עושה לי את הדרך
חגים לבד זה הדבר הכי לא משפחתי שאני חווה כמשפחה בקבע. כילדה, גדלתי בבית שבו השבתות, החגים ובעיקר חול המועד היו הדבק המחבר בינינו. ופתאום, בתא המשפחתי הקטן שבנינו לעצמנו, הזמן הזה איבד מהקסם שלו.
חגים לבד זה הדבר הכי לא משפחתי שאני חווה כמשפחה בקבע. כילדה, גדלתי בבית שבו השבתות, החגים ובעיקר חול המועד היו הדבק המחבר בינינו. ופתאום, בתא המשפחתי הקטן שבנינו לעצמנו, הזמן הזה איבד מהקסם שלו.
קצת מוזר לי להסתכל על אחותי הקטנה, שיראל קורן, ולראות בה דור אחר. רק לפני רגע רבנו למי יש יותר מקום במושב האחורי של האוטו בדרך לטיול משפחתי בצפון. אבל כשאני נכנסת לקראוון שלה באריאל, אני מבינה שהמרחק בינינו הוא לא רק 12 שנים, הוא עולם שלם של מושגים וערכים. זה לא שהיא פחות טובה חלילה, או שאני יותר צדיקה, זה פשוט שהמצפן שלנו מכוון למקומות אחרים לגמרי.
אנחנו שומרים ערמות של מפות, סטים מיותרים של מצעים, ושוכחים שהבית נועד לשרת אותנו כאן…
"יש צבעים את חולמת ללבוש ולא מעיזה?" או "מה הזיכרון הראשון שלך שקשור לצבע?" וגם…
״כל אחת אומרת איזה פריט לבוש מייצג אותה״, כך פתחה המנחה את סבב ההיכרות בלימודי הסטיילינג שבהם הוכשרתי. מפגש ראשון, ואני עוד לא בדיוק מכירה את השפה הזו, שקושרת בין בגדים לרגשות באופן כה טבעי ומובן.
מי שמתקרבת לגיל 50, ברוך ה', לא יכולה לפספס את השינויים והאתגרים שהגיל מביא איתו. זהו שלב טבעי בחיים הנשיים שמסמן פרק חדש במערכת היחסים עם הגוף. ההורמונים, שבעשורים האחרונים עבדו בתיאום מושלם, מתחילים להעביר הילוך, וזה משפיע ישירות על העור שלנו. אל דאגה, יש מה לעשות כדי לשמור על עור יפה ומטופח.
אני ממש מרגישה כבויה, אין לי כוח לכלום", שיתפה אותי חברה לפני כמה ימים. "כבר תקופה שאני בלי חיות, לא יודעת אפילו מאיפה להתחיל להרים את עצמי״. אם נודה על האמת, כל אחת מאיתנו חווה ימים ותקופות כאלו. יש אתגרים והתמודדויות במסע האישי והנפשי, ולא תמיד מצליחים להיאחז בנקודת אור שתרגיע, תנחם ותיתן משמעות.
איפור לנשים עם משקפיים הוא אומנות עדינה של איזון. יש נשים שהמשקפיים עבורן הם סמל של סטייל, ויש כאלה שמרגישות שהם מעמיסים, מסתירים את העיניים או גונבים את תשומת הלב מהאיפור. האמת היא שהמשקפיים לא אמורים להסתיר אותך, אלא להוסיף עוד שכבה של סגנון וביטוי אישי, ועם איפור נכון הם יכולים להבליט ולשדרג את היופי של העיניים שלך.
איזה מטורף זה לגדול כנערה בתקופה הזו. עוד לא עברנו את הקורונה ששיבשה את כל השגרה, וכבר פרצה המלחמה, עם הפחד וחוסר הוודאות, ושוב דרשה מהן להתמודד. אני פוגשת את הנערות האלה באלפים בסדנאות שלי, רואה את התהליכים שהן עוברות ואת האתגרים שהן צריכות להתמודד איתם, ולא מפסיקה להתפעל.
כבר מהצעד הראשון שלי במתחם של בתיה בעין הוד, הרגשתי שנכנסתי לעולם אחר. היו שם…