כשאנחנו מאחלים אחד לשני "חורף בריא", זה בגלל שכשהחורף מגיע, הוא מביא עמו ברכה של גשמים ששוטפים הכל, וזה אומר שכל מה שהיה תקוע בפנים, יוצא עכשיו.
זה הנזלות והשיעולים והחיידקים והאבק.
בשבוע שעבר זכינו ללילות מבורכים בהם בננו קם באמצע הלילה עם תחושת הקאה מתקרבת.
כשנישקתי אותו הרגשתי שהוא עם חום.
הגדולה שהתעוררה מהבכי שלו,השתחלה באלגנטיות למיטתנו וכשהוא סיים את שיעוליו וקיבל נורופן, נכנס גם הוא למיטתנו.
מאותו לילה מצאנו את עצמנו מארחים את הבן החולה והאחות המזדהה במיטתנו שהפכה למיטה הגדולה של אבא ואמא, ממש כמו המטרייה הגדולה של אבא שהיה בה מקום לכל הילדים.
מגנה
מחממת
מאפשרת למחלות לקבל חיבוק ולעבור.
מרגישה שיש לנו זכות
שיש שנים כאלה,בהן הילדים מרגישים בטחון במחיצנו, דווקא בלילה.
דווקא בזמן שהחושך כל כך גדול, כל כך אוחז במציאות
דווקא אז הם מוצאים איזה עוגן שאין לו שני. זה זמן מיוחד,שבו גם כשההורים ישנים וכביכול לא משגיחים הילדים מרגישים רגועים, שמורים. עטופים.
מכוסים בשמיכת מבטחים.
חורף בריא לכולנו.