבהרבה פעמים מדובר באוכל שאינו מזין או בריא"

במהלך עבודתה נתקלת בטענה זו שרה בר אשר, נטורופתית ומרצה בנושאי תזונה ותעשיית המזון, פעמים רבות. בר אשר, שאינה מסכימה עם המושג "אוכל של ילדים", מביאה טיפים שיעזרו להורים להעשיר את ארוחות הילדים במרכיבי מזון בריאים וחיוניים לגוף ואפילו ישנו את תפיסת הילדים בנוגע לעקרונות התזונה שהם פיתחו.

1. הכול מתחיל מהראש

הראש, בעניין זה, הוא – ההורים. דוגמא אישית זה שם המשחק. לא צריך להגיד מה מותר או מה אסור לאכול, פשוט אכלו בריא ותופתעו לגלות איך הילדים מעתיקים מכם.

חינוך מתחיל בדוגמא אישית

2. מדיניות חוץ ומדיניות פנים

 "אם ניתן לילדים ממתקים בבית הם לא יתנפלו על ממתקים כשהם יתארחו אצל חברים" – מדובר בטענה חזקה שמצדיקה הרעלה אינטנסיבית של ילדים בתוככי ביתם. ואני אומרת – כדי לא להגיע למצב שממתקים הם בבחינת 'מים גנובים ימתקו', צריך להנהיג מדיניות חוץ ומדיניות פנים.
אל תכניסו הביתה מאכלות אסורים. כך שבבית יהיה רק מזון מזין. בחוץ, לעומת זאת, אפשר לאכול כמעט כל מה שרוצים.

להוציא את הממתקים מהבית

3. למדו על ערכם התזונתי של המזונות 

כשתבינו במה אתם מאכילים את ילדיכם יהיה לכם קל יותר לחסוך את המאכלים האלה מהם.
תוכלו גם להסביר להם מדוע לא כדאי להם לאכול אותם.

למדו על הערכים התזונתיים של מה שאתם אוכלים

4. תורת הנסתר 

מאוד מתחשק לכם להרחיק לכת, ולתת לילד טופו, קטניות, דגנים מלאים וכדומה. זה נשמע לכם דמיוני? ממש לא! בשלו את זה כמרק. מזגו לצלחות מרק, וקשטו בשקדי מרק מקמח מלא או בקרוטונים מקמח מלא. זכרו כמובן לשמור כרגיל, על זכות השתיקה.

הסוד הוא להחביא את הבריא במרק מזמין

5. הילד לא מוכן בשום פנים ואופן לאכול פירות וירקות

זאת אמירה מאוד כללית. שבו איתו ותבררו אלו ירקות הוא לא מוכן לאכול. הזכירו לו את כל הירקות הקיימים, אפשר לעשות את זה כמו במשחק 'ארץ עיר'. תופתעו לגלות שהוא מוכן לאכול חלק מהירקות והכינו לו את הירקות שהוא בחר. בשלב מאוחר יותר, תחשפו אותו בהדרגה גם לשאר הירקות.

ירקות – תתחילו בקטן

סדרת הרצאות על תזונה בריאה בתוך המשפחה מאת שרה בר אשר. לחצי להגדלה

6.חנוך לנער על פי דרכו 

כשכל החברים אוכלים בבוקר עוגיות מלאות בשוקולד, אל תצפו שהילד שלכם יאכל בבוקר גרנולה. ראשית, הסבירו לו שהעוגיות קיבלו את השם 'דגנים', כיוון שהן עשויות מקמח וקמח שייך לקבוצת הדגנים. אך מדובר בעוגיות ולא בארוחת בוקר. שנית, הציעו לו דגני בוקר מקמח מלא. ישנם דגני בוקר המכילים שילוב של כמה קמחים מלאים כמו קמח חיטה, קמח שיבולת שועל ועוד. בשלב הבא, הציעו לו גרנולה עם שוקולד. יש דבר כזה.

כשהוא יתרגל לטעם של גרנולה עם שוקולד, תוכלו לעבור לגרנולה עם תערובת אחרת. כמובן שאל תשכחו שזה מחייב גם אתכם. נאה דורש ונאה מקיים. ולכל מרימי הגבה – כן! השיטה עובדת! 

גרנולה זה טעם נרכש

7. משהו מתוק לקינוח הנושא 

ממתקים בריאים הם לא רק פירות יבשים. אל תגזימו! אתם יכולים לתת לילדים שוקולד. לא מחרובים, אלא מפולי קקאו. האמיתיים.

מותר גם קצת שוקולד אמיתי לפעמים

—

הפוסט תזונה בריאה לילדים זה לא מדע בדיוני: 7 טיפים להצלחה בנושא הופיע לראשונה ב-פנימה.

15 מנות

חומרים לקרם:
•2½ כוסות חלב או חלב סויה
• 115 מ"ל שמנת מתוקה או קצפת צמחית (חצי מיכל פחות שתי כפיות)
• כוס סוכר
• 2 כפות קורנפלור
• 6 חלמונים
• 250 גרם שוקולד חלב או מריר מומס
• 2 מיכלי שמנת מתוקה להקצפה או קצפת צמחית (500 מ"ל)

לדסקיות השוקולד (אופציונלי):
• 150 גרם שוקולד לאפייה

אופן ההכנה:
בסיר קטן מחממים את החלב והשמנת עד לסף רתיחה.
מערבבים בקערה את החלמונים עם הסוכר והקורנפלור, ויוצקים את תערובת החלב החם לתערובת החלמונים תוך כדי בחישה מתמדת.
מחזירים את תכולת הקערה לסיר ומבשלים בבחישה מתמדת עד הסמכה.
מסירים מהאש ומחלקים את התערובת לשליש ושני שלישים.
לשליש מהתערובת החמה מוסיפים את השוקולד ובוחשים היטב עד שהשוקולד נמס ומתקבלת תערובת קרם חומה וחלקה.
מקררים במשך חצי שעה בטמפרטורת החדר.
מקציפים את תוכן שני מיכלי השמנת המתוקה עד לקבלת קצפת רכה, ומחלקים גם אותה לשליש ושני שלישים.
מקפלים שליש מן הקצפת לתערובת קרם השוקולד.

את שני השלישים הנותרים מקפלים בעדינות לתוך תערובת הביצים הבהירה שנותרה, עד לקבלת קרם לבן. שומרים בצד ובקירור כוס מהקרם הלבן לקישוט הקינוח בסוף ההכנה, ואת הקרם הנותר יוצקים לתוך כוסות זכוכית יפות ומקפיאים למשך חצי שעה.
לאחר מכן יוצקים לתוך הכוסות את קרם השוקולד ומקפיאים לעשר דקות נוספות.
את שארית הקרם הלבן מכניסים לשקית זילוף ומזלפים מעל הכוסות בעדינות.

אפשר לקשט מלמעלה עם דסקיות שוקולד.

להכנת הדסקיות:
ממיסים את השוקולד ומורחים אותו על שקף או על נייר אפייה ליצירת שכבת שוקולד דקה.
ממתינים שהשוקולד יתייבש בטמפרטורת החדר ובעזרת חותכן חותכים אותו לדסקיות בקוטר מעט יותר קטן מקוטר הכוס. מעבירים למקפיא ל 5- דקות ומשחררים.
מניחים את הדסקית מעל תלולית הקרם ומקשטים בשארית קרם השוקולד ובפרחים אכילים.

צילום: דרור קאליש

מתוך מוסף המתכונים של מגזין פנימה
להצטרפות לחצי כאן

הפוסט בקטנה: כוסות אישיות במילוי קרם שוקולד-וניל הופיע לראשונה ב-פנימה.

לפני שנה בערך הייתה לנו סדנא של הצוות באולפנה, אחת השאלות שנשאלנו בסדנא הייתה "מה ממלא אותך?"
היינו צריכים לענות שני דברים; משהו שממלא אותי גשמית, פרקטית ומשהו שממלא אותי רוחנית.

בתקופה ההיא, ימי התום והפשטות. בהם צרותיי הגדולות ביותר היו חשבון הבנק שלי או איפה נהיה בשבת, הרגשתי ששאלה זו משמחת אותי מאוד. ידעתי בדיוק מה המילוי הרוחני שלי, וימים ספורים קודם גם גיליתי מה ממלא אותי גשמית. מילוי רגעי כזה, נעים וטעים.

הרוחני היה שעת לימוד קבועה עם רזיאל בעלי הי"ד, למדנו יחד את ספר במדבר עם ספרה של נחמה ליבוביץ ז"ל. אציין במאמר מוסגר, שאמנם רזיאל היה תלמיד חכם גדול ואני הייתי מורה שלמדה ולימדה המון, איכשהו אף פעם לא מצאנו שעה ללמוד בה יחד. יותר מזה, בפעמים שאכן ניסינו למצוא משהו ללמוד במשותף זה תמיד החזיק שבוע גג שבועיים. ולימוד משמעותי ממש לא הצלחנו לקיים עד אז.
אני חושבת שהסיבה העיקרית היא שפשוט לא היה לנו טריגר ללמוד יחד, אני למדתי בצד שלי את החומר שהייתי צריכה או שרציתי ללמוד והוא למד את שלו. זה לא שהנושאים בהם התעסק לא עניינו אותו או להיפך, רק שלהקדיש לזה שעה פשוט לא התחבר לנו.

באותה השנה הייתי צריכה הרבה עזרה בהבנת החומר בספר במדבר כדי ללמדו כמו שצריך בכיתה ורזיאל נענה לאתגר, כי ספר במדבר לדבריו, לא היה שגור בפיו כמו שאר הספרים.
התחלנו את הלימוד, ואפשר לומר שמיד התאהבתי מחדש.
התאהבתי בלימוד, התאהבתי בספר במדבר, התאהבתי בשעה הזו שלנו והתאהבתי בבעלי מחדש.

רגעי חסד בלתי נשכחים. הרב רזיאל ז"ל עם המשפחה

המילוי הגשמי היה מעט פשוט יותר. כמה שבועות קודם לכן, יצא שוקולד חדש מבית עלית- שוקולד בלונדי קרמל ומלח. השוקולד הזה היה מבחינתי גאונות מופלאה ומושלמת. על כל ביס התענגתי והתמלאתי (גשמית ופיזית. מאוד.)

והנה, כמעט שנה חלפה מאז אותו סיעור מוחות, לסיכום חצי שנה של עבודת הוראה.
כמה דברים השתנו מאז, איך החיים התהפכו מצד אחד למשהו. דברים רבים כבר לא קיימים בגלל שהוא בעצם כבר איננו. אבל המילוי הגשמי נשאר ועודנו.
בתקופות הקשות הוא היה לי לתמיכה אמיתית, כי ביננו, אין כמו שוקולד. ואני לא בררנית בקטעים האלה.

על המילוי הרוחני אני עדין עובדת. אני לא משלה את עצמי שאצליח אי פעם למצוא איזה תחליף ראוי לאותם רגעי חסד בלתי נשכחים, אבל בהחלט מגיע לי למצוא מענה כלשהו שימלא אותי ברמה הרוחנית.

כמעט שנה עברה.

הפוסט שוקולד במילוי מתוק עצוב הופיע לראשונה ב-פנימה.