לפני שלוש שנים איבד הלל את אביו.
השנים עברו, הלל כבר בן 12 וחצי, אבל הקושי והכאב ממשיכים ללוות אותו. לילה אחד, אחרי שהתעורר מחלום רע, הוא שם לב שהמחשב של אמו דלוק ועל המסך מרצדות המילים: "הסיפור של לולק". מכיוון שלוּלק הוא שם החיבה שלו, הלל מתחיל לקרוא. זהו סיפור ממקום אחר ומזמן אחר על ילד קטן בשם ישראל לאו, לולק בפי משפחתו, שגדל בפולין בשנים החשוכות ביותר בהיסטוריה. אט-אט נפרש בפני הלל ובפנינו הקוראים סיפור ילדותו מעורר ההשראה של הרב ישראל לאו, שנודע כאסיר הצעיר ביותר ששוחרר ממחנה הריכוז בוכנוולד. אחרי שעלה לארץ והשלים את לימודיו, מילא הרב לאו בישראל שורה של תפקידים רמים, ובראשם הרב הראשי האשכנזי לישראל.
בלשון קולחת ובכישרון רב פורשת מיכל כהן-חי את סיפורו של הילד לולק, סיפור שלמרות הקשיים והאובדן שהוא מתאר, מצליח להפיח בכל אחת ואחד מאיתנו השראה ותקווה שבמקום שבו ניתן למצוא את הרעים שבבני האדם יימצאו גם הטובים שבהם.
מיכל כהן חי קראה את הספר "אל תשלח ידך אל הנער", ספרו האוטוביוגרפי של הרב ישראל מאיר לאו, הרב הראשי לישראל, לשעבר וגמלה בליבה החלטה לכתוב ולספר את סיפורו מעורר ההשראה, לילדים. היא הרגישה שיש שם, בין השורות, סיפור שלא סופר ופנתה לרב עם הרעיון.
לפני 8 שנים, ארבעה ימים אחרי שקיבלה את ברכתו של הרב, נפטר במפתיע בעלה של מיכל, בעל חנות הספרים "צו קריאה", שהיתה מוסד תל אביבי, מדום לב. היא נשארה אלמנה עם ארבעה ילדים, כשהקטנה שבהם בת שנה בלבד.
אחרי התלבטויות רבות איך לספר את סיפורו של לולק (כינוי של ישראל מאיר לאו בפי משפחתו) הלאומי, הציבורי והמוכר – הרב לאו – שאיבד את הוריו שנרצחו, החליטה מיכל לחבר בין לולק הפרטי שלה – כינויו של בנה הצעיר הלל – שאיבד את אביו בגיל צעיר לבין לולק הממלכתי.
כך נולד הספר "לולק" – סיפור חוצה דורות המיועד לגילאי 9 ומעלה. הוא מנגיש לדור הצעיר את סיפור השואה דרך עיניו של הנער הצעיר. האובדן הפרטי שלו מתחבר לאובדן הלאומי והציבורי של ניצול השואה הכי צעיר ממחנה ההשמדה בוכנוולד, שגדל והפך לרב הראשי של ישראל. זהו ספר שמספר על התמודדות אבל גם על הכוחות שנולדים כתוצאה ממנה, ועל הדרך לצמיחה ולסיפור חדש.
מיכל כהן-חי כתבה עם מאיה חנוך את ספר הילדים "תפילילה", אחד מספרי הילדים המצליחים והאהובים ביותר בישראל בכל הזמנים.
בלולק היא רוקמת ביד אמן את הסיפור הלאומי ביותר עם הסיפור האישי ביותר, של הרב ישראל לאו ושלה עצמה.