עולם הרווקות והשידוכים עובר בשנתיים האחרונות מתיחת פנים רצינית. אפליקציות, בוטים, שימוש בבינה מלאכותית והדרכות זום הפכו לדבר שבשגרה.

מיזמים מסוימים מעודדים מעורבות חברתית ומגייסים גם חברים ובני משפחה למען המטרה הנעלה של הקמת בתים בישראל ותוך שימוש באמצעים טכנולוגיים. קריעת ים סוף, הדור הבא | פרויקט מיוחד

 

 

בשנים הארוכות בהן חיפשתי את שאהבה נפשי לא היו אפליקציות ייעודיות, ואתרי היכרויות נחשבו לפלטפורמה מפוקפקת למדי. שדכניות היו גם היו, אך ההצעות שלהן לא בהכרח היו רלוונטיות, ולעיתים קרובות יכולת למצוא את עצמך תחת מכבש לחצים של מישהי שפשוט זיהתה את הייאוש בעינייך.

בשנתיים האחרונות נראה שעולם מציאת השידוך עובר מתיחת פנים. משפטים כמו "נפגשנו באתר הכרויות" או "הכרנו דרך אפליקציה" הם כבר לא מקור לבושה ואינם נלחשים בשקט מפה לאוזן של חברה נאמנה. להפך – זה צעיר, מחובר ומעודכן.

מיזמי ההיכרויות החדשים מבקשים להיות קשובים, ומדברים על אמינות גבוהה וסינון. לא עוד פרופילים שקריים ודייטים הזויים, אלא אפליקציות ידידותיות למשתמש וטכנולוגיה שמגויסת לטובת התאמה גבוהה בעזרת פיתוח ודיוק מתמיד.

גם השדכניות בדמות ינטל הן 'כבר לא מה שהיה פעם'. משקל רב מונח היום לא רק על ההתאמה עצמה, אלא גם על ליווי הזוגיות המתהווה בעזרת סדנאות, מנטורים, שיעורים והדרכות. יצאתי לסקור את מיזמי השידוכים החדשניים והמקוריים ביותר ולדבר עם העומדים מאחוריהם, הפועלים בלב רגיש ועם לא מעט מעוף ויזמות.

בינה יתרה
עבור מעיין סיני, מנכ"לית ומייסדת 'אלגו' בשיתוף עם יובל דה רוס, הביטוי 'בינה מלאכותית' ברור לגמרי. אבל עבורי מדובר ב'באז וורד', מילה שיש סביבה הרבה רעש אבל לא ברור בדיוק מה היא.

אפליקציית אלגו קרויה על שם הלב של המיזם: האלגוריתם. היוזמה הטכנולוגית הזו נולדה מתוך עבודה משותפת של בוגרי יחידות טכנולוגיות בצה"ל שרצו להשתמש בידע ובכלים שקיבלו בשירותם הצבאי כדי לשדך. האם הטכנולוגיה שעוזרת להגן על מדינת ישראל יכולה גם להוביל להיכרויות ולחתונה? מסתבר שכן.

צוות הפיתוח והניהול של 'אלגו' צילום: יובל דה רוס

אלגו הוא בעצם בוט חביב שמתכתבים איתו דרך הווטסאפ, הוא לומד את המשתמש בעזרת שאלון רציני ומקיף ומשתמש בבינה מלאכותית כדי להציע לו הצעה שסיכויי ההצלחה שלה גבוהים. אלגו היא עמותה ללא מטרת רווח, מאחוריה עומדים עשרות פעילים ואנשי צוות. יומיים בלבד לאחר השקתה הצטרפו אליה כבר אלפיים מנויים, ונכון למועד כתיבת שורות אלו, חצי שנה בלבד לאחר הקמתה, היא כוללת מעל ל־15 אלף משתמשים.

 

מים חיים

את האתר 'הבאר', שעלה לאוויר לפני כחודשיים בלבד, הקימה רחלי הומינר, שדכנית ותיקה, מוכרת, אהודה ושונה מאוד בנוף המגזרי. השיחה איתה חמה וזורמת, ואני מבינה איך היא יושבת זמן רב עם כל אחד ואחת, מבינה לליבם וממשיכה ללוות אותם במסע למציאת בן זוג. מאחוריה עשרות שידוכים שהצליחו, ואפילו אחד טרי מהאתר.

את כל פעילותה בתחום השידוכים עושה רחלי לעילוי נשמת אחותה, אודליה פינקלר לבית משפחת תורג'מן, שנהרגה לפני שמונה שנים. "אודליה הייתה אמא לשני בנים", מספרת רחלי. "שידוכים היו בדמה והיא הייתה בטלפונים רבים איתי, אפילו בחתונה שלה היא חשבה על שידוכים".

אז איך זה עובד?

"דבר ראשון אנחנו מבצעים אימות נתונים ודורשים תמונה עדכנית, אחר כך ישנם שני מסלולים לבחירה – היכרות חופשית באתר או מסלול בליווי שדכנים. המיזם הזה עונה על הצורך ברמת אמינות גבוהה, כל אחד חייב להציג תעודת זהות, ומי שלא מוכן לא יכול להיכנס. המנגנונים האלו יוצרים ביטחון ומוגנות".

מה תפקיד השדכן במרחב הזה?

"לראות מעבר. מעבר לנתונים היבשים, להסתכל בעין טובה על האדם. רווק הוא לא מוצר שקונים בחנות, הוא אדם שלם".

אני מבקשת מרחלי טיפ שהיא מוכנה לחלוק עם רווקים ורווקות, וללא היסוס היא עונה: "מניעה. לא להגיע לגילאים מבוגרים. צריך לעמול על קבלת החלטות, על איך להתנהל, יש לאדם אחריות על עצמו ויש אחריות של הסביבה לראות את הרווקים ולחשוב עליהם".

תוכנת הלב

אלגו מתבסס באופן בלעדי על בינה מלאכותית, רחלי הומינר מתבססת על התאמות אנושיות, אבל למה לא לשלב בין השניים?

מיזם 'שגרירים בלב' עושה בדיוק את זה, ומשדך באמצעות שילוב של טכנולוגיה ואנשים טובים. בשלב הראשון תוכנה ייעודית מייצרת התאמות ראשוניות, בשלב השני ה'שגרירים' – פעילי הפרויקט – בוחנים את ההתאמה, שמים לב לניואנסים אישיים ומציעים את השידוך בפועל.

המיזם פועל כשנתיים וחצי באמצעות אתר ייעודי ומאובטח הפתוח בפני השגרירים בלבד. מי שמבצע את השידוכים, השגרירים, הם בעצם חברים או מכרים של רווקים המחפשים זוגיות.

השילוב המתבקש ועם זאת המיוחד כל כך של טכנולוגיה ולב אנושי הוא יוזמה שנולדה במכון לב ונתמכת על ידו.

"באתרי הכרויות רגילים אפשר להיכנס, לדפדף ולחפש את הבחורה הכי יפה. בשגרירים אין לרווקים גישה לאתר", מסביר אהרון, אחד משגרירי המיזם. "האתר דיסקרטי מאוד – בשביל להיות שגריר אתה צריך להתראיין, להביא לפחות שלושה מועמדים ולהשקיע שעה בשבוע. אנחנו מחפשים שגרירים, לא מועמדים".

חברים משדכים בערב מאצ'אפ צילום: תמרה גימפל


בא לך לשדך הערב?

מיזם נוסף שתפס תאוצה בשנים האחרונות ובו החברים הם השדכן המרכזי, הוא 'מאצ'אפ'. ברק דרורי, ממקימי מאצ'אפ, מספר עליו בעיניים נוצצות ומסביר כי ברמה החברתית מדובר במיזם חסר תקדים, משום שמטרתו אינה רק לשדך בין זוגות, אלא גם לגרום לכל הקהילה להיות מעורבת בתחום השידוכים.

המיזם, שהוקם לפני שלוש שנים ועתיד להתחדש באפליקציה בקרוב, החל לאחר שזוג חברים של ברק הציע לו ולאשתו תמר לבוא אליהם ולשדך בין חברים. ברק כתב פוסט, המציא שם מגניב וקליט למפגש ושיתף בפייסבוק ערב לפני.

"הייתי בטוח שאף אחד לא יבוא", הוא נזכר, "אבל למחרת בערב הבית שלהם היה מפוצץ. הגיעו כחמישים איש, רק מפוסט קטן שלי, ואני לא איזו אושיית רשת. חשבנו שזה יהיה אירוע חד פעמי, אבל היה ביקוש עצום ואנשים רצו עוד. אחרי אירוע אחד עשינו עוד".

עד מהרה מצאו את עצמם ברק ותמר, יחד עם הזוג היוזם – יובל ונריה פרקש, נוסעים לערבי מאצ'אפ בכל הארץ. המפגשים מתנהלים בקצב מסחרר, כל משתתף מכין מראש שמות של שני חברים רווקים ושתי חברות רווקות והערב מתנהל בסבב של מעין ספיד דייטיניג בין שדכנים. ההצעות עוברות אונליין לחברים בבית במטרה לסיים את הערב עם שידוך ביד.

252 דייטים ראשונים
לפני כמעט שנתיים, זמן קצר לאחר פרוץ הקורונה ובימים שבהם עולם הדייטים עצר מלכת עקב הסגרים וההגבלות, נולד פרויקט '252'. בחודשים שבהם מציאת זוגיות הייתה נראית כמו משימה בלתי אפשרית, הפיח המיזם חיים ותקווה בליבם של רווקים רבים.

"הקורונה הייתה פוש גדול", אומר צוריאל גביזון, יזם ומייסד הפרויקט, "אבל הפרויקט נולד קודם כל מתוך סיפור אישי, שממנו לקוח גם שמו".
מה משמעות המספר המתנוסס בראש המיזם? ובכן, תחזיקו חזק: גביזון יצא עם 252 בנות עד שמצא את בחירת ליבו. הזוגיות שהגיעה לבסוף הולידה בו תובנות נוספות על הדרך עצמה. "הבנתי שהבעיה היא לא ההצעות, אלא ההדרכה. היום אפשר ללמוד הכל: סינית, חתירה, בישול; אבל יש תחום אחד שחשוב יותר מכולם ואין בו הדרכה מסודרת: זוגיות".

 

איור: רינת גלבוע
הכתבה המלאה בגליון ניסן של מגזין פנימה. להצטרפות למגזין לחצי כאן