הפיוזים מתחילים להישרף לך. את ניגשת לסלון עם הגבינה שמצאת ונועצת בו מבט מצמית. הוא קולט שהוא עשה טעות, רק לא סגור מה בדיוק היה לא בסדר הפעם. הוא מכין את עצמו למתקפה. 

עכשיו, סטופ. מכירה את הסיפורים האלו, שבהם את יכולה לבחור עכשיו לאיזה כיוון הסיפור יתגלגל? בואי נבחר אופציה ראשונה, כזו שהיא ממש לא מוצלחת: תוך כדי המבט המפחיד שאת נועצת בו, את מתחילה להטיח בו כמה הוא חסר אחריות, כמה הוא לא מתחשב, כמה הוא לא אכפתי כלפייך ומזלזל ברצונות שלך. 

מה משותף לכל אלו? כל ה"מחמאות" האלו שאת זורקת עליו, הן סוג של אבחון על מי שהוא, על האדם שהוא, על הבעל שהוא, ובעיקר על האישיות והזהות שלו. 

ואין, פשוט אין דבר יותר מוריד ומעליב, מתגית שלילית ששמים עליך כאדם. המקרים הכי קשים שאני פוגשת בטיפול הם של אנשים שסוחבים איתם תגיות כאלו על האישיות שלהם. כמו נער שמאמין על עצמו שהוא באמת דפוק ומגיע עד למקומות של פגיעה עצמית ואובדנות מרוב האמונה שמשהו ממש לא בסדר בו, שמשהו באישיות שלו מקולקל מהיסוד. 

זה מה שביקורת בסגנון "אבחון אישיות" גורמת לצד שמולנו להרגיש. ואם זו ההרגשה שאני נותנת לו – שהוא עצמו פגום מהיסוד – המחשבה היחידה שהוא יתחיל להסתובב איתה היא שלא משנה מה הוא יעשה, התוצאה ממילא לא תהיה טובה. 

אבחון נוקב

גם לי וגם לך ברור שהמטרה שלך לא הייתה לסובב לו את הסכין של הביקורת בלב. בסך הכול רצית לקבל בפעם הבאה את המצרכים שביקשת. בואי ננסה רגע לבחור סיומת אחרת לאירוע, כזו שתשיג את מה שבאמת חשוב לך. 

נחזור אחורה בזמן כמה דקות טובות, ונבחר באופציה השנייה, זו שתעזור לסיטואציה הזו להיות פחות פוגענית, ועם זאת הרבה יותר אפקטיבית. 

דמייני את עצמך שוב מולו, עם המבט המצמית הזה שמכניס אותו לכוננות ספיגה, רק שהפעם, במקום להתחיל לזרוק עליו אבחון אישיות לא מחמיא במיוחד, תנסי להתמקד במשהו אחר. לא באישיות שלו, אלא בפעולה שהוא עשה. ואם לדייק, בפעולה שאת מבקשת ממנו לעשות בפעם הבאה. 

נכון, להיתקע באמצע מתכון שהתכוננת אליו רבות והכנת בשבילו רשימת קניות מדוקדקת זה מבאס ביותר, אבל זה מה יש כרגע, ומה שחשוב לך זה להשיג תוצאה שונה לפעם הבאה. אז במקום לבוא ולדבר על האישיות שלו וכמה שהוא לא יוצלח, בואי תדברי על הפעולות שאת רוצה שהוא יעשה בפעם הבאה. 

למשל – "בפעם הבאה שאתה לא סגור במאה אחוז אם זה המוצר שביקשתי, אני מבקשת שתוודא איתי ותשלח לי תמונה לפני שאתה מגיע לקופה". 

או בסיטואציה אחרת – במקרה שהוא חזר באיחור מהעבודה ולא עדכן אותך – במקום לתת לו שוב אבחון מקיף על מי שהוא, כמו חסר אחריות, או תמיד לא אכפת לך ממני, או אתה אגואיסט, בואי נלך לאפשרות הטובה יותר: "בפעם הבאה שאתה שם לב שאתה מגיע באיחור, אל תניח שאני מבינה שאתה מתעכב ושמן הסתם אני מסתדרת. שלח לי הודעה, תעדכן". 

וכן, אפשר להוסיף כאן שלל רגשות כמו: נפגעתי, לא נעים לי, דאגתי לך – הכול לגיטימי ומותר לשחרר קיטור. רק בואי לא נדבר על האישיות שלו, אלא על העובדות. אפשר ורצוי לדבר על הרגשות שלי, ומיד אחר כך לעבור לפעולות שאני מבקשת שהוא יעשה בפעם הבאה. 

שפרו מעשיכם 

ביקורת היא לגיטימית, אבל בשביל שהיא לא תהרוס, ובמיוחד אם אני רוצה שהיא תהיה יעילה – כדאי לציין איזו פעולה אני מבקשת לפעם הבאה, ולהשאיר את הביקורת ברובד של המעשים. 

למה? כי את האישיות שלנו קשה מאוד לשנות, אבל את המעשים, לעומת זאת, אפשר לשנות יחסית בקלות. 

כך אנחנו לומדים גם מהווידוי שנגיד ביום כיפור. הוא לא עוסק במאפייני האישיות שלנו. לא נאמר "אני גזלנית" או "אני שקרנית". דווקא במעמד שבו אנחנו מטיחים בעצמנו את הביקורת הכי נוקבת שיש, אנחנו מתמקדים בפעולות שעשינו, ושאותן בכוחנו לשנות. 

מתוך גיליון תשרי תשפ"ד

לעוד מדורים וכתבות במיוחד עבורך הצרטפי עוד היום למגזין פנימה בלחיצה כאן

הפוסט התוצאה הרצויה  הופיע לראשונה ב-פנימה.

המוזיקאי יצחק מאיר חלם לקיים הופעה שונה, אחרת ומקרבת, בלי אולמות גדולים, בלי פנסים מסנוורים ובלי הגברה. פשוט מעגלי שירה ותפילה, במטרה שאנשים יגיעו ויביאו את הלב שלהם תחת כיפת השמיים. ואם לצטט אותו: "משהו שכשאתה יוצא ממנו, אתה מקבל את עצמך בגירסא משודרגת. חוזר לחיים חי יותר ומשמעותי".
אז לשמחתנו, מאיר מגשים את החלום ולנו ההזדמנות להיות שותפים לדרך וליהנות מערב של התרוממות רוח ושדרוג רוחני.

מעגלי התפילה מגיעים בדיוק בזמן. יום אחרי שהתחלנו לספור את הימים עד לראש השנה אפשר כבר לחוש את ימי אלול באוויר, והמעגל המשלב בין ניגון, תפילה וחיבור לעם ישראל – עוזר לנו להרגיש, ולחזור אל עצמנו, פנימה (!).

לוח ההופעות של מעגלי התפילה

איפה?

המעגלים מתקיימים בארבעה מוקדים בחודש הקרוב: בעין כרם, בגולה בפתח תקווה, בתקוע ובלב שכונת נחלאות בשאיפה להמשיך ולקיים ערבים כאלה גם בהמשך.
כמה?
מלבד היתרון הרוחני המהנה – יש גם יתרון חומרי והוא שההופעה ללא תשלום, ובמהלך הערב, כך מספרים, יועבר בין הקהל כובע בו כל אחד מוזמן יהיה לשים את אשר ידבנו ליבו.

איפה אפשר להתעדכן על הופעות נוספות?
באתר אודות מעגלי התפילה  של מאיר, שם יש גם קישור לקבוצת וואטספ לעדכונים בלבד (בלי הודעות מיותרות) על מעגלי שירה נוספים, דרכי הגעה למעגלים השונים, עדכונים בדבר שינויים ועוד.

ועכשיו, נשאר רק ליהנות!

הפוסט מעגלים של תפילה הופיע לראשונה ב-פנימה.

יש בינינו שפות, שפות, שפות

אבל רק אחת שהיא שלנו

אותה אני מבקשת, בּׂא נדבר רק בה.

דבר אליי מילים פשוטות

בשפת הלב

דבר קרוב.

מתוך השיר 'שפת הלב'

מילים ולחן: רוחמה בן יוסף

כל שיר מתגלגל ונולד בדרך אחרת.
שפת הלב הגיע אליי אחרי דרך ארוכה שעברתי, מחשבות וחוויות שנאספו בבישול איטי עד שהגיע הרגע – ויצאו לעולם בבת אחת.
יום אחד ישבתי עם גיסתי היקרה, שעברה תהליך של גיור.
היא דיברה אנגלית ואני עברית, ובשברי מילים הצלחנו לתקשר בכיף. ואז היא שאלה אותי, 'מה זה סגולה?' הסברתי לה מה שידעתי.
חמותי מצטרפת למרפסת ושואלת, על מה אתן מדברות? וגיסתי ענתה לה: 'שאלתי את רוחמה מה זה סגולה',
חמותי אמרה, 'אה, זה נושא מאוד מעניין.. סגולה זה…' והסבירה לה משהו אחר לגמרי ממה שאני אמרתי!
אני זוכרת את ההפתעה שהרגשתי, והמחשבה הראשונה שחשבתי היא – יואו. אם אני וחמותי היינו מדברות על סגולה, היינו חושבות שאנחנו מבינות אחת את השניה, כשבאותו הזמן אנחנו מדברות על דברים שונים.

המעבר בין השפות, להבנות שונות של מילים באותה שפה, היה עבורי חזק.
כי כל אחת מאיתנו היא עולם ומלואו.
השפה בה אני מדברת , שונה מהשפה שאת מדברת, אפילו שאנחנו כותבות ומדברות בעברית…..
מילים מסוימות יעוררו בנו רגש מסוים, יקחו אותנו למקומות אחרים ואסוסיאציות שונות..
זה כל היופי, לא? המגוון, העולמות , הצבעים, הדרכים לראות דרכם את העולם.
אבל בכל זאת, איך נפגשים לא רק מבחוץ – אלא באמת?
זאת שאלה שנכונה לקשר שלי עם כל אדם, אבל במיוחד בקשר הזוגי.
איך אני מצליחה לדבר באופן שיוביל להבנה אמיתית?
איך אני מגיעה למפגש שמחבר בין העולמות הפנימיים שלנו?
זה תלוי באמון. באומץ ובנכונות להתקלף, להשיל שכבה ועוד שכבה..
להיות כנה, גם אם זה יכאב.
ובעיקר, כמו תמיד, מתחיל ממני- מהרצון והמעשים שמעוררים את התנועה היפה הזאת.

כמו הרבה מהשירים שלי, שפת הלב הוא תפילה.
הוא רצון להפגש עם השפה שמונחת מתחת לכל השפות
להגיע פנימה. לגעת .
לדבר ולהקשיב בשפת הלב.

הפוסט מאחורי הקלעים של שפת הלב הופיע לראשונה ב-פנימה.