מְחוֹלֶלֶת עַל הַמַּשְׁבֵּר
סוֹבֶבֶת בִּתְנוּעוֹת רִקּוּד רַכּוֹת
אַט אַט,
מִתְאַמֶּצֶת
לְהַרְפּוֹת.

בִּנְשִׁימוֹת קְצוּבוֹת
אֶל תּוֹכֵךְ פְּנִימָה,
מְשַׁחְרֶרֶת חֶבֶל וְעוֹד אֶחָד.

מִתַּחַת קֶבֶר נִפְעָר
וְיָדַיִם מוּשָׁטוֹת,
מְצַפּוֹת.

וְאֶת מְכֻנֶּסֶת,
וְאַתְּ חַיָּה
כָּל כָּךְ חַיָה.

מִתְמַסֶּרֶת לְעוֹצְמוֹת הַכְּאֵב,
שֶׁבּעֶצֶב לֵידָת הַבָּנִים,
מִתְמַכֶּרֶת לַקִרְבָה
שֶׁבַּחֶסֶד הָעוֹטֵף אוֹתךְ,
לְיַד – ה.

שִׂמְחָה מִתְלַקַּחַת,
וּבִזְעָקָת גּוּפֵךְ
רֶגַע
וְאַתְּ חוֹבֶקֶת חַיִּים חֲדָשִׁים.

כַּמָּה שֶׁקֶט,

וּכְבָר גַּעְגּוּעַ מֵצִיף,
מְיָחֵל
לַחוּשׁ זֹאת שׁוּב
וְלוּ רַק עוֹד פַּעַם אַחַת.