![כשהחורבן נכנס הביתה](https://pnima-magazine.co.il/wp-content/uploads/2024/07/shutterstock_2279267695-336x200.jpg)
כשהחורבן נכנס הביתה
חשוב לדעת שתקופות מטלטלות כמו זו שאנו חווים אינן זמן לקבל החלטות מהותיות וחשובות. יש להמתין לתקופת רגיעה רגשית ונפשית כדי לבחון מחדש את תחושותינו
חשוב לדעת שתקופות מטלטלות כמו זו שאנו חווים אינן זמן לקבל החלטות מהותיות וחשובות. יש להמתין לתקופת רגיעה רגשית ונפשית כדי לבחון מחדש את תחושותינו
ברוך ה', מצאתי את אלעד, אלמן גם הוא. דיקלה ואיתמר הם חלק בלתי נפרד מהבית שאנחנו בונים. חוץ מזה שהם ההורים של הילדים פה, הם קודם כול חלקים מאיתנו. חלקים שאנחנו בשום אופן לא רוצים לטשטש
יש לנו אחריות על כל יהודי העולם, ואנחנו צריכים לראות יותר את המנעד הרחב הזה של עם ישראל. גם מי שלא חי פה פיזית קשור אלינו לגמרי והוא חלק מהעם שלנו
אביטל שינדלר: "בתוך הממ"ד היו לי שישה ילדים מבוהלים שחיכו שארגיע אותם, והחלטתי להתמקד בהם. הבנתי שגם אם אגש לעמיחי, אין לי מה לעשות. התקשרתי לרבש"ץ והודעתי שהיה לנו פיצוץ בבית ועמיחי נפגע"
לטפל בכסף שלנו זה בעצם לבנות את עמוד השדרה הערכי של המשפחה שלנו. ככל שנעשה זאת בשלב מוקדם יותר, כן ייטב לקשר הזוגי
"אנחנו לא באמת יכולים לשנות את כל העולם. 'מעט מן האור' זו הדרך שלנו להגיד: 'נכון, אני לא יכולה לשנות הכול, בעולם יש הרבה חושך, אבל מה שאני כן יכולה לעשות זה להוסיף את האור שלי'"
20 שנה אחרי שהעלה לאוטו טרמפיסטית זקנה בלתי נשכחת, הדמות של *גברת רביע* הפכה לשם דבר בעולם הטיפולי. דניאל קישינובסקי שעומד מאחורי הדמות, ובת זוגו נעמה אור, מספרים על המופע שמשלב בין הומור לטיפול זוגי בחמש דקות, ועל שידורי הזום שלהם, שעזרו מתחילת המלחמה לאלפי אנשים לצחוק, לבכות ולטפל בעצמם
בחודש אדר פתאום כולם נזכרים לדבר על שמחה וצחוק, אבל בבית שלהן תמיד אפשר לצחוק ולעשות חיקויים של זבובים וניירות מקומטים
ברוב הימים אני מצליחה לשמור על אופטימיות ותקווה שהגאולה קרבה. אבל יש ימים שאני נשברת, עד שאני מתיישבת על הספה בחוסר אונים ודמעות יורדות לי על הפנים
"עד עכשיו לא הבנתי כמה עוצמות קיימות בנו כעם. ידעתי שאנחנו משהו מיוחד, אבל לא ידעתי עד כמה" מספרת חמדה בתה של רעות צימרמן בראיון למדור אם ובת