בואו נדבר על רצפת האגן

את צעירה, כמה לידות מאחורייך ואולי אפילו עוד לפנייך, ופתאום זה קורה, וזה מביך: דליפת שתן.
כשאת צוחקת, מתעטשת או שאת פשוט כבר לא יכולה להתאפק יותר מדי. פתאום פרסומות לטיטולים נראות לך רלוונטיות, ולא רק לילדים.
את כבר הרבה אחרי הלידה, אבל המקום עדיין כואב, שורף ומסרב להחלים על אף שרופא הנשים בדק אותך ואמר שהכול בסדר.
את כלה, והיחסים האינטימיים לא הולכים חלק ואפילו כואבים. זה הופך להיות רק הסיפור שלכם, כואב, לא נעים ובעיקר מתסכל לשניכם.
הגעת לגיל שכולם מדברים עליו, גיל המעבר. הגוף שלך עובר שינויים מוזרים כמו גלי חום ולובן בשיער, יש גם קמט קל בין הגבות, אבל דבר לא מכין אותך לרגע שבו את כבר לא יכולה לצאת למקום שאין בו שירותים צמודים כי את לא יכולה להתאפק.

אחד או יותר מהמצבים הללו נשמע לך מוכר? אם עדיין לא שמעת על שרירי רצפת האגן, הכתבה הזאת בשבילך. נכון, לא נעים לדבר על זה, לא עם חברות, עם אחיות או עם אימא, לא עם הרופא ולפעמים גם לא עם בן הזוג, אבל זה בהחלט לא חייב להיות ככה.

רופאים, תשאלו
"בעשרים השנים האחרונות חלה מהפיכה של ממש בתחום הטיפול בבעיות רצפת האגן, ורופאים התחילו לשים את זה על השולחן", אומר ד"ר דוד שוויקי, מנהל היחידה לכירורגיה של האגן ואורוגינקולוגיה במחלקת נשים ויולדות בהדסה עין כרם. "מחקר אמריקני שנעשה בשנת 2008 בנושא גילה כי 49 אחוזים מהנשים צפויות לסבול מתלונה כלשהי על תפקוד שרירי רצפת האגן. מדובר על כל אישה שנייה, שזה המון. אבל נשים מתביישות לדבר על זה, אפילו עם עצמן. הן מתייחסות לזה כאל הזדקנות טבעית של הגוף או כאל גזירת גורל, וחושבות שככה זה
אחרי לידה וממשיכות לסבול.

"רואים את זה יותר אצל נשים מבוגרות שסובלות מבעיה משמעותית ועכשיו הן מטפלות בבעל חולה או מטופלות בהרבה ילדים ואין להן זמן לטפל בעצמן, ויש פער עצום בין הזמן שבו הבעיות מתחילות להופיע ובין הטיפול בפועל. יש נשים שמגיעות לפעמים רק אחרי שהתאלמנו, ופתאום שמות לב שיש אצלן בעיה. כבר 13 שנה אני עוסק בתחום הגינקולוגיה. זה תחום עצום, וככל שאני בתוכו אני מבין כמה נשים סובלות מהבעיה ולא מדברות עליה".

כדי להבין את הבעיה, או יותר נכון את מגוון הבעיות שיכולות הרמה של משקל כמו הרמת תינוק, בעיה במתן יציאות, דליפה או עצירויות. בעיה נוספת היא צניחת איברים, כשהאיברים הפנימיים צונחים לקרקעית האגן ויוצרים תחושת לחץ. לעיתים הדבר ניכר מחוץ לגוף, מה שפוגע לא רק בתפקוד הפיזי והמיני אלא גם בדימוי העצמי. הדימוי העצמי, מספר ד"ר שוויקי, הוא נושא שעולה לא פעם בקליניקה כשנשים, שבחייהן המקצועיים יכולות להיות מצליחניות, מנהלות מכובדות או נשות חינוך מוערכות, מגיעות פתאום למצב שבו משהו בגוף שלהן לא מתפקד כראוי והן מתביישות ונבוכות, מתלוננות על ריח גוף לא נעים ועל קשיים בהתאפקות.

בשני העשורים האחרונים יש ברפואה הקונבנציונלית פתיחות לנושא. אם קודם היו מתייחסים לנושא כאל תת-התמחות שולית והיו פוטרים את הנשים במשפטים כמו "זה יעבור" או "זה רק בראש שלך", היום נותנים לו מקום תוך הבנה רחבה הרבה יותר. "נקודת המפתח", טוען ד"ר שוויקי, "היא דווקא בתשאול הראשוני של הרופא. אם הרופא לא שואל – האישה פשוט לא מספרת. תשאול נכון ורגיש בנושא יכול לפתור בעיות של שנים או לעצור החמרה במצב של האישה ולכוון אותה לטיפול הנכון".
כיום, הוא מסביר, יש דרכי טיפול רבות עם כמעט אפס התערבות פולשנית. יש טיפולי מניעה
וטיפולים התנהגותיים שמתמקדים בעיקר בתחום הפיזיותרפיה של רצפת האגן, ובמקרה הצורך נעשים ניתוחים קטנים לתיקון. "זה משהו שחשוב לשים לב אליו כבר מתחילת ההיריון ובזמן הלידות. חשוב לציין שזה שכיח מאוד מאוד. נשים לא מדברות על זה וכדאי שידברו על זה. יש טיפולים למניעה וטיפולים לתיקון, ומרחיב את הלב לשמוע אישה שאומרת שאחרי טיפול החיים שלה השתפרו ללא הכר".

אילו טיפולים קיימים היום?
"במקרה של דליפת שתן במאמץ, כשבבדיקה רואים שאין צניחה, משתילים פס סרט סינתטי קצר וצר מתחת לשופכה. מדובר על ניתוח של כעשרים דקות עם הרדמה אזורית או כללית קצרה, ואפילו הולכים הביתה באותו היום. במקרים של נשים שמגיעות עם צניחות גדולות לרוב אפשר לתקן בניתוחים וגינליים או דרך הבטן באופן לפרוסקופי או רובוטי, עם חתכים קטנים שמחדירים דרכם מצלמה דרך הטבור או דרך הנרתיק כך שיהיה כמה שפחות פולשני. אלה לא ניתוחים שאין בהם סיבוכים, עדיין יש על מה לעבוד, אבל בהחלט יש אופציות
טובות ששווה לדבר עליהן. מדובר על שיעורי הצלחה של יותר מ 80- אחוזים, ניתוחים שיחזיקו לאורך שנים ותורמים לשיפור באיכות החיים.
"בפן האישי אני יכול לומר שיש תחושה שבארץ אנחנו עסוקים כל כך בפוריות, איך לעזור לנשים להיכנס להיריון, לעבור אותו בשלום ואז את הלידה, ואחר כך כשאישה יולדת והולכת עם העגלה לשילב או לקניון כולם מתרכזים בתינוק ושוכחים את האימא ואת מה שהגוף שלה עבר".

צמא לידע
"יש המון בושה סביב הנושא ורואים שיש מעט דיווחים, אך לשמחתי הנושא הזה הרבה יותר מונגש היום", כך אומרת סיון מור. מור היא פיזיותרפיסטית לשיקום רצפת האגן ביחידה האורוגינקולוגית במרכז הרפואי מעייני הישועה ובקליניקה בכרמל בחיפה, והיא גם מדריכת הכנה ללידה. "מדברים כבר יותר על פיזיותרפיה ופילאטיס, מזכירים את זה הרבה יותר בפורומים של נשים, בעיקר לנשים אחרי לידה וניתוח קיסרי עם קרעים בדרגות שלוש וארבע. הטיפול שמוצע היום הרבה יותר נרחב ויש תחום ספציפי של רצפת אגן בפיזיותרפיה. יש דרכים לטפל בזה, ואני חושבת שנשים לא לבד בשיח הזה. נכון, אנחנו מדברים על איברים מוצנעים, אבל זה חלק מהגוף שלנו. כמו שיש טיפול לכף היד, לכתף או לרגל, יש טיפול לנרתיק וצריך להתייחס אליו".

במסגרת עבודתה במרכז הרפואי מעייני הישועה היא נחשפה לעבודה עם הציבור החרדי. בשבילה, היא אומרת, זו
תחושת שליחות. "אני חושבת שיש צמא לידע במגזר החרדי, מכיוון שהתחום הזה מאוד אינטימי והנשים החרדיות פחות חשופות למידע מהרשת ומקבוצות פייסבוק, ושואבות כל מה שהן יכולות במסגרת הטיפול. אישה היא אישה, אבל לפעמים אני רואה אצל אישה צעירה יחסית נזקים שנגרמו לרצפת האגן בעקבות לידות מרובות וצפופות".

מור מתייחסת לפיזיותרפיה של רצפת האגן כאל קו טיפול ראשוני, שבמסגרתו יש התייחסות גם להיבט הפיזי עם מכלול ההיסטוריה הרפואית של האישה והתלונה שבגללה היא הגיעה, אך גם להיבט הנפשי והרגשי. בטיפול תהיה בדרך כלל תנועתיות כללית של הגוף, לא רק התמקדות ברצפת האגן, אלא גם תרגילי מתיחה, נשימה והורדת מתח וניסיון להביא את הגוף והשרירים לידי הרפיה. במקרה הצורך, היא מסבירה, יש עיסוי פנימי של הפיזיותרפיסטית או של האישה עצמה באזורים הכואבים, ותרגילים שכוללים כיווץ והרפיה, אך בעיקר הרפיה. "אישה, אם לא שואלים אותה, לא תבוא ותדווח. כשאני שואלת אז היא מדווחת ומדברת על הכול, והכול נאמר בחדר. יש דמעות ובכי ולפעמים התרגשות".

איזה טיפול מתאים לאישה שמגיעה עם פגיעה בעקבות לידה?
"הפיזיותרפיסטית עושה הערכה של שרירי רצפת האגן, סיבולת והרפיה של השרירים. היא בודקת תמיכה, אם יש צניחה של אחד מאיברי האגן, בודקת את הצלקת, החתך או הקרע ואת כל העבודה של שרירי רצפת האגן. אלו שרירים שאמורים להתכווץ באופן אוטומטי כדי למנוע דליפה של שתן, גזים או יציאות. אצל נשים לרוב אחרי לידה זה נפגע, והתזמון של פעילות השרירים לא מתאים. אם אישה התעטשה ופתאום לא היה כיווץ, עושים הערכה ויש תרגול שאמור לפתור את הבעיות הללו. במקרה של דחיפות לשתן לומדים לאמן את השרירים נכון כדי שיהיה להם כוח להתנגד ללחץ התוך-בטני. מדובר על תרגילים ייעודיים לרצפת האגן והתייחסות לפונקציה של השרירים בחיי היומיום. באירופה אישה לא מקבלת מענק דמי לידה עד שהיא לא עוברת עשרה טיפולים לרצפת האגן. אני חושבת שבעולם אידיאלי כל אישה לאחר לידה הייתה צריכה להגיע לפחות פעם אחת לייעוץ והכוונה כדי למנוע נזקים. זה מומלץ וחשוב".

לצאת ממעגל הכאב

אל הקליניקה מגיעות כאמור נשים עם מגוון בעיות בתפקוד רצפת האגן. כיווץ היתר של רצפת האגן נקרא בשפה המקצועית וגיניסמוס, וכולל כיווץ במגע עצמו אך גם במחשבה על המגע יחד עם רפלקס רתיעה.
"הנושא הזה משלב הכי הרבה את הקשר בין גוף ונפש", אומרת יהודית חדד, פיזיותרפיסטית של רצפת האגן בקופת החולים מאוחדת ובקליניקה 'פיזיו אקטיב' במלחה, ירושלים. "הבעיה הקלאסית נובעת מכיווץ יתר של השרירים, ויכולה לנבוע מחשש בסיסי לפני קיום יחסים בפעם הראשונה. גם עם הכנה טובה יכול להיות חשש סביב ליל הכלולות, וזה מתבטא בכיווץ יתר ומצמצם את פתח הנרתיק, מה שיכול להוליד כאב משמעותי. יש נשים שהבעיה הופכת אצלן לכרונית. חלקן פותרות את זה בשיח זוגי בלי ייעוץ חיצוני, אבל אצל חלקן זה הופך למעגל של כאב".
"בכל תחום בפיזיותרפיה יש כיווץ הגנתי", מסבירה חדד, "אם מישהו יודע שתנועה מסוימת כואבת – הגוף יגיב בהתכווצות. במצב כזה הפתרון הוא פיזיותרפיה. אנחנו ממש מלמדות את הנשים אנטומיה. אני מראה להן את עצמן בעזרת מראה ומסבירה להן מה זה כל דבר, ואז פיזיולוגית איך להרפות את השרירים. מהפן הפסיכולוגי יש הרבה מאוד שיח ושימוש בשיטות מעולם הפסיכולוגיה, נשימות נכונות, מיינדפולנס (מודעות קשובה, ט"ב), ומגיעים לתוצאות יפות בזמן לא ארוך".

 

הכתבה המלאה החודש במגזין פנימה
להצטרפות למגזין בלחיצת כפתור לחצי כאן