את יעל וליאור רבינוביץ' הכרנו לראשונה בהצגה 'עד שמצאנו', שסיפרה על ההיכרות יוצאת הדופן של השניים. עכשיו, בהצגה החדשה 'אהבה ושחוקים', הם עולים לבמה כדי לדבר על מה שקורה אחרי ההיכרות הראשונית וההתאהבות, על שמירת הזוגיות כשהשגרה שוחקת. וגם: איך מעלים מופע משותף יחד? מה קורה כשמתווכחים רגע לפני שהמופע מתחיל, ואיך משלבים את העבודה האינטנסיבית עם גידול שישה ילדים?
כותבת: שרה פני עוזרי
כשפוגשים אדם חדש, למוח לוקח בין שלוש לשבע שניות לקבוע את הרושם הראשוני שלנו עליו. חלק מהמחקרים מצביעים שהרושם הראשוני אפילו מתגבש בשברירי שנייה, וזה בדיוק הזמן שנדרש כדי להבין את סל הערכים שמחזיקים הזוג יעל וליאור רבינוביץ'.
עוד לפני הריאיון, בשלב קביעת היום והשעה, הם עושים את מלוא המאמצים כדי שהזוגיות והמשפחה שלהם לא ייפגעו, ומתמרנים בכישרון רב בין הריאיון והעבודה היומיומית השוטפת לבין ההשקעה בזוגיות ובששת ילדיהם.
בסופו של דבר, אנחנו מצליחים לקבוע את הריאיון לשעות הערב המאוחרות כי לשניים חשוב, כאשר הם אינם מופיעים בערב על הבמות, להיות נוכחים בשעה העמוסה והמאתגרת ביותר להורים – המקלחות והשכבות הילדים. לצד הרצון להיות הורים גם ברגעים הפחות פוטוגניים של החיים, הם רואים בריאיון גם הזדמנות לזמן זוגי, מחבר ומשמעותי.
אנחנו משוחחים על ההצגה החדשה שלהם, 'אהבה ושחוקים', שעוסקת בנושא מורכב ורגיש – שחיקה זוגית. ההצגה מגיעה תשע שנים לאחר צאת ההצגה הראשונה שלהם, 'עד שמצאנו', שתיארה את סיפור היכרותם – ליאור, גרוש ואב לילד, ויעל, רווקה צעירה מהמגזר הדתי.
מה הוביל אתכם לבחור לעבוד יחד על הצגה שמתמקדת בשחיקה זוגית?
ליאור: "דווקא בגלל שזה נושא מורכב, רצינו לעבוד עליו יחד. אנחנו לא מסתכלים על שחיקה כעל משהו לא תקין, זה משהו טבעי מאוד בחיים. בגלל שזו זוגיות שנייה בשבילי, ידעתי שזה קורה וזה חלק מהמשחק".
יעל: "כשמציגים על הבמה מביאים צדדים קומיים, והנושא הופך להיות מצחיק מאוד ואנשים מזדהים. כשאני וליאור חווים את הסיטואציות שמוצגות על הבמה בחיים האמיתיים, זה כמובן יכול להיות מעצבן, אבל על הבמה אנחנו צוחקים עליהן".
ליאור: "חשוב לנו להבהיר שאנחנו לא מתיימרים להיות מטפלים זוגיים. אין לנו זוגיות מושלמת ואנחנו לא מבקשים ללמד אף אחד איך לחיות. אנחנו מספרים סיפור, כמו כל הצגה. אם אנשים יוצאים מההצגה ואומרים, וואלה יש הרבה דברים דומים שקורים גם אצלנו, אז נראה לי שהמסר עובר טוב, כולנו באותה סירה".
יעל: "בהצגה 'עד שמצאנו', הקדמנו את זמננו והיינו הראשונים להעלות על הבמה את הגרוש הדתי, הבחור הטוב. זה היה אחד הנושאים שעד אז לא דוברו על הבמה, ראינו עד כמה הנושא הכה גלים ונתן פתחון פה להרבה אנשים שהיינו הקול שלהם דרך היצירה הזו. גם הפעם היה לנו חשוב להעלות משהו לא לעוס, סוגיה פחות מדוברת שכולם יזדהו איתה, לא משנה באיזה גיל".
מה גרם לכם לכתוב את ההצגה?
יעל: "אנחנו מופיעים כבר תשע שנים עם הצגה על זוגית שמתרקמת, אז היה טבעי לכתוב את ההמשך. יש הרבה הצגות על שלב ההתאהבות וההיכרות, והיה לנו חשוב מאוד להביא את מה שקורה בהמשך. אנשים גם פנו אלינו בדרישה: 'אוקיי, עברתם את כל המשוכות, התחתנתם וזה היה סיפור מדהים, אבל מה קורה ברגע שאחרי? מה היום?' אנשים מאוד חיכו לזה".
ליאור: "כיוצר אתה מספר גם על מה שאתה חווה בהווה והחיים בנויים משלבים. היום אנחנו בשלב אחר. אנחנו לא בשלב ההיכרות, על זה כבר הצגנו. כשאנשים היו שואלים איך תקראו להצגה הבאה, הייתי אומר בצחוק, שאם עכשיו זה 'עד שמצאנו' זה יהיה 'עד שמיצינו'. כולם נקרעו מצחוק מהבדיחה הזו כי כל מי שבשלב הזה יכול קצת להתחבר ולהבין את ההומור שבזה".
יעל: "כל העניין של אהבה לצד שחיקה הוא חומר טוב וחשוב, שאפשר לדבר עליו המון. זה נוגע במקומות אמיתיים, שאפשר להביא בצורה מצחיקה על הבמה. אני חושבת שהקהל ירגיש שאפשר לצחוק על זה, וגם כמובן שכל אחד ייקח מזה משהו לזוגיות שלו. השתדלנו להכניס מסר ומשמעות. זה השלב שאחרי ההתאהבות. זאת אהבה עם קצת אבק יום יום, והיא אחרת והיא מיוחדת ויש בה יופי משלה".
מה זאת אהבה?
ההצגה החדשה עוקבת אחרי ליאור ויעל, שמחליטים לנסוע לאמסטרדם, העיר שבה נפגשו לראשונה, כדי לעורר מחדש את האהבה. הם מנסים לחזור לתקופת ההיכרות הראשונית, ומגלים שלא צריך לנסוע רחוק כדי למצוא מחדש זה את זה.
אולם המופעים בנתניה, שבו אני צופה בהצגה, מלא בקהל, צעירים ומבוגרים. הזוג רבינוביץ' מצליח לרגש גם זוגות עם פז"ם ארוך משלהם. מבט חטוף על הקהל חושף מבטים מלאי משמעות, חלק אף מוחים דמעה.
רגע לפני שההצגה מתחילה, מנחה הערב מסביר שליאור נפצע ברגלו, וכי הצליעה אינה חלק מהתסריט.
מה קרה?
יעל: "הוא קצת צלע מפציעה במשחק כדורגל, ברוך ה' נעשה לנו נס".
ליאור: "עליתי על הבמה ולא יכולתי לזוז, לקחתי שישה כדורים לפני".
יעל: "העסק שלנו בנוי על שנינו. שנינו חייבים להיות בשיא, לא משנה מה עברנו. הריונות, קורונה, ילדים חולים בבית, אם שנינו לא מגיעים למופע זה לא עובד. אין מקום לפינוקים".
לשאלה מי מנהל את הלו"ז שלהם התשובה די ברורה וכולנו צוחקים כשיעל עונה, "אני מנהלת את הכול".
ליאור: "עוד לפני תפילת שחרית, אני כבר מקבל משימות בסדר גודל של שבועיים עבודה. אם הייתי מכניס את לוח הזמנים שלי להצגה, הקהל היה אומר שזה לא אמין".
יעל: "יש לנו לוח זמנים עמוס ברוך ה', אבל הוא מאוד שמח. זו עבודה מדהימה. לפני כן הייתי תרפיסטית שכירה בבית חולים איכילוב והחלטתי לפני כמה שנים למקד את חיי בבית ובהופעות, היה לי חשוב ללכת על מה שמשמח".
סדר היום של הרבינוביצ'ים מורכב מהצגות משותפות; הופעות של ליאור באירועים כזמר, קלידן, מנחה אירועים ואומן חושים וטלפתיה; ניהול הזמנות מול ספקים; פרסום ושיווק וכמובן גידול הילדים. "לפעמים ליאור יוצא כל ערב להופעה או שנינו, ואז אנחנו יוצאים מאוד מוקדם לאירוע, סביב השעה ארבע. השבוע, למשל יש לנו ארבעה מופעים יחד".
זה המון.
יעל: "לא היינו עושים את זה אם לא היינו אוהבים את העבודה. הוא תלוי בי ואני תלויה בו. המופע לא עובד אם אני לא איתו, ולהפך. אנחנו נהנים מהעשייה המשותפת, זה מאוד מחבר. גם הילדים מרגישים שזה כיף לנו, וככה יותר קל לי לצאת מהבית כי אני יודעת שאני יוצאת למשהו שאני מחוברת אליו".
מתי יש לכם זמן לחזרות?
יעל: "משלבים בתוך הלו"ז השוטף, אין רגע דל. בזמן הנסיעות אנחנו מתאמנים על טקסטים, לפעמים תוך כדי הבישולים בבית. אפילו היום אחר הצהריים היינו בים עם הילדים, ליאור ואני דיברנו ובאופן טבעי הבן שלנו שאל אם אנחנו עושים חזרות להצגה או סתם מדברים".
מה קורה אם אתם רבים לפני ההצגה?
"אנחנו לא רבים אף פעם", אומרת יעל בקריצה ושניהם צוחקים.
ליאור: "זה קורה לפעמים, אין מה לעשות כמו כל זוג בעולם, אבל יש משהו בהצגות מאוד – " "תרפויטי", יעל משלימה אותו, מה שקורה לאורך הריאיון כמה פעמים בלי שהשניים שמים לב. השלמה זה את זה.
יעל: "ב'עד שמצאנו', בסצנה האחרונה, הוא מציע לי נישואים. הרגשתי שכל יום הוא מציע לי נישואים מחדש. איזה כיף לי. אז גם אם היינו באיזה יום מאוד עמוס ומציף, בסוף אנחנו עושים 'קאט' כי אנחנו עולים על הבמה ונכנסים לדמות, וההצגה מרפאת, מחברת, מאהיבה אותנו מחדש. גם העבודה לפני שעולים להציג משמעותית, כי אנחנו עוזרים זה לזה, סוחבים את התפאורה, התאורה וההגברה לבד. אין לנו איש הגברה, הכול שלנו, וחייבים להיות שם זה עבור זה. לא רלוונטי אם היה יום קשה בבוקר או מעצבן. אין מקום וזמן לשמור טינה, אנחנו שותפים בכל קנה מידה".
בהצגה השניים משתמשים בשמות המקוריים שלהם, מה שעלול לבלבל את הצופה בין הבדיה לָאמת. הם מדגישים כי סצנות רבות מבוססות על החיים עצמם, אבל יש גם הרבה מקרים שמעולם לא קרו להם ספציפית.
יעל: "ההצגה בנויה על הדמויות שלנו, ואנשים באים לראות את ליאור ויעל, הם מכירים את הסיפור הראשון שלנו. זאת הצגה שבנויה על החיים שלנו. במקום שהיה צריך להגזים הגזמנו קצת, במקום שהיה צריך אלמנטים יותר בימתיים הכנסנו, אבל בסך הכול אנחנו מביאים את עצמנו וזה מה שקונה את הקהל, כי אנחנו אותנטיים. אחרי ניסיון לכתוב את ההצגה עם במאי הבנו שאף אחד לא יכול לכתוב כמונו את הרגעים שלנו או את ההומור שלנו. לפעמים אומרים לי: 'וואי, את שחקנית מעולה', ואני עונה, שאם הם היו מכירים אותי הם היו יודעים שאני לא שחקנית, זו אני, יעל".
קיים חשש שיחשבו שההצגה כולה אמת? שאתם אולי באיזשהו סוג של משבר?
יעל: "לאו דווקא זוגיות במשבר, לא הלכנו לשום קיצוניות. אנחנו מציגים זוגיות רגילה, את המוכר, ושם יש את החיים עצמם".
ליאור: "חשוב לנו להגיד ששחיקה היא לאו דווקא סימן לזוגיות לא טובה".
יעל: "זה אהבה ושחוקים. יש המון אהבה ובגלל שבנינו המון דברים ביחד לא תמיד יש מקום מרכזי לזוגיות. אנחנו יודעים שאנחנו באיזשהו שלב בחיים ונורא כיף לנו לצחוק על זה וגם לא לראות את זה כמשהו נורא".
ליאור: "בהצגה הראשונה השאלה היא איך מצאנו זה את זה, ובהצגה החדשה אנחנו שואלים שאלה אפילו יותר מעניינת – איך ממשיכים למצוא זה את זה בתוך השגרה?"
איך באמת?
ליאור: "זוגיות לא בנויה רק על משהו אחד, על הרגע, על ההווה, אלא היא בנויה מהמון רגעים שאתה צובר במהלך השנים. הרבה חסדים שכל אחד עושה עם בן הזוג שלו. 'זכרתי לך חסד נעוריך'. אני כל הזמן חיפשתי את הפרפרים, את ה'ואוו', את האנרגיה, את מה שהיה לנו פעם באמסטרדם, ולמדתי שזו לא האהבה".
יעל: "פספוס לחפש את הריגוש. אהבה זה לשמוח משמחות היום יום, מהמחוות הקטנות, מלחמם לו מרק בלילה כשהוא חוזר מהופעה. ריגוש לא מחזיק לאורך שנים".
לעוד תוכן ערכי, נשי וישראלי הצטרפי היום למגזין פנימה, להצטרפות לחצי כאן