באווירת ט"ו באב, חג האהבה העברי, השדכנית הירושלמית הצעירה שיפי שלומוביץ פותחת את הלב ומזכירה לנו שהאהבה תמיד מנצחת. כן, גם את הבדידות של ימי המלחמה. בריאיון חגיגי ומלא באנרגיה היא מסבירה איך נוכל להפוך לחברה תומכת ומחבקת יותר, ונותנת טיפים משלה למציאת זוגיות אמיתית בדור המסכים

מאת: שרינה זרביב

אם תעצמו עיניים ותחשבו על המילה "שדכנית", כנראה תעלה בראשכן דמות ארכאית עם פנקס מרוט, מטפחת קשורה היטב והרבה מאוד מניירות. ואז הדלת נפתחת, ובמקום המיתוס נכנסת שיפי שלומוביץ (33) מירושלים, פצצת אנרגיה צעירה, מעודכנת, לבושה מכנסיים וכיסוי ראש חלקי, שמשלבת בין הכשרה של עובדת סוציאלית, עין מקצועית של צלמת והמון חוש הומור באינסטגרם. "קוראים לי שיפי, ברור שמדמיינים אישה בת 7,000", היא פורצת בצחוק מתגלגל בשנייה שאנחנו נפגשות. "עשיתי על זה אפילו סרטון מצחיק ברשת. אבל בשנייה שאנשים מדברים איתי, הם מבינים שהגלגלים עובדים אחרת".

כדי להיכנס לקרביים של הרגשות של אנשים, ועוד היום, בעולם הציני שלנו, דרוש אומץ ניכר. אומרים שקשה זיווגו של אדם כקריעת ים סוף, אבל שיפי מגיעה למשימה הזו בלב פתוח, כשהיא מנהלת מאגר של מאות נשים וגברים (עם רוב נשי מובהק של 70%, "כי אלו החיים"), וכבר חתומה על 11 זוגות שהגיעו לחופה. "לא מזמן פנתה אליי אמא אחת ואמרה שאני חייבת 'לתקן' את הבן שלה", היא צוחקת. "אז רק להבהיר – אני לא מתקנת אף אחד, אבל אני ממש שמחה כשמתקשרים אליי ומביעים נכונות ורצון להתמסר לתהליך אמיתי. ברגע שעושים את הצעד הראשון, אני כבר לוקחת את המושכות".

הניצוץ שנולד מתוך הגירושין

כדי להבין מאיפה מגיע הדרייב המטורף של שיפי לחתן אנשים, צריך לחזור אחורה לילדות שלה. כבת להורים גרושים, הנושא של חתונה וזוגיות תמיד ריחף מעל ראשה, אך לא תמיד במובן החיובי. היא גדלה לתוך מציאות שבה נשמעו ברקע שאלות מודאגות כמו "מי יתחתן איתה בכלל?", והחששות חלחלו עמוק פנימה. בשלב מסוים בנערותה היא חיה בתחושה שאולי היא עצמה לא תתחתן לעולם. מתוך המקום המורכב הזה נולד הרעיון: "טוב, אם אני לא אתחתן, לפחות אחתן אחרים".

הניסיונות הראשונים שלה התחילו מוקדם מאוד. היא גילתה שיש לה טביעת עין חדה לאנשים, וכבר בגיל 23, הרבה לפני שחשבה להפוך את זה למקצוע, זכתה שחמישה זוגות ששידכה הגיעו לחופה. החלום לעסוק בשידוכים תמיד היה שם, אבל בעולם הדתי התחום נתפס מאז ומתמיד כעיסוק של אנשים צדיקים שעושים זאת בהתנדבות לשם שמיים, ולא כמקצוע שאפשר באמת להתפרנס ממנו.

את הפריצה הגדולה והפיכת החלום לעסק רשמי, עשתה שיפי בטיימינג הכי פחות צפוי שיש: אוקטובר 2023. היא הייתה אז בעיצומה של חופשת לידה עם ילדה השני, כשבבת אחת פרצה המלחמה, ובעלה גל, קצין שיתוף אש של גדוד 450 (ביסל"ח), גויס למאות ימי מילואים ארוכים. שיפי מצאה את עצמה לבד בבית, מול החרדות, הטלוויזיה והילדים. במקום לשקוע, היא החליטה שהיא חייבת להוסיף טוב לעולם כדי לא להשתגע. בשבועות הראשונים של הלחימה היא העלתה לרשת סרטון קליל שבו פנתה ישירות לחיילים ולאימהות שלהם ואמרה: "מה ישמח את האימהות שלכם עכשיו? שתחזרו בחיים, ושעד אז תשלחו לי פרטים – ותחזרו עם כלה".

מה גרם לך לצלם את הסרטון הזה?

"הווייב הכללי בארץ היה של סוף העולם. שאלתי את עצמי: מה ישמח אימהות של חיילים ברגעים האלה, מעבר לזה שהבנים שלהן כמובן יחזרו בשלום הביתה? התשובה הייתה: שיחזרו עם כלה. אז אמרתי לעצמי, יאללה, בואי נעשה שידוכים".

והרגשת שזה טיימינג נכון, בתוך כל האֵבל והשכול?

"הרגשתי שהתשובה הכי חזקה לאויבים שלנו היא קודם כול לחיות כאן ולבנות", היא אומרת ברצינות. "זוגיות היא כוח החיים. האויב מנסה להרוס, ואנחנו נבנה. לפעמים יש מין תחרות כזאת במלחמה של 'מי הכי מסכן' – מילואימניקים עם או בלי ילדים? אלמנות או חברות של נופלים? לדעתי, במובן מסוים, הכי קשה לרווקים ולרווקות", היא מפתיעה. "המחלה הכי נוראית בעולם היא בדידות, ולמרות שהרווקים לכאורה רגילים לכך, המלחמה פשוט העצימה את הלבד הזה".

ההיענות לסרטון – שהיה ראשון מסוגו, לפני שקמו מיזמי רשת מפורסמים דומים – הייתה עצומה. צעירים שלחו פרטים בהמוניהם, וכשהלוחמים בצפון ובעזה החלו להשתחרר ליציאות מסודרות יותר, שיפי כבר חיכתה להם עם דייטים מוכנים בקנה. היא פתחה את ביתה הפרטי, והמוני רווקים ורווקות הגיעו אליה. כולם אמרו לה אותו הדבר: "בחיים לא הייתי מדמיינת לפנות לשדכנית, אבל את צעירה ומבינה עניין".

איך זה גרם לך להרגיש?

"ברגע ההוא הרגשתי שהקדוש ברוך הוא פשוט שם לי את השליחות הזו מול הפנים, ולכן החלטתי להפוך אותה לעסק לכל דבר, כולל גביית תשלום על הפגישה ועל ההצלחה. הרבה אנשים עושים את זה רק מטוב ליבם, אבל אצלי זה הלב שלי וזה החיים שלי, וזה גם העסק שלי. כשמשהו חשוב לך, אתה משקיע בו", היא קובעת.

לשנות את השיטה תוך כדי תנועה

המפתח בגישה של שיפי הוא המפגש האישי והליווי הצמוד, בניגוד מוחלט לעולם המנוכר של אפליקציות ההיכרויות והכרטיסים היבשים. כל מי שנרשם לשירותיה עובר פגישת עומק של שעה, שמתנהלת כמו דייט לכל דבר. כעובדת סוציאלית וצלמת, היא לומדת את האנשים דרך הרגליים והעיניים: איך הם נכנסים לחדר, איך הם מדברים ואיך הם זזים במרחב – אלמנטים שקובעים המון ברושם הראשוני.

מה בעצם קורה בתוך פגישת ההיכרות הזו איתך?

"כשאנשים באים לשדכנית, הם תמיד מספרים מה הם מחפשים בבן הזוג. אני אומרת: מה שאתם מחפשים הוא נגזרת של מי שאתם, אז בואו קודם כול נכיר אתכם. אני שואלת על המשפחה, מאיפה הם מגיעים, אילו מנטרות הם שמעו כילדים ומה בנה אותם. אנחנו מדברים על רמת חיים וסטנדרטים, ואז עוברים למערכות יחסים משמעותיות מהעבר, מה עבד ומה פחות. תמונות של אקסים, למשל, אני חייבת לראות בריאיון", היא מגלה בחצי חיוך שובבי. "זה נותן לי פרספקטיבה חשובה מאוד ומראה לי את גבולות הגזרה שלהם. יש מישהי שטוענת שהיא גמישה אבל בפועל יצאה רק עם דוגמנים, ויש גברים שמפתיעים ויוצאים עם נשים מסגנונות מגוונים מאוד".

מערכת היחסים הבאה שהיא בוחנת היא לא פחות ולא יותר – הקשר עם ריבונו של עולם. בעולם שבו כולם רצים לסמן משבצות כמו "תורני פתוח" או "דתי לייט", שיפי מסרבת לקטלג. "אני פשוט משתדלת להסתכל על הלב ועל המהות, ולא על העטיפה החיצונית. הקשר עם אלוקים הוא מערכת היחסים הכי ארוכה שיש לנו בעולם, וצריך להבין איפה האדם באמת נמצא בתוכה. הרי אי אפשר להכניס את כל המורכבויות של הדור הצעיר לתוך משבצת מסומנת בכרטיס. לכן המהות היא תמיד השיחה הכנה".

במהלך השנתיים האחרונות, מספרת שיפי, היא עברה תהליך משמעותי של שינוי והתבגרות מקצועית. "בהתחלה באתי בגישה של 'אני יודעת הכול, הם פשוט צריכים לסמוך עליי'. היום אני במקום שונה לגמרי. לדוגמה, פעם חשבתי שלא צריך להתלהב על הדייט הראשון, ואפשר לבנות את הקשר לאט. אם הפגישה הראשונה לא הייתה מוצלחת, הייתי משדלת את המשודכים להמשיך לנסות עוד פעם, אולי פתאום משהו ישתנה. היום אני עדיין מאמינה בבנייה, אבל כבר מבינה שאני לא יכולה לשכנע אנשים להתלהב או לרצות משהו. יכול להיות שבאמת צריך את ההתלהבות הראשונית הזאת במקרים מסוימים, וזה בסדר לרצות את זה".

התובנה הזו הובילה אותה לשנות את שיטת העבודה שלה. בימים אלו, אחרי שלמדה אימון באוניברסיטת בר־אילן, היא בונה תוכנית חדשה לגמרי, שמבוססת על ליווי אישי וצמוד במקום החזקה של מאות אנשים ברשימות סטטיות. "אני רוצה לקחת פחות אנשים, אבל לתת להם ליווי ממש משמעותי, כדי שלא ירגישו לבד בתהליך".

מתוך כך, היא גם הגדירה מחדש מהי הצלחה. "אנשים תמיד שואלים שדכניות 'כמה חתונות יש לך ברזומה?', אבל הצלחה לא נמדדת רק במספר החתונות. אם מגיע אליי בחור שלא הגיע כבר המון זמן לדייט שלישי, ופתאום הוא יוצא עם מישהי לתקופה ארוכה – זו הצלחה ענקית. פעם הגיע אליי מישהו שיש לו ידידה טובה, ולחצתי עליהם לצאת ולנסות. אמרתי לו, 'מקסימום לא ילך, אבל לא היית רוצה שאשתך תהיה החברה הכי טובה שלך?'. לא מזמן הוא סיפר לי שהם התחילו לצאת ברצינות. אני לא יודעת אם הם יתחתנו, אבל עצם הניסיון והתזוזה הוא הצלחה גדולה מבחינתי. אני רוצה להיות האדם שנותן את העצה הנכונה בזמן הנכון".

לעוד תוכן ערכי, נשי וישראלי הצטרפי היום למגזין פנימה, להצטרפות לחצי כאן