משלוח של אהבה
בפרויקט הזה, שנרקם במערכת פנימה, התאהבתי מהרגע הראשון. הימים האלו, איך לומר, הם כמו עיסה דביקה. עצב ושמחה מעורבבים כמו בלילה של עוגת שיש, והנה פורים בפתח – מחזיר אותנו שוב לסיפור של עם ישראל, החוזר על עצמו בשינוי אדרת.
בפרויקט הזה, שנרקם במערכת פנימה, התאהבתי מהרגע הראשון. הימים האלו, איך לומר, הם כמו עיסה דביקה. עצב ושמחה מעורבבים כמו בלילה של עוגת שיש, והנה פורים בפתח – מחזיר אותנו שוב לסיפור של עם ישראל, החוזר על עצמו בשינוי אדרת.
הכאב העצום של אימהות דתיות שילדיהן נרצחו או נחטפו במסיבת הטבע ביער רעים, הצטרף לכאב המוקדם יותר על בחירת הילד בדרך חיים השונה משלהן. באומץ לב הן משתפות על המסעות שעברו בשנות החינוך, על הבחירה בקשר קרוב למרות האתגרים, ועל הגעגועים שמלווים אותן מאז שמחת תורה
"הארץ משוועת, הגיעה עת לטעת", אומר השיר המפורסם, אך השנה מצאו את עצמם משקים רבים בדרום מתמודדים עם משבר לא פשוט בעקבות המלחמה, ולא ברור אם יוכלו לשתול לקראת העונה הבאה. בצל גידולים שנפגעו מרקטות, עזיבה המונית של פועלים תאילנדים, פינוי מהבית ואבדות בנפש, החקלאיות בעוטף עזה נאחזות באדמה ומאמינות שלמרות הכול, החקלאות הישראלית תנצח
החל מרגעי חוסר הוודאות הראשונים בשמחת תורה, דרך הגילוי על מכרים וחברים שנהרגו, ועד הפינוי לבית מלון לתקופה בלתי ידועה: הצלמת יעל בוחבוט, תושבת בני נצרים בדרום, שמצלמת בימי שגרה נופים בעוטף ומשפחות, תיעדה רגעים קטנים וגדולים שעברה עם בני משפחתה מאז שהחלה המלחמה | יומן מסע
אני עצמאית, כל כך עצמאית. מסתדרת לבד, אפילו עם הרכב. אבל מכונת הכביסה משמיעה רעש שאני לא מצליחה לפתור, ואני כורעת מולה ובוכה. לא ככה, אבא, לא ככה אמור להיות
אומרים שתמונה אחת שווה אלף מילים, אך מי שבקיא בתחום יודע כי איור אחד, או יצירת אומנות אחת, שווים גם אלף תמונות. שבועות ספורים אל תוך מלחמת חרבות ברזל, ביקשנו ממיטב המאיירים והיוצרים לתת ביטוי לצפונות ליבם, לתחושותיהם בימים המורכבים האלו, ובכוח העט להביא אותם מן הלב אל הדף. במילים פשוטות ובקווים עדינים הם שרטטו את תנועתה העדינה של הנפש בימי מלחמה
בשעות הראשונות מפריצת המלחמה, בעוד הידיעות על הטבח הנורא הולכות ומתבהרות, ניצבו נשים רבות מול אתגר שהן לא ציפו לו: הבאת חיים לעולם תחת אש. חלקן הגיעו לראשונה לחדר הלידה ללא בן הזוג, חלקן שכלו באותם ימים את הקרובים להן ביותר, וחלקן סיכנו את חייהן כדי להספיק להגיע בזמן לבית החולים | שבועות ספורים לאחר תחילת המלחמה, חמש יולדות מספרות את שעבר עליהן, בגוף ראשון
ראיונות ייחודיים ועדויות מסמרות שיער על אירועי גבורה והשגחה פרטית מראשית הלחימה | פרויקט מיוחד
לאט לאט ראיתי אותן נכנסות, מהוססות, מחפשות. לאחרונה הן רק מחפשות, בכל מקום. על החולצה…
כשהשער ננעל זה אולי רק חיצונית, כי פנימית אני נועלת עליי את השער כמו שנועלים נעל. וברגע הזה של השער, פתיחת הלב, הרגע שהאור בו בוהק ויש גילוי פנימי גדול, השער הזה ננעל בתוכי, הופך להיות מי שאני