נשות השנה של פנימה

אילה חסון 

אין ספק ששנת תשפ"ג הותירה את חותמה על התקשורת הישראלית: החל ממערכת בחירות חמישית בתוך ארבע שנים וכלה ברפורמה משפטית שנויה במחלוקת, הפגנות ענק, מחאות עובדים, ימי שיבוש ועמודי עיתונים ראשיים מושחרים – אירועי השנה החולפת חשפו את יחסי הגומלין המורכבים שבין פוליטיקה, עיתונות, בעלי הון וחברה. בתוך כל אלו, ובלב המיינסטרים התקשורתי, נשמע קול נשי ובוטח, שלא נרתע מקיתונות הפייק ניוז ומחיצי הרעל שנשלחו לכיוונו מדי יום ברשתות החברתיות ובערוצי התקשורת. 

העיתונאית אילה חסון (61) פועלת בעולם התקשורת כבר למעלה משלושה עשורים, ומשמיעה קול ייחודי בעיתונות הישראלית. בחורף האחרון החליטה לעזוב את תפקידה הקודם בערוץ 13 כפרשנית בכירה ומגישה, ועברה לתאגיד השידור הישראלי (כאן 11), שם היא מגישה תוכנית יומית בטלוויזיה ותוכנית שבועית ברדיו.

בעידן שבו כבר לא ניתן להבחין בין דיווח אובייקטיבי ובין שיקוף עמדותיו של העיתונאי התורן, חסון היא עיתונאית מהזן הישן והמשובח, שאינה עושה הנחות למושאי תחקיריה בהתאם לנטיותיהם הפוליטיות. התעוזה שלה, כמו גם כתבותיה המרשימות, מזמנות לה לא מעט אתגרים: קולגות רבות מעולם התקשורת מתחו עליה ביקורת, ב'ארץ נהדרת' לעגו לה והגחיכו אותה, וב'הארץ' הכריזו עליה כ"סמל החדש של העיתונות הביביסטית" – ככל הנראה כינוי הגנאי החריף ביותר בשמאל.

על אף העלבונות המשיכה חסון, וביתר שאת בשנה האחרונה, להיות נאמנה לאמת ולמתרחש בשטח, לחקור ולדווח לציבור ללא משוא פנים. 

אילה איך את מסכמת את השנה שעברה עלייך?

"בפן המקצועי קיבלתי החלטה לא פשוטה לעזוב את ערוץ 13 ולעבור לתאגיד. אני לא רוצה להיכנס לנסיבות שהובילו אותי להחלטה, אבל אני מתארת לעצמי שאנשים יכולים להבין מאיפה היא נבעה. זה בהחלט שינוי גדול, אני כבר לא עובדת בסוף השבוע וזה דבר נפלא. הרווחתי בענק את שישי ואת שבת, וזה ממלא אותי בשמחה עצומה".

התמודדת עם אתגרים לא פשוטים סביב המעבר ובכלל

"במישור המקצועי אני מתמודדת עם אנשים חזקים שהפכתי להיות האובססיה שלהם וכל הרצון שלהם הוא להפעיל נגדי ועליי כל מיני אמצעים, בהם אמצעים לא ראויים, ואפילו אלימים. כאישה. אני מסתכלת בהשתוממות על הצביעות הנוראית מצד אחד זועקים, בצדק, כמה חשוב לשמור על זכויות נשים. מצד שני לא מהססים לנסות לרמוס ולפגוע באישה בגלל שהיא חזקה, בגלל שהיא לא חלק מהעדר.

"תודה לאל, זה לא מרפה את ידי גם בשל תחושת השליחות ורדיפת הצדק, וגם משום שהמונים דואגים להעביר לי אנרגיות טובות ותודות על כך שאני מפיחה בהם תקווה ואומץ"

מה את מאחלת לעם ישראל לשנה הקרובה?

"אני מאוד כואבת את מה שקורה פה, את השנאה, את הגזענות, את חציית הקווים האדומים, את השיח הפוגעני. אני מתפללת ומקווה שהשנה הזו תהיה טובה יותר, שנחזור לזכור מה חשוב את המדינה אהבה עמוקה, גדלתי על אהבת הארץ ואני קשורה בכל ליבי ומאודי לשתיהן. אנחנו נמצאים פה כי אנחנו בני העם היהודי. ולא במקרה"

 

נעם משה

איך הופכת בת שירות חרדית מאשקלון לראש צוות בחברת הייטק ולמובילת פיתוח חברתי פורץ דרך למען ילדי הפריפריה, המושתת על בינה מלאכותית? גם אנחנו תהינו לעצמנו.

נעם משה, כיום בת 22, צעירה אמביציונית בעלת שאיפות גבוהות, גדלה בבית חרדי בעיר החוף הדרומית ולמדה בבית ספר חרדי קטנטן בעיר. כבר מילדות היא גילתה כישורים יוצאי דופן והצטיינה במקצועות הריאליים. היא לקחה חלק בתוכניות לימוד למחוננים ואף החלה ללמוד לתואר בהנדסה כבר בשנות התיכון.

לאחר סיום התיכון החליטה, בניגוד לרוב חברותיה, להתנדב לשירות הלאומי. "בבתי ספר חרדיים זה לא מובן מאליו, דוחפים את הבנות ללכת ישר ללמוד. אבל היה בי רצון לשרת את המדינה", היא מספרת. "לא היה לי מושג אפילו איך מוצאים שירות, לא היו רכזות שירות אצלנו וחיפשתי לבד באינטרנט. באותה תקופה עשיתי בייביסיטר על בנה של מי שהייתה המורה שלי לאנגלית ביסודי, וכשהיא החזירה אותי הביתה באחת הפעמים היא אמרה לי: את יודעת? יש לך ראש מאוד ריאלי, מתאים לך שירות לאומי בסייבר. לא ידעתי שקיים דבר כזה בכלל. היא הפנתה אותי לשכנה שלה שעשתה שירות לאומי בתחום". 

בזכות השיחה הזו הגיעה נעם להילמ"ה (הייטק למען החברה), חברה ללא מטרות רווח שהוקמה ב־2018 על ידי בכירים בעולם ההייטק הישראלי. הילמ"ה פועלת לפיתוח פתרונות טכנולוגיים לאתגרים חברתיים במדינת ישראל תוך שילוב נשים צעירות בהייטק, בדגש על צעירות מהמגזר הדתי ומהפריפריה החברתית והגאוגרפית.

כבר בשנה השנייה בשירות הלאומי מונתה נעם למנהלת צוות מפתחים, והובילה פתרון טכנולוגי חדשני ללימוד שפות הנקרא 'קאפיש'. הפיתוח מוטמע בעשרות בתי ספר במערכת החינוך ותכניו נוצרו בשיתוף 'הג'רוזלם פוסט'. המערכת היא פלטפורמה מבוססת בינה מלאכותית המאפשרת למורה להתאים את רמת הלמידה באופן אישי לכל תלמיד ולסייע לשיפור מיומנות שפה ראשונה ושנייה, כמו אנגלית לדוברי עברית, עברית לדוברי ערבית ועוד.

איך התחושה להוביל צוות שלם בפרויקט מצליח?

"בעיניי יש כאן סוג של סגירת מעגל: המורה שלי לאנגלית הייתה זו שהכירה לי את עולם השירות הלאומי הטכנולוגי ודחפה אותי לנסות להתקבל אליו, ועכשיו אני עוזרת לשפר את האנגלית של ילדים בכל רחבי הארץ", היא אומרת בחיוך. 

לאחר שסיימה את השירות הלאומי, המשיכה נעם לעבוד בהילמ"ה, ובמקביל היא לומדת לתואר במדעי המחשב.

איפה את רואה את עצמך בעוד עשר שנים?

"התעשייה הביטחונית מאוד מסקרנת אותי. בתור אשקלונית חוויתי את ההבדל בין מבצע עופרת יצוקה, לצורך העניין, שבו לא פעלה כיפת ברזל, למבצעים שבהם כיפת ברזל כבר הייתה קיימת. אני מבינה עד כמה טכנולוגיה יכולה להציל ולשנות חיים, ללכת לישון עם כיפת ברזל ובלי כיפת ברזל – זה עולם אחר. אני רוצה להשפיע על אנשים ברמה הזו".

 

אביגיל שרייר

ספרה הוחרם, שמה המקצועי הוכתם, הפגנות ומלעיזים פגשו אותה בכל מקום, ובכל זאת, העיתונאית היהודייה־אמריקאית אביגיל שרייר (44) אינה מתכוונת לעצור. שרייר הוציאה בשנת 2020 ספר המתאר את הצונאמי של תופעת השינוי המגדרי בקרב נערות צעירות בארצות הברית, תופעה שאט אט מחלחלת לצערנו גם לישראל. 

הספר, באופן לא מפתיע, הוסר מאתרי מכירות ספרים מובילים בארצות הברית, ובכל זאת נבחר לאחד מספרי השנה של 'האקונומיסט' הבריטי, הפך לרב מכר בין־לאומי ותורגם ללא פחות מתשע שפות בתוך שלוש שנים. לפני חודשים ספורים הוא יצא לראשונה בעברית, בהוצאת סלע מאיר.

'נזק בלתי הפיך' הוא ספר פורץ דרך, מטלטל ולפרקים בלתי ייאמן. באומץ לא רגיל, ואל מול גופים עתירי כוח, השפעה ואמצעים, שרייר מעניקה לקוראיה תמונת מצב עדכנית ועגומה ביותר של המתרחש בבתי הספר ובחייהן של נערות אמריקאיות שאידאולוגיית המגדר סחפה אותן הרחק מעצמן. 

לדברי שרייר, רבות מהן עברו שטיפת מוח של ממש והגיעו לידי כריתת איברים ואובדן הפוריות בשם טרנד עכשווי. מרביתן מעולם לא חוו קושי מול נשיותן, אך סבלו מקשיים חברתיים, מדיכאון, מחרדה ומהתמודדויות נפשיות אחרות. גלי האהדה ברשת ובבתי הספר סחפו אותן לפנות כנגד עצמן, מתוך תקווה כי קשייהן ייעלמו ברגע שיצטרפו למועדון החם ביותר בארצות הברית: מועדון הלהט"ב.

המסע של שרייר בעקבות אידאולוגיית המגדר החל לאחר שפרסמה מאמר דעה בנושא ב'וול סטריט ג'ורנל'. המאמר הנישתי ההוא הוביל לפניות של הורים מודאגים לשרייר. לנגד עיניה התגלתה תופעה לא מדוברת דיה של בנות צעירות שנסחפות אחר הלך רוח חברתי, מחליטות "לשנות" את המין הביולוגי שלהן ומקבלות גיבוי מבתי הספר, מהרופאים ומהממסד כולו.

שרייר יצאה במסע חוצה מדינות בארצות הברית, ראיינה אינספור הורים, נערות, נשים, רופאים, מורים, עורכי דין ועוד. ביושרה עיתונאית יוצאת דופן היא בחרה לדבוק בערכיה ובצדקת דרכה ופרסמה ספר שהוא מסמך מדאיג, מרתק ומטלטל.

גם כאן בארץ התקבל אירוע השקת הספר בחרמות, ביטולים מצד בעלי עסקים ששירותיהם נשכרו לצורך האירוע והפגנות קולניות מחוץ לאולם. חודשים ספורים עברו מאז שהספר החל לעורר מודעות ולחולל מהפכה גם בישראל, וכבר ברור כי שרייר בהחלט ראויה למקום של כבוד ברשימת הנשים המשפיעות של השנה האחרונה.

כתיבה: עינב לוגסי

קרדיטים נוספים:

נעם משה, ראש צוות 'קאפיש' בהילמ"ה – הייטק למען החברה.
'קאפיש' זה פיתוח משותף של הילמ"ה -הייטק למען החברה.                                                                  ג'רוזלם-פוסט.

הכתבה המלאה פורסמה בגיליון תשרי תשפ"ד

מגזין פנימה כל חודש בתוכן נשי, ערכי וישראלי במיוחד בשבילך! להצטרפות לחצי כאן