בעולם הדתי־לאומי, רבים חווים את המסע למציאת בן או בת זוג כתהליך מאתגר, אך בשנים האחרונות הולכת ומתפתחת גישה חדשה, כזו שרואה בזוגיות לא רק יעד אישי, אלא משימה משותפת לכולם. שידוכים, שהיו בעבר נחלתם של שדכנים מקצועיים, הופכים היום למאמץ קהילתי שבו חברים, משפחה, שכנים ובעצם כל אחד מאיתנו יכולים להיות שדכנים גם בלי תואר רשמי.

להיות אחות בכורה זה לחיות בין שני עולמות. מצד אחד, כיף להיות הראשונה, זו שמובילה ופותחת דלתות. מצד שני, יש עלייך תמיד אחריות וציפיות להישגים ולדוגמה אישית. מגיל צעיר את לומדת להנהיג, לקבל החלטות ולדאוג לאחרים, אבל לפעמים כל מה שאת רוצה זה פשוט להיות ילדה. איך זה משפיע על החיים? אילו יתרונות הבכורה מביאה איתה, ואילו אתגרים? צללנו אל עולמן של האחיות הבכורות וגילינו איך זה להיות הגדולה – לטוב ולרע.

בוקר בלשכתה של השרה אורית סטרוק, שרת ההתיישבות והמשימות הלאומיות וחברת הקבינט המדיני־ביטחוני. לידה מונח ספל שתייה שספק אם היא מגיעה אליו בלו"ז הצפוף והבלתי נתפס שבו מתנהלים חייה. אני מרגישה זכות לשבת לשיחה עם אישה שעל הכתפיים שלה מונחת אחריות היסטורית בימים הרי גורל.

דבר בבית המטופח והשלו של דיצה אור (58), המוקף בפריחה אביבית יפהפייה וצורבת, אינו מעיד על הטלטלה שעוברים יושביו. דבר מלבד התמונות הגדולות והצבעוניות שמהן ניבטת דמותו של אבינתן בנה, המוחזק חטוף בעזה כבר מאז שמחת תורה אשתקד.

בחדרו של הרב יוסף צבי רימון תלויה חליפה שחורה שהוא שומר עליה במיוחד. "זאת חליפה קדושה. איתה יצאתי לשטחי הכינוס וחיבקתי אלפי חיילים, שחלקם כבר לא כאן היום. זאת חליפה שפגשה את עם ישראל בגבורתו ואיתה קיימתי אינספור שיחות שהראו לי שוב ושוב שבתוך כל הכאב אנחנו נמצאים באחת התקופות הטובות שידע עם ישראל מאז שנהיינו לעם".

"כאילו הוא יצא ממצרים"! ואני ממש רוצה לצאת, מחפשת פה שלט יציאה כבר תקופה. כתוב במפורש: "וכל המרבה לספר ביציאת מצרים הרי זה משובח", ואני הרי אוהבת דברים משובחים.

ברוך ה', בשנה וחצי האחרונות יצאנו משבי נורא של שכול, של קונספציות שגויות, של טראומה. ועכשיו? סד"כ חדש. מסדרים את הכוחות כך שיחסלו סופית את הרוע

בחודש ניסן יש הארה של ניסים בעולם, התעוררות מלמעלה עלינו. אני רוצה לחוות את ההתעוררות הזו ולהרגיש שבכל רגע ה' מהווה אותי ומזרים לי חיים חדשים. בחודש הזה יש נזילה של אור אינסוף, אור של ניסים, אור של חיוּת והתהוות, וחובה עליי לספר ביציאת מצרים. דיבור של אדם יוצא מסוף העולם ועד סופו, בורא ומחדש, וחובה עליי שהדיבור שלי יהיה כאבן הספיר, שיהיה מלא התחדשות והתהוות, שיביא לריפוי ויהיה גילוי של אור ה' בעולם. 

שמדברים על איראן, קשה לחשוב על משהו מלבד שלטון אסלאמי קיצוני, דיכוי זכויות אדם ומעורבות במלחמות אזוריות. עבור רבים, איראן מזוהה בעיקר עם ציר הרשע ועם אכזריות המשטר. אך ההיסטוריה של הארץ הזו רחוקה מלהיות חד־ממדית.

הם מתנדבים בכל שבוע, קונים, מבשלים, אורזים ומסיעים, והכול באהבה גדולה ובמסירות אין קץ. עבור רובנו משלוח מנות הוא מצווה שעושים רק פעם בשנה, אך יש מי שעבורם זו שליחות יומיומית | לקראת חג הפורים, כתבתנו יצאה להכיר את הנשים שבישלו בשנה החולפת אלפי מנות לחיילים