פתח לנו שער: ריאיון אישי מיוחד עם יהונתן ויסכה שומר לחודש אלול

"פתח לנו שער בעת נעילת שער", אנו שבים ומבקשים בתקופה זו מדי שנה, בימים של רצון להסיר את כל החציצות ולהיכנס אל קודש הקודשים בטהרה ובנקיות. אך מה קורה כשמרגישים שהשער נעול? האם ישנה דרך להשיב את האהבה ואת הערגה שבין הדוד והרעיה? תקופת אלול היא זמן להתבוננות אישית, אך לא פחות מכך, זמן להתבוננות זוגית.

את הרעיון של אימוץ לוח השנה העברי אל תוך הזרימה של חיי הזוגיות שמעתי מיסכה ויהונתן שומר, שעוסקים זה כשני עשורים בהיבטים שונים של ליווי וטיפול זוגי. "שער הכוונות של האר"י הקדוש הוא הבסיס לתפיסה המחברת את מחזור החגים עם הקשר שבין איש ואישה", פותחת יסכה ומציינת את חוכמת הנסתר, שצמחה ממש בהמשך הרחוב הציורי שבו הם מתגוררים בצפת העתיקה.

"לפי תפיסת האר"י, ראש השנה משול לזמן הפסק טהרה, מה שהופך את ימי אלול לימי ראיית הווסת. זמן הווסת הוא זמן של ויסות, של סתיו, של השלה. זמן שיש בו בקשה למרחק ולהגדרה מחדש של המרחב האישי והזוגי, ויש בו בעיקר הזדמנות למפגש מחודש. האר"י ממשיך וממשיל את יום כיפור ליום הטבילה, יום שמטרתו להסיר חציצות, לבוא פשוטים. חג הסוכות משול לחופה ולשבעת ימי המשתה. שמחת תורה היא חדר ייחוד, איחוד מתוך שמחה".

את הרעיונות הנשגבים מפשיטים בני הזוג למציאות היום יומית, בצורה נהירה ופשוטה ומתוך היכרות קרובה עם האתגרים המצויים אצל כל זוג. הם מזמינים ליצירה של זוגיות חדשה בתוך המרחב הקיים. לברוא את ה'יש', אך לא מן ה'אין', אלא מן היסוד שעליו נוסדה הזוגיות מלכתחילה. להזכיר את מה שאולי נשכח בתוך שטף החיים.

"זמן הוא הזמנה, והחגים ששוברים את השגרה הם הזמנה ליציאה מהקו ומעבר לתנועה של מעגל ופתיחת שערים חדשים בקשר הזוגי", ממשיכה יסכה, ומדגישה כי היהדות מלמדת אותנו את חשיבות העצירה הזו, גם אם לפרקי זמן קצרים, במטרה להיות מקושרים לתדר המשותף ולהחזיר את האינטימיות אל תוך הקשר. בשפה ייחודית הנשענת על המקורות היהודיים פורסים יסכה ויהונתן את תפיסתם, שהלכה ונבנתה במהלך השנים, בהתבססות על מגוון רחב של מקורות ידע, אותם הם משלבים לכדי משנה סדורה בעלת קול ייחודי ומגוון.

"אנחנו אומרים לזוגות שנמצאים במצב של 'עת נעילת שער' לנסות זוגיות שנייה עם אותו אדם. לפתוח שערים חדשים וישנים. יש מצבי קיצון שבהם בני זוג סטו כל כך מהדרך הזוגית ופגעו זה בזו עד כדי כך שהם לא יכולים להישאר יחד, אך במקרים רבים הם פיתחו דפוסים שסגרו את השערים, סגרו את הלב ויצרו מגננות, אולם מתחת לפני השטח פועמת האהבה שצריכה שיעוררו אותה. זה מה שאלול מזמין אותנו לעשות, לחדש את 'אני לדודי ודודי לי'".

 ימי התום

יסכה ויהונתן שומר, בני 42, הם הורים לשישה. סיפור ההיכרות שלהם התחיל כבר בגיל העשרה. "זה היה בימי מלחמת המפרץ, הגעתי עם המשפחה לדירת קיץ של סבא וסבתא שלי בצפת, שם מתגוררים הוריה של יסכה", חוזר יהונתן לתחילת הדרך. "כעבור כמה שנים, כשהייתי בן שש עשרה, אמי חלתה בסרטן והלכה לעולמה. השותפה היחידה למה שעבר עליי הייתה יסכה. היא הפכה לחברת נפש, ואני נעשיתי בן בית בביתם".

"בגיל ארבע עשרה הוא הציע לי חברות בפעם הראשונה ואני סירבתי", נזכרת יסכה, ויהונתן מוסיף כי לאחר מכן היו עוד כמה וכמה סירובים, עד שבשלב מסוים הוא כמעט ויתר והתרחק. "כשהוא לא היה לצידי הבנתי שאני רוצה אותו בחיים שלי וביקשתי שיחזור. והוא חזר", היא משחזרת בחיוך של אושר. יהונתן מספר כי אירועי החיים הפכו אותו בוגר בגיל צעיר. "בתוך כל ההיעדר והאובדן שחוויתי, בערו בי יצר הרפתקנות ורצון להתמלא. יסכה הייתה שותפה למימוש הרצון הזה".

כבר מתחילת הדרך מצאו עצמם בני הזוג שומר לומדים תכנים שקשורים לעולם הטיפול. בהתחלה עבור עצמם, ומהר מאוד גם עבור אחרים שהגיעו להתייעץ איתם. "היינו הזוג הראשון של הישיבה בצפת. אומנם ילדים בני שמונה עשרה, אבל עדיין הזוג הוותיק, ושלחו אלינו זוגות. הרבנית טובה אליהו הכניסה אותי לעולם הדרכת הכלות, ואל יהונתן שלחו חתנים".

פעלתם בשותפות מההתחלה, או שכל אחד פעל לבדו?

"כשמסתכלים אחורה ממש אפשר לראות את העבודה המשותפת צומחת כבר בראשית הדרך", משיב יהונתן. "יסכה עסקה בניהול פרויקטים, ובמסגרת הפרויקטים שהיא ניהלה הדרכנו ביחד. בשלוש השנים הראשונות שלנו בתור זוג העברנו סדנאות בנושא זוגיות באוניברסיטת תל אביב. היינו בני עשרים ואחת, והיום זה נראה יומרני למדי. אבל הצורך התעורר ולא היה מי שימלא אותו. הקמנו בית מדרש וזה היה ממש אינטנסיבי".

מאיפה היה לכם הידע?

"שנינו הדרכנו בבני עקיבא, ואני אפילו הייתי קומונר והעברתי סמינריוני הדרכה. אבל בעיקר היה ביטחון עצמי מופרז", צוחק יהונתן. "וברצינות, על אף שעברנו מאז הכשרות פורמליות בתחום אפשר לראות שהתשתית הייתה כבר בהתחלה. כיום אנחנו מוכרים בעולם הסדנאות של זוגות ושל דייטים לזוגות נשואים, והוצאנו ספר בנושא, אבל גם לפני חמש עשרה שנה הקמנו קהילה לומדת לזוגות".

מגלים סודות עתיקים

במפגש עם הזוג שומר אין רגע דל. הם מלאים בשטף של תובנות, שמבוססות על שיטה סדורה בייעוץ זוגי ומיני. את הכל הם שוזרים בידע רב מהחסידות ומהקבלה, שהם חלק מרכזי משיטת הטיפול שלהם.

אתם עובדים עם כלי טיפול יהודיים דווקא? 

"אני לא חושב שקיים כלי שהוא לא יהודי, בבחינת 'הפוך בה והפוך בה דכולי בה'", אומר יהונתן, ומוסיף שאם משהו מחובר למהות, הוא גם קשור ביהדות. "יש כלים שאנחנו מביאים מהמזרח, ולאחר זמן מה, כשאנחנו מתבוננים מחדש במקורות יהודים, הקריאה על יסוד הידע שרכשנו מגלה לנו שחז"ל ידעו את השיטות, רק שאנחנו חיים בעולם שלא אפשר לנו לדלות את הידע הזה".

הוא מוסיף ומפרט, "אנחנו מוצאים מדיטציות במסורת היהודית. חסידים ראשונים היו שוהים שעה אחת קודם התפילה, השהייה הזו מקבילה למדיטציה שנקראת 'השקטה'. כמעט בכל מקום שמופיעות התבודדות או התבוננות, הכוונה היא בדרך כלל לתהליך מדיטטיבי. אני חושב שהקדוש ברוך הוא סידר בהשגחה פרטית שהמזרח ישמור עבורנו על הידע הגופני. אנחנו לא מורגלים בעבודה עם אנרגיה, אבל היא לגמרי גופנית. כשמסבירים לאדם מה זה הוא פתאום מזהה את זה בעצמו".

"מקורות שנראו לנו תמוהים בעבר מקבלים פתאום הבנה מחודשת", הוא מוסיף. "הידע היה, אבל התרבות המערבית, שנשענת על הנצרות, הפכה את המיניות לדבר מתועב. התפיסות האלה חלחלו גם אלינו. התרחקנו מההבנה הפשוטה של הגוף. בסייעתא דשמיא גדולה היה מי שהחזיק את הידע ושמר אותו, ואנחנו פשוט מחזירים אותו לעצמנו. יש איך להביא אותו חזרה בקדושה לתוך היהדות".

את המזרח, שאותו הם מזכירים בדבריהם, פגשו בני הזוג שומר כשהגיעו גם בתור זוג וגם בתור משפחה לבית היהודי בהודו, שם גם גילו את הצורך בתחום העדין שבו הם עוסקים.

"היינו ארבע פעמים בבית היהודי בהודו. אחד הדברים שדחפו אותנו לכיוון העיסוק וההעמקה בנושא הזוגיות היה הידיעה שמכל הנושאים שאפשר לדבר עליהם, הנושא שהכי נוגע באנשים ופותח להם את הלב הוא זוגיות. לערב על נושא אחר ומרתק לא פחות היו מגיעים כעשרים איש, אבל אם פרסמנו שהערב יעסוק בזוגיות יכלו להגיע גם מאה איש. הבנו שזה הנושא הבוער ביותר לאנשים, ובמקביל למדנו גם דרך עצמנו שזה הנושא שהכי מעניין אותנו ומעורר בנו השראה", נזכר יהונתן, ויסכה מוסיפה, "זה התחיל בתור צורך אישי, על יסוד השוני הגדול באישיות שלנו. נזקקנו בעצמנו לכלים כדי לבסס את הקשר".

במה אתם שונים?

"בכל", הם עונים יחד, אך יהונתן מדייק שהם מתחברים באהבה לטבע וביצר ההרפתקנות, והמכנה המשותף הזה משמש כקרקע פורייה לבניית הקשר.

בראשית דרכם המליצו להם להקדיש ערב בשבוע לדייט זוגי, והם אימצו בחום את ההמלצה וגם הפכו אותה לכלי שמסייע לזוגות אחרים. לאחר שנים שבהן העבירו יחד סדנאות המלמדות את הזוג למצוא את הדייטים שמחזקים את הקשר ומפיחים בו רוח חדשה, הם איגדו את הרעיונות לספר שנקרא 'לעורר אהבה'. הספר מציע שפע רעיונות לפי קטגוריות, לצד תובנות וחוכמה עמוקה.

"דייט יכול לקבל הרבה מאוד צורות, ומה שחשוב הוא היצירתיות שהוא מעורר", מדגישה יסכה. "הרבה פעמים תהליכים זוגיים הולכים למקום של 'בוא נדבר על זה', אבל לא תמיד דווקא הדיבור הוא האפיק המתאים. אצל אישה הדיבור מעלה את רמת האסטרוגן ויוצר התקשרות. הבעיה היא שאצל הגבר זה מנחית את רמת הטסטוסטרון, וזה גורם לו להתכנס ולחוש סוג של אשמה. בקשר הזוגי יש הרבה רבדים מעבר למילים, בייחוד מעבר למילים של השגרה, שתופסות מקום נכבד לא פעם.

"המטרה היא לתת מקום לעוד שפות, לחוויה שמתחת למילים, לשתיקות משותפות. לאחרונה השתתפתי בכנס שעסק בסנכרון בין בני הזוג. אפשר להחזיר את הקשר לכמה נקודות זמן קצרצרות במהלך היום. לעמוד במרפסת, לשתוק ולהחזיק ידיים, להסתכל זה לזו בעיניים, מעבר למילים", היא אומרת ומוסיפה כי בני זוג יכולים להיות באותו מרחב ולהישאר זרים, או לדבר בהרבה מילים, אבל בלי שהן יחברו.

"אם נחזור לתקופת אלול", היא מתארת, "הרי שקריאת שופר היא קריאה לדוד ללא מילים, קריאה פשוטה ובהירה. ודאי שחשוב ללמוד דרכי התקשרות מילוליות, ללמוד איך לדבר, איך לריב ולצאת מחוזקים באהבה, אבל צריך לדעת שיש עוד שפות לאהבה. הספר פותח שערים, את שערי היצירתיות, ומזמין את הזוג לגלות מה השערים שפותחים לו את הלב. אנחנו מקבלים כל הזמן תמונות מזוגות שמצלמים את עצמם בדייטים עם רעיונות משלהם וזה כל כך משמח. כדי לחבר שני אנשים יחד נדרשת יצירתיות".

 

הכתבה המלאה פורסמה במגזין פנימה אלול. להצטרפות למגזין לחצי כאן